הזייפנים

הזייפנים
Die Fälscher
	כרזת הסרט באנגלית
מבוסס על	סדנת השטן
בימוי	סטפן רוזוביצקי
הופק בידי	Josef Aichholzer
תסריט	סטפן רוזוביצקי, אדולף בורגר
עריכה	Britta Nahler
שחקנים ראשיים	אוגוסט דיהל (אדולף בורגר); קארל מרקוביץ'; דולורס צ'פלין; Holger Schober; Leander Modersohn; Tim Breyvogel; Louie Austen; לן קודריאביצקי; טילו פרוקנר; מרטין ברמבץ'; דויד סטרייסו; Gode Benedix; אוגוסט זירנר; סבסטיאן אורזנדובסקי; וייט סטובנר; אנדריאס שמידט; Jan Pohl; בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו
מוזיקה	Marius Ruhland
צילום	בנדיקט נוינפלס
מדינה	גרמניה, אוסטריה
חברת הפקה	Babelsberg Studio
חברה מפיצה	UFA, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	10 בפברואר 2007
משך הקרנה	95 דק'
שפת הסרט	גרמנית, אנגלית, רוסית, עברית
סוגה	סרט דרמה, סרט היסטורי, סרט פשע
הכנסות באתר מוג'ו	counterfeiters
פרסים	פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

הזייפנים (בגרמנית: Die Fälscher) הוא סרט דרמה אוסטרי-גרמני משנת 2007 שכתב וביים סטפן רוזוביצקי. הוא מדמה את מבצע ברנהרד, תוכנית סודית של גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, כדי לערער את יציבותה של בריטניה על ידי הצפת כלכלתה בלירות שטרלינג מזויפים של בנק אנגליה. הסרט מתמקד בזייפן יהודי, סלומון 'סאלי' סורוביץ', שנאלץ לסייע במבצע במחנה הריכוז זקסנהאוזן.

הסרט מבוסס על ספר זיכרונות שכתב אדולף בורגר, טיפוגרף יהודי סלובקי, שנכלא בשנת 1942 על זיוף תעודות הטבלה להצלת יהודים מגירוש ולאחר מכן נכלא בזקסנהאוזן כדי לעבוד במבצע ברנהרד.^[1] רוזוביצקי התייעץ עם בורגר כמעט בכל שלב של הכתיבה וההפקה. הסרט זכה בשנת 2007 בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר בשפה זרה בטקס פרסי האקדמיה האמריקאית לקולנוע השמונים במספר.

עלילה

זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם השנייה, אדם מגיע למונטה קרלו. לאחר שביצע צ'ק אין במלון יוקרתי ושילם במזומן, הוא מנצל את חייו במונטה קרלו, מהמר בהצלחה בקזינו ומושך את תשומת לבה של אישה צרפתית יפה. מאוחר יותר היא מגלה ספרות מקועקעות על זרועו וחושפת אותו כניצול מחנות הריכוז הנאצים.

בברלין של שנת 1936, האיש, סלומון סורוביץ', נחשף על ידי משטרת ברלין כזייפן מוצלח של מטבעות ודרכונים. הוא נתפס על ידי הגסטפו ונכלא, תחילה במחנה עבודה, אחר כך במחנה הריכוז מאוטהאוזן ליד לינץ. במאמץ להבטיח לעצמו הגנה ונוחות במחנה, הוא מפנה את כישורי הציור שלו לזיוף דיוקנאות, ומושך את תשומת לבם של השומרים, שמזמינים אותו לצייר אותם ואת משפחותיהם בתמורה למנות אוכל נוספות.

כישרונו של סורוביץ' מעורר תשומת לב רבה יותר והוא מועבר מחוץ למחנה הריכוז. הוא מבא לפני השוטר שעצר אותו בברלין ומוצא את עצמו מצורף לאסירים אחרים עם כישרונות אומנותיים או בעלי בתי דפוס ומתחיל לעבוד במחלקה מיוחדת במחנה הריכוז זקסנהאוזן המוקדשת לזיוף. הזייפנים מוחזקים בתנאים הומניים יחסית, עם דרגשים נוחים, חדר רחצה ומזון הולם, למרות ששומריהם ממשיכים להתעלל בהם אכזריות ועולבים בהם. לחבריו האסירים רקע מגוון: החל במנהלים, בנקאים יהודים וכלה באסירים פוליטיים ובעוד חלקם מסתפקים בעבודה עבור הנאצים כדי להימנע מלהישלח למחנות ההשמדה, אחרים רואים במאמציהם תמיכה במאמץ המלחמתי הגרמני.

תחילה נראה שהשמירה על אני העצמי מנחה את סורוביץ', אך מניעי הזיוף שלו לנאצים מסתבכים בשל דאגתו ההולכת וגוברת לחבריו האסירים, מודעותו לתפקידם במלחמה הרחבה נגד הנאצים וגאוותו המקצועית בזיוף דולר אמריקאי, מטבע שהוא לא הצליח בעבר לזייף.

