בן סירא

ספר בן סירא
ΣΟΦΙΑ ΣΕΙΡΑΧ
	מהדורה של ספר בן סירא, 1912
מידע כללי
מאת	מיוחס לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא
שפת המקור	עברית
תורגם לשפות	יוונית, לטינית
סוגה	ספרות דתית, פסאודואפיגרפיה
הוצאה
מקום הוצאה	ירושלים
תאריך הוצאה	המאה ה-2 לספירה
סדרה
ספר קודם	חכמת שלמה

ערך זה עוסק באחד מן הספרים החיצוניים. אם התכוונתם לספר נוסף המיוחס לאותו סופר, ראו אלפא ביתא דבן סירא; לפירושים נוספים ראו: בן-סירה.

הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה. הספר נכתב בשפה העברית ותורגם למספר שפות בהן יוונית ולטינית.

סקירה כללית

ספר בן סירא ממשיך את ספרות החכמה המקראית, אך בשינויים חשובים. לשונו של ספר בן סירא דומה לזו של ספרות החכמה המקראית כדוגמת משלי ואיוב, כמו גם ללשונם של חלק ממזמורי תהילים. עם זאת ניכר בלשונו שהוא מאוחר לספרים אלה, ויש בו כמה תופעות המקדימות את לשון חז"ל. הספר כולל הנחיות מוסריות וקריאה לשמירת התורה, יחד עם המנונים בשבח אבות העולם ובשבח הכהן הגדול, ועוד.

ספר בן סירא דוגל בשיטת שכר ועונש עוד בעולם הזה, ואין בו זכר לעולם הבא או תחיית המתים. בזאת דומה בן סירא לספר מקבים א, אשר מדגיש את ה"תהילה" וה"שם" שמותיר האדם לאחר מותו, ללא רמז לחיים שלאחר המוות. השקפה המזוהה עם השקפת הצדוקים.

חיבור הספר

הקדמת הנכד לבן סירא, יוונית. מתוך כתב יד קודקס סינאיטיקוס, המאה ה-4 לספירה.
מטבע של תלמי השמיני, הידוע כ"תלמי פיסקון", ואשר כונה גם "תלמי אֵוּאֵרגֵטֶס" (מלך מ-170 לפנה"ס).

ישנן 2 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

הספר חובר בשלהי המאה השלישית לפני הספירה או בראשית המאה השנייה לפני הספירה^[1]. זמנו של בן-סירא נקבע משני טעמים:

בתרגום היווני שעשׂה נכדו של בן סירא מצהיר הנכד בהקדמה לספר כי ירד למצרים בשנת 38 למלכות תלמי אֵוּאֵרגֵטֶס, מצא שם עותק של ספרו של סבו, והחליט לתרגמו ליוונית^[2]. שני מלכים לבית-תלמי נתכנו אוארגטס, תלמי השלישי ותלמי השמיני, ומהם - רק תלמי השמיני הגיע לשנה ה-38 של שלטונו. זה עלה לשלטון בשנת 170 לפנה"ס, כך שהשנה ה-38 למלכותו היא 132 לפנה"ס. יוצא מזה שסבו של המתרגם, בעל הספר המקורי, חי בשלהי המאה ה-3 ובתחילת המאה ה-2 לפני הספירה.
הספר חובר בעברית, לשונו דומה ללשון המקרא, ובייחוד לספר משלי. הספר היה נפוץ בקרב היהודים בשלהי תקופת בית שני, זאת אנו למדים מן השרידים שנמצאו בקומראן ובמצדה.

קטע בספר המופיע בפרק ל"ג, פסוקים כ"ג-ל"ט (הידוע בשם "בעלי מלאכה"), הוא העתק של פואמה חינוכית מימי מצרים העתיקה, "הסאטירה אודות בעלי המלאכה" הידועה גם בשם ההוראה מפי דואה חתי^[3].

נוסחי הספר

עד למאה ה-19 לא היו קיימים בידינו נוסחים בעברית של ספר בן סירא, למעט כ-30 פסוקים ממנו שנשתמרו בציטוטים בספרות התנאים והאמוראים (המאה ה-4 עד המאה ה-6 לספירה), בתלמוד ובמדרשים, ו-13 פסוקים שמובאים על ידי רבי סעדיה גאון בהקדמתו לספר הגילוי^[4]. זאת עקב היותו חלק מהספרים החיצוניים שנדחו מהספרות היהודית בשלהי תקופת בית שני, ואבדו כתוצאה מכך.

