רון חולדאי

רון חולדאי

לידה	26 באוגוסט 1944 (בן 80) ז' באלול ה'תש"ד חולדה, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב הגימנסיה העברית "הרצליה"
מפלגה	מפלגת העבודה
סיעה	תל אביב אחת
ראש עיריית תל אביב-יפו ה־10 10 בנובמבר 1998 – מכהן (26 שנים) → רוני מילוא
תפקידים בולטים מנהל הגימנסיה העברית "הרצליה"

רון חולדאי

מדינה	ישראל
מספר צאצאים	3
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1963–1989 (כ־26 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
טייס קרב ממלא מקום מפקד טייסת 201 מפקד טייסת 140 מפקד טייסת 105 מפקד בסיס נבטים מפקד בסיס חצרים
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה   המערכה ברצועת הביטחון
עיטורים
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב

רון חולדאי (נולד ב-26 באוגוסט 1944) הוא ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת העבודה מאז שנת 1998. קודם לכן שירת כטייס קרב וכמפקד בחיל האוויר הישראלי. לאחר סיום שירותו בצה"ל בדרגת תת-אלוף, פנה לעסקים, ובהמשך שימש מנהל הגימנסיה העברית "הרצליה".

חולדאי נולד, גדל והתחנך בקיבוץ חולדה. אביו, עוזר חולדאי (במקור: אובז'נסקי), ממקימי קיבוץ חולדה, היה מנהל בית הספר בקיבוץ. אמו, הנקה, עבדה כמורה והייתה ממונה בקיבוץ על העלאת הצגות ומופעים^[1]. לחולדאי שני אחים. משפחתו הייתה המשפחה המאמצת של עמוס עוז.

חולדאי החל בשנת 1963 את שירותו בצה"ל במהלכו השלים את תעודת הבגרות^[1], התנדב לקורס טיס ולאחריו שירת כטייס קרב. לפני פרוץ מלחמת ששת הימים היה בהליכי הסבה למטוסי מיראז' 3 בטייסת 101 ("הקרב הראשונה") בטרם נקרא לטוס במלחמה במטוסי סופר מיסטר במסגרת טייסת 105 ("העקרב"). במבצע מוקד השתתף חולדאי בהפצצת הבסיסים אבו סואר ובילבייס במצרים ובסיס מארג' ריאל בסוריה. לאחר המלחמה שירת כסגן מפקד טייסת 105. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים היה סמ"ט א ושימש ממלא מקום מפקד טייסת 201 ("האחת") במקום סא"ל יפתח זמר ששהה בארצות הברית^[2]. חולדאי הוביל את הטייסת במבצע דוגמן 5 בו ספגה פגיעות קשות. ביומה השלושה-עשר של המלחמה שימש כמוביל מבנה לתקיפת סוללות טק"א במצרים (מבצע מפצח 22). במהלך התקיפה נפגע מטוסו מטיל וחולדאי נאלץ לנחות נחיתת חירום ברפידים. ביומה השמונה-עשר של המלחמה הוביל רביעייה למשימת חיפוי מפני מטוסי ירוט בצפון סוריה במהלכה הפיל מטוס מיג 21. בסך הכל רשם לזכותו במלחמה שלוש הפלות של מטוסי אויב. מונה למפקד טייסת 140 ("נשר הזהב"), טייסת מטוסי A-4 סקייהוק בעציון ולאחר מכן למפקד טייסת 105 בבסיס חצור. תפקידו הבא היה לפקד על יחידת המשל"קים ובהמשך פיקד על בסיס חיל האוויר בנבטים ועל בסיס חצרים. פרש מצה"ל בשנת 1989 בדרגת תת-אלוף.

לאחר שחרורו מצה"ל עסק במשך שנתיים במכירת מזגנים בניגריה. לאחר ששב לישראל, התבקש לנהל סגירה של מפעל בנייה ברמלה במקביל לסיום עסקיו בניגריה^[1]. לאחר ניסיון עסקי זה, נענה למכרז של הגימנסיה העברית "הרצליה", ונבחר למנהל הגימנסיה, תפקיד שבו כיהן במשך שש שנים עד שנת 1998. תחת ניהולו שופץ בניין הגימנסיה והשתפרה חזותו.

