וואלטה אספניה
טוני רומינגר לבוש בחולצה הזהובה | |
מדינות | ספרד |
---|---|
סוג | מרוץ קטעים – גרנד טור |
אורך המסלול | 3,200–3,400 ק"מ |
חודש | ספטמבר |
משך | שלושה שבועות |
עונה נוכחית | 2024 |
היסטוריה | |
התקיים לראשונה | 1935 |
מרוצים עד כה | 75 |
מנצח ראשון | גוסטף דלור |
מוביל במספר הניצחונות | ארבעה ניצחונות |
מוביל מנצחי הקטעים | דליו רודריגס (39) |
מנצח אחרון | פרימוש רוגליץ' מקבוצת בורה–הנסגרוהה |
שנת מרוץ אחרונה | 2024 |
הוואלטה אספניה (בספרדית: Vuelta a España) או הטור של ספרד, כפי שהוא מכונה על ידי רבים, הוא מרוץ אופני כביש הנחשב למרוץ קטעים השלישי ביוקרתו בעולם לאחר הטור דה פראנס והג'ירו ד'איטליה. שלושת המרוצים מהווים את ה"גרנד טורים" של ענף רכיבת האופניים. המרוץ נערך מדי שנה ברחבי ספרד בחודשים ספטמבר–אוגוסט, ולפעמים גולש למדינות הסמוכות.
המסלול
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכו הכולל של המרוץ בשנים האחרונות נע בין 3,200 ל-3,400 ק"מ. בשנותיו הראשונות של המרוץ הגיע המרחק הכולל לשיא של 4,407 ק"מ (בשנת 1936). לאחר מכן ירד המרחק ל-2,740 ק"מ (ב-1955). מספר הקטעים במרוץ עומד היום על 21 קטעים יומיים. בעבר הגיע מספר הקטעים במרוץ לשיא של 24 קטעים בשנים מסוימות ולמינימום של 15 קטעים בשנת 1955. במרבית הקטעים מוזנקים כל הרוכבים יחד, ובמספר ימים נערכים מרוצים נגד השעון, בהם מוזנקים הרוכבים בזה אחר זה. ברוב שנות קיום המרוץ וגם בשנים האחרונות, הסתיים המרוץ במדריד. הוואלטה נודעה תמיד כמרוץ עשיר בקטעים הרריים, דבר אשר מתאים לרוכבים המקומיים שהתפרסמו בכישורי הטיפוס שלהם.
בשנים האחרונות נוטים מארגני הוואלטה אספניה לקצר את קטעי המרוץ כדי להפכם לאגרסיביים יותר ובכך מושכים יותר עבור קהל הצופים הטלוויזיוני.
המנצח והחולצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו במרוצי האופניים המפורסמים האחרים, כך גם בוואלטה, המוביל במרוץ והמנצח בדירוג הכללי בסיום, הוא הרוכב בעל הזמן המצטבר הנמוך ביותר. הרוכב המוביל בדירוג הכללי לובש חולצה אדומה על מנת לזהותו. בשנותיו הראשונות של המרוץ הייתה חולצת המוביל כתומה ולאחר מכן היו שנים בהן החולצה הייתה צהובה. במשך שנים רבות הייתה חולצת המוביל בצבע אדום ומשנות ה-90 ועד 2009 הייתה בצבע זהוב. מ-2010 הפך שוב צבע החולצה לאדום.[1]
כמו כן, נערכות במקביל בזמן המרוץ תחרויות בקטגוריות שונות והן:
- מלך ההרים – הרוכב הצובר את מרב הנקודות בקטעי טיפוס לפסגות הרים.
- מלך המאיצים – הרוכב הצובר את מרב הנקודות במאוצים אל קו הסיום ובמאוצי ביניים במסלול היומי.
- הרוכב הרב גוני – הרוכב המצטיין מבחינת מיקומו בשלוש הקטגוריות שלעיל.
- הקבוצה המצטיינת – הקבוצה שזמנם המצטבר של שלושת רוכביה הראשונים בכל קטע הוא הנמוך ביותר.
צבעי החולצות בקטגוריות האישיות (הרים, מאיצים ורב גוני) אינם קבועים והם משתנים בהתאם לצבעי החברה המממנת אשר מתחלפת, בדרך כלל, כל מספר שנים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרוץ הראשון אורגן גם הוא (בדומה ל"טור" ול"ג'ירו") על ידי עיתון ספרדי ויצא לדרך בפעם הראשונה ב-29 באפריל 1935. בשנים 1937–1940 לא נערך המרוץ עקב מלחמת האזרחים בספרד כשחודש המרוץ ב-1941 השתתפו בו רק 32 רוכבים ומתוכם רק ארבעה רוכבים זרים. למרות ניסיון המארגנים לקיים את המרוץ גם בשנות מלחמת העולם השנייה הדבר לא עלה בידם ובשנים 1943–1944 שוב בוטל המרוץ. גם כאשר חודש המרוץ בשנת 1945, הוא לא נהנה מפופולריות גדולה. מארגני המרוץ התחלפו מדי פעם ובשנים 1949 ו-1951–1954 לא נערך המרוץ. מ-1955 ועד היום המרוץ נערך מדי שנה.