נוסחים של הספר בשפות אחרות השתמרו היטב. הידוע שבהם הוא התרגום ליוונית, שנעשה על ידי נכדו של בן סירא באלכסנדריה שבמצרים עוד במאה השנייה לפני הספירה (דור או שניים לפני שנכתבה המגילה שנמצאה במצדה). נוסח זה נכנס לביבליה, הברית הישנה, ומצוי בכל כתבי היד של תרגום השבעים.

בוולגטה, תרגום כתבי הקודש של הנצרות ללטינית שנערך במאה ה-4 לספירה, נשתקע שמו Liber Ecclesiasticus ("ספר הכנסייה") או בקיצור Ecclesiasticus ("של הכנסייה"), שם זה כלל בתחילה את הספרים החיצוניים: טוביה, יהודית, חכמת שלמה, ואת מגילת אסתר, אולם עם הזמן נתייחד השם לספר בן סירא בלבד, משום חשיבותו.

תרגום חשוב נוסף, הוא התרגום הסורי למקרא, הפשיטתא. מקובל לומר שתרגום זה בוצע ממקור עברי, וזמנו מאוחר לתרגום היווני של נכדו של בן סירא.

גילוי ראשוני של קטעי הנוסח בעברית

ב-13 במאי 1896 הבחין פרופסור שלמה זלמן שכטר בדף מתוך ספר בן סירא בעברית בתוך חבילת כתבי יד שהובאו לאנגליה מארץ ישראל וממצרים (שמקורם בגניזה הקהירית)^[5]. בעקבות גילוי זה נמצאו תשעה דפים נוספים באוספי הבודליאנה שבאוקספורד. מאז נמצאו דפים נוספים של כתבי יד שונים של ספר בן סירא באוסף הגניזה הקהירית^[6].

שני קטעים נוספים התגלו במערה 2 בקומראן, אולם הם מכילים רק מספר תיבות^[7]. ותיארוכם מאוחר לקטעי המגילה שנמצאו במצדה, והם נכתבו ככל הנראה במחצית השנייה של המאה הראשונה לפני הספירה (50 לפנה"ס - 1 לפנה"ס)

נוסח הספר שבידי מחבר הספר "ספר היוחסין" במאמר השישי, מזכיר שבספר המיוחס להושע בן סירק (כנראה התכוון לשמעון בן ישוע בן סירא), כתוב כי חנוך חי בגן עדן שלמטה. דבר זה אינו מוזכר בנוסח שבידינו כיום.

מגילת בן סירא ממצדה

קטעים ממגילת "בן סירא" (שרידים מ-7 "עמודות" מהמגילה) המתוארכת לבין השנים 100-50 לפנה"ס. המגילה נמצאה בשנת 1964, בסורג 1109 שבחומה המזרחית שבמצדה.
קטע מהחומה המזרחית של מצדה. משמאל: שער שביל הנחש. סורג האבן שבאמצע התמונה (משמאל לדגל) הוא הסורג בו נתגלו קטעי המגילה.
מפת מצדה; הנקודה המסומנת ב"A" (בחלק העליון מעט שמאלה למרכז) היא הנקודה בה נמצאו קטעי המגילה (סורג 1109)

ישנן 3 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

ב-8 באפריל 1964 גילתה משלחת של ארכאולוגים בראשות יגאל ידין 26 קטעי מגילה באחד החדרים המזרחיים בחומת מצדה (סוגר 1109)^[8], שהכילו את הנוסח העברי המקורי והקדום ביותר שנמצא עד כה, של חלקים מספר בן סירא^[9]. קטעי המגילה ניזוקו עם השנים, וחלקם כורסמו על ידי רמשים שונים, והם פוענחו בעזרת צילומים באור תת-אדום. הקטעים שפוענחו יצאו לאור בספרו של יגאל ידין, "מגילת בן סירא ממצדה"^[10].

