אמדן

ערך זה עוסק בעיר בגרמניה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אמדן (פירושונים).

אמדן
Emden

סמל אמדן דגל אמדן
המוזיאון הימי, שעל ספינה המגדלור הצף על אחד מיובלי הנהר אמס, העוברים בעיר.
מדינה	גרמניה גרמניה
מדינה פדרלית	סקסוניה התחתונה סקסוניה התחתונה
ראש העיר	ברנד בורנמן
שטח	112.33 קמ"ר
גובה	1 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	50,535 (31 בדצמבר 2022)
‑ צפיפות	443 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	53°22′01″N 7°12′22″E / 53.366944444444°N 7.2061111111111°E / 53.366944444444; 7.2061111111111
אזור זמן	UTC +1
http://www.emden.de
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת גרמניה מוגדלת)   שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני אמדן (למפת גרמניה רגילה)   שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני אמדן (למפת סקסוניה התחתונה רגילה)   הנובר אוסנבריק אולדנבורג גטינגן וולפסבורג זלצגיטר הילדסהיים וילהלמסהאפן דלמנהורסט שלזוויג-הולשטיין ה. מקלנבורג מערב פומרניה בר. סקסוניה אנהלט תורינגיה הסן נורדריין וסטפאליה הולנד אמדן (למפת סקסוניה התחתונה מוגדלת)   הנובר אוסנבריק אולדנבורג גטינגן וולפסבורג זלצגיטר הילדסהיים וילהלמסהאפן דלמנהורסט שלזוויג-הולשטיין ה. מקלנבורג מערב פומרניה בר. סקסוניה אנהלט תורינגיה הסן נורדריין וסטפאליה הולנד אמדן tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

אֶמדֶן (בגרמנית: Emden; הידועה גם בשמות: Amuthon, Embda, Emda, Embden) היא עיר נמל בצפון־מערב גרמניה, בסקסוניה התחתונה, ליד נהר אמס. מקור השם, כנראה, בסכר (דאם) שעל הנהר אֶמס. זו היא העיר הראשית של מזרח פריזיה; בסוף 2021 מנתה אוכלוסיית העיר 49,523 בני אדם.

תאריך הייסוד המדויק של אמדן אינו ידוע, אך אמדן התקיימה במאה ה-8 בוודאות. זכויות העיר ושלטי הגיבורים של העיר ניתנו לה על ידי הקיסר מקסמיליאן הראשון בשנת 1495.

אמדן הייתה עיר עשירה מאוד במהלך המאה ה-17, וזאת משום המספר הגדול של המהגרים ההולנדים שהגיעו אליה. אמדן הייתה מרכז של הפרוטסטנטיות באותם הימים, ויצרה את תרגום התנ"ך להולנדית. במשך תקופת שלטונו של נפוליאון, הייתה אמדן והשטחים הקרובים אליה במזרח פריזיה לחלק מממלכת הולנד הנפוליאונית.

אמדן נתנה את שמה לסיירת גרמנית מפורסמת בתחילת מלחמת העולם הראשונה, שבסיסה היה בצ'ינגדאו שבסין. מפקד הסיירת היה קארל פון מילר (אנ'), שפעל במרחבי האוקיינוס ההודי בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה, ועד שטובעה בנובמבר 1914 ליד האי צפון קילינג באיי קוקוס שבמזרח האוקיינוס ההודי.

עד למלחמת העולם השנייה שכן בצפון העיר אמדן מחנה צבאי של צבא גרמניה הנאצית שנקרא על שם קארל פון מילר. נמלה של אמדן שימש כנמל בית של הצי של גרמניה הנאצית ובפרט של הצוללות שלו. במהלך המלחמה חרבה כמעט כל העיר בהפצצות העזות שהשמידו כמעט את כל הבניינים והאתרים ההיסטוריים שלה.^[1] מאידך, בנייני המחנה הצבאי לא הופצצו ונותרו על תלם.

