אמיר ירון

אמיר ירון

לידה	פברואר 1964 (בן 60) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת שיקגו
נגיד בנק ישראל ה־10 24 בדצמבר 2018 – מכהן (5 שנים) → קרנית פלוג

אמיר ירון (נולד בפברואר 1964) הוא כלכלן ישראלי המכהן מדצמבר 2018 כנגיד בנק ישראל. קודם לכן כיהן כפרופסור לבנקאות ומימון בבית הספר וורטון למינהל עסקים של אוניברסיטת פנסילבניה.

ירון נולד בישראל וגדל ברמת השרון וברמת גן, ולמד בבית ספר ע"ש אוסישקין. אביו יעקב היה כלכלן שעבד בתחילת הקריירה בבנק הפועלים, בהמשך שימש במספר תפקידי ניהול בכירים בתעשייה הישראלית, ולאחר מכן עבד בבנק העולמי והיה מומחה לבנקאות של מדינות ושווקים מתפתחים. בעקבות שליחות זו עברה המשפחה לארצות הברית. אמו של ירון הייתה מורה ופסיכולוגית.

למד לתואר ראשון בכלכלה במסגרת העתודה האקדמית, ובשנים 1985–1989 שירת כקצין ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל, ממנה השתחרר בדרגת סרן. ב-1989 השלים בהצטיינות את לימודי התואר השני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב וב-1994 סיים תואר שני נוסף ולימודי דוקטורט באוניברסיטת שיקגו. עבודת הדוקטורט שלו הושלמה בהנחייתו של לארס פיטר הנסן, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2013.

החל משנת 1997 ירון נמנה עם הסגל האקדמי של בית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2004 מונה לפרופסור חבר ובשנת 2009 מונה לפרופסור מן המניין. תחומי המחקר העיקריים שלו הם תמחור נכסים, השקעות, פיננסים, שווקים בין לאומיים וחברות בינלאומיות ומקרו-כלכלה. כמו כן שימש עמית מחקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER), שם עמד בראש קבוצת שוקי הון וכלכלה. אקדמאי אורח בבנק הרזרב הפדרלי של פילדלפיה.

עד למינויו כנגיד בנק ישראל, ירון היה פעיל רבות בישראל, וכיהן כחבר הדירקטוריון של מכון אהרון דוברת למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, שם גם שימש כמרצה אורח. בנוסף, שימש דירקטור בחברת ההייטק הישראלית ControlRad, המפתחת מכשור להפחתת החשיפה לקרינה בבדיקות רפואיות^[1].

ב-9 באוקטובר 2018 הודיעו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון על מינויו של ירון לנגיד בנק ישראל עם סיום כהונתה של קרנית פלוג, והוא נכנס לתפקידו ב-24 בדצמבר 2018.

היותו של ירון תושב ארצות הברית במשך כ-20 שנה טרם מינויו עוררה תגובות שונות. היו מי שהעלו תהיות בדבר התאמתו של תושב חוץ לארץ לתפקיד כה בכיר^[2], ומנגד היו שראו בכך הזדמנות לחיזוק הקשר בין המדינה לאזרחים ישראלים החיים בחוץ לארץ^[3].

ירון נחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם בכלכלה פיננסית, והוא התפרסם בזכות מחקריו במקרו-מימון, בתמחור נכסים ובהשקעות. ירון הוא מומחה בתחום המימון, ופרסם בכתבי עת אקדמיים בכלכלה ובפיננסים. כמרצה עסק רבות בתחום השקעות בינלאומיות וחברות רב-לאומיות.