המגילה שנמצאה כתובה בטורים, כאשר החרוז כתוב לכל רוחב העמוד, וצלעות החרוז כתובות בשני טורים מקבילים, צלע מול צלע^[11]. סימנים הנלווים למגילה, הם סימן בצורת "ר" המציין תחילת פרשה או פסקה, ועוד סימן אחד הדומה ל-Ψ שככל הנראה מסמן גם הוא תחילתה של פרשה^[12].

תיארוך ארכאולוגי של קטעי המגילה שנמצאו נסמך על "טרמינוס אנטה קואם" (תאריך שלפני) של מועד נפילת מצדה, בשנת 73 לספירה, ועל כן זהו כתב היד הקדום ביותר שנמצא בידינו של ספר בן סירא. תיארוך פאליאוגרפי קובע אף הוא שזמנה של המגילה הכתובה בכתב עברי בסגנון "חשמונאי" או "קדם הרודיאני", הוא המחצית הראשונה של המאה הראשונה לפני הספירה (100 לפנה"ס - 50 לפנה"ס). בהנחה שהספר המקורי חובר בתחילת המאה השנייה לפני הספירה, הרי שנוסח זה נוצר כמאה שנים בלבד לאחר מכן.

היחס לספר

חז"ל השתמשו רבות בספר בן סירא, במספר מקומות הם מציינים את שמו בפירוש^[13], ובמספר מקומות הם מצטטים מדבריו ללא אזכור שם החיבור^[14]. הם אף שאבו ממנו נוסחאות ומטבעות לשון, כמו הביטוי הידוע 'במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור' המוזכר במסכת חגיגה משמו של בן סירא^[15] וקבעו מהם חיתומי ברכות^[16] ופיוטים^[17]. במספר מקומות אנו מוצאים שחז"ל מבארים כי ספר בן סירא אינו חלק מספרות המקרא, משום שהוא נמנה עם החיבורים המאוחרים שאינם מקודשים כחיבורים המוקדמים^[18], אולם אין כל אמירה נגד הספר. במקורות מאוחרים יותר, בדברי האמוראים, אנו מוצאים אמירות השוללות קריאה בספר; על האמורא רב יוסף נאמר בתלמוד הבבלי כי סבר שבחלקים שאינם הגיוניים^[19] ”בספר בן סירא נמי אסור למיקרי (תרגום: אסור לקרוא אף בספר בן סירא)”, אך בחלקים הגיוניים, מותר לקרוא ואף לצטט ברבים^[20], אף התלמוד הירושלמי מבאר את דברי רבי עקיבא במשנה במסכת סנהדרין הפוסק כי ”הקורא בספרים החיצוניים אין לו חלק לעולם הבא” (משנה, מסכת סנהדרין, פרק י', משנה א') כמתייחסים בין היתר לספר בן סירא: ”כגון ספרי בן סירא וסיפרי בן לענה”^[21]. היו שראו בדברים אלו איסור מוחלט לקרוא בספר. אחרים ציינו את המשך דברי הירושלמי "להגיון נתנו ולא לעמל נתנו", כמציינים איסור להתעמק בלימוד הספר אך מתירים לקרוא בו.

אף על פי שחז"ל והגאונים הרבו לצטט מן הספר, הוא לא נכלל בסופו של דבר בין ספרי התנ"ך, ולפיכך נזנח ונשכח ברוב הקהילות היהודיות, תרמה לכך גם העובדה שהיו שאסרו לקרוא בספר. עם זאת, רס"ג, שחי בסוף תקופת הגאונים, מספר על אופן כתיבת הספר בנקודות וטעמים^[22].

הספר נכלל בתרגום השבעים, וכיוון שתרגום זה משמש בסיס לברית הישנה, הוא נכלל בכתבי הקודש הנוצריים. הנוצרים מכנים אותו "Sirach" על פי שמו המקורי, או "Ecclesiasticus" שפירושו "הספר של הכנסייה". לספר שמות רבים מפאת חיבתו בקרב קוראים רבים מדתות שונות שהיו משתמשים בו ללימוד ולקריאה.