סורוביץ' מלהטט בין דרישות הנאצים להתקדם, לנחישותם של חבריו לזיוף לחבל במבצע ולנאמנויותיו לחבריו האסירים. האסירים מזייפים בהצלחה את הלירה הבריטית אך מעכבים בכוונה את זיוף הדולר האמריקני. בהדרגה, האסירים מבחינים במלוא הראיות לכך שהמלחמה התהפכה באופן מוחלט כנגד הנאצים. יום אחד מודיעים פתאום שומרי המחנות כי יש לפרק את מכונות הדפוס ולהעבירם, מה שמוביל את הזייפנים לחשוש שייהרגו לבסוף. לפני שקורה להם משהו, השומרים הגרמנים בורחים מהמחנה עם בוא הצבא האדום. אסירים מורעבים מאזורים אחרים במחנה, חמושים בכלי נשק שהוחרמו, משתלטים ופורצים למתחם בו הוחזקו הזייפנים במותרות יחסית. האסירים משוכנעים שהם קציני אס אס ומאיימים לירות בהם ומשתכנעים רק כשהם רואים את הספרות המקועקעות על ידיהם של הזייפנים, שמספרים על מעשי הזיוף שלהם לאסירים האחרים.

לאחר מכן, הסרט חוזר למונטה קרלו שלאחר המלחמה, שם סורוביץ', נראה נגעל מהחיים שהוא מנהל עכשיו במטבע שזייף עבור הנאצים, מהמר במכוון על כל כספו. כשהוא יושב לבדו אחר כך על החוף, מצטרפת אליו האישה הצרפתייה, מודאגת לאחר הפסדיו הרבים. כשהם רוקדים לאט יחד על החוף, היא ממשיכה להעיר על כל הכסף שאבד לו, אך הוא משיב בצחוק, "אנחנו תמיד יכולים להרוויח יותר".

שחקנים ודמויות

קרל מרקוביץ ', אנדריאס שמידט, אדולף בורגר ואוגוסט דילר, ראש ממשלת הזייפנים בברלין 2007

קרל מרקוביץ, סלומון סורוביץ' (מבוסס על דמותו של סלומון סמוליאנוב)
אוגוסט דילר, בורגר (מבוסס על דמותו של אדולף בורגר)
דייוויד סטריסוב, שטורמבנפירר הרצוג (מבוסס על ברנהרד קריגר)
וייט סטובנר, אטצה
סבסטיאן אורזנדובסקי, קארלוף/קוליה
אוגוסט צירנר, ד"ר קלינגר
מרטין ברמבאך, האופטשארפיהרר הולסט
אנדריאס שמידט, זילינסקי
טילו פרוקנר, האן
לן קודריאביצקי, לוז'ק

הפקה

פרט למוזיקה של מריוס רוהולנד, הפסקול מורכב מטנגו קלאסי שנרשם לפני עשרות שנים על ידי נגן המפוחית הארגנטיני הוגו דיאז והקלטות אופרה משנות השלושים והארבעים.

הכרה וקבלה

תגובת המבקרים

"הזייפנים" מחזיק בציון של 78/100 באתר Metacritic.^[2] הסרט הופיע ברשימת עשרת הסרטים של שנת 2008 באתר. ג'וש רוזנבלט מ"האוסטין כרוניקל" ציין את הסרט בתור הסרט הרביעי הטוב ביותר של 2008^[3] ואלה טיילור מעיתוןLA Weekly תיארה אותו בתור הסרט השמיני הטוב ביותר של 2008.^[3] מבקרים בישראל לעומת זאת, סברו שהסרט עלול לשחק לידיהם של אנטישמים^[4] בשל הסטריאוטיפים כלפי יהודים^[5].

פרסים

פרסי האקדמיה 2007 (24 בפברואר 2008)
- זכה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר^[6]
הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע של ברלין, 2007
- מועמד לפרס דב הזהב: סטפן רוזוביצקי
פרסי הסרטים הגרמניים, 2007
- זכה בביצוע הטוב ביותר על ידי שחקן בתפקיד משנה: דוויד סטריסוב
- מועמד לצילום הטוב ביותר: בנדיקט ניוינפלס
- מועמד לעיצוב התלבושות הטוב ביותר: ניקול פישנאלר
- מועמד לביצוע הטוב ביותר על ידי שחקן בתפקיד מוביל: קרל מרקוביץ'
- מועמד לעיצוב ההפקה הטוב ביותר: איזידור ווימר
- מועמד לתסריט הטוב ביותר: סטפן רוזוביצקי
- מועמד לתפקיד יוצא דופן בסרט קולנוע: נינה בולמן, באבט שרדר, יוסף אייכולצר

