בנישנגול-גומאז

מדינת בנישנגול-גומאז (מדינה)
ቤንሻንጉል ጉሙዝ ና ሱዳን

סמל בנישנגול-גומאז דגל בנישנגול-גומאז
מדינה	אתיופיה אתיופיה
מושל	יראגל אישאשם
בירת המדינה	אסוסה
שפה רשמית	אמהרית
שטח	49,289 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במדינה	784,345 (2007)
‑ צפיפות	13 נפש לקמ"ר (2005)
קואורדינטות	10°38′20″N 35°43′59″E / 10.639013888889°N 35.733030555556°E / 10.639013888889; 35.733030555556
אזור זמן	UTC+3
http://www.somalistate.com
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

הערך מכיל כתב געז. כדי לראות את הכתוב בצורה תקינה, יש להתקין גופן געז במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, ראו עזרה.

בנישנגול-גומאז (באמהרית: ቤንሻንጉል-ጉምዝ) היא אחת מהמדינות המרכיבות את הפדרציה האתיופית. הייתה ידועה בעבר בשם "באלה שנגול". בנישנגול-גומאז נמצאת בחלק המערבי של אתיופיה והיא אחת משלוש מדינות בפדרציה שהן רב-לאומיות. המדינה גובלת במזרחה ובצפונה באמהרה, במערבה סודאן ובדרומה באורומיה.

כמדינה רב-לאומית היא כוללת בתוכה אוכלוסייה מגוונת הכוללת את הבארטים, הגומאזים, אמהרים, אורומו ועמים דוברי שפות נילו-סהריות ושפות אומוטיות נוספות. בנוסף ישנן קהילות ערביות-סודאניות סמוך לגבול הסודאני. מדינה זו מהווה חלק מאתיופיה רק מסוף המאה התשע-עשרה ונהפכה לכזאת לאחר כיבוש וסיפוח אתיופי בימי הקיסר מנליק השני וההתרחבות האתיופית בזמן המירוץ לאפריקה.

שם המחוז מורכב משתי מילים "בנישנגול" ו-"גומאז" השם "בנישנגול" הוא שמו של אזור במערב המחוז סמוך לגבול עם סודאן, זהו למעשה שם ערבי המעוות מהשם המקורי "באלה שנגול" שפירושו "סלע שנגול", אבן קדושה הנמצאת במערה באזור הרי מאנג, כיום השם בנישנגול מתייחס בעיקר לקבוצה האתנית הגדולה במחוז הנקראת "בארטים"^[1]. החצי השני של שם המחוז הוא "גומאז" שלקוח משמה של הקבוצה האתנית השנייה בגודלה במחוז הגומאזים. השם בנישנגול-גומאז לא נבחר באקראי למחוז אלא הוא שם המייצג את שתי הקבוצות האתניות הגדולות במחוז שיחד מונות כחצי מהאוכלוסייה.

במאה הראשונה לספירה מוזכר האזור כיאנאום שמיקומו זוהה על ידי היסטוריונים באזור הנילוס הכחול במזרחה של סודאן, אזור סנאר^[2], כיאנאום היה מקור לשנהב שהיה מגיע לעיר הנמל אדוליס הנמצאת על חופו של ים סוף בממלכת אקסום, נשלטה כנראה בזמן זה על ידי מלך ממלכת אקסום זוסקלאס מכיוון שהייתה אזור עשיר בזהב ופירות אקזוטים.

"מהמקום הזה לעיר שאנשיה קוראים לה אקסום ישנם חמשה ימי נסיעה או יותר, המקום הזה מייבא שנהב לארצות שמעבר לנילוס דרך מחוז הנקרא כיאנאום, ומשם לעיר הנמל אדוליס."

— השיוט בים האריתראי, עמוד 4.