בתקופת הגאונים הופיע ניסיון לקשור את החיבור לתקופתו של ירמיהו הנביא או מיד לאחריה. לפי פירוש מהמאה ה-10 על בן סירא בשם אלפא ביתא דבן סירא בן־סירא^[23] נולד כאשר אמו שהייתה בתו של ירמיהו הנביא נכנסה למרחץ והתעברה מזרע שהותיר שם אביה, לאחר שרשעים אפרתים אילצוהו להוציא זרעו לבטלה תחת איום שאחרת יבצעו בו מעשה סדום. ולפי זה נמצא אפוא שירמיהו הוא גם אביו וגם סבו של בן־סירא. כמו כן מובא כי הערך הגמטרי של "סירא" שווה בדיוק ל-"ירמיהו"^[24]. היחס בספרות התורנית לספר זה ולתאור הורתו של אימו של בן סירה המובא בו נתון במחלוקת, מצד אחד הוא משמש בדיונים הלכתיים בנושא הפריה מלאכותית^[25], אך מצד שני היו שהתייחסו אליו בספקנות ואף זלזלו בו. במאה האחרונה גברה עוד יותר ההסתייגות בספרות הרבנית ומתגבשת עמדת הסתייגות חריפה מהאלפא ביתא^[26].

ההתעניינות בספר בקרב משכילים יהודים עלתה בסביבות תחילת המאה ה-20, עם התגברות ההשקפה כי ספרי התנ"ך והספרים החיצוניים הם ביטוי לתרבות היהודית ולא רק להשקפה דתית. לפיכך תורגם הספר בחזרה לעברית מתוך הנוסחים הנוצריים שהשתמרו. לראשונה "נעתק ללשון עברי ואשכנזי ומתורגם ארמית עם באור העניין ופתרון מלות הארמית והערות מוסר", על ידי יהודה ליב בן-זאב, בברסלאו בשנת ה'תקנ"ח (1798).

בעקבות גילוי מגילת התהילים הגדולה ממגילות מדבר יהודה וגניזת קהיר, נמצאו קטעים מן הנוסח העברי המקורי, דבר שהקל על שחזור הספר, ואפשר לבחון את אמינות התרגומים שהשתמרו בידי הנוצרים. הימצאות קטעים מן הספר בגניזת קהיר מעידה על כך שיהודים התעניינו בספר גם לאחר חתימת התנ"ך.

ראו גם

לקריאה נוספת

משה צבי סגל, ספר בן סירא השלם (על בסיס הקטעים מהגניזה הקהירית), בהוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשי"ג; גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
בן־סירא, מתורגם בחלקו ומפורש על ידי א. ש. הרטום, בתוך: הספרים החיצונים, הוצאת יבנה תל אביב. 197 עמ'.
יגאל ידין, מגילת בן-סירא ממצדה, עם מבוא, השלמות ופירושים, בהוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה והיכל הספר, ירושלים תשכ"ה
טל אילן, "יחסו של בן-סירא לנשים וקבלתו בתלמוד הבבלי", מדעי היהדות 40, תש"ס, עמ' 103–111
ספר בן סירא - המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המילים, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית והיכל הספר, ירושלים תשל"ג
בן סירא, (תורגם מיוונית על ידי יצחק זעקיל פרענקיל), וורשא 1885. (זמין לצפייה באתר "דעת")

Yigal Yadin, The Ben Sira scroll from Masada, With Introduction, Emendations and Commentary, The Hebrew University, Jerusalem 1965
Pancratius C. Beentjes, The Book of Ben Sira in Hebrew - a text edition of all extant Hebrew manuscripts and a synopsis of all parallel Hebrew Ben Sira texts. Leiden, The Netherlands E. J. Brill, 1997
Charles Mopsik, La Sagesse de Ben Sira, introduction, traduction et notes, Lagrasse, Verdier,Paris, 2004

קישורים חיצוניים

על הספר

ביבליוגרפיה ופירוט עדי נוסח, באתר ויקיטקסט

מידע על ספר בן סירא בקטלוג הספרייה הלאומית
מידע על הנוסח העברי של ספר בן סירא בקטלוג הספרייה הלאומית
בן סירא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
קרופורד האוול טוי, הרב ישראל לוי, ‏"בן סירא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
בן סירא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רשימת מאמרים על ספר "בן סירא" באתר רמב"י
יוסף ניצן; משה יעקובי, ספר "בן סירא", באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
הרב אהרן הימן, "בן סירא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
A new fragment of the book of Ben Sira, T-S AS 118.78 תצוגה של כתב יד א' (MS A) ושל כתב יד ד' (MS D) של ספר "בן סירא" מהגניזה הקהירית
"בן סירא" בעיני חז"ל, "יוסיף דעת" מבית "שבת טיש", מכון "למשפחותם"
דוד כהנא, "מבוא לספר "חכמת שמעון בן סירא" " בפרויקט בן-יהודה (ורשה, הוצאת תושיה, תרע"ב/ 1913)
הרב אורי שרקי, בן סירא, באתר ערוץ מאיר, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, ‏1 בנובמבר 2016
יהושע גרנט, בפי כסילים לבם ובלב חכמים פיהם, באתר הארץ, 24 באפריל 2008

