ג'ון צ'נסלור
סר ג'ון צ'נסלור, 23 במרץ 1931 | |||||||
לידה | 20 באוקטובר 1870 אדינבורו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 31 ביולי 1952 (בגיל 81) Shieldhill Hotel, הממלכה המאוחדת | ||||||
מדינה | הממלכה המאוחדת | ||||||
השכלה | האקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ' | ||||||
בן או בת זוג | Mary Elisabeth Howard Thompson (6 ביוני 1903–?) | ||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
סר ג'ון צ'נסלור (באנגלית: John Chancellor; 1870–1952) היה איש צבא ומנהלן קולוניאלי בריטי, הנציב העליון הבריטי השלישי על ארץ ישראל (1928–1931).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ון צנסלור נולד בשנת 1870 למשפחת אצולה בריטית. הוא היה בוגר אקדמיה צבאית והוסמך לקצין ביולי 1890[1]. שירת כקצין בחיל ההנדסה הבריטי ובין השאר שירת בשנת 1898 במחוז הספר הצפון-מערבי. בשנת 1904 החל לשרת בשירות הקולוניאלי הבריטי. בשנת 1909 הוענק לו תואר עמית במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש בזכות שירותו[2]. הוא כיהן כמושל מאוריציוס (1911-1916), וטרינידד (1916-1921) ועם הכרזת דרום רודזיה כמושבת כתר בריטית היה בספטמבר 1923 למושלה הראשון, תפקיד בו החזיק עד 1928. במהלך שנות כהונתו בנה לעצמו שם של מושל מוצלח. בשנת 1928 הוא נתמנה לנציב העליון על ארץ ישראל לאור ההבנה של הממשלה הבריטית שמדובר במושבה בעייתית[3].
יחסו ליישוב היהודי היה עוין. לדעתו, הצהרת בלפור והתמיכה הבריטית ביהודים פגעו באינטרסים הקולוניאליים של הבריטים, ושעליהם לתמוך ברוב הערבי.
בתקופתו התרחשו מאורעות תרפ"ט (1929), שהיו המאורעות החמורים ביותר שהתרחשו בארץ מאז תחילת המנדט. מאורעות אלה הביאו בסופו של דבר לפרסום הספר הלבן השני ולהגבלה משמעותית של מכירת הקרקעות ליהודים ועלייתם לארץ. כהונתו כנציב העליון נסתיימה בשנת 1931. צ'נסלור המליץ להפסיק את העלייה ולמנוע מכירת אדמות ליהודים, שכן לטענתו כל האדמות בארץ ישראל היו מעובדות, ומכירת אדמה ליהודים פירושה היה הגדלת מספר החקלאים הערבים חסרי הקרקע[4].
עם תום תקופת כהונתו תוארה כהונתו בעיתון דבר כתקופה שחורה ליישוב היהודי והונגדו המילים הגבוהות שהכביר בתחילת כהונתו על סיוע לעלייה אל מול פעולותיו כנגדה, מכירת קרקעות ליהודים והקרן הקיימת[5]. צ'נסלור תואר כבזבזן אשר הובל על ידי הפקידוּת שלו במקום להובילה והנהיג מדיניות של ויתור לערבים במקום לעמוד מולם[6]. על שמו נקרא באותה השנה רחוב מרכזי בירושלים, שהוקם שנה קודם לכן. שמו של הרחוב הוחלף בתום המנדט הבריטי וכיום הוא נקרא רחוב שטראוס.
בשנת 1936 פורסם שצ'נסלור השתתף ביוזמה להקמת בנק אנגלי-ערבי בארץ ישראל[7], שלא יצאה אל הפועל[8] ושהוא מסייע בהפצת שבועון ערבי המטיף לעמדה הערבית בשאלת ארץ ישראל[9]. בשנים 1937-1938 התבטא בעד תוכנית החלוקה[10][11].
בשנת 1947 הוענק לו תואר אביר מסדר האימפריה הבריטית. הוא מת בשנת 1952.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון רוברט צ'נסלור (1870-1952), דף שער בספרייה הלאומית
- ג'ון צ'נסלור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ London Gazette, August 5, 1890
- ^ London Gazette, November 5, 1909
- ^ Albert Montefiore Hyamson, Palestine under the mandate, 1920-1948, pages 118-119
- ^ John B. Quigley, Palestine and Israel: a challenge to justice, page 19
- ^ י. שוכמן, להערכת תקופת צ'נסלור בנציבות הא"י - א, דבר, 20 בנובמבר 1931
- ^ י. שוכמן, להערכת תקופת צ'נסלור בנציבות הא"י - ב, דבר, 22 בנובמבר 1931
- ^ צ'נסלור בראש בנק אנגלי ערבי, דבר, 13 בנובמבר 1936
- ^ מ. אסף, ערבי הארץ בשנת תרצ"ז, דבר, 5 בספטמבר 1937
- ^ צ'נסלור וקאסט מסייעים להפיץ את השבועון הערבי, דבר, 2 ביולי 1936
- ^ צ'נסלור וידידי הערבים בעד החלוקה, דבר, 16 ביולי 1937
- ^ צ'נסלור בעד החלוקה, דבר, 29 במרץ 1938
הנציבים העליונים בעת המנדט הבריטי | ||
---|---|---|
|