יעקב עמדין

רבי יעקב עמדין

מצבת קברו של רבי יעקב עמדין באלטונה
לידה	4 ביוני 1697 ט"ו בסיוון ה'תנ"ח האימפריה הרומית הקדושה אלטונה, הולשטיין
פטירה	19 באפריל 1776 (בגיל 78) ל' בניסן ה'תקל"ו האימפריה הרומית הקדושה אלטונה, הולשטיין
כינוי	יעב"ץ
מקום קבורה	גרמניה בית הקברות היהודי (גר'), אלטונה
מדינה	גרמניה
תקופת הפעילות	? – 19 באפריל 1776
רבותיו	אביו החכם צבי
חיבוריו	מטפחת ספרים, לוח ארש, מגילת ספר
אב	צבי הירש אשכנזי
צאצאים	ישראל משולם זלמן אשכנזי
חתימה

רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18. נודע בכינוי יַעְבֵ"ץ (ראשי התיבות של שמו, יעקב בן צבי).

רבי יעקב נולד באלטונה שבגרמניה בט"ו בסיוון ה'תנ"ח לרבי צבי הירש אשכנזי, הידוע בכינויו "חכם צבי".

בשנת ה'תע"ו (1716) נשא לאישה את רחל, בתו של רבו הרב מרדכי הכהן כ"ץ, בנו של הרב נפתלי כ"ץ - בעל הסמיכת חכמים, והתגורר בברסלאו. בזיווג שלישי נשא את אחייניתו בת אחיו הרב אפרים אשכנזי.

בשנת ה'תפ"ח (1728) הוזמן לשבת על כס הרבנות בעיר אמדן, שממנה קיבל את שם משפחתו "עמדן", או "עמדין"^[1]. עקב תקיפות אופיו ומתוך שאיפתו להיות בלתי תלוי בדעת האחרים, הוא התפטר כעבור ארבע שנים ממשרת הרבנות, והשתקע בעיר מולדתו אלטונה, פתח בית דפוס עברי (לאחר קבלת רשות מהדוכס כריסטיאן השישי)^[2], שלח ידו במסחר, וסירב לכהן ברבנות עד סוף ימיו. בספרו הוא מספר (בהלצה) שנהג לברך כל יום "ברוך שלא עשני אב"ד" (על משקל הברכה "שלא עשני עבד"). עסקי פרנסתו לא מנעוהו מלעסוק בתורה: את מיטב עתותיו הקדיש לחיבוריו, שהוציאו לו שם כאחד מגדולי החכמים בדורו.

על אף שכך מכנים אותו הכל – הכינוי "עמדין" לא היה נח לו, וכפי שהוא עצמו כותב באחת מתשובותיו:

הטרוד יעקב ישראל מכונה יעב"ץ ס"ט, לא נקרא מעולם יעקב עמדין כאשר עשה מכ"ת אדרעס ע"ג האגרת (כמו שהרגיל התועב שר"י בפי הבריות). ידוע שאיננו מבני עמדין, לא נולד בה ולא מצפה לראותה, אך מבקש טובתה ותועלתה כמאז ומקדם בהיותי רובץ תחת משאה ככה גם עתה אני שוקד על תקנתה.

— שאילת יעבץ חלק ב', סוף סימן י'

אמנם, למרות זאת, כינוי זה נפוץ מאוד אצל כל המזכירים את שמו של היעב"ץ, ואף בתשובות הלכתיות של גדולי האחרונים, וביניהם הרבנים שלמה קלוגר^[3], יהודה אסאד^[4] ויוסף שאול נתנזון^[5].^[6]

רבי יעקב עמדין היה ממובילי מסע ההתנגדות לשבתאות, ולחם בתקיפות בכל מה שראה בו סטייה שבתאית. מחלוקת קשה על רקע זה פרצה בינו לבין רבי יהונתן אייבשיץ, שעסק בקבלה והיה ידוע כעושה נפלאות וככותב קמעות. כשבאו לידו כמה מהקמעות של רבי יהונתן אייבשיץ, הוא פענח את הכתוב בהם וטען שיש בהם רמזים לאמונה בשבתאי צבי. הרב עמדין יצא בהאשמות גלויות נגד רבי יהונתן אייבשיץ, וגרם לפולמוס חריף וממושך בין תומכיו לבין תומכי הרב אייבשיץ. במהלך המאבק נאלץ רבי יעקב לעזוב את אלטונה לאמסטרדם, ורק לאחר התערבות ישירה של הדוכס פרידריך השביעי הורשה לחזור לאלטונה.