כמעט בכל השנים עד שנת 1994 נערך המרוץ מסוף חודש אפריל ועד מחצית חודש מאי. דבר זה פגע מאוד במרוץ מאחר שהוא התנגש בתאריכים עם הג'ירו ד'איטליה שנחשב יוקרתי ממנו ובנוסף, חלק גדול מהרוכבים היו עייפים מהמרוצים הקלאסיים שמגיעים מדי שנה לשיאם באפריל. נקודה זו הביאה לכך שהוואלטה לא הצליחה למשוך את מיטב הרוכבים בעולם ונשלטה בדרך כלל על ידי הרוכבים הספרדים. בשנת 1995 הוסטה הוואלטה לחודש ספטמבר ומאז היא זוכה להצלחה רבה יותר גם מבחינת משיכה של רוכבי העילית וגם מהבחינה של החשיפה התקשורתית.
רוכבים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרוכב הראשון שזכה פעמיים במרוץ הוא הבלגי גוסטף דלור שזכה בשנתיים הראשונות בהן נערך המרוץ. עוד רוכבים שזכו במרוץ פעמיים הם: הספרדים חוליאן ברנדרו, וחוזה מנואל פואנטה. הצרפתי ברנאר אינו, השווייצרי אלכס צילה והרוסי דניס מנצ'וב זכו אף הם פעמיים במרוץ. בשיא הזכיות במרוץ מחזיקים שני רוכבים: הרוכב הספרדי רוברטו הראס שניצח במרוץ בשנים 2000, 2003, 2004 ו-2005 והרוכב והסלובני פרימוש רוגליץ' (בשנים 2019, 2020, 2021 ו-2024). בשלושה ניצחונות זכו הרוכב השווייצרי טוני רומינגר (בשנים 1992–1994) והספרדי, אלברטו קונטדור (בשנים 2008, 2012 ו-2014). כמו כן ניתן לציין את הרוכבים המפורסמים ז'אק אנקטיל ואדי מרקס שהוסיפו לארון הגביעים העמוס שלהם גם את גביע המנצח בוואלטה. מהגיבורים המקומיים שזכו במרוץ, מפורסמים במיוחד הם לואיס אוקניה ופדרו דלגדו. בשנת 1977 קבע המנצח הבלגי פרדי מארטנס שיא מיוחד במינו כשניצח 13 קטעים מתוך 20 קטעי המרוץ ובנוסף החזיק בחולצת המוביל מהקטע הראשון ועד לסיום.
בולט בהיעדרו הספרדי מיגל אינדוראין, שניצח חמש פעמים בטור דה פראנס ופעמיים בג'ירו ד'איטליה, אך לא בטור של ארצו-שלו.
רשימת מנצחים מהשנים האחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1996 – אלכס צילה
- 1997 – אלכס צילה (2)
- 1998 – אברהם אולנו
- 1999 – יאן אולריך
- 2000 – רוברטו הראס
- 2001 – אנחל קסרו
- 2002 – איטור גונזאלס
- 2003 – רוברטו הראס (2)
- 2004 – רוברטו הראס (3)
- 2005 – רוברטו הראס (4)
- 2006 – אלכסנדר וינוקורוב
- 2007 – דניס מנצ'וב
- 2008 – אלברטו קונטדור
- 2009 – אלחנדרו ולוורדה
- 2010 – וינצ'נזו ניבאלי
- 2011 – כריסטופר פרום
- 2012 – אלברטו קונטדור (2)
- 2013 – כריס הורנר
- 2014 – אלברטו קונטדור (3)
- 2015 – פאביו ארו
- 2016 – נאירו קינטנה
- 2017 – כריסטופר פרום
- 2018 – סיימון ייטס
- 2019 – פרימוש רוגליץ'
- 2020 – פרימוש רוגליץ'
- 2021 – פרימוש רוגליץ'
- 2022 – רמקו אוונפול
- 2023 – ספ קוס
- 2024 – פרימוש רוגליץ'
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וואלטה אספניה, ברשת החברתית פייסבוק
- וואלטה אספניה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- וואלטה אספניה, ברשת החברתית אינסטגרם
- וואלטה אספניה, ברשת החברתית טיקטוק
- וואלטה אספניה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- וואלטה אספניה, ערוץ באתר Twitch.tv
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עוזי דן, שווה בדיקה | אדום הוא הזהב החדש, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2010