ערכים מורחבים – קהילת יהודי אמדן

הידיעה הראשונה על יהודים באמדן (או עמדין בהתאם לכתיב שרווח אצל היהודים), היא מהמחצית השנייה של המאה ה-16, בספר צמח דוד מאת רבי דוד גנז. כבערים נוספות בצפון-מערב גרמניה, התקיימו בעיר הן קהילה אשכנזית ותיקה, והן קהילה של יהודים פורטוגזים, שהגיעו להולנד כאנוסים, ומשם עברו לערים מעבר לגבול הגרמני. הקהילה היהודית התקיימה בעיר במשך כ-400 שנה עד 23 באוקטובר 1941 היום בו החל גירוש היהודים מהעיר לגטאות בברמן ובהנובר. ב-22 ביולי 1942 הוכרז האזור "נקי מיהודים". זו הייתה הקהילה העתיקה והגדולה ביותר במזרח פריזיה.

באמדן קיים בית קברות יהודי שפעל משנת 1750 בערך ושרד את מלחמת העולם השנייה. בית הכנסת של הקהילה, שהיה סמוך לו, הוצת בליל הבדולח וחרב לחלוטין בספטמבר 1944, בהפצצות המסיביות של בנות הברית. במהלך השואה נרצחו על ידי הנאצים 465 מיהודי העיר. הם מונצחים בלוחות זיכרון הנמצאים בבית הקברות היהודי העתיק שבמרכז העיר.

עד שנת 1947 חזרו לאמדן 13 יהודים. בשנת 1949 הם הקימו קהילה חדשה ובית כנסת. בשנת 1984 התפרקה הקהילה מכיוון שנשאר בעיר רק יהודי אחד בלבד. ההלוויה האחרונה בבית העלמין היהודי הייתה בשנת 2006. נכון לשנת 2020 אין באמדן בית כנסת ואף לא תושב יהודי אחד.

אחד מרבני העיר, שאף נקרא על שמה, הוא רבי יעקב עמדין, מחשובי פוסקי ההלכה. גם רבי שמשון רפאל הירש, מאבות הנאו-אורתודוקסיה, כיהן כרב באמדן בין 1841 ל-1847, והיה ממונה על כל מחוזות אאוריך ואוסנאבריק.

ערכים מורחבים – אקסודוס (אוניית מעפילים), מבצע אואזיס - מחנות אמדן וזנגווארדן

במסגרת מבצע אואזיס, גורשו מעפילי אקסודוס-1947 בספטמבר 1947 למחנות המעפילים אמסטאו ופפנדורף שבגרמניה.^[2] מחנות אלו לא התאימו למגורים בחורף, על כן, תוך תאום עם מזכירות המחנות בראשות מרדכי רוזמן, העבירו הבריטים בראשית נובמבר 1947 את מעפילי מחנה פפנדורף למבני המחנה הצבאי בשם קארל פון מילר שבצפון אמדן (מעפילי אמסטאו הועברו למחנה זנגווארדן).^[3] מחנה אמדן נקרא על ידי המעפילים "מחנה אקסודוס".

כפי שהחלו עוד במחנה פפנדורף, התארגנו מעפילי המחנה (שחלקם השתייכו עוד קודם לכן לתנועות חלוציות) בקבוצות פעילות בהדרכת מזכירות המחנה שהורכבה מבני פח"ח (פרטיזנים חיילים חלוצים) והשומר הצעיר.^[4] קבוצות אלה הקימו במחנה אמדן את "קיבוץ הבוקע", כקבוצת הכשרה לקיבוץ אותו ביקשו להקים בארץ ישראל.^[5][6] בנוסף, הוקמו מסגרות לימוד לילדים, ומסגרות למבוגרים, בהם למדו עברית ורכשו מקצועות שונים. במחנה הודפס עיתון מקומי, התקיימו משחקי כדורגל כנגד קבוצות גרמניות מהעיר אמדן וערי הסביבה הקרובה. נחגגו חתונות רבות, חלקן חתונות פיקטיביות לשם קבלת סרטיפיקטים משפחתיים (לעיתים מזויפים) לעליה ארצה. בדרך זו התאפשר לעלות ארצה כמה שיותר מעפילים.^[7] למשל, ב-30 בדצמבר 1947 בלבד, התקיימו תשע חתונות במחנה אמדן.