בסופו של פולמוס זה, שעורר ויכוחים קשים בין רבני גרמניה, פולין, צרפת, הולנד וארצות אירופה אחרות, והדיו נשמעים גם היום, ישנו קונצנזוס בקרב היהדות האורתודוקסית כי רבי יהונתן אייבשיץ לא היה שבתאי. לעומת זאת, על פי מחקריו של גרשם שלום, רבי יעקב צדק בחשדותיו^[7]. הרב ראובן מרגליות כתב שחלק מטענותיו של שלום נובעות מאי הכרת כתבים קבליים הקשורים בספרו האפולוגטי של אייבשיץ, ואילו משה אריה פרלמוטר בספרו "חקירות חדשות על יסוד כתב היד של ס' ואבוא היום אל העין"^[8] טוען שלשלום הייתה מגמה להציג את הרב אייבשיץ, ראשוני החסידות ורבנים נוספים אף מתלמידי הגר"א כשבתאים, כחלק מתפישתו את השבתאות עצמה כגישה יהודית לגיטימית - במופרד מהתנהגות הפורשים והקיצונים המשיחיים (דוגמת הפרנקיסטים).

שניאור ליהמן פרסם צילום מהעתק של חמישה מהקמיעות עם אישור נוטוריון של השלטונות^[9], שלדעתו מוכיחים את צדקת הרב עמדין, וכן את נוסח המצבה של אשת הרב אייבשיץ^[10], שמצביע דווקא על צדקתו של האחרון, אם כי הותיר את הדברים בסימן שאלה.

ישנם הטוענים כי אכן הרב אייבשיץ היה שבתאי, אך גדלותו בתורה הוכרה למרות זאת, והרבנים לא יכלו להילחם בו ישירות^[11]. אמנם יש המוכיחים שהסיבה לעמדתם הפשרנית של חלק מהרבנים נבעה מהסכמתם עם פירושים קבליים הנוטים לפירושי השבתאים, תוך הרחקתם מהמשמעות השבתאית בדרכים שונות^[12].

עמדין נלחם גם נגד בנו של הרב אייבשיץ בנימין וולף, שפעולותיו השבתאיות נעשו כמעט בגלוי.

רבי יעקב עמדין יצא בפולמוס נגד רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) וכן כתב בחריפות נגד רבים, אף על אלו שהיו בסביבתו. בין היתר תקף את הגאון מווילנה, אך חזר בו, וטען שהמכתב שפורסם בשמו (ושתמך ברב אייבשיץ) היה מזויף. ברבות הימים התברר שמרביתן היו האשמות שווא^[13].

מסמכים חדשים חושפים בנוסף שרבי יעקב עמדין היה עצמו שותף בתכנון המשפט בערכאות הנוצרים, ואף מסר עדות, במסגרת ניסיון הפללתו בריגול או למצער, באהדת אויביה של צרפת^[14][15].

רבי יעקב עמדין הוא הראשון שזיהה את הספר חמדת ימים שנדפס בעילום שם המחבר, כספר שבתאי, כנראה בעקבות שלושת הפיוטים ובהם האקרוסטיכון "נתן העזתי"^[16]. הרב עובדיה יוסף^[17], הביא חכמי ישראל רבים שהשיבו על דברי היעב"ץ, וביניהם: החיד"א, השיב על דברי הגידופים על חמדת הימים, ורבי חיים פלאג'י, כתב שקושיותיו על חמדת ימים לא קשים, והסכים לספר חמדת הימים. כמו כן חשף את שבתאותו של הספר 'אור ישראל', של המקובל הרב ישראל משקלוב (לא זה המפורסם מתלמידי הגר"א). נכדו של הסופר טען שלא מדובר בשבתאות, ושהגאון מווילנה הסכים לספר עם מעט שינויים. דבריו כפי הנראה התקבלו על הממסד הרבני^[18].

