משפחה חד-הורית

משפחה חד-הורית, הקרויה באחדים מחוקי ישראל "משפחה שבראשה הורה עצמאי",^[1] היא משפחה שבה רק הורה אחד גר במשק הבית עם הילד או הילדים. "משפחה חד-הורית" נוצרת בדיעבד עקב גירושים, פרידה, התאלמנות, נטישה של אחד ההורים, או כאשר מראש שני ההורים מעולם לא היו במערכת יחסים זוגית. משפחה חד-הורית יכולה לערב אימוץ או פונדקאות.

המונחים "משפחה חד-הורית" ו"הורה יחיד" היו בשימוש בחוק הישראלי עד שהוחלפו ב-19 במאי 2014, בחמישה חוקים, במונחים "משפחה שבראשה הורה עצמאי" ו"הורה עצמאי" בהתאמה.^[1]
המניע לשינוי זה נבע גם מהשימוש הנרחב במונח "אם חד הורית" כדי לתאר אמהות גרושות או פרודות, כאשר ברור לכל שיש לילדיהן שני הורים. כדי לא לפגוע בילדים וכדי לא לאיין את מקומו של האב בחייהם, הוחלף המונח ל"הורה עצמאי".^[2] סעיף 40 לפקודת מס הכנסה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי ממשיכים להשתמש במושג "משפחה חד-הורית". מונח מקובל נוסף הוא הורה יחידני.

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,^[3] בשנת 2005 היו בישראל 93 אלף משפחות "חד הוריות" עם ילדים עד גיל 17. 91% מההורים היחידים היו אמהות.
התפלגות המשפחות ה"חד הוריות" לפי גורם היווצרותן: 59% גרושות/גרושים, 13% אלמנות/אלמנים, 13% רווקות/רווקים, 15% חיים בנפרד.
משפחות שבהן הורה יחיד עם ילדים עד גיל 17 הן בישראל 5.7% מכלל המשפחות, לעומת 16% בארצות הברית, 10% בנורווגיה, 8% בקנדה ובאנגליה ו-6% בהולנד.
בשנת 2011 נמנו 131,000 משפחות "חד הוריות" ובהן כ-219,000 ילדים. ב-85.3% מהמשפחות ה"חד הוריות" היו ילד אחד או שניים וב-10.3% שלושה ילדים.^[4]
בשנת 2010 רק ב-3.3% מהמשפחות ה"חד הוריות" היה הגבר ראש המשפחה. באותה שנה 92.4% מהמשפחות ה"חד הוריות" היו במגזר היהודי.
בשנת 2011 חיו 30.8% מהמשפחות ה"חד הוריות" בעוני בהשוואה ל-26.8% מכלל המשפחות. בחישוב הכנסה לפני תשלומי העברה ומיסים היו 47.5% מהמשפחות ה"חד הוריות" מתחת לקו העוני בהשוואה ל-32.4% בכלל האוכלוסייה, כלומר תשלומי ההעברה הפחיתו את תכולת העוני של משפחות אלו ב-35.2%, השפעה ניכרת יותר מבקרב המשפחות ה"חד הוריות"" בכל גודל משפחה.^[5]
בשנת 2011 היו 59,000 משפחות "חד הוריות" (45% ממשפחות אלו) בטיפול המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות והן היוו כשליש מהמטופלים במחלקות אלו.^[6]
משרד הכלכלה מפעיל תוכניות לעידוד תעסוקה בקרב "הורים עצמאיים" (יחידים). מבקר המדינה קבע בשנת 2011 כי תוכניות אלו, שהושקעו בהן משאבים ניכרים, אינן יעילות ”תכניות המשנה תוקצבו לאורך זמן בסכומים ניכרים, אך ניצולן היה אפסי או זניח”, הסיבה לכישלון הייתה חוסר הכדאיות הכלכלי של יציאה לעבודה שפרושה ויתור על קצבאות.^[6]

באחדים מחוקי מדינת ישראל ניתנות הקלות והטבות ל"משפחה שבראשה הורה עצמאי", מתוך הכרה בקושי לקיים משפחה כזו יחסית לקיומה של משפחה רגילה. חוקים אלה הם:

