מראה כהן
מַרְאֵה כֹהֵן |
---|
אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל |
כְּאֹהֶל הַנִּמְתַּח בְּדָרֵי מַעְלָה (או על שם הרפרן מַרְאֵה כֹהֵן) הוא פיוט הנאמר על ידי קהילות אשכנז בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש.
בקצת קהלות, נוהגים לומר רק את ארבע השורות הראשונות ושלוש השורות האחרונות של הפיוט,[1] או רק את חציו הראשון.
פיוט זה מזכיר מאוד את תיאורו של שמעון הכהן בספר בן סירא[2], ונכתב ככל הנראה בהשפעתו[3].
חיבור הפיוט וזמנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחבר הפיוט אינו ידוע, אך ניתן לשער מכך שהפיוט נכתב ללא חריזה, שהוא שייך ככל הנראה לתקופה הקדם-קלאסית בתולדות הפיוט. למרות זאת, באופן חריג ומפתיע, לא נמצאו העתקות שלו בגניזת קהיר.[4]
הפיוט בנוי באקרוסטיכון של א"ב, כאשר כל שורה מתחילה באות הא"ב הבאה אחרי אות כ"ף היחס. עם זאת, בקהילות רבות נהגו לומר את תחילת וסוף הפיוט ולדלג את אמצעו.[5]
תוכן הפיוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפיוט "מראה כהן" מתאר את פארו ואת מראהו של הכהן הגדול כאשר עבד בבית המקדש, ובפרט כאשר זכה להיכנס לקודש הקדשים במהלך עבודת יום הכיפורים.
אחד מהקשיים שבפיוט, הוא בסדר הדימויים שחלקם מקראיים וחלקם דברי חז"ל. בודדים מן הדימויים מופיעים במקורם כמציינים דברים של ממש, ואילו האחרים מופיעים במקורותיהם כדימויים המתייחסים לה' או לבני אדם.[דרושה הבהרה]
הזמר שלמה כהן הוציא שיר בשם 'מראה כהן', שמילותיו לקוחות מהבית הראשון של הפיוט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אופיר מינץ-מנור, ""כתפוח נאה בפרות כן כהן בצאתו": הדימוי בפיוטי 'מה נהדר' מתקופת הפייטנות הקדם-קלאסית", גנזי קדם ה (תשס"ט), עמ' 165–188.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפיוט מראה כהן, באתר הפיוט והתפילה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מחזור רעדלהיים, עמ' 36 בעימוד מוסף, בשם מנהג פפד"מ ורוב קהילות.
- ^ בן סירא, נ
- ^ משה צבי סגל, ספר בן סירא השלם, ירושלים תשי"ט, עמ' 42, והערותיו שם.
- ^ מינץ-מנור (להלן 'לקריאה נוספת'), עמ' 166.
- ^ ראו לקמן.