ה'תקנ"א

ה'תקנ"א (5,551) ובקיצור תקנ"א – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-9 בספטמבר 1790, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 28 בספטמבר 1791.
המולד של תשרי חל ביום חמישי, 7 שעות ו-736 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג השג. היא מעוברת, ואורכה 385 ימים.
זו שנת שמיטה, ושנת 3 במחזור העיבור ה-293. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 7 (סימנה זידא) במחזור השמש ה-199.
שנה זו היא שנת 1,722 לחורבן הבית, ושנת 2,102 לשטרות.

• כ"ח באדר א' – ורמונט מתקבלת כמדינה ה-14 של ארצות הברית
• כ"ט בניסן - הפרלמנט הפולני מקבל את חוקת "ה-3 במאי", בכך הופכת למדינה האירופאית התחוקתית הראשונה.
• כ"ח באלול - האספה המכוננת הלאומית הצרפתית הכריזה על מתן שוויון זכויות מוחלט ליהודי צרפת - אמנסיפציה.

• א' בחשוון – הרב חיים דוד חזן, אב"ד באיזמיר ולאחר מכן הראשון לציון. (נפטר בה' בשבט ה'תרכ"ט)
• הרב נתן עמרם, דיין ושד"ר, ובסוף ימיו רבה של אלכסנדריה. (נפטר בכ"ט בחשוון ה'תרל"א)
• רבי יהודה צבי הירש אייכנשטיין מרוזדול, האדמו"ר השלישי בשושלת זידיטשוב, מחבר "דעת קדושים".

• כ' בתשרי – רבי יעקב יוסף מאוסטראה, מורה צדק ודיין באוסטראה, מתלמידי המגיד ממעזריטש.
• ג' בטבת – יעקב פרנק, משיח שקר שבתאי אנטינומיסטית שהתנצר עם חסידיו.
• כ"א בטבת – רבי שמואל בן אביגדור, מרא דאתרא ואב"ד בוילנה, שהיה הרב האחרון ליהדות וילנה.
• ד' באדר א' – רבי לייב שרה'ס, מתלמידי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש, נודע בשל עיסוקו בפדיון שבויים.
• א' באייר – רבי ישראל חיים יוסף אליקים, מרבני סופיה ומחבר "שם יוסף" על משנה תורה לרמב"ם, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
• י' באלול – רבי פנחס שפירא מקוריץ, מתלמידי הבעל שם טוב ומראשוני האדמו"רים בתנועת החסידות.

להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.

ערך מורחב – שנת השג

• שנה מסוג השג, ובה 385 ימים.
• שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
• שנה "שלמה": שבה חשוון וכסלו בני 30 יום כל אחד.

• ג' בתשרי חל בשבת, ולכן צום גדליה נדחה ליום ראשון ד' בתשרי.

• י"ג באדר ב' חל בשבת, ולכן תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי י"א באדר ב'.

ה'תקנ"א