מחנה אמדן היה מחנה פתוח והמעפילים יכלו לנוע בחופשיות בערים הסמוכות, אך תנאי החיים החופשיים וביטול הסגר לא הביאו להגירה מהירה יותר ארצה. אספקת המזן למחנה בידי הג'וינט והסוכנות היהודית הייתה סדירה, ולעיתים קרובות אף בכמות גדולה יותר מהמצוי מחוץ למחנה בגרמניה שלאחר המלחמה. כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים נוצרו קשרים הדוקים עם האוכלוסייה הגרמנית השכנה באמצעות סחר חליפין, שוק שחור ושירותים לא חוקיים. ילדים וצעירים יהודים וגרמנים בילו הרבה זמן ביחד בתחומי המחנה. במהלך שהות המעפילים במחנה נולדו כ-36 תינוקות, אך בעיר אמדן ההרוסה לא היה בית חולים או בית יולדות, והחולים נשלחו לבית החולים בעיר הסמוכה אאוריך, והיולדות נשלחו לבית היולדות בכפר זנדהוסט, שבתחום השיפוט של עיר המחוז אאוריך. שניים מהמעפילים שנפטרו במהלך השהות במחנה נקברו בבית הקברות היהודי ההיסטורי שבעיר אמדן.

מזכירות המחנה עמדה בקשר עם אנשי ההגנה, וחלק מהמעפילים עזבו את המחנה כדי לנסות להעפיל מחדש לארץ ישראל, על בסיס סרטיפיקטים מזויפים שזויפו במחנה, במסגרת עליה ד'.^[8]

עם סיום המנדט הבריטי ב-15 במאי 1948 הוסרו כל המגבלות על המעפילים, אך ההגעה למדינת ישראל, שהייתה בעיצומה של מלחמת העצמאות, לוותה בקשיים. ביולי 1948 החל פינוי המחנה מתושביו. מחנה אמדן נסגר סופית באוגוסט 1948, והמעפילים האחרונים שנותרו בו הועברו למחנות אחרים, כגון מחנה העקורים ברגן בלזן, שמהם יכלו להגר לישראל מהר יותר.

בחודש מרץ 2016 הגברת ציפי פורטנוי, מצוות מורשת האקסודוס בקרה במחנה שבעיר. התלוו אליה חברי הנהלת העיר וחברי עמותה על שם מקס וינדמילר (Max-Windmüller-Gesellschaft)(גר'), החוקרת את תולדות יהודי אמדן. מאחר שבאתרים רבים הוצבו לוחות תיעוד/זיכרון לציון הרס העיר עד היסוד בספטמבר 1944, הגברת פורטנוי הציעה שיוקם גם לוח דומה לזכר מחנה המעפילים בשער הכניסה שלו. ההצעה התקבלה בהנהלת העיר וגם נשיא מזרח פריזיה ריקו מקלנבורג (גר') ברך על הרעיון. למשימה גויסו תלמידים. התאריך שנקבע להסרת הלוט 9 בספטמבר 2016. היום בו הורדו מעפילי האקסודוס בכוח מאניית הגירוש רונימייד-פארק, על ידי הבריטים בנמל המבורג. באותו היום בשנת 1944 בו נהרסה העיר עד היסוד בהפצצות בנות הברית.
באותו שבוע התקיימו 3 טקסים. אירוע הסרת הלוט מלוח הזיכרון במחנה המעפילים. הנחת זרים ליד לוח הזיכרון לבית הכנסת העתיק שחרב בשנת 1944.^[9] תפילת קדיש ויזכור בבית הקברות היהודי העתיק.^[10] בכל האירועים השתתפו נשיא מזרח פריזיה, ראש העיר, נציגי צוות שימור מורשת האקסודוס, תלמידי בתי הספר התיכוניים ואזרחים רבים. האירוע תועד בעיתונות, בטלוויזיה המקומיים ובכל מזרח פריזיה. עם סיום האירועים הוחלט בהנהלת העיר שמדי שנה בחודש ספטמבר יתקיימו אירועי הנצחה לקהילת יהודי אמדן ומעפילי האקסודוס.
בין התאריכים 4–9 בספטמבר 2019 ראש העיר אמדן ברנד בורנמן (גר'), ארח, נציגים מצוות שימור מורשת האקסודוס וקבוצה של כ-50 מעפילים ובני משפחותיהם מהארץ ומארצות הברית, להשתתף באירועי ההנצחה שהוחלט עליהם ב-2016 על מנת שיעבירו את מורשת המחנה לבני הדור הצעיר הגדל בעיר. לקבוצת האורחים צוותו נערים ונערות מהעיר ברמה האישית למשך כל ימי הביקור במחנה ובאזור. האורחים מהארץ הקריאו סיפורים וזיכרונות מימי מחנה האקסודוס בעיר ואמרו קדיש על קבריהם של 2 מעפילי האקסודוס, הנער משה קיפרבס ודוד הרשקוביץ, הטמונים בבית הקברות היהודי העתיק הנמצא במרכז העיר.

