ג'ן שור
.jpg) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ג'ניפר שור חוגגת את זכייתה במדליית זהב באולימפיאדת לונדון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לידה | 5 בפברואר 1982 (בת 42) ניו יורק, ארצות הברית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם לידה | ג'ניפר סטוצ'ינסקי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה | ארצות הברית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| השכלה |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משקל | 65 ק"ג  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה | 1.83 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תת-ענף | קפיצה במוט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הישגים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיאים אישיים | אצטדיון: קפיצה במוט: 4.92 מטר (2008) אולם: קפיצה במוט: 5.03 מטר (2014), שיא עולם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ג'ניפר "ג'ן" שוּר (באנגלית: Jennifer "Jenn" Suhr; נולדה ב-5 בפברואר 1982) היא אתלטית אמריקאית, היא אלופה אולימפית (לונדון 2012), סגנית אלופת העולם (מוסקבה 2013) ושיאנית העולם הנוכחית (2017) בקפיצה במוט באולם (5.03 מטר).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שור נולדה במדינת ניו יורק בארצות הברית בתם של מרק וסו סטוצ'ינסקי. כתלמידת תיכון הצטיינה במגוון ענפי ספורט והייתה אלופת המדינה בקרב חמש.[1] היא סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה, בתקופת לימודיה ברוברטס ווסליין קולג' שיחקה שור המתנשאת לגובה 1.83 מטרים, בנבחרת הכדורסל של המכללה ובסיום לימודיה החזיקה בשיא הנקודות בכל הזמנים של הנבחרת. כמו כן הייתה חברה בנבחרת הסופטבול ובנבחרת האתלטיקה. ריק שור, קופץ במוט בעברו שעבד כמאמן אתלטיקה במכללה זיהה בה את הפוטנציאל לעבור הסבה לקפיצה במוט והיא החלה להתאמן תחת הנחייתו מ-2004. ב-2010 נישאו השניים והיא אימצה את שם משפחתו. שור עזבה את לימודי התואר השני בפסיכולוגית ילדים במטרה להתרכז בספורט, על מנת לממן את פעילותה מישכן מאמנה את ביתו והיא עבדה במרכול של הוריה, עד שזכתה בחסות מחברת אדידס.
עשרה חודשים בלבד לאחר שהחלה להתאמן בקפיצה במוט, זכתה שור ב-2005 באליפות ארצות הברית באולם, מאז ועד 2015 זכתה שור בשבע אליפויות ארצות הברית בקפיצה במוט באצטדיון ובארבע אליפויות נוספות באולם. במאי 2007 שברה לראשונה את השיא האמריקאי בקפיצה למוט כשעברה 4.84 מטר, ושבועיים אחר כך שברה אותו פעם נוספת כשקבעה 4.88 מטר. מאז שיפרה אותו עוד פעמים רבות. באליפות העולם באתלטיקה שהתקיימה באוסקה ב-2007, סיימה במקום העשירי בתוצאה של 4.50 מטר. באליפות העולם באתלטיקה באולם שהתקיימה ב-2008 בולנסיה, זכתה שור במדליית כסף עם שיא אישי כשעברה 4.75 מטר בניסיון השני, תוצאה זהה לזו של הזוכה ילנה איסינבייבה שלא פסלה.
במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת בייג'ינג (2008) קבעה שור את שיאה האישי באצטדיון, 4.92 מטר, תוצאה שהייתה באותה עת הטובה ביותר בכל הזמנים אחרי תוצאותיה של איסינבייבה. בריאיון לאחר המבחנים התבטאה באופן מעורר מחלוקת עליו התחרטה, באשר ליריבתה העיקרית איסינבייבה, כשציינה ש"I hope we do some damage, and, you know, kick some Russian butt" (בתרגום חופשי: אני מקווה שנעשה קצת נזק, נבעט בתחת הרוסי"),[2] באולימפיאדה עצמה זכתה במדליית כסף לאחר איסינבייבה בתוצאה של 4.80 מטר. בסיום התחרות קלטו מצלמות NBC את מאמנה נוזף בה, מה שעורר תרעומת וביקורת מצד שדרני התחנה וצופים רבים שחשו כי היא הושפלה. איסינבייבה ציינה לאחר הניצחון כי "אני לא חירשת, וזה מאוד הכעיס אותי שהיא דיברה עליי כך, כעת היא בטוח מכבדת אותי ויודעת את מקומה".[3]
היא החמיצה את אליפות העולם באתלטיקה שנערכה בברלין שבגרמניה בשנת 2009 כתוצאה מפציעה בגיד אכילס. ב-2011 אובחנה כחולה בצליאק, מה שהסביר תופעות של התכווצויות ועייפות כרונית מהן סבלה,[4] היא זכתה באותה שנה בשתי תחרויות ליגת היהלום בלונדון ובציריך וסיימה רביעית באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בטגו שבקוריאה הדרומית בתוצאה של 4.70 מטר.
בפברואר 2012 קבעה שור שיא אמריקאי חדש בקפיצה במוט באולם, 4.88 מטר. ביוני היא ניצחה במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת לונדון (2012). במשחקים עצמם היא זכתה במדליית זהב לאחר שקפצה לגובה של 4.75 מטר עם פחות פסילות במהלך התחרות מהזוכה במדליית כסף, יריסלי סילבה מקובה וילנה איסינבייבה (4.70 מטר).
במרץ 2013 שברה שור את השיא העולמי באולם כשקפצה לגובה של 5.02 מטר באליפות ארצות הברית באתלטיקה. שור אמרה לאחר קביעת השיא: "אני מכניסה את עצמי ללחץ רב כי אני רוצה להציג את מה שאני יכולה. ידעתי שדברים גדולים עשויים לקרות ברגע שאני בכושר. ידעתי כבר באימונים באיזה מצב אני, חמישה מטרים זה מחסום מנטלי וברגע שעברתי אותו תוצאות כמו 4.80 מטרים ייראו רעות עבורי".[5]
באליפות העולם באתלטיקה שהתקיימה במוסקבה זכתה שור במדליית כסף לאחר שעברה גובה של 4.82 מטר, היא סיימה אחרי איסינבייבה שעברה גובה של 4.89 מטר.
ביוני 2015 זכתה בפעם השביעית באליפות ארצות הברית כשעברה בניסיון ראשון גובה של 4.70 מטר. בינואר 2016 שיפרה את שיא העולם באולם כשעברה גובה של 5.03 מטר. במרץ 2016 זכתה במדליית זהב באליפות העולם באולם שהתקיימה בפורטלנד בשיא אליפות של 4.90 מטר. באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו סיימה במקום השביעי בתוצאה של 4.60 מטר. באליפות העולם באתלטיקה 2017 לא העפילה לגמר. באליפות העולם באתלטיקה 2019 סיימה במקום השביעי בתוצאה של 4.70 מטר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ן שור, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- ג'ן שור, באתר olympedia.org
- ג'ן שור, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
- ג'ן שור, באתר ליגת היהלום
- ג'ן שור, באתר Track and Field (נשים)
- ג'ן שור, באתר נבחרת ארצות הברית באתלטיקה
- אלעד זאבי, אתלטיקה: איסינבאייבה, מתחתייך, באתר הארץ, 29 במאי 2011
- רמי היפש, הסיבה שהניצחונות של איסינבאייבה מתוקים מתמיד, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2007
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ From Out of Nowhere, a Vaulter Is on Cusp of the Olympics, הניו יורק טיימס, 29 ביוני 2008
- ^ AN INTERVIEW WITH JENN STUCZYNSKI, מגזין ESPN
- ^ סער הס, בייג'ינג, איסינבייבה: "אתם תחליטו אם אני מספר 1", באתר ynet, 19 באוגוסט 2008
- ^ ג'ן שור באתר התאחדות האתלטיקה האמריקאית
- ^ ג'ניפר שור שברה את השיא העולמי במוט באולם, באתר ynet, 3 במרץ 2013
 | |
|---|---|
|
