ג'מאל גירסל

ג'מאל גירסל
Cemal Gürsel
לידה	13 באוקטובר 1895; Hınıs, טורקיה
פטירה	14 בספטמבר 1966 (בגיל 70); אנקרה, טורקיה
מדינה	האימפריה העות'מאנית, טורקיה
מקום קבורה	בית העלמין הממלכתי של טורקיה (30 באוגוסט 1988); אנטקביר (18 בספטמבר 1966) ;
השכלה	האקדמיה הצבאית הטורקית; התיכון הצבאי קוללי ;
מפלגה	פוליטיקאי עצמאי
בן או בת זוג	Melahat Gürsel
	10 בנובמבר 1961 – 2 בפברואר 1966; (4 שנים)
	→ ג'לל באייר ג'וודט סונאי ←
	28 במאי 1960 – 5 בינואר 1961; (223 ימים)
	→ אדנאן מנדרס ג'מאל גירסל ←
	5 בינואר 1961 – 20 בנובמבר 1961; (320 ימים)
	→ ג'מאל גירסל איסמט אינני ←
פרסים והוקרה
	מדליית העצמאות; כוכב גליפולי ;
חתימה

ג'מאל גירסל (טורקית Cemal Gürsel) ‏ (13 באוקטובר 1895 - 14 בספטמבר 1966) היה איש צבא ומפקד צבא היבשה של טורקיה, שר הביטחון, ראש המדינה, ראש ממשלת טורקיה, ונשיאה הרביעי.

כאיש צבא

גירסל נולד בארזורום לקצין צבא עות'מאני והתחנך באקדמיה הצבאית באיסטנבול. הוא היה דמות פופולרית כבר בגיל צעיר וזכה בשל כך לתואר ג'מאל אע'א . במלחמת העולם הראשונה השתתף תחילה בקרב גליפולי ב-1915, ולאחר מכן הוצב בגזרות ארץ ישראל ו-סוריה ונפל ב-19 בספטמבר 1918 בשבי הבריטי. הוא נותר בשבי במצרים עד 6 באוקטובר 1920 וכששוחרר שב לטורקיה והצטרף לתנועה הלאומית הטורקית. גירסל נטל חלק בועידת ארזורום ולאחר מכן נלחם במלחמת יוון–טורקיה עד סופה. על שירותו במלחמה העניקה לו האספה הלאומית הגדולה של טורקיה את מדליית העצמאות (İstiklal Madalyası).

הוא המשיך בשירותו בצבא הטורקי והיה למפקד צבא היבשה ב-1958, תפקיד הנחשב באופן מסורתי לקרש הקפיצה לתפקיד ראש המטות המשולבים של טורקיה. עם זאת, ב-3 במאי 1960, כאשר ריח ההפיכה הצבאית הראשונה בטורקיה עמד באוויר, פנה גירסל לשר הביטחון של טורקיה במזכר ובו הביע את תמיכתו בראש ממשלת טורקיה אדנאן מנדרס. בעקבות מזכר זה הוא אולץ לפרוש משירותו הצבאי לאחר 45 שנים ובמכתב הפרידה ששלח לפקודיו חזר והביע את דעתו כי אל לו לצבא להתערב בפוליטיקה ("Ne pahasına olursa olsun politikadan katieyyen uzak kalınız" - "יהא המחיר אשר יהא, שימרו מרחק מהפוליטיקה").

המינוי לתפקיד ראש המדינה

ההפיכה הצבאית אכן התחוללה כשלושה שבועות לאחר מכן, ב-27 במאי 1960, בידי קבוצת קצינים זוטרים למדי שהבכירים שבהם היו בדרגה המקבילה לאלוף-משנה. קצינים אלה בחרו בגירסל לעמוד בראש השלטון הצבאי במדינה בשל הפופולריות הרבה ממנה נהנה בקרב שורות הצבא והעם כאחד. שעות ספורות לאחר ההפיכה, הביא קצין בדרגת סרן את גירסל בטיסה מאיזמיר לאנקרה ולמחרת הוא מונה לראש המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון וראש המטות המשולבים של טורקיה. באופן אירוני היה גירסל למנהיג השלטון הצבאי שקם בעקבות הפיכה בה לא לקח חלק ואף התנגד לה.

כראש המדינה

כבר בתחילת תפקידו הוביל גירסל קו מתון ופייסני שמטרתו להשיב את השלטון לידי העם בהקדם. הוא שחרר עצורים ועיתונאים והתיר מחדש את הפצתם של 14 עיתונים שפעולתם נאסרה. הוא הטיל על עשרה משפטנים בכירים מקרב אנשי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת איסטנבול והפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת אנקרה את מלאכת כתיבתה של חוקת טורקיה החדשה. בנוסף, הוא מינה את גנרל רגפ גימישפלא לראש המטות המשולבים של טורקיה ועם פרישתו של האחרון מהתפקיד חודשיים לאחר מכן, ביקש ממנו גירסל להקים את מפלגת הצדק אשר תמלא את החלל שהותירה אחריה המפלגה הדמוקרטית - מפלגת השלטון הקודמת שפוזרה ופעולתה נאסרה.