על מחבר הספר

כתבי בן סירא בפרויקט בן-יהודה

נוסח הספר

שמעון בן סירא, "חכמת שמעון בן סירא" בפרויקט בן-יהודה
משלי בן סירא, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית

International Ben Sira Conference, 28-31 July 1996, Soesterberg, Netherlands, באתר גוגל ספרים
The original Hebrew of a portion of Ecclesiasticus (XXXIX. 15 to XLIX. 11) together with the early versions and an English translation, followed by the quotations from Ben Sira in rabbinical literature, edited by A. E. Cowley, M. A. and Ad. Neubauer, M. A., with two facsimiles, Oxford: Clarendon Press, 1897. Internet Archive website.
Ecclesiasticus XXXIX, 15 to XLIX, 11, translated from the original Hebrew, and arranged in parallel columns with the English revised version of 1895, by A.E. Cowley and Ad. Neubauer, with a facsimile, Oxford: Clarendon Press, 1897. Google Books website.

הערות שוליים

^ ראו רשימה ביבליוגרפית.
^ [...] εν τω ογδοω και τριακοϲτω ετει επι του ευεργετου βαϲιλεωϲ αιγυπτον και ϲυνχρονιϲαϲ [...]. (הנוסח היווני לקוח מתוך כתב יד קודקס סינאיטיקוס, בהקדמה לספר בן סירא, folio: 160 scribe: A, יחידות 27-28).
^ Rollston, Chris A. (באפריל 2001). "Ben Sira 38:24–39:11 and The Egyptian Satire of the Trades". Journal of Biblical Literature. 120 (Spring): 131–139. doi:10.2307/3268597. JSTOR 3268597. {{cite journal}}: (עזרה)
^ מבוא, המליץ, 23 ביולי 1868
^ בינה בספרים, המליץ, 16 באוגוסט 1898
^ Shulamit Elizur and Michael Rand, A new fragment of the book of Ben Sira, T-S AS 118.78, Cambridge University Library, January 2011
^ מפרק ט'
^ ד. זכאי, תרומת מצדה לחקר בן סירא, דבר, 3 בדצמבר 1965
^ קטעים מפרקים ל"ט עד מ"ד. לדעת החוקרים, זהו קטע מתוך מגילה שנקרעה, והושלכה לרצפת החדר, בעוד ששאר המגילה שלא נמצאה הושלך ככל הנראה מחוץ לחומה ואבד.
^ תיאור מציאת המגילה מופיע בספרו של יגאל ידין, מצדה; בימים ההם - בזמן הזה, פרק 13 - "המגילות" (עמ' 174–178), הוצאת ספריית מעריב, "שקמונה" חברה להוצאה לאור, ירושלים התשכ"ו.
^ זוהי הצורה האופיינית לכתיבת ספרות השירה שבמקרא, וכמותה נמצאו בעוד ספרים, כמו מגילת תהילים שנמצאה במצדה ועוד. באותה הצורה נכתבו גם חלקים מכתבי היד שנמצאו בגניזה הקהירית.
^ הסימן מופיע בראש עמוד V, ואולי שימש לציון תחילתה של פרשה שירית.
^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג, עמוד א'; מסכת בבא בתרא, דף צ"ח, עמוד ב', מסכת בבא בתרא, דף קמ"ו, עמוד א'; מסכת סנהדרין, דף ק', עמוד ב'; מסכת יבמות, דף ס"ג, עמוד ב'; מסכת נידה, דף ט"ז, עמוד ב'.
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ"ב, עמוד ב'.
^ דף יג א
^ כמה מחיתומי ברכות שמונה עשרה מקורם בבן סירא פרק נ"א: מגן אברהם; גואל ישראל; מקבץ נדחי ישראל, בונה ירושלים; מצמיח קרן ישועה
^ המפורסם בהם הוא הפיוט העתיק 'מראה כהן', שמיוסד על פי בן סירא פרק נ'.
^ כך למשל לגבי הלכות טומאת ידיים של כתבי הקודש מובהר כי ספר בן סירא אינו בכלל כתבי הקודש לעניין זה, (תוספתא, מסכת ידיים ב, ה).
^ כדוגמת שיוך צורת הזקן, לתכונות אופי
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק', עמוד ב' וראו רש"י במקום: "שיש בו דברי הבאי ובא עליהם לידי ביטול תורה"
^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין פרק י, הלכה א (דף נ, א)
^ ספר הגלוי, הוצאת הרכבי בתוך זיכרון לראשונים מחברת חמישית, קנ"א, קס"ג.
^ מופיע באלפא ביתא דבן סירא
^ חלקת מחוקק על אבן העזר א סעיף ו
^ ראה לדוגמה: ט"ז יו"ד קצה סק"ז, חלקת מחוקק שם
^ הרב ראובן מרגליות, עוללות, יב, נדפס בסוף ספרו מחקרים בדרכי התלמוד, מוסד הרב קוק; הרב שלמה זלמן אוירבך, נועם א, קמט-קנ.