• 
  המצבה על קברו של המעפיל משה קיפרבס בבית הקברות היהודי העתיק בעיר אמדן.
• 
  המצבה על קברו של המעפיל דוד הרשקוביץ בבית הקברות היהודי העתיק בעיר אמדן.
• 
  בית הקברות היהודי העתיק בעיר אמדן.
• 
  שעה הכניסה לבית הקברות העתיק בעיר
• 
  לוחות הזיכרון ליהודי אמדן הנמצאת בבית הקברות העתיק.
• 
  טקס הסרת הלוט מלוח הזיכרון בשער הכניסה למחנה אקסודוס באמדן, ספטמבר 2016. משמאל הגברת פורטנוי הוגה רעיון הצבת הלוח במקום
• 
  טקס זיכרון ספטמבר 2019 בנוכחות מעפילים ובני משפחותיהם.
• 
  מעפילי האקסודוס, שנולדו במחנות בגרמניה, ילדים בני יומם ובני נוער צעירים שהיו על אניית המעפילים בטקס הזיכרון ליד לוח הזיכרון במחנה, בספטמבר 2019.

התעשייה העיקרית באמדן הוא ייצור מכוניות ובניית סוגים שונים של אוניות. יש באמדן בית חרושת גדול לייצור מכונית מסוג פולקסווגן (סוג מהפולקסווגן שאותו מייצרים בצורה ניכרת יותר באמדן הוא פולקסווגן פסט).

גורם כלכלי חשוב נוסף הוא התיירות, בעיקר יום טיול (יש טיול זמין לכל התיירים שבאים לאמדן) באמדן ובסביבותיה.

אמדן, נמצאת בקצה הצפון מערבי של גרמניה. עם הנופים ההיסטוריים של מזרח פריזיה. נמל אמדן הוא הנמל המערבי ביותר בגרמניה. העיר ממוקמת בגדה הצפונית של הנהר אמס. קרוב לשפך הנהר לים הצפוני. נמל העיר אמדן נמצא במרחק 38 מיילים ימיים משפך נהר האמס לים הצפוני. העיר נמצאת באזור הדרום דרום מערבי של חצי האי של מזרח פרזיה.

ערים גדולות קרובות:- ברמן במרחק 110 קלומטר מזרח, דרום מזרח. וילהלמסהאפן במרחק 60 קילומטר מזרח, צפון מזרח. אולדנבורג במרחק 70 קילומטר מזרחה. חרונינגן, בהולנד במרחק 50 קילומטר, בדרום מערב.

מקסימום אורך האזור העירוני של העיר מצפון לדרום 7.7 קילומטרים וממערב למזרח מקסימום אורך האזור העירוני של העיר 20.4 קלומטרים. כשכוללים גם את השטחים החקלאיים ושמורת הטבע הכלולה בעיר הרי שאורך העיר ממזרח למערב מגיע ל-43 קילומטרים לאורך נהר האמס. סך הכל שטח העיר 112.36 קילומטרים רבועים. נכון ל-31 בדצמבר 2014. צפיפות האוכלוסייה נמוכה והיא עומדת על 461 נפש לקלומטר רבוע. הסיבה לצפיפות הנמוכה נובעת מכך שבמסגרת הרפורמה המוניצפלית משנת 1972 נכללו בתחומי העיר שטחים חקלאיים רבים ושמורת טבע גדולה. האזורים החקלאיים נמצאים ממזרח וממערב לעיר.