ב-28 באוקטובר 2019 קיבל ירון את פרס "סטיבן רוס" הבינ"ל מהקרן לקידום מחקר בכלכלה הפיננסית (FARFE - Foundation for the Advancement of Research in Financial Economics) על מחקרו בנושא תשואת היתר של המניות^[4]. מחקרם של פרופ' ירון ופרופ' ראבי בנסל, שפורסם בעת שירון היה חוקר באוניברסיטת פנסילבניה, התפרסם בכתב העת "Journal of Finance". במאמר מצאו השניים פתרון לתופעה מוכרת בכלכלה הידועה בשם "חידת תשואת היתר של המניות", כלומר תשואה רב שנתית גבוהה יותר של מניות לעומת איגרות חוב ומספר אנומליות נוספות בספרות המימון ותמחור הנכסים. במחקרם^[5], נמצא שהשינויים בתשואות ממניות ומאיגרות חוב נגרמים גם משינויים בתפיסת סיכונים מקרו-כלכליים ארוכי טווח שמאיימים על צמיחתו של המשק ובשינויים באי הודאות הכלכלית.

בדברי ההסבר של ועדת הפרס נכתב שהמחקר תרם תרומה מכרעת לשאלות מרכזיות בסוגיות תמחור נכסים ובמגוון רחב של תחומים, הן בפיננסים והן במקרו-כלכלה. בין היתר, מחקר זה סייע בהבנת המציאות שהובילה לפרוץ המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, והניח תשתית מדעית מוצקה להכללת גורמים שונים המשפיעים על חיסכון וצריכה של הציבור. בין גורמים אלו ניתן למנות את החששות ממצבי משבר עולמיים כגון מלחמות סחר, שינויי מדיניות בכלכלה עקב שינויים בזירות הפוליטיות וההתחממות הגלובלית. מאז פרסום המאמר הוא צוטט פעמים רבות במחקרים, פרסומים מדעיים ומאמרים כלכליים כולל מסמך ועדת פרס נובל ל-2013, שציינה כי מודל בנסן-ירון השפיע עמוקות על מחקרי המשך רבים, ובהם מחקרו של חתן הפרס באותה שנה, לארס פיטר הנסן.

לפרופסור ירון גם מחקרים חשובים בתחומי מקרו ומדיניות ציבורית. הוא נמנה עם התורמים הראשונים לספרות מקרו כלכלית בה המודלים מכילים מספר רב של צרכנים ופירמות הטרוגניות, וגם כתב מחקרים העוסקים באי שוויון, צרכנות, הון אנושי, אבטלה, כושר השתכרות, ביטוח לאומי ועוד.

ירון נחשב למומחה לסיכוני מקרו למערכת הפיננסית^[6]. על אף חוסר התמחותו במדיניות מוניטרית של ישראל^[7], נבחר ירון לתפקידו, זאת לאור התמחותו בתחום המימון ומקרו-כלכלה.

בנאום כניסתו לתפקיד^[8], שנערך במשכן נשיא המדינה ב-24 בדצמבר 2018^[9], סימן ירון את הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית כאתגר המיידי שעמד בפני בנק ישראל בזמנו, והדגיש שהריבית היא הכלי המרכזי להתוויית הכיוון של המדיניות המוניטרית. כמו כן הדגיש בנאומו את הצורך הדחוף בהשקעה נרחבת בתשתיות ובהון האנושי הנדרשים למימוש פוטנציאל הצמיחה של המשק. הוא ציין את תחומי החדשנות הפיננסית ככאלה שיגבירו את התחרות וישפרו את המערכת הפיננסית הישראלית.

ב-7 בינואר 2019 הודיע ירון כי לאחר התייעצות עם הוועדה המוניטרית של הבנק, הוחלט כי הריבית תישאר ללא שינוי, ותעמוד על 0.25%, זאת לאחר שב-26 בנובמבר 2018, טרם כניסתו לתפקידו, החליטה הוועדה המוניטרית על העלאת הריבית לשיעור של 0.25%, לאחר שהיא עמדה במשך שלוש שנים על שיעור של 0.1%. בהודעה שליוותה את פרסום ההחלטה נכתב כי בשנתיים הקרובות צפויה עלייה הדרגתית וזהירה של הריבית במטרה לייצב את האינפלציה^[10].