מדיה ביתית

"הזייפנים" שוחרר (עם כתוביות באנגלית) ב-DVD ובדיסק Blu-ray בבריטניה על ידי Metrodome Distribution ב-17 במרץ 2008 ובארצות הברית על ידי Sony Pictures Home Entertainment ב-5 באוגוסט 2008.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הזייפנים בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של הזייפנים (ארצות הברית)
"הזייפנים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הזייפנים", באתר נטפליקס
"הזייפנים", באתר AllMovie (באנגלית)
"הזייפנים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הזייפנים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"הזייפנים", באתר Metacritic (באנגלית)
"הזייפנים", באתר אידיבי
"הזייפנים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

הערות שוליים

^ "The Counterfeiters Tell Their Tale". Aish.com. 24 במאי 2008. נבדק ב-7 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
^ "The Counterfeiters Reviews". Metacritic. נבדק ב-21 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² "Metacritic: 2008 Film Critic Top Ten Lists". Metacritic. אורכב מ-המקור ב-2 בינואר 2009. נבדק ב-11 בינואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
^ שמוליק דובדבני, ללא כוונת זדון, באתר ynet, 16 במרץ 2008
^ סרט בניחוח אנטישימי?, באתר הארץ, 19 במרץ 2008
^ "Academy of Motion Picture Arts and Sciences Awards Database 2007 (80th)". Awardsdatabase.oscars.org. 29 בינואר 2010. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2012. נבדק ב-7 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[1] "The Counterfeiters Tell Their Tale". Aish.com. 24 במאי 2008. נבדק ב-7 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[2] "The Counterfeiters Reviews". Metacritic. נבדק ב-21 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)

[mctop08-3] ¹ ² "Metacritic: 2008 Film Critic Top Ten Lists". Metacritic. אורכב מ-המקור ב-2 בינואר 2009. נבדק ב-11 בינואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)

[4] שמוליק דובדבני, ללא כוונת זדון, באתר ynet, 16 במרץ 2008

[5] סרט בניחוח אנטישימי?, באתר הארץ, 19 במרץ 2008

[6] "Academy of Motion Picture Arts and Sciences Awards Database 2007 (80th)". Awardsdatabase.oscars.org. 29 בינואר 2010. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2012. נבדק ב-7 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר
1947‏-1955 (לשם כבוד)	מצחצחי הנעליים (1947) • מר וינסנט (1948) • גונבי האופניים (1949) • מעבר לחומות (1950) • רשומון (1951) • משחקים אסורים (1952) • (לא הוענק פרס) (1953) • השער לגיהנום (1954) • מיאמוטו מוסאשי (1955)
1956‏-1960	לה סטרדה (1956) • לילות כביריה (1957) • זה הדוד שלי (1958) • אורפאו נגרו (1959) • מעיין הבתולים (1960)
1961‏-1980	מבעד לזכוכית האפלה (1961) • רק בימי ראשון (1962) • שמונה וחצי (1963) • אתמול היום ומחר (1964) • החנות ברחוב הראשי (1965) • גבר ואישה (1966) • רכבות נשמרות היטב (1967) • מלחמה ושלום (1968) • Z‏ (1969) • חקירתו של אזרח העומד מעל לכל חשד (1970) • הגן של פינצי קונטיני (1971) • סוד הקסם הבורגני (1972) • לילה אמריקאי (1973) • זיכרונות (1974) • שומר היערות (1975) • שחור ולבן בצבעים (1976) • כל החיים לפניו (1977) • הכינו את הממחטות (1978) • תוף הפח (1979) • מוסקבה אינה מאמינה בדמעות (1980)
1981‏-2000	מפיסטו (1981) • לאהוב מחדש (1982) • פאני ואלכסנדר (1983) • מהלכים מסוכנים (1984) • הסיפור האמיתי (1985) • התנקשות (1986) • החגיגה של באבט (1987) • פלה הכובש (1988) • סינמה פרדיסו (1989) • מסע של תקווה (1990) • מדיטראנו (1991) • הודו-סין (1992) • הפיתוי היפה ביותר של חיי (1993) • שמש בוגדנית (1994) • שושלת אנטוניה (1995) • קוליה (1996) • שאלה של אופי (1997) • החיים יפים (1998) • הכל אודות אמא (1999) • נמר, דרקון (2000)
2001‏-2020	שטח הפקר (2001) • אי שם באפריקה (2002) • שיחות נפש (2003) • הים שבפנים (2004) • צוצי (2005) • חיים של אחרים (2006) • הזייפנים (2007) • פרידות (2008) • הסוד בעיניהם (2009) • בעולם טוב יותר (2010) • פרידה (2011) • אהבה (2012) • יפה לנצח (2013) • אידה (2014) • הבן של שאול (2015) • הסוכן (2016) • אישה פנטסטית (2017) • רומא (2018) • פרזיטים (2019) • עוד סיבוב (2020)
2021-היום	הנהגת של מר יוסוקה (2021) • במערב אין כל חדש (2022) • אזור העניין (2023)