בשנת 1995, במהלך כהונתו כמנהל הגימנסיה, התמודד חולדאי בבחירות המקדימות במפלגת העבודה, אולם לא הצליח להגיע למקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת.

בשנת 1969 התחתן עם יעל כ"ץ, דיילת בארקיע, ולזוג שלושה ילדים. נכון לשנת 2016, המשפחה מתגוררת בשכונת תל ברוך צפון בתל אביב^[3]. חולדאי בעל תואר בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, ולימודי ניהול בבית הספר וורטון שעל יד אוניברסיטת פנסילבניה^[4][5].

בשנת 1998 התקיימו הבחירות לראשות עיריית תל אביב-יפו ולמועצת העיר. ראש העירייה המכהן רוני מילוא הודיע כי לא יתמודד על כהונה נוספת. חולדאי התמודד מטעם רשימה עצמאית בשם "תל אביב אחת" (תחת חסותה של מפלגת העבודה), וניצח בבחירות עם 50% מקולות הבוחרים, לעומת 25% ליריבו העיקרי, דורון רובין. סיעתו זכתה ב-5 מנדטים^[6].

בשנת 2003 נבחר לתקופת כהונה שנייה, לאחר שזכה ב-63% מקולות הבוחרים. סיעתו זכתה ב-4 מנדטים והייתה לשלישית בגודלה במועצת העירייה (אחרי כח לגמלאים ומרצ).

בשנת 2008 נבחר לתקופת כהונה שלישית עם 51% מהקולות. מתחרהו העיקרי, חבר הכנסת דב חנין, קיבל 34%. סיעתו, "תל אביב אחת", הגדילה את כוחה במנדט ל-5 מנדטים, והייתה לסיעה הגדולה ביותר, וזהה בגודלה לסיעת "עיר לכולנו" של חנין.

בשנת 2013 נבחר לתקופת כהונה רביעית עם 53% מהקולות. מתחרהו העיקרי, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, קיבל 38%. סיעתו, "תל אביב אחת", שמרה על כוחה (5 מנדטים), והייתה לסיעה השנייה בגודלה, אחרי "מרצ" של הורוביץ, שעלתה ל-6 מנדטים^[7].

בשנת 2018 נבחר לתקופת כהונה חמישית, לאחר שניצח את יריבו אסף זמיר עם כ-46% מהקולות (לעומת 34% לזמיר). סיעתו, "תל אביב אחת" הגדילה את כוחה במועצת העיר ל-7 מנדטים^[8].

בבחירות לעיריית תל אביב-יפו שנערכו ב־27 בפברואר 2024 ניצח רון חולדאי את מועמדת יש עתיד אורנה ברביבאי^[9].

במהלך כהונתו נקטה העירייה ב"מדיניות מתחמי הבילוי" - תחימת אזור היסטורי בעיר והכשרתו לבילוי ולמסחר. במסגרת זו שוקם מתחם נמל תל אביב ונהפך למרכז בילוי ותרבות. העירייה החלה בשיקום ובשיפוץ דומה בנמל יפו^[10] ובמתחם תחנת הרכבת ביפו (מתחם התחנה), ובבניין העירייה בכיכר ביאליק (מתחם ביאליק). כמו כן מבנים במושבה הטמפלרית לשעבר שרונה שופצו כחלק מהסבת האזור למתחם קניות (מתחם שרונה - דרום הקריה)^[10]. מתחם "יד חרוצים" הפך אף הוא לאזור מסעדות ובילוי, בנוסף לכך שופצו וחודשו היכל התרבות, הבימה וכיכר התרבות המחברת ביניהם^[11].

בעקבות הכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 2003, החל תהליך רחב של שימור מבנים, בין השאר באזור שרונה ובלב תל אביב, ולראשונה הוכנה תוכנית שימור מבנים ואתרים שהגדירה כ-1,000 אתרים בתל אביב כמבנים לשימור, באופן שימנע את הפגיעה בהם^[12][13].

במהלך כהונתו אושרו פרויקטים רבים לבניית מגורי יוקרה בעיר, כגון פארק צמרת, כחלק ממגמה ארצית של בניית גורדי שחקים למגורים. לאחר שנים של סכסוכים משפטיים בנוגע לזכותם של תושבים ותיקים בכפר שלם וביפו על הקרקע, לעומת זכותם של אלו שרכשו את הקרקע בסוף שנות ה-80, פעלה העירייה לפינוי התושבים, לאחר קבלת צו מבית המשפט כחלק מפרויקט פינוי-בינוי^[14].