ביוני 2019 הזהיר הנגיד ירון מפני עליית הגירעון בתקציב ומפני הידרדרות ביחס החוב-תוצר של המשק. הנגיד הוסיף כי לממשלה לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים^[11] ומביטול פטורים קיימים^[12].

באוגוסט 2019 פרסם בנק ישראל דוח מקיף^[13] בנושא פריון העבודה הנמוך בישראל (ביחס למדינות ה-OECD), ובו המלצות אופרטיביות לממשלה בתחומי החינוך, הרגולציה, התשתיות ועוד. הדוח קבע שהדרך העיקרית להעלות את רמת החיים בישראל היא על ידי העלאת פריון העבודה. הדוח המליץ, בין היתר, לסנכרן בין שבוע העבודה לשבוע הלימודים במוסדות החינוך, בין השאר על ידי ביטול הלימודים בימי שישי, וכן לחזק את ההשקעה בהכשרה המקצועית של גברים חרדים. על פי הדוח, השקעה של 42 מיליארד ש"ח בהגברת פריון העבודה תיצור תועלת ארוכת טווח של כ-270 מיליארד ש"ח^[14]. בספטמבר 2019 הודיע ירון, כי הורה לחטיבת המחקר לגבש המלצות אופרטיביות גם בתחום הדיור, וכי הבנק החל בתהליך אסטרטגי להגדרת יעדיו לשנים הקרובות^[15].

בשנתו הראשונה בתפקיד הותיר ירון את הריבית במשק על 0.25 אחוז, על אף הערכות האנליסטים שיוריד אותה לרמה של 0.1 אחוז. את מדיניות הבנק בנוגע לשוק המט"ח כינה ירון בשם "עמימות קונסטרוקטיבית", שהיא לדבריו המדיניות המתאימה למשק קטן כמו ישראל^[15].

בתחילת משבר הקורונה נקט בנק ישראל, בראשות ירון, כלים מוניטריים חדשים וכלים אחרים שלא נעשה בהם שימוש מאז המשבר הפיננסי העולמי ובסכומים חסרי תקדים. מטרת צעדים אלו הייתה להבטיח את התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים, לטפל בקשיי נזילות שפגעו במערכת הפיננסית, להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית. במסגרת זו, פעל בנק ישראל בכלי מדיניות מגוונים, חלקם תקדימיים, מעבר להפחתת הריבית לרמה ההיסטורית הנמוכה ביותר (0.1%): הזרמת נזילות לשוק האג"ח דרך ביצוע עסקאות ריפו עם אג"ח כבטוחה, תמיכה בשוק המט"ח באמצעות עסקאות החלף דולר/שקל, סיוע להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים על ידי מתן הלוואות ייעודיות למערכת הבנקאית, הפחתה של עלויות האשראי במשק באמצעות רכישה של אג"ח ממשלתיות ורכישת אג"ח תאגידיות.

כבר עם תחילת המשבר קרא^[16] ירון למערכת הבנקאית למצוא את הדרך למצוא את האיזון הנכון כדי שהבנקים יוכלו להמשיך לספק את צורכי המימון של המשק גם בתנאי המשבר הייחודיים, ובפרט של משקי הבית והעסקים הקטנים והזעירים. כפועל יוצא בנק ישראל והמערכת הבנקאית יצאו במהלכים שנועדו להקל על הלקוחות^[17], ביניהם מתווה לדחיית תשלומי הלוואות לציבור^[18].

בנוסף, נקט בנק ישראל שורת צעדים רגולטורים כגון הפחתת דרישות ההון מהבנקים המסחריים בנקודת אחוז, זאת כדי להגדיל את מקורות האשראי במשק ועל רקע הגידול הגבוה בביקוש לאשראי מאז פרוץ המשבר^[19].

