בלז
| |||
בית הכנסת שבנה רבי שלום רוקח בעיירה | |||
מדינה | אוקראינה | ||
---|---|---|---|
אובלסט | לבוב | ||
ראש העיר | וולדימיר מוקה | ||
תאריך ייסוד | לפני המאה ה-10, עיר משנת 1509 | ||
שטח | 5.85 קמ"ר | ||
גובה | 200 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיירה | 2,229 (1 בינואר 2021) | ||
קואורדינטות | 50°22′56″N 24°00′04″E / 50.382222°N 24.001111°E | ||
אזור זמן | UTC +2 | ||
https://belztg.gov.ua/ | |||
בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי. העיירה התפרסמה בעולם היהודי הודות לחסידות בעלז, שנוסדה בה. נכון ל-2021 אוכלוסיית העיירה מונה 2,229 תושבים,[1] שמתפרנסים בעיקר מחקלאות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נזכרת לראשונה במאה ה-10. היא הייתה חלק מרוס של קייב ולאחר פירוקה מנסיכות גליציה-ווהלין. בסוף המאה ה-14 התחיל השלטון הפולני, מ-1462 הייתה בירת מחוז (וויבודסטבו) בלז. השלטון הפולני הסתיים ב-1772, בחלוקת פולין הראשונה, אז העיירה עברה לאוסטרו-הונגריה. העיר ירדה אדמיניסטרטיבית משמעותית בתקופה זו, מרכז המחוז עבר לסמבור. ב-1918 עם שאר גליציה צורפה לפולין העצמאית. מ-1939 עד 1944 בכיבוש גרמני, שבמהלכו נרצחו מרבית יהודי העיירה. מ-1944 עד 1951 חלק מפולין. וב-1951, לאחר מספר חילופי גבול בין פולין לברית המועצות, צורפה לרפובליקה האוקראינית הסובייטית. מ-1991 באוקראינה העצמאית.
יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חסידות בעלז
בהיות העיירה מרכז חבל בלז נודעה לה חשיבות רבה, פוליטית ומסחרית, בשנים 1462 – 1772. הקהילה היהודית גדלה משמעותית, ברבנותה כיהנו אנשים כמו הב"ח, ורבנים אחרונים אחרים. החסידות זכתה בעיר להתפשטות ניכרת כשבשנת 1817 התיישב בה ר' שלום רוקח. אדמו"רי בלז ישבו בעיירה עד שנת 1939, כשר' אהרון רוקח ברח מהעיר לפני פלישת הנאצים. בתחילת הכיבוש הגרמני ב-1939, ברחו רוב יהודי העיר לפנים ברית המועצות. ב-2 ביוני 1942 אלף מיהודי בעלז והעיירות הסמוכות נשלחו לסוביבור, ובספטמבר 1943, נשלחו לשם כ-500. כמעט כולם הושמדו שם. לאחר המלחמה חזרו לעיר יהודים בודדים, והקהילה היהודית לא השתקמה.
חסידי בעלז הקימו בניין המשמש כאכסניה לאורחים, בסמוך לקבריהם של אדמו"רי בעלז, הטמונים בבית העלמין. הבניין המכיל חדרי לינה, חדר אוכל, מקווה ובית מדרש. ומאכלס קבוצות חסידים מרחבי תבל המגיעים במהלך השנה לבקר בעיר ולהתפלל על קברי האדמו"רים.
רבני העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי יהושע פלק כץ - הסמ"ע
- רבי יואל סירקיש - הב"ח
- רבי אברהם חיים שור - מחבר "תורת חיים" ו"צאן קדשים"
- רבי צבי הירש מייזליש
- רבי זכריה מנדל בן אריה לייב - מחבר "באר היטב"
- רבי אשר ב"ר צבי הירש קלויזנר
- רבי משה הכהן - מחבר "מראה כהן" ו"קרן אור"
- האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז[2]
- האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז
- האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלז
- האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדרטה לזכר יהודי בלז בבית העלמין בחולון
- ביתו של הגבאי של אדמו"רי בעלז, רבי אהרן יהושע לנדא
- בית העלמין היהודי בבלז
- אכסניית חסידות בעלז בעיירה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בלז
- בלז, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- ספר זיכרון בלז - תוכן העניינים (באנגלית)
- ספר זיכרון בלז - הספר המלא, באתר הספרייה הציבורית בניו יורק
- "בלז", באתר השטעטל הווירטואלי
- בלז באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "בלז", באתר JewishGen (באנגלית)
- בלז (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Number of Present Population of Ukraine, as of January 1 2021, Statistics Ukraine
- ^ האדמו"רים מבעלז כיהנו גם כרבני העיר.