כדי להתמודד עם בעיית הדיור העממי בעיר, שהחריפה עקב האמרת מחירי הדירות, מינה חולדאי באוגוסט 2008 "ועדה למציאת פתרונות דיור בהישג יד"^[15]. הוועדה המליצה לקדם מיזמי בינוי ביפו, של כ-2,000 יחידות דיור במחיר מוזל. פרויקט נוסף, של הרשות לפיתוח כלכלי, הוא פרויקט 'בנה דירתך' שאיפשר דיור ל-22 משפחות ביפו^[16]. בשנת 2014 השיקה עיריית תל אביב את פרויקט ״גני שפירא״, במסגרתו נבנו 69 דירות על קרקע עירונית וביוזמתה של העירייה, ואלה מושכרות במחיר קבוע ומסובסד לזוכי הגרלה של העירייה שעמדו בתנאי הסף להשתתפות בה, כמו גיל ורמת הכנסה^[17].

במהלך כהונתו הורחבה הטיילת וחיבור חופי בין הרצליה לבת ים, דרך העיר תל אביב. כחלק מהרחבת הטיילת הוחל בשיקום מדרון יפו והפיכתו לפארק חופי לאורכה של יפו, החל תהליך פינוי חלקים מתחנת הכוח רדינג והכשרת מעבר להולכי רגל לאורך החוף, וצומצם שטחה של בריכת גורדון^[18].

העירייה בתקופתו הצהירה על מדיניות שעודדה שימוש באופניים ובהמשך בקורקינטים וכלי תחבורה קלים נוספים, כאמצעי זול להקל על גודש התנועה. כחלק ממדיניות זו הוחל ב-2011 בפרויקט תל-אופן, המציע אופניים להשכרה, והותקנו שבילי אופניים. במהלך כהונתו הוקצו יותר מ-130 ק"מ של מסלולים לאופניים על מדרכות, שדרות וצירי תנועה ברחבי העיר^[19]. רק במקרים מעטים נסללו שבילי האופניים על חשבון נתיבים המשמשים את הרכב הפרטי^[20]. המדיניות הביאה לעלייה בשימוש באופניים ולירידה מסוימת בשימוש ברכב הפרטי, אך המגמה התהפכה במהלך כהונתו הרביעית של חולדאי. בין השנים 2015 ל-2017 עלה במקצת שיעור המשתמשים ברכב, העלייה בשיעור הרוכבים נעצרה, ושיעור משתמשי התחבורה הציבורית ירד, בניגוד למגמה הארצית^[20].

חולדאי התייחס לנושא התחבורה הציבורית בספטמבר 2008 באומרו: "בעיית התחבורה הציבורית היא בעיית יסוד של העיר הזו. להיעדר תחבורה ציבורית יעילה יש משמעויות כלכליות ממדרגה ראשונה, לא רק אקולוגיות. הבעיה היא היעדר הסמכות של הרשויות המקומיות לעשות משהו. פנינו למשרד התחבורה בעניין הזה, והם אמרו 'לא מתאים לנו'. לצערי, ראשי הערים לא יכולים לשנות"^[21]. לעומת זאת, טען משרד התחבורה כי עיריית תל אביב תרמה למצב זה, משום שסירבה להכשיר נתיבי תחבורה ציבורית חדשים החל משנת 2003‏^[22].

ביחס לשאלת החניה נקט חולדאי לרוב במדיניות המגדילה את היצע החניה ומעודדת שימוש בכלי רכב פרטי, אם כי במקרים מסוימים ביטל מקומות חניה קיימים. ב-2012 אפשרה העירייה לכל תושב תל אביב לחנות בחינם בשעות היום בכל רחבי העיר, ולא רק באזור המגורים כפי שהיה קודם לכן. כמו כן הכפילה העירייה את מספרי חניוני "קרוב לבית" שבהם יכולים התושבים לחנות בשעות הלילה בחינם, העניקה לתושבים הנחה של 75% בחניונים העירוניים של אחוזות החוף^[23] ואפשרה חניה על מדרכות (ראו להלן). כן הכשירה העירייה מקומות חניה רבים, בעיקר בחניונים תת-קרקעיים^[24].

