משה מנדלבאום

משה מנדלבאום

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1933 ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	14 בדצמבר 2020 (בגיל 87 בערך) ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
נגיד בנק ישראל ה־4 1982–1986 (כ־4 שנים) → ארנון גפני מיכאל ברונו ←
תפקידים בולטים מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה מנכ"ל משרד המסחר, התעשייה והתיירות דיקן הפקולטה לכלכלה במכללת אשקלון

משה יעקב מנדלבאום (הכתיב הרשמי: מנדלבום; 1933 – 14 בדצמבר 2020, כ"ח בכסלו ה'תשפ"א)^[1] היה כלכלן ישראלי, שכיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 1982–1986. שימש עשרות שנים כמרצה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן ובמוסדות נוספים.

נולד בירושלים בשנת 1933, ליחיאל בנו של הרב שמחה מנדלבוים, ודבורה בתו של טוביה סלומון (בנו של יואל משה סלומון), וגדל בבית משפחתו, ששכן במקום הידוע כשער מנדלבאום. בצעירותו למד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, בישיבת חברון ובישיבת פוניבז'. בשל פציעה שאירעה בתאונה בעת ילדותו, שירת בצה"ל בחיל החינוך. נישא בשנת 1957 לקרובת משפחתו, שרה לבית סלומון, נכדת יוחנן דוד סלומון.

במחצית השנייה של שנות החמישים סיים תואר ראשון ותואר שני בכלכלה, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בלימודיו היה חבר בקבוצה קטנה של תלמידי פרופ' דן פטנקין, המכונה לעיתים "נערי פטנקין", אשר לימים השפיעו רבות על המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל. בעל תואר דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת ואנדרבילט בנשוויל שבטנסי^[2].

במקביל ללימודיו, בשנת 1956, החל לעבוד במשרד המסחר והתעשייה ככלכלן בכיר, בלשכה הכלכלית הראשונה שהוקמה במשרד. בשנת 1962, עם שובו מלימודי הדוקטורט בארצות הברית, מונה לכלכלן הראשי בחטיבת התעשייה. בתחילת 1963 מונה לסגן מנהל אגף התכנון של חטיבת התעשייה במשרד^[3], ובשנה שלאחר מכן מונה למנהל האגף. ב-1965, בתקופה שבה כיהן השר חיים יוסף צדוק כשר המשרד, מונה ליועץ כלכלי לשר ולכלכלן הראשי של המשרד.

בשנים 1966–1967 היה יועץ השר זאב שרף, מאמצע 1967 היה מנהל חטיבת מזון וכימיה^[4] והחל מ-1972 הממונה על המחירים. בהמשך מונה למשנה למנכ"ל^[5]. בשנת 1972, תחת השר חיים בר-לב, מונה למשנה למנכ"ל המשרד, וב-1974 מונה למנכ"ל המשרד^[6], ומ-1977 מנכ"ל משרד המסחר, התעשייה והתיירות.

לאחר סיום תפקידו היה ממלא מקום יו"ר הבנק לפיתוח התעשייה. בשנת 1979 מונה ליושב ראש הוועדה המאוחדת של המרכז לייעוץ נושא כוח האדם והמרכז להשתלמות בישראל.

מונה לנגיד בנק ישראל בינואר 1982 על פי המלצת שר האוצר, יורם ארידור, וכיהן עד שנת 1986^[7]. בעקבות מסקנות ועדת בייסקי, שחקרה את משבר מניות הבנקים שאירע בתקופה בה היה נגיד, סיים את תפקידו, סמוך לסיום כהונתו.

שימש בשנות ה-90 כיושב ראש בנק עולמי להשקעות (ב.ה.) בע"מ שנסגר בתיאום עם המפקח על הבנקים בשנת 2004^[8].

במקביל לקריירה בשירות המדינה, שימש מנדלבאום עשרות שנים כמרצה לכלכלה במוסדות אקדמיים. החל משנת 1964 ובמשך 38 שנה שימש כמרצה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן (משנת 1970 כמרצה בכיר), והעמיד דורות של כלכלנים. משנת 2001, עם פרישתו לגמלאות מן האוניברסיטה, שימש כמרצה במכללה האקדמית נתניה ובמכללה האקדמית אשקלון. .

כיהן כחבר בוועדה לתכנון ולתקצוב ובאוקטובר 2009 כהונתו הוארכה לקדנציה נוספת עד מרץ 2012^[9]. בשנת 2014 מונה לדיקן הפקולטה לכלכלה במכללת אשקלון.

היה חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת חזית דתית לאומית.

ב-14 בדצמבר 2020 הלך מנדלבאום לעולמו והוא בן 87^[1][10].

היה נשוי לשרה נכדת יוחנן דוד סלומון. ילדיו יחיאל, שמואל, ואביגיל אנגלמן. בנו שמואל מנדלבאום הוא שופט. חתנו הוא מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.

• משה מנדלבום, ולתפארת כלכלת ישראל: אוטוביוגרפיה של כלכלן, ירושלים תשע"ט
• מצוקתו של הכלכלן, מתוך הסיפור שלי – 41 סיפורים ומעוררי השראה על הרבי מלובביץ', עמוד 135–142, בהוצאת JEM תשע"ט

• צאלה קוטלר, ‏"יש הקבלה בין משבר מניות הבנקים בשנות ה-80 למשבר הדיור היום. אצלנו תמיד מתעוררים מאוחר", באתר גלובס, 21 בספטמבר 2013
• קרן צוריאל, ‏"לקחתי הכול על עצמי": שיחה עם ד"ר משה מנדלבאום, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2003