האסיפות הרוחניות

בדת הבהאית, האסיפות הרוחניות (בפרסית: محفل روحانی; באנגלית: Spiritual Assembly) הן האסיפות הנבחרות המנהלות את הדת ברחבי העולם. הקמתן של האסיפות הרוחניות נקבעה על ידי עבד אל-בהאא', ומאחר ובדת הבהאית אין מעמד של אנשי דת (כמו רבנים, כמרים וכדומה), ממלאות האסיפות הרוחניות חלק מהתפקידים האופייניים שממלאים אלה המשתייכים למעמדות אלה בדתות אחרות.

האסיפות הרוחניות הן מועצות הנבחרות ברמה האזורית או המקומית וברמה הלאומית, אם כי לעיתים עשויה אספה רוחנית לאומית לכלול רק חלק ממדינה או מספר מדינות. מאחר שקיומן של האסיפות הרוחניות נקבע בכתבי הקודש הבהאים, מייחסים להם המאמינים טבע של שליחות שמימית. בין תפקידיהן של האסיפות הרוחניות המקומיות נמנים ארגון הקהילה הבהאית וניהול קופתה, ארגון אירועים בהאים, ייעוץ לחברי הקהילה וסיוע בארגון חתונות והלוויות, חינוך ופעילות חברתית וכלכלית וקבלת מאמינים חדשים. האסיפות הרוחניות הלאומיות ממלאות תפקידים דומים במישור הלאומי ובשינויים המחויבים, ובין היתר עוסקות בקשרי הקהילות הבהאיות עם מוסדות השלטון במדינה, מפקחות על האסיפות המקומיות וקובעות את קווי הגבול ביניהן. האסיפות הרוחניות פועלות פעמים רבות בדרך של מינוי ועדות משנה או יחידים מבין חברי הקהילה, על מנת לטפל בעניינים מסוימים.

אספה רוחנית מקומית מוקמת בכל מקום יישוב בו מתגוררים לפחות תשעה מאמינים בני 21 ויותר, ונבחרת אחת לשנה ביום בראשון של חג הרידוואן (21 באפריל) למשך שנה או עד לבחירת האספה המקומית הבאה. אם מונים מספר המאמינים העונים על התנאים תשעה בדיוק, יכריזו אלה על עצמם כאספה המקומית הראשונה באותו יישוב ביום הראשון של הרידוואן. אספה רוחנית לאומית נבחרת על ידי הנציגים הבוחרים מטעם האסיפות הרוחניות המקומיות, לאחר שבית הצדק העולמי אישר את הקמתה וקבע את גבולותיה. האספה הרוחנית הלאומית נבחרת אחד לשנה במהלך הרידוואן, ומכהנת בתפקידה משך שנה או עד בחירת האספה הבאה^[1].

מקורן של האסיפות הרוחניות המקומיות הוא באל-כתאב אל-אקדס, ספר הקודש הבסיסי של הדת הבהאית אשר נכתב על ידי הבהאא אללה. בספר זה קבע בהאא אללה כי בכל עיר תתכנס אספה, אותה כינה "בית צדק", ובה תשעה חברים לפחות. אלה יראו עצמם כמשגיחים אשר מונו על ידי האל, וייוועצו יחדיו על מנת לפעול למען קהילת המאמינים עליה הם מופקדים. בשנת 1878 קמה בטהראן אספה בהאית בלתי רשמית, והאסיפה הרשמית הראשונה נוסדה בעיר ב-1897 על ידי חג' אחונד. שמה הרשמי של אספה זו אינו ידוע אך ב-1899 היא הייתה לגוף נבחר, אשר למרות היותו מקומי בהגדרתו, הוא תיאם את פעולות הבהאים בכל רחבי איראן.

ב-1899 נבחרה אספה בהאית מקומית בשיקגו, והקהילה הבהאית בניו יורק עשתה כן ב-1900. בהתאם לכינוי שהעניק בהאא אללה לאסיפות הרוחניות המקומיות, שינתה האספה הבהאית בשיקגו את שמה ל"בית הצדק של הבהאים של שיקגו, אילינוי". בתגובה לכך פרסם עבד אל-בהאא', מנהיגה של הדת באותה עת, הנחיות ותפילות לשימוש האסיפות הרוחניות. ב-1902 הורה עבד אל-בהאא' על שינוי שמה של האספה "לאספה רוחנית", וזאת כדי למנוע מהשלטונות המקומיים לסבור בטעות כי מדובר בבית משפט (באנגלית "House of Justice" - "בית צדק"). המושג "אסיפות רוחניות" משמש את המוסד מאז, אך הוא נחשב לזמני, והן עתידות לאמץ את השם "בתי צדק" בהתאם לקביעתו של בהאא אללה באל-כתאב אל-אקדס^[2].

בעשור הראשון של המאה ה-20 החלו קמות אסיפות רוחניות במקומות שונים, אם כי אלה נטלו לעצמן כינויים שונים. באסיפות היו חברים גברים בלבד עד שב-1911 גילה עבד אל-בהאא' את דעתו כי על האסיפות בארצות הברית לכלול גם נשים. באיראן החלו נשים לכהן באסיפות הרוניות רק בשנות ה-50. עבד אל-בהאא' הורה כי מספר חברי האסיפות יעמוד על חמישה לפחות, למעט יוצאי דופן שקבע.

