החומר השחור

החומר השחור
שיוך רגליות המוח עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (802) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) substantia nigra עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A14.1.06.111 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 5881 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרולוקס birnlex_789 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרוניימס 536 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 67947 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A08.186.211.132.659.413.656 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D013378 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0038590 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מיקום החומר השחור במוח האמצעי

החומר השחורלטינית substantia nigra - ‏SN) הוא גרעין בסיס במוח האמצעי (מזאנצפלון) המשפיע על התנהגויות כמו התמכרות, חיזוק ותנועה. החומר נראה שחור עקב כמות גבוהה של מלנין בנוירונים הדופמינרגים.

החומר השחור מכיל תאי עצב המשחררים דופאמין לתוך הגרעין הזנבי והפוטמן, השייכים לגרעיני הבסיס[1].

החומר השחור מחולק לשני חלקים המפרישים נוירוטרנסמיטורים שונים באזורים שונים: פארס קומפקטה (pars compacta), המפריש דופמין בעיקר בסטריאטום ופארס רטיקולטה (pars reticulata) המפריש גאבא בעיקר בתלמוס וב-Superior colliculus.

מחלת פרקינסון נגרמת עקב מוות של תאים דופמינרגים בפארס קומפקטה של החומר השחור. מקור נוסף לדופמין במוח הוא הטגמנטום הגחוני (Ventral Tegmental Area (VTA הסמוך לחומר השחור ומפריש דופמין בעיקר בקורטקס הפרונטלי ובסטריאטום הונטרלי. באופן כללי, הדופמין של החומר השחור משפיע יותר על תנועה והדופמין של ה-VTA משפיע יותר על מצבים קוגניטיביים.

תפקוד לקוי של הפארס רטיקולטה קשור ככל הנראה להפרעות תנועה[2].

השלוחות הדופמינרגיות מהחומר השחור והטגמנטום הגחוני מגיעות להיפוקמפוס, שם הן מווסתות את הפלסטיות הסינפטית ואת תפקודי הזיכרון[3].

החומר השחור מקושר לנטייה לחיפוש חידושים Novelty seeking, אשר מקשרת בין המוליך העצבי דומפין לבין היכולת היצירתית של האדם[4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החומר השחור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ אלון נבט, גנלה מוריס, גיא סבן, נינה פינשטיין, חגי ברגמן, Discharge Rate of Substantia Nigra Pars Reticulata Neurons Is Reduced In Non-Parkinsonian Monkeys With Apomorphine-Induced Orofacial Dyskinesia, J Neurophysiol. 2004 Oct;92(4):1973-81. Epub 2004 Apr 28.
  3. ^ Bertolino, A., Di Giorgio, A., Blasi, G., Sambataro, F., Caforio, G., Sinibaldi, L., ... & Dallapiccola, B. (2008). Epistasis between dopamine regulating genes identifies a nonlinear response of the human hippocampus during memory tasks. Biological psychiatry, 64(3), 226-234.
  4. ^ Faust‐Socher, A., Kenett, Y. N., Cohen, O. S., Hassin‐Baer, S., & Inzelberg, R. (2014). Enhanced creative thinking under dopaminergic therapy in Parkinson disease. Annals of neurology, 75(6), 935-942.


ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.