האיגרת אל בן הזאב
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | בהאא אללה  |
| שפת המקור | פרסית |
| סוגה | ספרות בהאית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1891 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 0-87743-182-5 |
  | |
האיגרת אל בן הזאב (בפרסית: لوح خطاب به شيخ محمد تقى اصفهانى; באנגלית: Epistle to the Son of the Wolf) היא יצירתו המקיפה האחרונה של מייסד הדת הבהאית, בהאא אללה, בטרם נפטר ב-1892. היצירה היא איגרת ששלח בהאא אללה אל איש דת מוסלמי, שיח' מוחמד תקי נג'פי אצפהאני, בנו של שייח' מוחמד באקר (1819–1883), שאותו כינה בהאא אללה "הזאב", כיוון שהיה ממתנגדיה העזים של התנועה הבהאית, ונמנה עם האחראים להוצאתם להורג של שליח בהאא אללה, סולטאן אל-שהדאא, ואחיו ב-1879.
בחיבור זה, שאורכו בינוני, ציטט בהאא אללה רבים מכתביו הקודמים, והוא מהווה ריכוז של תפיסותיו המרכזיות.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר פונה בהאא אללה לשיח' מוחמד תקי נג'פי, המכונה בספר "בן הזאב", וקורא לו לחזור בתשובה. אביו, שייח' מוחמד באקר, המכונה בספר "הזאב", ומוחמד חוסיין, האימאם-ג'ומעה מאספהאן, המכונה בספר "הנחשה", היו הקושרים נגד שני אחים, מוחמד-חוסיין נהרי ומוחמד-חסן נהרי.
שני האחים הללו הגיעו ממשפחה אריסטוקרטית ומבוססת באספהאן. האימאם-ג'ומעה של העיר היה חייב כסף לשני האחים, וכאשר הם באו אליו לדרוש את תשלום חובם, הוא הגה תוכנית לפטור את חובו. לאחר שהאחים התעמתו בנוסף עם שייח' מוחמד באקר ועם מסעוד מירזא (אחד מבניו של נאסר א-דין שאה קאג'אר), כל השלושה הגו תוכנית לכלוא את שני האחים, באשמת היותם בהאים.
האחים נהרי נעצרו לאחר מכן, הולכו ברחובות אספהאן לקול ההמון השואג, והוצאו להורג בצורה משפילה. בהאא אללה כתב מספר לוחות על האובדן של שני האחים, והוקיע את הבגידה שהביאה לרצח שניהם. איגרת אחת שכזאת הייתה ממוענת לשייח' מוחמד באקר, בה האשים בהאא אללה אותו ואת שותפו מוחמד חוסיין ברדיפת הבהאים.
בהאא אללה היה שבור ממותם של שני האחים. הוא הספיד את שניהם, בקראם להם "מלך השהידים" ו"אהוב השהידים", וגם "שני האורות הזוהרים".
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר זה בהאא אללה מתאר אירועים היסטוריים, כמו מעצרו בניארוואן, סוג השרשראות שכבלו אותו, ועל המזימות שרקחו נגדו אנשי השגרירות הפרסית בקונסטנטינופול[1]. בנוסף לכך כתב בהאא אללה על הצעתו לכמאל פאשה, פקיד טורקי, שממשלתו תקיים כנס עבור תכנון שפה וכתב עולמיים. בספר "הנה ה' עובר", שוגי אפנדי תיארך את הפגישה הזו לשנת 1863.[2]
באיגרת מצטט בהאא אללה בהרחבה מכתבי הקודש הקודמים שלו. ובכך יצירה זו מהווה ריכוז של תפיסותיו החיוניות, כמו גם הרחבה וסיכום של מושגים קריטיים בדת הבהאית, שבאו לידי ביטוי בחיבוריו בצורה תמציתית בלבד.
באיגרת קרא בהאא אללה לצוואה שלו, "כתאב-י עהדי", בשם "ספר הארגמן"[3]. במסמך זה בהאא אללה ממנה את בנו, עבד אל-בהאא', ליורשו בהנהגת הדת הבהאית.[4]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Marzieh Gail, "Bahá'u'lláh's Epistle to the Son of the Wolf," World Order (1946) 12:2, pages 33-39.
- ^ Effendi, Shoghi (1944). God Passes By. Wilmette, Illinois, USA: Bahá'í Publishing Trust.
- ^ Effendi, Shoghi (1944). God Passes By. Wilmette, Illinois, USA: Bahá'í Publishing Trust.
- ^ Momen, Moojan (1995), The Covenant
| כתבים בהאיים | ||
|---|---|---|
| מחיבורי בהאא אללה | אל-כתאב אל-אקדס • כתאב-י איקאן • המילים הנסתרות • שבעת העמקים • ארבעת העמקים • איגרות אל המלכים והשליטים • האיגרת אל בן הזאב • ג'ואהר אל-אסראר |  |
| מחיבורי עבד אל-בהאא' | שיחות פריז • תשובות לכמה שאלות • צוואתו של עבד אל-בהאא | |
| מחיבורי שוגי אפנדי | הנה ה' עובר • היום המובטח הגיע | |
| מחיבורי הבאב | קיום אל-אסמאא • באיאן • כתאב אל-אסמא • שבע ההוכחות | |
| חיבורים שונים | מפציעי השחר | |