דוד צבי אוירבך

הרב דוד צבי אוירבך (בערך תק"ג, 1743 - י"ט באייר תקס"ה, 1805) היה רב גליציאני-ווהליני. כיהן ברבנות קרמניץ ומוהיליב-פודילסקי. היה מכונה "רבי דוד צבי הגדול". חמיו של רבי נתן מברסלב.

נולד לר' אריה לייבוש^[1] רב העיר סטניסלב וללאה רייזל בת ר' משה מזולקיב פו"מ בלבוב ונכדו של רבי יצחק הלוי סגל אחיו של הט"ז. אחי אמו היה הרב מרדכי זאב אורנשטיין. הבעל שם טוב היה סנדק בבריתו. בגיל 7 התייתם.

נישא להענא בת ר' אהרן כ"ץ מחכמי הקלויז בברודי, בן אחר בן ל"סמיכת חכמים". בשנת תקמ"ט מונה לרבה של שאריגראד, ובהמשך כיהן במוׂנָסְטרִיץ' (אנ'). בשנת תקנ"א כבר כיהן ברבנות קרמניץ שבווהלין ובהמשך מונה בנוסף לרבה של מוהילוב שבמחוז קמניץ-פודולסק.

נפטר בגיל 65. היו לו מספר חיבורים בהם חיבור על התנ"ך וחיבור על מסכת אבות אך הם אבדו. דברי תורתו שנשארו, הודפסו ב"ליקוטי רבי דוד צבי" בתוך "נחלת אריה" (הוצאת מכון נחלת צבי, בני ברק, תשנ"ט).

בנו רבי מנחם מנדל כיהן במקומו כרבה של קרמניץ, בנו רבי נחמן זאב כרבה של מונסטריץ', בנו רבי אריה לייבוש נפטר בצעירותו. חתניו היו רבי אריה לייבוש מייזליש רבה של פרמישלא ואבי משפחת הרבנים מייזליש, רבי נתן מברסלב, רבי אהרן שמשון רבה של ימפולי, רבי חיים צבי דומ"צ בקרמניץ ורבי גדליה יונה שעלה לירושלים.

• הקדמת הספר אלפי ישראל לנכדו רבי ישראל מתתיהו אוירבך רבה של גוודז'יץ, בנו של רבי נחמן זאב.
• עלים לתרופה, תת"ס, אמור תשע"ג.