גירסל היה לדמות הפופולרית ביותר במדינה אך הוא לא היה כל יכול. בקשתו להקל בגזר דינו של ראש הממשלה הקודם אדנאן מנדרס ולא להוציאו להורג, נדחתה בידי החונטה השלטת וגזר הדין הוצא לפועל בחופזה כדי למנוע מגירסל להפעיל את השפעתו. הוא תמך בסיום המשטר הצבאי במדינה, דבר שגרם למחלוקת בינו לבין קציני החונטה. קצין צבא ניסה להתנקש בחייו ואף פצע אותו אך הוא מחל לו, וגירסל הצליח לסכל תוכניות להפיכות צבאיות נוספות.

גירסל נטל חלק פעיל בניסוחה של החוקה החדשה שהושתתה על עקרונות הדמוקרטיה וזכויות הפרט והגברת מערכת הבלמים בין הרשויות. החוקה אושרה במשאל עם ב-9 ביולי 1961, ונכנסה לתוקפה ב-20 ביולי 1961. עם סיום המשטר הצבאי מינתה האספה הלאומית את גירסל לנשיא הרביעי של טורקיה ב-10 באוקטובר 1961. לפי החוקה החדשה היה תפקידו של הנשיא ייצוגי בעיקרו, אם כי גירסל קיבל מספר החלטות חשובות כמו חנינתו של הנשיא הקודם ג'לל באייר והזמנתו להיות חבר בסנאט.

ב-29 בינואר 1966 פורסם שבהמלצת רופאיו גירסל יטוס לארצות הברית לקבל טיפול רפואי בבית חולים וולטר ריד^[1]. גירסל הוטס לארצות הברית במטוס מיוחד שנשלח על ידי נשיא ארצות הברית. בטורקיה הופצו שמועות שגירסל הוטס לארצות הברית ביוזמת ראש הממשלה שביקש לסלקו מהדרך בעת שהוא מעביר חוקים להם גירסל התנגד ולכן השלטון הדגיש שגירסל הוטס בעצת צוות רחב של רופאים^[2]. ב-8 בפברואר 1966 לקה גירסל בשבץ נוסף^[3], בעקבותיה איבד את ההכרה^[4]. ב-10 במרץ 1966 לקה גירסל בשבץ נוסף^[5] והסיכויים שיוכל לשוב לאיתנו הוערכו כקלושים. בעקבות זאת, ב-14 במרץ 1966 מונה ג'וודט סונאי לחבר הסנאט של האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, כדי שיחליף את גירסל^[6] ולאחר שנקבע שקלושים הסיכויים שגירסל יוכל לשוב לתפקידו, נבחר סונאי לנשיאה החמישי של המדינה ב-28 במרץ 1966^[7]. חצי שנה לאחר מכן, נפטר גירסל באנקרה^[8]. גופתו הועברה ב-1988 אל בית העלמין הממלכתי של טורקיה באנקרה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'מאל גירסל בוויקישיתוף

ג'לל גירסל באתר נשיאי טורקיה
ג'מאל גירסל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ נשיא תורכיה - לטיפול רפואי בארה"ב, למרחב, 30 בינואר 1966
^ ש. כהן, גירסל הוטס לארה"ב לריפוי - התורכים נסערים, מעריב, 3 בפברואר 1966
^ מחמיר מצבו של גירסל, דבר, 10 בפברואר 1966
^ גירסל שרוי בחוסר הכרה, דבר, 11 בפברואר 1966
^ כאמל גירסל, למרחב, 11 במרץ 1966
^ ש. כהן, הרמטכ"ל התורכי יתמנה כנשיא, מעריב, 16 במרץ 1966
^ סונאי ייבחר כנשיא תורכיה, דבר, 28 במרץ 1966
^ ש. כהן, כאמל גירסל מובא היום לקבורה ממלכתית באנקרה, מעריב, 18 בספטמבר 1966

[1] נשיא תורכיה - לטיפול רפואי בארה"ב, למרחב, 30 בינואר 1966

[2] ש. כהן, גירסל הוטס לארה"ב לריפוי - התורכים נסערים, מעריב, 3 בפברואר 1966

[3] מחמיר מצבו של גירסל, דבר, 10 בפברואר 1966

[4] גירסל שרוי בחוסר הכרה, דבר, 11 בפברואר 1966

[5] כאמל גירסל, למרחב, 11 במרץ 1966

[6] ש. כהן, הרמטכ"ל התורכי יתמנה כנשיא, מעריב, 16 במרץ 1966

[7] סונאי ייבחר כנשיא תורכיה, דבר, 28 במרץ 1966

[8] ש. כהן, כאמל גירסל מובא היום לקבורה ממלכתית באנקרה, מעריב, 18 בספטמבר 1966

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]