ג'והורי
| מדינות | ישראל, רוסיה – קברדינו-בלקריה, ארצות הברית |
|---|---|
| אזורים | קברדינו-בלקריה, צ'צ'ניה, צפון אוסטיה – אלניה |
| דוברים | בין כ-80,000 ל-106,000 |
| שפת אם | הודו-איראניות |
| כתב | אלפבית לטיני, אלפבית מבוסס על כתב עברי, אלפבית קירילי, אלפבית טאט  |
| משפחה |
|
| קוד שפה | jdt |
| קוד ISO 639-3 | jdt |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
ג'וּהוּרי (çuhuri, жугьури, ז׳אוּהאוּראִ), הידועה גם כ"טאטית יהודית", היא שפתם של יהודי ההרים בקהילות שבצפון הקווקז ובמזרחו. השפה שייכת למשפחת הלשונות האיראניות. ג'והורי היא שפה יהודית, ניב של פרסית יהודית שבמשך הדורות קלט לתוכו מילים אזריות ועבריות עד שנוצרה השפה הנקראת היום ג'והורי או טאטית יהודית.
השפה נוצרה לאחר תקופתו של נַדִּיר שַאהּ, מלך פרס בשנים 1733–1747. עד לתקופה זו הקהילה היהודית הייתה קיימת בנסיכות דרבנט (היום ברפובליקה של דאגסטן) ושפותיה היו עברית ואזרית. עקב מדיניותו של נדיר שאה הועברו לנסיכות דרבנט אוכלוסיות דוברות לשון פרסית, ובתוכן היו גם יהודים. באזור נוצר ניב פרסי דרבנטי, ובקרב היהודים נוצר ניב פרסי דרבנטי יהודי, אשר התפתח ונעשה לשונם העיקרית של יהודי המקום, שמאוחר יותר התפזרו בכל מזרח הקווקז.[דרוש מקור]
השם הנוסף "טאטית יהודית" נולד לאחר המהפכה הבולשביקית על ידי השלטונות הסובייטיים. מסיבות פוליטיות ועקב רצונם לדכא את האמונה הדתית, רשמו השלטונות רבים מן היהודים ההרריים במפקדים הממלכתיים בתואר "טאטים" – כינוי לזרים דוברי פרסית. בכך סיווגו את היהודים ההרריים כחלק מהאוכלוסייה המוסלמית-טאטית; אולם את הטאטים המוסלמים הם הגדירו כבני העם האזרי, וכך הפך הכינוי "טאט" מילה נרדפת ליהודי.
בשנת 1923 פרסם קמואל גלעדוב מילון ג'והורי עם אותיות עבריות. עד שנת 1929 נכתבה שפת ג'והורי באותיות עבריות, אחר כך באלף-בית לטיני, ומאוחר יותר באותיות קיריליות. במאה העשרים החלו להופיע כתבי עת ועיתונים בשפת הג'והורי. אחד העיתונים היה Zakhmetkesh. לאחר מלחמת העולם השנייה, הסובייטים הורו על הרוסית כשפה הרשמית היחידה באזור ופרסום העיתונים הופסק.
שפה זו היא מקבוצת השפות האיראניות, שמשתייכת לענף ההודו-איראני של משפחת השפות ההודו-אירופיות.
הגיית השפה וכתיבתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| סדקי | לועי | ענבלי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי | מכתשי /שיני | שפתי (־שיני) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | n̪ | m | ||||||||||||||
| סותם | ɢ | g | k | d̪ | t̪ | b | p | |||||||||
| מחוכך | ʤ | ʧ | ||||||||||||||
| חוכך | h | ʕ | ħ | χ | ʃ | z̪ | s̪ | v | f | |||||||
| מקורב (צדי) | j | |||||||||||||||
| l | ||||||||||||||||
| מקיש | ɾ | |||||||||||||||
אלפבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המאה ה-20 "ג'והורי" השתמשו בכתב העברי. בשנות ה-20 הותאם עבורו הכתב הלטיני; מאוחר יותר הוא נכתב בקירילית. השימוש באלפבית העברי זכה לפופולריות מחודשת.
| לטינית | Aa | Bb | Cc | Çç | Dd | Ee | Əə | Ff | Gg | Hh | Ḩḩ | Ħћ | Ii | Jj | Kk | Ll | Mm | Nn | Oo | Pp | Rr | Ss | Şş | Tt | Uu | Vv | Xx | Yy | Zz | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קירילי | Аа | Бб | Чч | Жж | Дд | Ее | Ээ | Фф | Гг | Гьгь | ГӀгӀ | Хьхь | Ии | Йй | Кк | Лл | Мм | Нн | Оо | Пп | Гъгъ | Рр | Сс | Шш | Тт | Уу | Вв | Хх | Уьуь | Зз |
| עברית | אַ | בּ | ג׳/צ | ז׳ | ד | אי | א | פ | ג | ה | ע | ח | אִ | י | כּ | ל | מ | נ | אָ | פּ | ק | ר | ס | ש | ת | אוּ | ב | כ | או | ז |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרץ אליהו, המוזיקה של היהודים ההרריים, המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית, ירושלים 1999
- אריאל ונועה ישי, היישוב היהודי במזרח קווקז, פעמים
- יעקב יצחקי, אוצר המילים של השפה התאתית-יהודית, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד בן צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ז
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- JUHURO.RU - Информационно развлекательный портал горских евреев Горские Евреи Израиля population ~70,000
- ג'והורו – שפתם של היהודים ההרריים
- שני ליטמן, שפות נכחדות, ג'והורי, שפת היהודים ההרריים, באתר הארץ, 6 באפריל 2010
- אליסה אברמוב, מכתבים נדירים בג'והורי ממלחמת העולם השנייה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 10.05.2020
שפה טאטית-יהודית, דף שער בספרייה הלאומית