כיאנאום הפכה לנקודת המוצא לדרך המסחר מממלכת אקסום, דרך הנילוס הכחול, ממלכת כוש נוביה ומגיעה למצרים. לאחר מכן האזור נהפך לאזור סכסוך בין ממלכת כוש לממלכת אקסום. מלך אקסום אזנה חדר לכוש עם צבאו והחריב אותה בשנת 340. לאחר ירידת ממלכת כוש ירשו אותה שלוש ממלכות (שהיו כושיות ונוביות), הממלכה אשר שלטה בצפון בנישנגול נקראה אלודיה, ממלכה זו הייתה הממלכה החזקה ביותר משלוש הממלכות שקמו לאחר התמוטטות כוש, ממלכת אלודיה קיבלה עליה את הנצרות כדת הממלכה במהלך המאה ה-6 על ידי מסיונרים שנשלחו מהאימפריה הביזנטית שנשלטה בזמן זה על ידי יוסטיניאנוס הראשון. אלודיה הייתה הממלכה שהשפעת מצרים עליה הייתה מועטה בגלל מיקומה ולכן הייתה הממלכה האחרונה שהתאסלמה. הממלוכים מזכירים שממלכת אלודיה שקעה וחולקה בין תשעה שליטים^[3]. אלודיה נכבשה לבסוף על ידי סולטנות פונג' בתחילת המאה ה-16.

סולטנות פונג' של סנאר אשר קמה ב-1517 הצליחה לאחד את כל צפון נוביה תחת שליטתה ופנתה דרומה לכיבושים נוספים, במהלך המאה ה-17 הכפיפה סנאר לסמכותה את אזור בנישנגול ואזורים נוספים שבהם חיו נילוטים. לאחר ניצחון זה ניסו כמה מן מהשליטים ליצור שלטון מרכזי חזק בקונפדרציה של סנאר. על מנת ליישם מדיניות זו ניסה שליטה באדי השני ליצור צבא קבע של עבדים שישחרר את סנאר מהתלות בסולטאנויות המשנה ויעניק לשליט את היכולת לכפות את רצונו על הכפופים לו. מעשה זה גרם לניכור בין השליט ובין האצילות של הפונג', וב-1718 הודח השליט המכהן והוחלף באחד מנתיניו מקרב האצילים. במהלך המאה ה-18 המשיכה סולטנות סנאר להתפשט, הדפה פלישה של האימפריה האתיופית, הביסה את עם הפור (היושב באזור דארפור) ושלטה ברוב קורדופאן, סולטנות זו הגיעה לסופה בגלל מלחמת אזרחים, עלייתם של ראשי שבטים שאינם בני פונג' וקיבלו תפקידי מפתח בחצר השליט ובנוסף לכך ב-1761 הווזיר מוחמד אבו אל קיילאק, שהיה שר הצבא ביצע הפיכת והפך את תפקידו של השליט לתפקיד סמלי. שליטתה של סנאר בממלכות שהיו כפופות אליה פחתה ובתחילת המאה ה-19 הסולטנות התפרקה באופן רשמי.

לאחר התמוטטות סולטנות סנאר, אזור בנשינגול נשלט על ידי מספר סולטאנויות קטנות פדסי, קומושה, גיזאן, אסוסה וגובה שהושפעו מהמדינות הגדולות שמסביבם, האימפריה האתיופית במערב, השלטון המוסלמי-מצרי בסודאן במזרח ושבטי הגאלה (אורומו) בדרום, השפעה שנראית לעין גם היום בעירוב של הדתות המסורתיות של בני המקום יחד עם נצרות, אסלאם ווואק (דת האורומו הקדומה). הסולטאנויות הללו החלו להבדיל עצמם אחד מהשני וחלק מהם, בייחוד הסולטאניות הצפוניות זיהו את עצמם בתור "בני אומייה" להראות את מוצאם "הערבי" מהפונג', סולטנות קומושה הגומאזית החלה להיות מושפעת מהתרבות האורומו שחיו לצידם ושהחלו לפלוש לשטחם, הבארטים שלא כמו הגומאזים היו דתיים יותר ולא היו מוכנים לכפור בדת האסלאם. הסולטאנויות הללו היו רשמית תחת שליטתה של מצרים ששלטה בסודאן אך היו דה-פקטו חלק מארץ גאלה^[4].