רבי יעקב עמדין פקפק בייחוסו של ספר "מורה הנבוכים" לרמב"ם, וטען שלפחות חלקים נרחבים ממנו מאוחרים בהרבה^[19].

לעומת זאת, בספריו כתב בהרחבה על ההשפעה היהודית על הנצרות, ועל כתבי הברית החדשה. בין היתר כתב שפאולוס היה תלמידו של רבן גמליאל, שלדעתו עבודת אלילים מותרת לנוכרים ב'שיתוף' עם האמונה בקב"ה וקיום שבע המצוות, וזאת בהתאמה עם הכתוב בספר היהודי תולדות ישו^[20].

ערך מורחב – לוח ארש

אף על פי שבדרך כלל רבי יעקב עמדין לא נאבק ברבנים שאביו ה"חכם צבי" (הרב צבי אשכנזי) תמך בהם, הוא חרג ממנהגו במאבקו נגד הרז"ה (הרב שלמה זלמן הכהן הנאו (הנקדן)). החכם צבי כתב הסכמה לספר "שערי תפילה" של הרז"ה, אך טען כי הסכמת אביו לספר מזויפת ויצא במאבק חריף נגד ספרי הרז"ה.

הרז"ה לא עבר על כך בשקט ואף ניסה להיפגש עם רבי יעקב עמדין כדי ליישר את ההדורים איתו למרות דבריו הקשים נגדו. בשנת ה'ת"ץ הוא ניצל הזדמנות להיפגש איתו ברובע היהודי באמסטרדם, אבל לא קיבל מענה ישיר/מלא ממנו והוא טען כי רבי יעקב עמדין הכחיש שאמר דברים שכאלו נגד הרז"ה וניסה להתחמק ממנו, וכך ניסח הרז"ה את המפגש:

בהיותי בק״ק אמשטרדם בשנת ת״ץ לפ״ק בא הנכבד הזה אל העיר, וכאשר שמעתי את שמעו שמחתי לקראתו והלכתי אליו לקבל פניו. ובקשתי ממנו להראות לי אפס קצהו ממה שהשיג עלי, אולי דברים נכונים המה, ואז אני מוכן להודות על האמת בפה מלא, או אולי לא ירד לסוף דעתי ואגיד לו דעתי המכוסה. ובקושטא קאמינא כי האיש כחש לי, ויאמר אלי לאמר שמעולם לא עלה על דעתו לכתוב כדברים האלה דבר. ולפי שהדברים ההם מפי אנשי אמונה שמעתים אשר עיניהם ראו ולא זר, לכן הפצרתי בו לאמר שאין זו מדת חכמים כי אוהבי האמת אנחנו. ולא שת לבו גם לזאת ולא הגיד לי דבר...ויהי כמחריש ולא ענה עוד

— קונטרס 'מכסה לתיבה', נדפס בסוף ספר צהר לתיבה, אמסטרדם ה'תצ״ג

את ביקורתו הכוללת שש מאות השגות על ה"שערי תפילה" כתב בספר "לוח ארש" אותו הדפיס רק בסוף ימיו בשנת תקכ"ט, לאחר פטירת הרז"ה.

בתגובה לטענותיו הדקדוקיות של היעב"ץ חיבר הרז"ה קונטרס מיוחד בשם ״מכסה לתיבה״ (נדפס בסוף ספרו "צוהר התיבה"), ובו תשובות לכמה מן ההשגות של היעב"ץ שהופיעו בפירושו למשנה "לחם שמים" (את "לוח ארש", כאמור, רז"ה לא ראה). בקונטרס הוא התייחס לכמה מילים שהיעב"ץ חלק עליו בניקודן: "אבר", "כדאי", "שחרית", "רשות" ועוד כמה מילים. הרז"ה טען גם כי היעב"ץ לא ירד לסוף דעתו ונכשל בהבנת ציטוטים ובטעות הדפוס שהתחלף ציטוט של הרד"ק ונכתב "ראש" במקום "רשה". וכך מסיים דבריו:

וקבילנא עלי שאם אמצא דבר טוב בדבריו מה שהוא סותר ומתנגד לדברי אקלסהו ואודה על האמת..איברא, עדיין לא מצאתי דבר