[1] ראו רשימה ביבליוגרפית.

[2] [...] εν τω ογδοω και τριακοϲτω ετει επι του ευεργετου βαϲιλεωϲ αιγυπτον και ϲυνχρονιϲαϲ [...]. (הנוסח היווני לקוח מתוך כתב יד קודקס סינאיטיקוס, בהקדמה לספר בן סירא, folio: 160 scribe: A, יחידות 27-28).

[3] Rollston, Chris A. (באפריל 2001). "Ben Sira 38:24–39:11 and The Egyptian Satire of the Trades". Journal of Biblical Literature. 120 (Spring): 131–139. doi:10.2307/3268597. JSTOR 3268597. {{cite journal}}: (עזרה)

[4] מבוא, המליץ, 23 ביולי 1868

[5] בינה בספרים, המליץ, 16 באוגוסט 1898

[6] Shulamit Elizur and Michael Rand, A new fragment of the book of Ben Sira, T-S AS 118.78, Cambridge University Library, January 2011

[7] מפרק ט'

[8] ד. זכאי, תרומת מצדה לחקר בן סירא, דבר, 3 בדצמבר 1965

[9] קטעים מפרקים ל"ט עד מ"ד. לדעת החוקרים, זהו קטע מתוך מגילה שנקרעה, והושלכה לרצפת החדר, בעוד ששאר המגילה שלא נמצאה הושלך ככל הנראה מחוץ לחומה ואבד.

[10] תיאור מציאת המגילה מופיע בספרו של יגאל ידין, מצדה; בימים ההם - בזמן הזה, פרק 13 - "המגילות" (עמ' 174–178), הוצאת ספריית מעריב, "שקמונה" חברה להוצאה לאור, ירושלים התשכ"ו.

[11] זוהי הצורה האופיינית לכתיבת ספרות השירה שבמקרא, וכמותה נמצאו בעוד ספרים, כמו מגילת תהילים שנמצאה במצדה ועוד. באותה הצורה נכתבו גם חלקים מכתבי היד שנמצאו בגניזה הקהירית.

[12] הסימן מופיע בראש עמוד V, ואולי שימש לציון תחילתה של פרשה שירית.

[13] תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג, עמוד א'; מסכת בבא בתרא, דף צ"ח, עמוד ב', מסכת בבא בתרא, דף קמ"ו, עמוד א'; מסכת סנהדרין, דף ק', עמוד ב'; מסכת יבמות, דף ס"ג, עמוד ב'; מסכת נידה, דף ט"ז, עמוד ב'.

[14] תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ"ב, עמוד ב'.

[15] דף יג א

[16] כמה מחיתומי ברכות שמונה עשרה מקורם בבן סירא פרק נ"א: מגן אברהם; גואל ישראל; מקבץ נדחי ישראל, בונה ירושלים; מצמיח קרן ישועה

[17] המפורסם בהם הוא הפיוט העתיק 'מראה כהן', שמיוסד על פי בן סירא פרק נ'.