מתכננים עירוניים, ארגוני סביבה כמו החברה להגנת הטבע, ומשרד התחבורה^[25] טענו כי הגדלת היצע החניה בעיר תעודד שימוש ברכב פרטי ותפגע בשימוש בתחבורה ציבורית. חולדאי עצמו טען בספטמבר 2008 כי חניה יקרה יותר תעביר נסיעות מכלי הרכב הפרטי לתחבורה ציבורית^[21].

חולדאי הפחית את שטח המדרכות המשמש את הולכי הרגל בעיר^[26]. בראשית כהונתו פעל להצרת מדרכות כדי להקל על זרימת תנועת כלי הרכב. בהמשכה נקט במדיניות המאפשרת חניה על חלק המדרכה שצמוד לכביש בכל עת, ועל חלק רחב ממנה בשעות הערב והלילה ובסופי שבוע - מדיניות שלא הוכרזה בגלוי^[27][26][28]. בהמשך כהונתו הפקיע מדרכות לטובת שבילי אופניים, ואפשר הפעלה של חברות להשכרת קורקינטים ואופניים ללא מתקני עגינה, אשר ניצלו את המדרכות לאחסון הכלים^[26]. העירייה פעלה לבסוף להגבלת רכיבת אופניים חשמליים במדרכות, אך החיכוך עם רוכבי האופניים הוסיף להוות איום על הולכי הרגל^[29]. תל אביב היא העיר שבה נפגעים בתאונות יותר הולכי רגל מבכל עיר אחרת, במספרים מוחלטים וביחס לגודל האוכלוסייה^[30][31] והעיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים^[32].

ב-19 בנובמבר 2019, השיק חולדאי בשיתוף עם ראשי העירייה של גבעתיים, רמת השרון וקריית אונו (מאוחר יותר הצטרפו עריית שוהם, הוד השרון ומודיעין) את מיזם "נעים בסופ"ש". השירות, הניתן ללא תשלום, כולל רשת קווים בין-עירונית בת עשרה קווים, הפועלת בסופי שבוע בין ארבע הרשויות^[33].

ב-31 בדצמבר 2021, מנע חולדאי את פינוי התחנה המרכזית החדשה מאוטובוסים, זאת כחודשיים בלבד אחרי ששרת התחבורה מרב מיכאלי הודיעה על פינויה עד סוף 2023^[34]. בעקבות זאת הגישו תושבי השכונות הסמוכות לתחנה המרכזית, באמצעות האגודה לזכויות האזרח, עתירה מנהלית נגד חולדאי ועיריית תל אביב-יפו, בדרישה לפינוי התחנה המרכזית כפי שנקבע לפני כן, היינו עד סוף 2023^[35].

מהלך נוסף שעשה חולדאי למניעת ביקורת על אי-פינוי התחנה המרכזית, היה הכחשת זיהום האוויר שהתחנה מייצרת. הכחשה זו ספגה ביקורת חריפה מצד המשרד להגנת הסביבה, אשר שלח מכתב בו הזהיר את אנשי העירייה לבל יפיצו ידיעות שקריות על מצב זיהום האוויר באזור התחנה המרכזית, שהוא החמור בישראל^[36].

לאור התרחבות מוזיאון תל אביב לאמנות עלה הצורך בגיוס תרומות לבניית אגף חדש. בסוף שנת 2005 הוביל חולדאי מהלך של קבלת תרומה בסך 20 מיליון דולר מאיש העסקים סמי עופר לשם בנייתו, בתמורה להסבת שם המוזיאון ל"מוזיאון תל אביב לאמנות ע"ש סמי ואביבה עופר", ורישום הערת אזהרה לטובת עופר על מבנה המוזיאון^[37]. סערה ציבורית שהתעוררה בעקבות הסכם זה הביאה לביטולו^[38]. חולדאי המשיך לפעול לגיוס תרומות לשם בניית אגף חדש למוזיאון. הבניין על שם פול והרטה עמיר הכפיל את שטח המוזאון וזכה עם פתיחתו בתואר "המוזאון הטוב ביותר של שנת 2011" על ידי מגזין התיירות Travel and Leisure^[39].