מלבד חוברותיו הרבות בעניין הפולמוס עם רבי יונתן אייבשיץ, חיבר רבי יעקב עמדין למעלה משישים ספרים בכל מקצועות התורה. המוכר ביותר ביניהם הוא למעשה אסופה מתוך כתביו הנקרא "סידור יעב"ץ" או "סידור רבי יעקב עמדן" וכן "עמודי שמים"^[21]

מהם:

• לחם שמים - פירוש על המשנה.
• מטפחת ספרים - מחקרים על ספר הזוהר ועוד.
• ציצים ופרחים - בענייני קבלה.
• שאילת יעב"ץ - שאלות ותשובות בהלכה.
• מור וקציעה - פירושים וחידושים על טור ובית יוסף וכן על שולחן ערוך אורח חיים.
• מגדל עוז.
• מגילת ספר - ספר אוטוביוגרפי.
• לוח ארש. השגות על סידור בית תפלה לרז"ה המדקדק.
• עמודי שמים. סידור הכולל פירושים לתפילות כל ימות השנה בצירוף כל הדינים והמנהגים הקשורים בהן. ידוע גם כסידור "בית יעקב" (שם שנתנו לו מדפיסים מאוחרים יותר).
• תורת הקנאות . על מלחמת משיח השקר שבתי צבי וממשיכיו
• שפת אמת ולשון זהורית, קונטרס נגד רבי יונתן אייבשיץ ועל קמיעות שכתב הנ"ל.
• עץ אבות.
• שבירת לוחות האון - מענה נגד ספר לוחות עדות שכתב רבי יהונתן איבשיץ להצדיק את קמיעותיו
• עקיצת עקרב - קונטרס נגד רבי יונתן אייבשיץ ועל קמעות שכתב הנ"ל 

הגהותיו וחידושיו שנרשמו על גיליון התלמוד שלו, נדפסו בש"ס וילנא ועוז והדר בסוף התלמוד כחלק מליקוט מפרשים.

חשיבות היסטורית נודעת לספרו של רבי יעקב עמדין, בשם "מגילת ספר", אשר בו הרצה את תולדות חייו ותיאר את הפולמוס הגדול שהרעיש את עולם היהדות בזמנו. בחיבור אוטוביוגרפי יוצא דופן זה מתאר עמדין גם עניינים אינטימיים, מתשוקות נעורים ועד בעיות כוח גברא. הוא רומז שאת אשתו השנייה לא אהב כראשונה, שממותה לא התאושש.

בספר זה הוא מתאר גם את התעסקותו בלימודי מדעים ותחומי עניין נוספים כמדע המדינה, לימוד שפות והיסטוריה, ויש חוקרים המחשיבים אותו בשל כך כאחד ממבשרי ההשכלה בקרב יהדות גרמניה. יחסו ללימודי החול הללו היה מסויג. הוא התיר לעסוק בהם על מנת להשתוות לרמת ידיעותיהם של המלומדים הלא יהודים, אך עם זאת יצא בחריפות כנגד לימודי הפילוסופיה שהוא ראה ביחסם הביקורתי לעיקרי הדת איום על האמונה המסורתית. למרות זאת, יש שמטילים ספק בייחוס הספר לרבי יעקב עמדין^[22].

גם כדי שלא להיות התלמיד חכם ערום מידיעה בקורות הימים ושינויי הזמנים, למען ידע להשיב שואלו דבר, ולא יהיה נחשב פתי וסכל בעניני העולם.

— מור וקציעה שז

בכתביו באה לידי ביטוי מגמה נוספת האופיינית לתקופתה של תנועת ההשכלה, והיא הקריאה לסובלנות בין בני הדתות השונות: הנצרות, היהדות והאסלאם, והדגשת המקור המשותף שלהן.

את חלק מספריו הדפיס בבית דפוס שפתח בביתו, דבר שהיה כרוך בהוצאת ממון רב.^[23]

רבי יעקב נפטר באלטונה ממש לפני תכנונו לעלות לארץ ישראל, בל' בניסן ה'תקל"ו, בן 78 שנים.