• "חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי"^[7] מעניק להורה קדימות בהכשרה מקצועית ובקבלת ילדיו למעון יום, וזכות להלוואה מוגדלת מאת המדינה או מטעמה לצורכי דיור.
• פקודת מס הכנסה מעניקה נקודת זיכוי נוספת לעומד בראש "משפחה שבראשה הורה עצמאי". אישה מקבלת נקודות זיכוי בגין ילדיה בלא תלות במצבה המשפחתי, אך גבר מקבל זכות זו רק כאשר הוא עומד בראש משפחה המוגדרת כ"משפחה שבראשה הורה עצמאי". משנת 2012 מבחינה הפקודה בין הורה החי בנפרד לבין הורה יחיד, שהוא הורה שבן זוגו נפטר או אינו ידוע.
• חוק הביטוח הלאומי מעניק מענק בגין כל ילד ב"משפחה שבראשה הורה עצמאי" לקראת תחילתה של שנת הלימודים.
• חוק הבטחת הכנסה מבטיח תשלומי הבטחת הכנסה מוגדלים ל"משפחה שבראשה הורה עצמאי".
• חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) מעניק להורה עצמאי זכות מוגדלת להיעדרות בשל מחלת ילד.
• "חוק עבודת נשים"^[8], מעניק להורים עצמאיים הגנה מסוימת מפני עבודת לילה, כדי שיוכלו להספיק ולקחת את הילדים לגן או לבית ספר. זאת עד 07:30 בבוקר, ולילדים מתחת לגיל 12.

המושג "משפחה חד-הורית" משמש בשתי משמעויות שביניהן מתקיים הבדל מהותי:

• משפחה שבה יש הורה אחד בלבד, משום שההורה האחר נפטר או משום שמלכתחילה הילדים הובאו לעולם ללא מעורבות של הורה נוסף, על ידי תרומת זרע, פונדקאות או אימוץ.
• משפחה שבה יש שני הורים, אך הם חיים בנפרד, בעקבות גירושים או משום שמלכתחילה לא היו נשואים. במצב זה ניתן להבחין בכמה מצבי משנה:
  • ההורה האחר (זה שהילדים אינם אתו) התנתק לחלוטין מילדיו ומסרב לקחת חלק בגידולם.
  • הילדים ניתקו קשר עם ההורה האחר.
  • ההורה האחר מקיים קשר עם ילדיו, אף שאינם גרים אתו.
  • משמורת משותפת שבה גידול הילדים נחלק בין שני ההורים – ההורים חיים בנפרד זה מזו, ושהות הילדים נחלקת ביניהם.

בשל המצבים האלה, השונים מהותית זה מזה, יזמה עמותת הורות משותפת=טובת הילד את שינוי לשון החוק הישראלי. ההצעה לתיקון הוגשה באמצעות ח"כ מאיר שטרית – התיקון בחוק משפחות חד הוריות (תיקון מס' 4 – החלפת מונח) אושר בכנסת ביום 19 במאי 2014, ובכך הוחלפו המונחים "חד הורי" ו"משפחה חד-הורית" במונחים "הורה עצמאי" ו"משפחה שבראשה הורה עצמאי" בהתאמה.^[9][1]

גישה המכירה בשוני בין המצבים שלעיל, כבר מומשה בעבר בפקודת מס הכנסה, המבחינה בין משפחה שבה יש הורה אחד בלבד (הקרויה "משפחה חד-הורית שבה ילד להורה אחד") למשפחה שבה יש שני הורים החיים בנפרד.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: משפחה חד-הורית

• דוד שי, זכויות משפחה חד-הורית – שאלות ותשובות, באתר חילן
• ענת מרדכי, מתוך "לאשה", לגדל ילד לבד, באתר ynet, 1 בנובמבר 2001
• קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר ואירנה מידן, "חוק משפחות חד-הוריות, היצע עבודה ועוני", רבעון לכלכלה שנה 56, מספר 3 (ספטמבר), עמ' 463–516, 2006.
• נעם זוסמן ורוני פריש, השפעת תשלומי העברה על היצע העבודה של אמהות חד הוריות, סדרת מאמרים לדיון, בנק ישראל.
• אורית גודקאר, 'משפחות חדשות' בפרספקטיבה פסיכולוגית – חלק א', באתר פסיכולוגיה עברית, ‏28 באפריל 2009
• תהילה בלומנטל, ‏נשים דתיות אורתודוקסיות שבחרו להיות אימהות ללא בן זוג, ביטחון סוציאלי 103, פברואר 2018
• ענת הרבסט, ‏"אנחנו תומכים בחוק משפחות חד-הוריות, במסכנים": חוק משפחות חד-הוריות – מבט לאחור, ביטחון סוציאלי 80, אוגוסט 2009
• משפחה חד הורית בישראל, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
• אמהות חד הוריות במגזר דוברי הרוסית, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
• משפחות חד הוריות, באתר כל זכות