ב-25 ביולי 2007 הורה חולדאי על הריסת אולם הספורט על שם אוסישקין בתל אביב, בשל מצבו הירוד של המבנה^[40]. האולם היווה "בסיס האם" של אוהדי קבוצת הפועל תל אביב בכדורסל במשך עשרות שנים, והאוהדים הרבים בעיר הביעו כעס, התמרמרות ואכזבה על הריסת אולם הספורט. במקום האולם שנהרס הוקם היכל קבוצת שלמה במתחם הדרייב אין, הריסת המבנה הייתה מאבק שנמשך קרוב לשנה וחצי בין גורמים רבים בעייריה, בענפי הספורט ובאזור. במהלך המאבק התגלו כתובות נאצה על קברי הוריו של חולדאי בקיבוץ חולדה שרוססו על ידי אוהדים שביקשו למחות על הכוונה להרוס את האולם^[41]. הכתובות גררו ביקורת ציבורית, גם מצדה של קבוצת הפועל תל אביב ואוהדיה. כבר למחרת התנדבו קבוצת אוהדי הפועל תל אביב שהלכו לבית הקברות וניקו ותיקנו את הקברים.

בתחילת 2008 החלה העירייה לשפץ את בריכת גורדון, שחסמה את רצף הטיילת לאורך חופה של העיר^[42]. במקום הבריכה המקורית, החלה הערייה בבניית בריכה במתכונת מצומצמת^[43] ב-20 ביולי 2009 נפתחה בריכת גורדון המחודשת.

בינואר 2021 בעת מגפת הקורונה שכללה סגירת מוסדות התרבות בישראל, הבטיח חולדאי לפתוח את מוסדות התרבות בעיר, למי שהתחסן פעמיים^[44].

רון חולדאי משמש בנוסף לתפקידו כראש העירייה, כיו"ר מועצת הנאמנים של התיאטרון הקאמרי ומוזיאון תל אביב.

במהלך התמודדותו בבחירות המקדימות במפלגת העבודה בשנת 1995, עורר חולדאי סערה כאשר אמר כי "שני הומואים מתנשקים מגעילים אותי כמו ג'וקים"^[45]. כעבור מספר חודשים יזם מפגש עם פרופ' עוזי אבן, פעיל אגודת הלהט"ב, והבטיח לתמוך כמחוקק במאבק ההומוסקסואלים לשוויון, אולם סירב לבקשת אבן לצילום משותף בנימוק "אני לא אוהב שעושים לי הפתעה ומכינים לי מארבים. אשמח להצטלם עם עוזי אבן בכל הזדמנות אחרת. אם אצטלם איתך עכשיו יגידו שאני מתחנף לקהילה רק כדי להיבחר לפריימריס".

מנגד, במהלך שנות כהונתו של חולדאי כראש העיר, השקיעה העירייה מיליוני שקלים בקהילה הגאה. בין היתר הוקם מרכז ראשון מסוגו לנוער הומו-לסבי^[46], והמרכז העירוני לקהילה הגאה - המתנ"ס העירוני הראשון בישראל המיועד לשרת את קהילת הלהט"ב, הממוקם בגן מאיר. מצעד הגאווה^[47] מתקיים בעיר מדי שנה, בתמיכת העירייה.

בסרט "יעל דיין: סיפור גאווה", סיפרה יעל דיין ליוצר דורון בראונשטיין שהיא זו שהכירה לרון חולדאי - בהיותה סגנית ראש העיר תל אביב-יפו - בשנת 2003 - את סוגיות הקהילה הגאה. לדבריה (בדקה 33 בסרט): "אצלי בבית עשיתי את המפגש ההיסטורי בינו (רון חולדאי) לבין איציק יושע ומנחם שיזף ואדיר (שטיינר) ואחרים, שאמרנו לו - זה היה לפני הבחירות, ב-2003 - אמרנו, תשמע, יש כאן קהילה, הקהילה הזאת עקרונית תומכת בך... הוא היה בן אדם והוא לקח את העניין הזה ואימץ את זה לליבו - כשאני הייתי אז הסגנית שלו - והקים את המרכז הגאה והפך את תל אביב למה שהיא מבחינת הקהילה."

ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, נכלל חולדאי בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב^[48].