• בנו בכורו היה רבי מאיר אב"ד קונסטנטין ישן.
• בן אחר היה רבי משולם זלמן, אב"ד קהילת המבורג בלונדון, ורב ראשי בממלכה המאוחדת.
• בן אחר נקרא בשם אריה יהודה.
• בתו חנה נישאה לרבי אריה ליב לוונשטאם, בנו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם.
• בתו יטל נישאה לרבי בנימין אייזנשטאט אב"ד לאקנבאך בן הרב מאיר אייזנשטאט המהר"ם אש ובעל מחבר פנים מאירות

• ליאור גוטליב, "'רסן מתעה' לרבי יעקב עמדין - מהדורא קמא ובתרא: עם מבוא, השוואה טקסטואלית והערות", בספר: בנימין איש-שלום (עורך), בדרכי שלום – עיונים בהגות יהודית, מוגשים לשלום רוזנברג, הוצאת בית מורשה בירושלים, 2007
• שמואל דותן, "'ר' יעקב עמדן ודורו" (עברית) בספר: HUCA, Hebrew Union College Annual, סינסינטי, 1976
• דוד סורוצקין, "'ר' יעקב עמדן ויסודותיה של היהדות החרדית"', בתוך: הנ"ל, אורתודוקסיה ומשטר המודרניות: הפקתה של המסורת היהודית באירופה בעת החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, עמ' 281–348
• החלק השני בספרה של רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו, מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, כרמל: ירושלים תשע"ד, א-ב, מוקדש ליעקב עמדן ויונתן אייבשיץ
• תולדות חייו באופן מפורט מאת אהרן דארנצווייג, בפתיחת ספר מטפחת ספרים, באתר היברובוקס

מדיה וקבצים בנושא יעקב עמדין בוויקישיתוף

רבי יעקב עמדין, באתר ויקיטקסט

• יעקב עמדין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יעקב בן צבי אמדן (1697-1776), דף שער בספרייה הלאומית
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "יעקב עמדין", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 878-875, באתר היברובוקס
• יעקב עמדין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• משה מנדלסון, פני תבל, אמסטרדם, תרל"ב, באתר היברובוקס
• דוד הלחמי, רבי יעקב ברבי צבי אשכנזי עמדין, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קנ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• כתבי א"ש שטיין, חידת הקמיעות:פולמוס עמדין ואייבשיץ בפרויקט בן-יהודה
• מעוז כהנא, המהפכה המדעית ור׳ יעקב עמדן: רפואה, הלכה ואלכימיה, תרביץ ה'תשע"ד
• מעוז כהנא, Rabbi Jacob Emden's Alchemical Quest, Journal of Modern Jewish Studies, 2013. עמ' 1–23
• אסא כשר, יהדות ופונדמנטליזם: על הגותו של ר' יעקב עמדן, ינואר 1980

תקופת חייו של הרב יעקב עמדין על ציר הזמן

קבלה
מושגי יסוד	אבי"ע • ספירות • קליפות • אינסוף (קבלה) • תורת הצמצום • תורת השמיטות • עץ החיים • סדר השתלשלות • מעשה בראשית • מעשה מרכבה • מדיטציה יהודית • אסטרולוגיה קבלית • מיסטיקה יהודית • פרדס (יהדות)
ספרות	ספר יצירה • ספר הזוהר • ספר הבהיר • ספרות ההיכלות • ספר רזיאל המלאך • עץ חיים (ספר)
קטגוריות	קבלה • יהדות • מיסטיקה יהודית
אישים	רבי שמעון בר יוחאי • רבי יצחק סגי נהור • הרבנים עזרא ועזריאל בני שלמה • רבי עזריאל בן מנחם • רבי משה בן נחמן • רבינו בחיי בן אשר • רבי משה קורדובירו • האר"י • רבי חיים ויטאל • רבי נפתלי כ"ץ • רבי יהונתן אייבשיץ • רבי יעקב עמדין • רבי חיים בן עטר • הרמח"ל • הגאון מווילנה • הרב שלום שרעבי • הרב חיד"א • הרב נתן אדלר • הרב יעקב אבוחצירא • רבי יוסף חיים • הרב שלמה אלישיב • הרב ישראל אבוחצירא
מושגים בקבלה