אמדן נמצאת בדרך כלל תחת השפעת הים הצפוני. במשך היום בקיץ הטמפרטורות נמוכות יותר ובחורף גבוהות יותר מאשר בפנים היבשת. האזור מאופיין ברוחות מערביות בדרך כלל. סופות מתחוללות בסתיו ובאביב.
הטמפרטורה הממוצעת היא C°‏ 8.8 . החודשים החמים ביותר הם יולי אוגוסט. בהם הטמפרטורה הממוצעת סביב C°‏ 16. החודש הקר ביותר הוא חודש ינואר שבו הטמפרטורה הממוצעת מגיע ל-C°‏ 1.3.
כמות הגשם הממוצעת בשנה עומדת על 805 מ"מ. החודש הגשום ביותר הוא חודש נובמבר עם כמות של 83 מ"מ לחודש. חודש פברואר בעל כמות הגשם הנמוכה ביותר עם 45 מ"מ לחודש.
כמות שעות זריחת השמש סה"כ 1512 שעות בשנה. בחודש מאי כמות שעות זריחת השמש הרבה ביותר ועומדת על 210 שעות. החודש בו זריחת השמש הפחותה ביותר הוא חודש דצמבר בו סך הכל שעות הזריחה של השמש עומד על 32 שעות.

אמדן היא בעיקר פרוטסטנטית, המאופיינת בקבלתם של פליטים דתיים פרוטסטנטים - קלוויניסטים מהולנד באמצע המאה ה -16 (ראה סינוד אמדן). העיר הייתה אתר המחלוקות התאולוגיות המפורסמות ונחשבה זה מכבר ל"ז'נבה של הצפון ". במאות שלאחר מכן - בעיקר בגלל ההתיישבות המתחדשת בעיר - גדל מספר הלותרנים, המייצגים כעת את הרוב על פני הרפורמים.
על פי נתונים סטטיסטיים של עריית אמדן נכון ל-30 ביוני 2017 התפלגות האוכלוסייה על פי הדתות כלהלן:-

חיים בעיר 17,743 אוונגליטים לותרניים שהם הרוב באוכלסיה. נוצרים מזרמים אחרים כ-10,500.

3,300 מוסלמים חיים בעיר. בשנת 2009 הוקם המסגד הראשון בעיר.

ערך מורחב – קהילת יהודי אמדן

בית הכנסת העתיק שהיה בעיר הוקם בין השנים 1834 - 1836. הוא נשרף בליל הבדולח ונחרב לחלוטין בהפצצות המסיביות על העיר בספטמבר 1944. באותה הפצצה נהרסו גם בית היתומים היהודי, גן הילדים היהודי ובית האבות היהודי. לעומת זאת בית הקברות היהודי העתיק לא נפגע בהפצצות. נכון ליוני 2017 גרים בעיר יהודים בודדים כך שלא נראים סממנים יהודיים ברחובות העיר. ברחוב בו נמצא בית הקברות היהודי העתיק הוקם בית כנסת הנפתח לתפילה בימי שישי ושבת ובמועדי ישראל במיוחד ביום כיפור.

באמדן כ־16,600 חילונים ובלתי דתיים.

הגלריה לאומנות (גר') באמדן הוקמה ביוזמה של הנרי ננן (גר'), יליד אמדן. התכנון החל בשנת 1983, ב־3 באוקטובר 1986, הגלריה לאמנות נפתחה על ידי הנשיא פדרלי, ריצ'רד פון ווייצקר (גר'). מוקד האוסף הוא בתמונות של האובייקטיביות החדשה ואקספרסיוניזם גרמני.
המוזיאון של מזרח פריזיה ממוקם בבניין העירייה של אמדן. נבנה במקור בין השנים 1574 - 1576 על ידי אדריכל העיר אנטוורפן לורנס ואן סטיינווינקל (גר') ונבנה מחדש עד 1962 לאחר חורבן כמעט מוחלט במלחמת העולם השנייה. המוזיאון הוא מוזיאון אזורי עם דגש על אמדן / פריסלנד / אירופה ואוסף גדול של כלי נשק, שריון אבירים, חרבות וכידונים מהתקופה המודרנית המוקדמת. זהו האוסף העירוני הגדול ביותר באירופה.
הבית של אוטו (גרמנית Otto-Huus), שנפתח בשנת 1986, מציג את הקריירה של הקומיקאי אוטו וואלקס(גר'), שנולד באמדן. בנוסף לזיכרונות מוזרים של צעירים ופרופסורים סקרנים, מוצגים במקום קטעים מאירועים שונים של הקומיקאי.
מוזיאון "הבונקרים". המזיאון נפתח ב-6 במאי 1995 . מאחר שאמדן היא עיר נמל אסטרטגית בגרמניה. החל משנת 1940 נבנו בה כ-175 בונקרים מבטון מזוין וכמויות גדולות של ברזל בתוך יציקות הבטון. על מנת שיגנו על האוכלוסייה, מבני הנמל והרשות העירונית מהתקפות עוינות. במלחמת העולם השנייה מבנים אלה עמדו ושרדו את ההפצצות המסיביות של בנות הברית על העיר. (ראו גם ערך מורחב בגרמנית הבונקרים של אמדן(גר')).
הראטסדלפט(גר') במקום המפגש של 2 יובלים קטנים של נהר האמס היה הנמל העתיק של העיר אמדן. במקום מוזיאון של שלוש אניות. אניית המגדלור הצף ארומבנק(גר') שנבנתה בין השנים 1914/1915. באוקטובר 1983 הפכה למוזיאון צף. המוזיאון מתמקד בתחום הניווט הימי, טכנולוגיות ניווט והיסטורית נמל הדייג כפי שאוירה בספרי ההיסטוריה של העיר אמדן.
בניין אגודת המחקר של אוצרות הטבע והמדע של העיר אמדן. הוקמה ב-29 בדצמבר 1814. זהו מוסד התרבות העתיק ביותר במזרח פרזיה. האגודה מנוהלת באופן התנדבותי בלבד.