חולדאי נכנס לתפקידו כשבמאזן העירייה חוב של מאות מיליוני שקלים, שנוצר כתוצאה מגרעונות בתקציבי שנים קודמות. בעת כהונת חולדאי, בשנים 1998–2002 הוסיפו תקציבי העירייה השוטפים להיות גרעוניים, בשנת 2003 היה התקציב השוטף מאוזן, ובשנים 2004–2006 עברה העירייה אף לעודף בתקציב השוטף, וחלק מהעודפים הופנו להקטנת החוב שהצטבר מגרעונות שנים עברו. בהציגו את הדו"ח הכספי המבוקר של העירייה לשנת 2006 אמר חולדאי: "אלה הם נתונים שלא היו נחלתה של העיר תל אביב יפו לאורך שנים רבות רבות. מי שזוכר איך נראו הנתונים הכלכליים של העירייה לפני פחות מעשור, עם הגירעונות שהצטברו ועומס המלוות שתפח, מבין את המפנה החיובי שחל בעבודת העירייה ואת חשיבותו לביסוס איתנותה לשנים הבאות"^[49].

חולדאי הוא יו"ר פורום ה-15 - פורום הערים העצמאיות, המאגד את הערים שאינן מקבלות מענקים מהממשלה.

בשנת 2004 נחשפה פרשת שחיתות של בכירים בחברה העירונית "אחוזות החוף", המפעילה עשרות חניונים בעיר. המשטרה העלתה חשדות לפיהם ראובן גרוס, שהפעיל חניונים רבים בעיר, שיחד בכירים בחברה העירונית תמורת מידע שסייע לו לזכות במכרזים להפעלתם^[50]. חולדאי נחקר באזהרה בעניין מעורבותו בפרשה אך תיקו נסגר מחוסר ראיות^[51].

ביולי 2010 מינה חולדאי לסגנו את נתן וולוך, ראש סיעת הגמלאים, שהורשע זמן קצר קודם לכן בהפרת אמונים, ללא הטלת קלון. את המינוי, שספג ביקורת, נימק חולדאי בשלל דימויים: "אי אפשר ללכת בשדה בלי לחטוף קוצים. ... כחקלאי אני יכול להשוות את הפוליטיקאים לזבובים בעדר הפרות שמלקטים ומלקטים. בחיים אין מלאכים, אבל יש גם צורך לעבוד ולנהל, ואני לא צריך להצטדק."^[52]

ב-28 בדצמבר 2020 הודיע חולדאי כי בכוונתו להתמודד בבחירות לכנסת ה-24, במפלגת "הישראלים"^[53] אותה הקים עם שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן, לו יועד מספר 2 ברשימה^[54]. בנוסף, הציג חולדאי ארבע מועמדות ברשימה: בהן החוקרת פרופ' קרין נהון; ח״כ לשעבר עו״ד עינב קאבלה; אשת החינוך קארן טל ומנכ״לית חברת מוסדות חינוך ותרבות בת״א עדי צברי. ב-4 בפברואר 2021, מספר שעות לפני סגירת הרשימות לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, החליט חולדאי לפרוש ולא להתמודד בבחירות^[55].

חולדאי נמנה עם המתנגדים לרפורמה המשפטית ותומך בתנועת המחאה.^[56]

בשנת 2009 החליט סנאט אוניברסיטת תל אביב להעניק לחולדאי תואר דוקטור לשם כבוד^[57].

בשנת 2021 שגריר צרפת בישראל אריק דנון העניק בשם נשיא הרפובליקה עמנואל מקרון את אות לגיון הכבוד הצרפתי לחולדאי, המשקף את קבלתו למסדר היוקרתי ביותר של צרפת. זאת, כהוקרה של ממשלת צרפת לתרומה יוצאת דופן לרפובליקה הצרפתית ותרבותה^[58].

ב-2021 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "עיר גדולה ואנשים בה הרבה" בהוצאת ידיעות ספרים^[59]. שם הספר מתייחס לספרו של נחום גוטמן, "עיר קטנה ואנשים בה מעט", בו מסופר על שנותיה הראשונות של אחוזת בית, ממנה התפתחה תל אביב^[60][61].