כששוגי אפנדי נבחר למנהיג הדת הבהאית ב-1921 הוא העניק קדימות להקמתן של האסיפות הרוחניות וקבע את מספר חבריה של כל אספה על תשעה לפחות. כתוצאה מכך החלו קמות אסיפות רוחניות מקומיות רבות, וב-1928 הן מנו 85 ברחבי העולם. בשנת 2001 נפקדו 11,740 אסיפות רוחניות מקומיות.

האסיפות הרוחניות הלאומיות הוזכרו לראשונה בצוואתו של עבד אל-בהאא', אם כי היו שמועות על הקמתן העתידית מספר שנים קודם לכן. כבר ב-1909 בחרו הקהילות הבהאיות בארצות הברית ובקנדה "ועדה מתאמת" (Executive Committee) ובה תשעה חברים, שבידיהם הופקדה הקמת בית התפילה הבהאי סמוך לשיקגו. ועדה זו קיימה מפגשים שנתיים והקימה עם הזמן וועדות משנה שהופקדו על עניינים ספציפיים. כאשר נחשפה צוואתו של עבד אל-בהאא' ברבים ב-1921, כבר תפקד המוסד הצפון אמריקאי כאספה לאומית לכל דבר.

ב-1922 קרא שוגי אפנדי לבהאים ברחבי העולם לבחור מקרבם אסיפות לאומיות, אשר יבחרו בהליך בחירות לא ישיר, היינו שכל אספה מקומית תבחר מקרבה נציג שישתתף בבחירות לאספה הלאומית. ב-1928 היו תשע אסיפות רוחניות לאומיות, וב-2008 מנו אלה 184. חלק מהאסיפות הלאומיות הוקמו במישור היבשתי והתפצלו לאחר מכן לאסיפות לאומיות. קיימות יחידות אדמיניסטרטיביות כמו אלסקה, הוואי, פוארטו ריקו או סיציליה שלהן אספה רוחנית "לאומית" משלהן. האסיפות הלאומיות מונות תשעה חברים והן נבחרות לשנה. חברי כל האסיפות ההרוחניות הלאומיות משתתפים בבחירת חברי בית הצדק העולמי המתקיימת בישראל מאז 1963 אחת לחמש שנים. בישראל לא פועלת אספה רוחנית לאומית.

• יחסי המרכז הבהאי העולמי וישראל

מדיה וקבצים בנושא האסיפות הרוחניות בוויקישיתוף

• כללים בעניין האסיפות הרוחניות באתר הבהאי הרשמי
• The Covenant of Bahá'u'lláh
• האסיפות הרוחניות במדינות השונות באתר הרשמי של הדת הבהאית, כולל קישורים לאתריהן
• נתונים סטטיסטיים של האסיפות הרוחניות הלאומיות

הדת הבהאית
דמויות מרכזיות	עלי מוחמד שיראזי, הבאב • בהאא אללה • עבד אל-בהאא • שוגי אפנדי
הכתבים הבהאיים	אל-כתאב אל-אקדס • כתאב-י איקאן • המילים הנסתרות • שבעת העמקים • ארבעת העמקים • האיגרת אל בן הזאב • באיאן • איגרות אל המלכים והשליטים • מפציעי השחר
מוסדות עיקריים	מנגנון המנהל הבהאי • המרכז הבהאי העולמי • בית הצדק העולמי • האסיפות הרוחניות
עקרונות כלליים	עקרונות הדת הבהאית • התגלות מתמשכת • מעמד האישה בדת הבהאית • אחדות בדת הבהאית • עבדות בדת הבהאית • להט"ב והדת הבהאית
היסטוריה ופילוגים	באביזם • היסטוריה של הדת הבהאית • סובח-י אזל • אבראהים ג'ורג' ח'יראללה • צ'ארלס מייסון רמי • רות וייט
אנשים	אותיות הח"י • ידי האמונה • שליחי בהאא אללה • טאהרה • בהיה ח'אנום • מרתה רוט • לואה גטסינגר • פיבי הרסט • ת'ורנטון צ'ייס
לוח השנה הבהאי	חגים בהאיים • נורוז • רידוואן • הולדת בהאא אללה • יום הברית • איאם-י הא • צום תשעה עשר הימים
בית התפילה הבהאי	אשגבאט • שיקגו • קמפלה • סידני • פרנקפורט • פנמה סיטי • סמואה • דלהי • סנטיאגו דה צ'ילה
קהילות בהאיות	הקהילה הבהאית הבין-לאומית • אוזבקיסטן • אוסטרליה • אינדונזיה • איראן • אנגליה • ארצות הברית • ברזיל • גרמניה • דרום אפריקה • הודו • טורקיה • טורקמניסטן • מצרים • ניו זילנד • סין • ספרד • קנדה • רוסיה
מנהגים ופולחן	סמלים בהאיים • עלייה לרגל • תפילה • חקוק אללה • צום