ב-1898 הקיסר מנליק השני, כתשובה לועידת ברלין שהחלה את המרוץ לאפריקה הצטרף באופן לא רשמי לכוחות האימפריאליסטים במירוץ לאפריקה, המדינה האפריקאית היחידה שהחלה בכיבושים נרחבים והגדילה את שטחה פי ארבעה בתקופה זו. מנליק השני שכינה את עצמו "קיסר חבש ומלך הגאלה" רצה לאחד את כל שבטי הגאלה (אורומו) ממערב קניה ועד לח'רטום הערבית. מנליק השני חילק את צבאו תחת שלושה פיקודים^[5]. הפיקוד המערבי שמנה כ-32,000 חיילים היה תחת ראס מקונן אביו של היילה סלאסי, המושל כללי של הרר וסומלילנד האתיופית, תפקידו של ראס מקונן היה לכבוש את בנישנגול שהיה מקור לזהב מובחר ולשאוף להגיע לגדות הנילוס הלבן בסודאן. לבסוף אזור זה נכבש על ידי ראס מקונן ובכך אזור זה סופח לאתיופיה מאנגלו-סודאן המצרית ב-1898. הסולטאנויות פורקו על ידי הקיסר האתיופי והאזור חולק מחדש לשני מחוזות סולטנות אסוסה ומחוז שבטי בנישנגול, הסולטאן האחרון של אסוסה היה מוחמד ג'איו ששלט עד שהאיטלקים כבשו את אתיופיה במהלך המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה. לאחר שאיטלקים כבשו את אתיופיה הם כללו את אזור בנישנגול בנציבות סאיו המערבית שהייתה חלק ממחוז גאלה וסידאמו (שהתבסס על גבולות ארץ גאלה). לאחר מלחמת השחרור האתיופית האזורים לשעבר של סולטנות אסוסה, בנישנגול^[6] סופחו למחוז ולגה.

ב-1974 התחוללה המהפכה האתיופית שהפילה את הקיסר היילה סלאסי, גרמה למלחמת האזרחים והעלתה לשלטון חונטה צבאית הנקראת ה-"דרג". תחת שלטון הדרג התחוללה בתחילת שנות ה-80 בצורת בצפון אתיופיה שהובילה לרעב הגדול, ממשלת אתיופיה יזמה תוכניות התיישבות וריכוזיות (קומונות - ראה ויגליזציה) ולכן אמהריים רבים פונו מצפון אתיופיה למערבה כיום האוכלוסייה האמהרית באזור מונה כ-22%. ב-1987 הוכרזה אתיופיה על ידי הדרג כרפובליקה העממית הדמוקרטית של אתיופיה ואזור בנישנגול נכלל תחת מחוז אסוסה, האזור נכבש על ידי ארגון המורדים של עם האורומו הנקרא החזית לשחרור אורומו ב-1989 שנתיים לאחר מכן השלטון הסוציאליסטי באתיופיה התמוטט והוקמה ממשלת מעבר על ידי קבוצות ההתנגדות ובראשם קואליציית האיחדג, תחת ממשלת המעבר הוקם אזור 6 שהורכב מחלקים ממחוז וואלגה, אסוסה ומתקל, ב-1995 תחת החוקה של הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של אתיופיה אזור 6 שינה את שמו לבנישנגול-גומאז.

בנישנגול-גומאז מחולקת בחלוקה המנהלית הראשונית לשלושה מחוזות. בחלוקה המשנית המחוז מחולק ל-19 נפות ולשני נפות במעמד מיוחד.

בנוסף ישנם במחוז כ-33 רשויות מקומיות (אמהרית: קבלאס) מתוכם כ-13 מועצות מקומיות ובירת המחוז אסוסה שהיא העיר היחידה במחוז עם כ-20,000 תושבים, כל שאר המועצות המקומיות מונות בין שלוש מאות תושבים לבין 7,000 תושבים. הרשויות הם: במבסי, בולאן, מנדבוק, דיבטה, דברה זאית, אלמו, קאטנה, פלגה סאלם, גאנטה מריאם, מנקוש, קורמוק ומאנגה.

מדיה וקבצים בנושא בנישנגול-גומאז בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בנישנגול-גומאז

נפות בנישנגול-גומאז
נפות	אסוסה • קאמאשי • מתקל
פלכים במעמד מיוחד	מאו-קומו • פאוו

מדינות אתיופיה
מדינות	אורומיה • אמהרה • בנישנגול-גומאז • גמבלה • מדינת עמי דרום מערב אתיופיה • מרכז אתיופיה • דרום אתיופיה • הררי • סומלי • עפר • תיגראי • סידאמה
ערים עצמאיות	אדיס אבבה • דירה דאווה