כיועץ הכלכלי לממשלה, הנגיד ירון הדגיש מתחילת המשבר ולאורך התקופה שלאור ייחודו של המשבר נדרשים צעדים פיסקאליים משמעותיים, שיש צורך לנקוט בהם גם במחיר של הגדלת הגירעון והחוב. בהקשר זה ירון תמך והיה מעורב בעיצוב וקידום רשת ביטחון תקציבית, צעדים לטיפול בעסקים שנפגעו כתוצאה מהמשבר וביצוע תוכניות לטיפול בתעסוקה. ירון ציין את חשיבות תכנון צעדים אלו במסגרת תקציב מדינה מסודר, והדגיש את חשיבות העברת התקציב במסר שמועבר גם כלפי השווקים הבינ"ל בהם מדינת ישראל מגייסת חוב.

עם כניסת ממשלת ישראל ה-36 לתפקידה במאי 2021 בנק ישראל הגיש לממשלה תוכנית אסטרטגית כלכלית להאצת המשק ודרכים למימונה. התוכנית בנויה על ארבעה צירים: שיפור ההון האנושי, שיפור תשתיות והשקעות פיזיות, פיתוח השווקים הפיננסיים, ושיפור דיגיטציה ורגולציה במגזר הציבורי^[20].

אחד הנושאים שירון הדגיש עם כניסתו לתפקיד ופעל לקידומו הוא סגירת הפער של ישראל עם עולם התשלומים המתקדם. מאז חלה כניסה מואצת של תקן EMV שהביאה לכניסה של Apple Pay ושימוש מוגבר בארנקים דיגיטליים וביצוע עסקאות במסופים "ללא מגע" (Contact-Less)^[21].

בשל העלייה באינפלציה בישראל ובעולם, ריבית בנק ישראל הועלתה מספר פעמים בשנת 2022 כאשר העלייה החדה ביותר נרשמה בחודש אוגוסט, שבו הועלתה הריבית ב-0.75 נקודות האחוז, ל-2%^[22].

בעקבות עליית הריבית, בצד ההלוואות הבנקים המסחריים גלגלו על הצרכן את עליית הריבית במלואה, בצד ההפקדות הם העלו במעט יחסית^[23].

בסוף אוגוסט 2022 החלה רפורמת משכנתאות שבמסגרתה הבנקים חויבו להציג הצעות במבנה אחיד להלוואות המשכנתה, כך שיהיה קל יותר לבחור באופציה הזולה והמתאימה^[24].

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, בנק ישראל הגיב בהשקת שורה של צעדים לטובת יציבות המשק ורווחת האזרחים. בין הצעדים היו מכירת דולרים מיתרות מטבע החוץ של בנק ישראל, מתווה סיוע לעסקים קטנים ואנשים פרטיים, שכלל גם דחיית הלוואות ומשכנתאות, ומערך סעדים עבור נפגעי יישובי הדרום והצפון.

בתחילת המלחמה פנה ירון לקהילה הבינלאומית בכנסים בהם השתתף, ונשא דברים אודות המצב בישראל מול בעלי התפקידים החשובים ביותר בכלכלה העולמית, כמו נגיד הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל, ונשיאת ה-ECB, כריסטין לגארד.^{[דרוש מקור]}

בנובמבר 2023, לקראת תום כהונתו כנגיד בנק ישראל, אישרה הממשלה את הארכתה בקדנציה נוספת של חמש שנים^[25]. בטקס הארכת כהונתו העביר ביקורת על מדיניותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וקרא לבטל את השימוש בכספים קואליציוניים, כדי להפחית את הגירעון.^[26], בנוסף קרא להתייעלות במערכת הביטחון.^[27]