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: רון חולדאי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רון חולדאי

• רון חולדאי, ברשת החברתית פייסבוק
• רון חולדאי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• רון חולדאי, ביישום טלגרם
• האינטרנט בשרות הפוליטיקה: ריאיון עם רון חולדאי, באתר מט"ח
• שרית מנחם כרמי, רותם שטרקמן, רכבת קלה, פליטים או חניה? מה באמת מדאיג את ראש ממשלת מדינת תל אביב?, באתר TheMarker‏, 18 בדצמבר 2010
• חגי מטר, "אנחנו עוד לא אמסטרדם אבל נהיה": חולדאי בראיון בלעדי, באתר nrg‏, 12 ביוני 2011
• חגי מטר, הטייס: מלחמת יום הכיפורים של רון חולדאי, באתר nrg‏, 25 בספטמבר 2012
• אבישי מתיה, ‏רון חולדאי חוגג 70 - האם המתנה תהיה מעבר לפוליטיקה הארצית?, באתר מעריב השבוע, 26 באוגוסט 20142014
• נמרוד בוסו, האיש שרוצה להחליף את נתניהו: כך מתכוון רון חולדאי לסדר דירה לכל זוג צעיר, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2015
• רפי רשף בתכנית ראיונות אחד על אחד עם רון חולדאי, אינטימי: "הייתי מתעורר בלילה ורץ בקיבוץ", באתר nana10‏, 3 באפריל 2017
• שרה ליבוביץ-דר, מדינת חולדאי, באתר ליברל, 9 באוקטובר 2018
• אמירה לם, "מדינת תל אביב? אין דבר כזה", באתר "ידיעות אחרונות", 18 באוקטובר 2018
• ירון טן-ברינק, ‏רון חולדאי מתכונן לעוד קדנציה, בלי הבטחות אבל עם לא מעט כעס, באתר "Time Out ישראל", 24 באוקטובר 2018
• רונית ורדי, הישראלי הבודד – רון חולדאי, מגזין ליברל, 10.02.2021
• רביב גולן, טל גלעדי, "מה זה פונדמנטליזם? הרב עובדיה הבין את זה: לספק לילדים סיר מרק, ועל הדרך לשטוף להם את הראש", באתר "ידיעות אחרונות", 4 ביוני 2021
• גילי מלניצקי, "תל אביב תהיה עיר יותר ויותר יקרה. אנחנו לקראת פיצוץ", באתר TheMarker‏, 25 בנובמבר 2021
• אפרים לפיד, ספר חדש חושף את קבלת ההחלטות של רון חולדאי ממלחמת ששת הימים ועד ניהול עיריית תל אביב, IsraelDefense, ‏19.09.2021

מאמריו:

• על תאונות הדרכים בתל אביב-יפו, באתר "אור ירוק", דצמבר 2003
• רון חולדאי, הממשלה נסוגה מאחריות, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2008
• רון חולדאי, מוכנים לרעידת אדמה? הצחקתם אותי, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2013

ראשי עיריית תל אביב-יפו (עד 1949 נקראה העיר תל אביב)
מ-1921: מאיר דיזנגוף • מ-1925: דוד בלוך-בלומנפלד • מ-1928: מאיר דיזנגוף • 1936: משה שלוש • מ-1936: ישראל רוקח • מ-1953: חיים לבנון • מ-1960: מרדכי נמיר • מ-1969: יהושע רבינוביץ • מ-1974: שלמה להט • מ-1993: רוני מילוא • מ-1998: רון חולדאי

מפקדי בסיס נבטים
דן פסח • רון חולדאי • משה מלניק • אבי ברבר • גיל רגב • עודד סחף • עמוס ידלין • רז גור אריה • אביב תמיר • תמיר ספרא • אבי יעקבי • ארז רון • אמיר הרפז • עדן אטיאס • רונן שמחי • ליהוא הכהן • איל גרינבוים • עומר טישלר • גלעד קינן • יותם סיגלר

מפקדי בסיס חצרים
ג'ו אלון • ישעיהו (שייקה) ברקת • עמיחי שמואלי • יעקב טרנר • אשר שניר • דן פסח • רון חולדאי • משה מלניק • עוזי רוזן • עמירם אליאסף • אבי ברבר • עמוס ידלין • רני פלק • יוחנן לוקר • שלי גוטמן • חגי טופולנסקי • זיו לוי • טל קלמן • ניר ברקן • אבשלום עמוסי • אביעד דגן • גיא דוידסון • עמיחי לוין