• רשימת המוזיאונים בעיר אמדן בגרמנית(גר').

התיאטרון החדש של אמדן מכיל מעט יותר מ -600 מקומות ישיבה ונבנה בראשית שנות השבעים. הוא ממוקם ברובע "התרבות". ברובע זה נמצא גם אולם האירועים נורדסיאהל(גר'). אולם האירועים ממוקם באזור הנמל. הוא נבנה בשנת 1972 וגודלו 3208 מ"ר. הקיבולת המרבית היא 5500 ישיבה.

נפתחה בשנת 1995 לאחר שלוש שנים של שיפוצים ובנייה. בארכיון הספרייה אוסף ספרים תאולוגיים של הקהילה הפרוטסטנטית רפורמית של אמדן, הקיימת מאז 1559. הספרייה נבחרה לספריית השנה בשנת 2001 על ידי איגוד הספריות וקרן צייט(גר') הגרמנית.

אמדן שוכנת באזור של ביצות כבול ולכן האזור מיוער בדלילות. בשנת 1999 ניטע היער העירוני על אדמות חקלאיות בצפון אמדן. היער העירוני מהווה ריאה ירוקה של העיר המשרת את תושבי העיר ואזור לבילוי, ובנוסף גם תורם לשיפור האקלים.

האזור הירוק הגדול והוותיק ביותר בעיר המוקף עצים הוא חומת אמדן. החומה נבנתה במאה ה-17 כמערכת הגנה על העיר המשגשגת. הקיר, שנבנה במקור כמערכת הגנה, משמש לפנאי ולבילוי. החומה הייתה מורכבת מאחד-עשר מעוזי שמירה חמושים בהם שוכנו הלוחמים שהגנו על העיר. החומה בנויה כטבעת סביב העיר. כיום נותרו שמונה מעוזי שמירה מתוך ה-11. בראשית המאה ה -19 נבנו טחנות רוח על הגבעות מסביב לעיר המהוות כיום כאטרקציות תיירותיות ומקומות לבילוי ופנאי לתושבי העיר.

• רבי יעקב עמדן (1698–1776) – קרי: אֶמדֶן (שמו כשם העיר) – מגדולי הרבנים במאה ה-18
• רש"ר הירש (20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) הרב של העיר אמדן בין השנים 1841–1847
• הנרי נאנן
• אוטו וולקס
• פיטרסן וולפגנג

• קהילת יהודי אמדן
• ערך מורחב בגרמנית על יהדות מזרח פריזיה (גר')
• מבצע אואזיס
• ראנימיד פארק
• אושן ויגור
• אקסודוס (אוניית מעפילים)
• אמפייר רייוול
• פפנדורף, אם שטאו וזנגוורדן

עיינו גם בפורטל:
	פורטל גרמניה

מדיה וקבצים בנושא אמדן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אמדן (בגרמנית)
• מחנות העקורים באתר מורשת האקסודוס
• אתר בנושא אמדן (בגרמנית)
• אמדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קהילת יהודי אמדן, באתר בית התפוצות
• יעקב וימן, רשימת מעפילי אקסודוס