בינואר 2024 הוריד את הריבית ב-0.25%, ל-4.5%. זו הורדת הריבית הראשונה מאז הפחית בנק ישראל את הריבית במהלך משבר הקורונה באפריל 2020 ב-0.25% לרמה של 0.1%. הריבית נותרה על גובה זה עד לאפריל 2022, אז בעקבות עליית האינפלציה החל בנק ישראל בשורה של העלאות ריבית רצופות על רקע עליית באינפלציה, עד שנקבעה על 4.75% בחודש מאי 2023.^[28] הרקע להורדת הריבית היה ההאטה בקצב האינפלציה, ומנגד חששות מהאטה חריפה במשק בשל המלחמה.^[29]

במהלך הדיונים ברפורמה המשפטית, התבטא מספר פעמים נגד התקדמות חד צדדית בחקיקה והזהיר מפני השלכות שליליות על כלכלת ישראל אם תקודם באופן כזה. ירון חזר על דבריו הן בפני פורומים מקצועיים^[30] והן בפני גופי תקשורת שונים^[31], ואף הביא סימוכין כלכליים-מקצועיים^[32] כיצד לדידו ישפיעו שינויים מהותיים במערכת המשפט במידה ויעשו בצורה חד צדדית. ציטוטים של ירון בנושא ניתן למצוא, בין היתר, בראיונות בכלי תקשורת ישראליים ובינלאומיים^[33], שם אמר כי "התהליך נעשה בחופזה ואינו זוכה להסכמה רחבה בציבור". גם במסיבות עיתונאים שגרתיות שערך בנק ישראל, התייחס הנגיד להשפעת הרפורמה המשפטית. במסיבת עיתונאים בהתייחס לתחזית מאקרו-כלכלית שפרסם בנק ישראל וניתחה את ההשפעות הכלכליות הפוטנציאליות בתרחישים שונים, ירון אמר שבמקרה בו החקיקה תקודם חד צדדית תהיה פגיעה בתוצר^[32].

בתגובה, תומכי הרפורמה וחברים מהקואליציה ביקרו את הנגיד בטענה שהוא לא משפטן,^[34] ובטענה שאת הביקורת שלו, לדעתם, הוא צריך להשמיע בפני הממשלה ולא בפני התקשורת העולמית.^[35]

משנות התשעים עד להגעתו לישראל ב-2018 התגורר ירון בארצות הברית. נשוי ואב לשניים.

מדיה וקבצים בנושא אמיר ירון בוויקישיתוף

• אמיר ירון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• עמירם ברקת, ‏מאוניברסיטת פנסילבניה לבנק ישראל: פרופ' אמיר ירון הוא נגיד בנק ישראל הבא, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2018
• סמי פרץ, "אמיר ירון אחלה": היתרון הגדול של הנגיד החדש - והאתגרים מול נתניהו וכחלון, באתר TheMarker‏, 9 באוקטובר 2018
• אדריאן פילוט, פרשנות הנגיד הבא של בנק ישראל: הצלע החלשה במשולש, באתר כלכליסט, 9 באוקטובר 2018
• עמר כהן, ‏מינוי עם נעלם אחד: מה שאנחנו לא יודעים על הנגיד החדש, ומה שכן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 באוקטובר 2018
• עירית אבישר, נגיד במבחן, באתר "ידיעות אחרונות", 1 באוגוסט 2019
• ליאת רון, ‏מיתון, גל שני של קורונה וחזרה לשגרת עבודה בחודש יולי: התחזית של נגיד בנק ישראל, באתר גלובס, 17 באפריל 2020
• עמיחי אתאלי, בשירות הוד נגידותו, באתר "ידיעות אחרונות", 17 ביולי 2020
• אבי בר-אלי ואבי וקסמן, "צריך לשמור תחמושת לחורף. עסקים לא ישרדו": נגיד בנק ישראל מסביר למה הוא לא ישן טוב בלילה, באתר TheMarker‏, 23 ביולי 2020
• ריקי ממן, ‏"משבר שלא ראינו כמותו": נגיד בנק ישראל דורש תקציב, בעיתון מקור ראשון, 24 ביולי 2020
• גד ליאור, לחייך כל הדרך אל הבנק, באתר ynet, 10 בדצמבר 2021