הצילני נא

"הצילני נא"
שיר
סוגה ניגוני חב"ד, ניגוני קרלין, ניגוני סלונים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית מקראית עריכת הנתון בוויקינתונים
ספר הניגונים - חב"ד
"אדון הסליחות[1]
(250)
"
"הצלני נא
(251)
"
"הרנינו גויים
(252)
"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הצילני נא הוא ניגון יהודי-רוסי עתיק, אשר הושר כתפילה על גזרת הקנטוניסטים - חטיפת ילדי היהודים לצבא הצאר. מאיר שמעון גשורי מתאר ניגון זה כ"ניגון הספוג עצבות ויגון"[2].

אודות הניגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות הניגון הם מספר בראשית, מתפילתו של יעקב אבינו להנצל מאחיו עשו: ”הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ ” (ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק י"ב) ולפי חלק מהגרסאות גם את הפסוק שאחריו: ”וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב” (ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק י"ג).

הניגון השתמר בשלוש שושלות חסידיות שמוצאן מהאימפריה הרוסית, חסידות חב"ד, חסידות קרלין וחסידות סלונים, בניואנסים שונים.

בחסידות קרלין ברוסיה היה נהוג לשיר את הניגון בשבתות החורף, אז היו מתחילות חטיפות הילדים. בחסידות חב"ד הניגון משמש גם כתפילה על מלחמת היצר, אשר עשו מסמלו. כך גם בחסידות סלונים, מושר הניגון לפני תפילת נעילה בליל יום הכיפורים.

הניגון מופיע בספר הניגונים חב"ד מס' רנ"א (251), בחוברת כתב יד של מאיר שמעון גשורי מס' 35, ב"מוזיקלישער פנקס" מאת אברהם משה ברנשטיין עמ' 71 ובתקליטי אוסף פנימי של חסידות סלונים, ניגוני ימים נוראים 2, שיר מס' 2[3].

מבנה הניגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניגון מופיע בסולם מינורי. לפי גרסת חב"ד בסולם פריגיש ולפי נוסח קרלין בסולם מינור הרמוני עם חריגה בסיום כל קטע לסולם פריגיש. לפי נוסח סלונים (וכן היו בחב"ד ששרו כך) הניגון מופיע בסולם פריגיש אך משולבת בו ההגבהה של הדרגה השביעית, כבסולם הרמוני. כמו כן, ישנם שינויים לא משמעותיים נוספים, אך המבנה של הניגון שווה.

סיום הניגון מהמילים "ואתה אמרת היטב" (תיבה 17 בתווים להלן), שנוי בגרסאות שונות. על פי נוסח קרלין הוא מסתיים כמו סיום הקטע הראשון של הניגון, בחריגה קודרת לסולם פריגיש. בנוסח סלונים, הוא עובר לסולם מז'ורי, בנימה אופטימית יותר וחוזר בסיום לסולם המקורי, ואילו בנוסח חב"ד הסיום הוא ניגון עצמאי, עליז ומהיר, אשר מוכר בנוסח שונה כניגון פורים מחצרות קרלין-סלונים "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

תווי הניגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תווי הניגון על בסיס נוסח סלונים - סיום הניגון (4 התיבות האחרונות) בנוסח קרלין:


{
% 0
\numericTimeSignature \tempo "andante" 4 = 100 \time 4/4 \key d \minor
\repeat volta 2 {
a'4 a'4 cis''4 a'4 d''1 a'4 a'4 cis''4 a'4 g'1 a'4 a'4 cis''8 a'8 cis''8 e''8 d''1 g'4 g'4 a'8 bes'8 cis''8 bes'8 a'1
}
e''4 cis''4 a'2 e''16 e''8. cis''4 a'2 d''4 d''4 e''8 f''8 gis''8 f''8 e''1 e''4 cis''4 a'2 e''16 e''8. cis''4 a'2 d''4 d''4 e''8 f''8 gis''8 f''8 e''1 g'4 g'4 g'4 a'8 bes'8 a'1 g'4 g'4 a'8 bes'8 cis''8 bes'8 a'1
\bar "|"
}

הסיום על פי נוסח סלונים[4]:


{
% 0
\numericTimeSignature \tempo "andante" 4 = 100 \time 4/4 \key c \major
d''4 d''4 b'8 a'8 b'8 g'8 a'1
\repeat volta 2 {
g'2 a'4 b'4 c''4 c''4 c''2 c''8 b'8 a'4 b'4 a'8 g'8 a'2 g'2 g'4 g'8 g'8 a'4 b'4 c''4 c''4 c''2 c''8 b'8 a'4 d''8 d''4 d''8 a'1
}

\bar "|"
}

הסיום על פי נוסח חב"ד[5]:


{
% 0
\numericTimeSignature \tempo "andante" 4 = 90 \time 4/4 \key d \minor

d''8 d''16 d''16 d''8 d''8 d''8 cis''4 a'8 d''8 d''16 d''16 f''8 e''16 d''16 d''8 cis''4 a'8 d''8 d''16 d''16 d''8 d''8 d''8 g'4. a'8 a'8 d''8 cis''16 bes'16 bes'8 a'4.

e''8 e''16 e''16 e''8 e''8 f''8 e''4 a'8 d''8 d''8 f''8 e''16 d''16 d''8 cis''4. e''8 e''16 e''16 e''8 e''8 a''8 a''4 a'8 d''8 d''8 f''8 e''16 d''16 d''8 cis''4.

d''8 d''16 d''16 d''8 d''8 d''8 g'4. a'8 a'8 d''8 cis''16 bes'16 a'8 cis''4. d''8 d''16 d''16 d''8 d''8 d''8 g'4. g'8 g'8 d''8 cis''16 bes'16 bes'8 a'4.
\bar "|"
}

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אדון הסליחות
  2. ^ מאיר שמעון גשורי, אוסף ניגוני קרלין (חוברת כתב יד הנמצאת באוניברסיטה העברית בירושלים), שיר מס' 35 מפי קלמן גולדרייך.
  3. ^ כמו כן קיימות הקלטות של יעקב מזור מטיש של ערב יום הכיפורים בישיבת בית אברהם סלונים (1988), בארכיון הצליל בספרייה הלאומית.
  4. ^ מתיבה 15 בתווים המופיעים למעלה, עוברים לקטע זה.
  5. ^ מתיבה 17 עוברים לקטע זה.