[18] כך למשל לגבי הלכות טומאת ידיים של כתבי הקודש מובהר כי ספר בן סירא אינו בכלל כתבי הקודש לעניין זה, (תוספתא, מסכת ידיים ב, ה).

[19] כדוגמת שיוך צורת הזקן, לתכונות אופי

[20] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק', עמוד ב' וראו רש"י במקום: "שיש בו דברי הבאי ובא עליהם לידי ביטול תורה"

[21] תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין פרק י, הלכה א (דף נ, א)

[22] ספר הגלוי, הוצאת הרכבי בתוך זיכרון לראשונים מחברת חמישית, קנ"א, קס"ג.

[23] מופיע באלפא ביתא דבן סירא

[24] חלקת מחוקק על אבן העזר א סעיף ו

[25] ראה לדוגמה: ט"ז יו"ד קצה סק"ז, חלקת מחוקק שם

[26] הרב ראובן מרגליות, עוללות, יב, נדפס בסוף ספרו מחקרים בדרכי התלמוד, מוסד הרב קוק; הרב שלמה זלמן אוירבך, נועם א, קמט-קנ.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

הספרים החיצוניים
לתורה	מגילה חיצונית לבראשית • ספר אדם וחוה • צוואת קהת • חזון עמרם • ספר היובלים • ספר חנוך א' • ספר חנוך ב' • ספר חנוך ג' • צוואות השבטים • צוואת אברהם • חזון אחרית הימים של אברהם • עליית משה • יוסף ואסנת
לנביאים	צוואת יהושע • חכמת שלמה • מזמורי שלמה • איגרת ירמיהו • עליית ישעיהו • ספר ברוך • חזון ברוך א' • חזון ברוך ב'
לכתובים	דברי איוב • חזון עזרא • עזרא החיצוני • תהילים קנ"א • מזמורים קנ"ב–קנ"ה • תוספות למגילת אסתר • תוספות לספר דניאל • תפילת מנשה
שאר הספרים	ספר בן סירא • ספר יהודית • ספר טוביה • ספר מקבים א' • ספר מקבים ב' • ספר מקבים ג' • ספר מקבים ד' • איגרת אריסטיאס • חזיונות הסיבילות • קדמוניות המקרא

ספרי הברית הישנה
החומש	בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים
ספרות ההיסטוריה	יהושע • שופטים • רות • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • דברי הימים (א' וב') • עזרא החיצוני² • עזרא • נחמיה • טוביה¹ • יהודית¹ • אסתר • ספר מקבים: א'¹, ב'¹, ג'², ד'²
ספרות החכמה	איוב • תהילים • ספר האודות (אנ')² • משלי • קהלת • שיר השירים • חכמת שלמה¹ • משלי בן סירא¹
נביאים גדולים	ישעיה • ירמיה • איכה • ברוך¹ • איגרת ירמיהו² • יחזקאל • דניאל
נביאים קטנים	הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • חגי • צפניה • זכריה • מלאכי
¹ מצוי בקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אך לא בקאנון הפרוטסטנטי. ² מצוי רק בקאנון האורתודוקסי.

מצהף קדוס – כתבי הקודש של ביתא ישראל
אורית	בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים • יהושע • שופטים • רות
ספרי המלכים	מלכים א' • מלכים ב' • מלכים ג' • מלכים ד'
ספרי שלמה	משלי א' • משלי ב' • קהלת • חכמת שלמה • שיר השירים
תרי עשר	הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי
הצוואות	צוואת אברהם • צוואת יצחק • צוואת יעקב • צוואת אהרון • צוואת משה
נוספים	תהילים • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל • דניאל • איוב • אסתר • עזרא • נחמיה • דברי הימים א' • דברי הימים ב' • בן סירא • יהודית • טוביהו • עזרא החיצוני • מקבים • חנוך • יובלים • ברוך • שיחת משה • חזון עזרא
כתבי הקהילה	תאזזה סנבת • ספר התלמידים • גורגוריוס • ספר השעות • פירוש יהושע • פלספה • אבא אליאס • ספר המלאכים • מעשה שושנה • דרשת אברהם ושרה במצרים • בראשית ברא אלוהים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: בן סירא
טקסט בוויקיטקסט: בן סירא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בן סירא