נאירו קינטנה
.jpg) | |
| קינטנה, 2019 | |
| לידה | 4 בפברואר 1990 (בן 34) קומביטה, בויאקה,  קולומביה |
|---|---|
| גובה | 166 ס״מ  |
| משקל | 58 ק"ג |
| תחום | כביש |
| קבוצה נוכחית | קבוצת מוביסטאר |
| קבוצות עבר | בויאקה לחיים (2009) קפה קולומביה (2010-2012) מוביסטאר (2012-2019) ארקאה–סאמסיק (2022-2020) |
| הישגי שיא |
|
  | |
נאירו אלכסנדר קינטנה רוחס (בספרדית: Nairo Alexander Quintana Rojas; נולד ב-4 בפברואר 1990) הוא רוכב אופניים קולומביאני מקצועי הרוכב בקבוצת מוביסטאר. קינטנה הוא רוכב אופני כביש שידוע ביכולת הטיפוס הגבוהה שלו וביכולת לצאת להתקפות מרובות בקטעים ההרריים של מרוצי קטעים. קינטנה הוא מנצח הג'ירו של איטליה ב-2014 ומנצח הוואלטה אספניה ב-2016. בשנים 2013 ו-2015 הוא סיים שני בטור דה פראנס וזכה בחולצה הלבנה (הפרס למנצח בדרוג הכללי בקטגוריית הרוכבים הצעירים).
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קינטנה נולד בעיר קומביטה,[1] שבמחוז בויאקה שבקולומביה. קינטנה גדל במשפחה עניה, אך הוריו הצליחו לממן לו אופניים מיד שנייה כדי שהוא יוכל לרכב 16 קילומטרים בכל יום לבית הספר.[2] קינטנה עדיין מתגורר בקומביטה.
כרוכב מקצועי
[עריכת קוד מקור | עריכה]השלבים המוקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קינטנה החל את הקריירה המקצועית שלו בקבוצה הקולומביאנית (Boyacá es para Vivirla). בשנת 2010, ניצח קינטנה בטור דה ל'אווניר - מרוץ הקטעים שנחשב כחשוב ביותר לרוכבים צעירים בקבוצות מדרג נמוך, כשרכב עבור קבוצת "קפה קולומביה". בכך העלה את הציפיות ממנו להיות אחד הרוכבים הקולומביאנים המבטיחים בעתיד.
מוביסטאר (2012-2019)
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונת 2012
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2012, עבר קינטנה לאירופה על מנת להצטרף לקבוצת מוביסטאר הספרדית. באותה שנה ניצח במרוץ הקטעים הספרדי, הטור של מורסיה. לאחר מכן, הוא ניצח קטע בקריטריום דו דופינה לאחר הופעה מרשימה בה התקיף קבוצת רוכבים, כולל המוביל בראדלי ויגינס, כשהוא בורח לדבוקת המרוץ בדרך לניצחון בקטע.[3] מאוחר יותר באותה שנה, ניצח גם בדרוג הכללי במרוץ הקטעים הצרפתי, רוט דו סוד. קינטנה השתתף לראשונה בגרנד טור בוואלטה אספניה באותה שנה כאחד מהפועלים המרכזיים של מוביל הקבוצה, אלחנדרו ולוורדה. ולוורדה סיים שני באותה שנה בעוד קינטנה סיים במקום ה-36 בדרוג הכללי. באוקטובר 2012 ניצח קינטנה במרוץ האופניים החד-יומי האיטלקי, הג'ירו דל'אמיליה.
עונת 2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 2013, ניצח קינטנה בקטע השלישי של וולטה אה קטלוניה. חודש לאחר מכן, ניצח קינטנה בקטע יוקרתי בוואלטה אל פאייס ואסקו, כשהקדים קבוצה של שישה רוכבים, בהם גם אלברטו קונטדור וריצ'י פורט.[4] קינטנה השיג את ההובלה במירוץ לאחר שסיים שני, אחרי טוני מרטין, בקטע האחרון של המרוץ שהיה מרוץ נגד השעון. הישגו של קינטנה איפשר לו לעקוף בדרוג הכללי את מוביל המרוץ עד אותה עת, בן ארצו סרחיו הנאו, ולנצח במרוץ.[5]
בטור דה פראנס של שנת 2013, ביצע קינטנה התקפה בקטע השמיני של הטור וסיים את הטיפוס של הפורט דה פיילארה, שהיה מעבר ההרים הגבוה ביותר באותה שנה, ראשון. בהמשך אותו יום, הוא נעקף בטיפוס האחרון של הקטע על ידי מנצח הקטע והמרוץ, כריסטופר פרום. בסיום הקטע קיבל קינטנה את החולצה הלבנה - חולצה הרוכב הצעיר המוביל בדרוג הכללי ופרס יומי על היותו הרוכב האגרסיבי ביותר.[6] בקטע 15, בטיפוס למון ונטו, תקף קינטנה כבר בשלב מוקדם של הטיפוס ורק מוביל המירוץ, כריסטופר פרום, יכל לו. בסופו של דבר, תקף פרום את קינטנה בקילומטרים האחרונים של הקטע וסיים ראשון.[7] לאחר קטע הזה, דורג קינטנה שישי בדירוג הכללי. קטע 18 של המירוץ כלל לראשונה טיפוס של האלפ דו'אז פעמיים. קינטנה סיים את הקטע רביעי, בכך הוא טיפס למקום השלישי בדירוג הכללי. בקטע 20, שהיה קטע הררי בהרי האלפים, התקיף קינטנה את כריסטופר פרום וז'ואקים רודריגז בקילומטר האחרון של הקטע, ניצח בקטע ועלה למקום השני בדירוג הכללי של המירוץ (אחרי המנצח, כריסטופר פרום). קינטנה אף זכה בחולצת מלך ההרים ובחולצת הרוכב הצעיר הטוב ביותר. הישג זה של קינטנה מהווה את התוצאה הטובה ביותר של רוכב לטינו-אמריקני בטור דה פראנס והרוכב הראשון מאז יאן אולריך ב-1996 שזוכה במקום על הפודיום בהשתתפות הבכורה שלו בטור דה פראנס. לאחר הטור, ניצח קינטנה במרוץ הקטעים הספרדי, וואלטה בורגוס, לאחר שניצח בקטע החמישי במרוץ, כשגבר על וינצ'נזו ניבאלי בטיפוס המסיים בקטע.
עונת 2014
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שבחן את תווי המרוצים המתוכנן, החליט קינטנה להתמקד בג'ירו ד'איטליה של שנת 2014, בעל התווי ההררי ולוותר על הטור דה פראנס בעל התווי השטוח יותר. עונת 2014 החלה עם ניצחון בטור דה סאן לואיס לאחר שניצח בקטע ההררי שהיה הקטע הרביעי במירוץ. במירוץ טירנו - אדריאטיקו סיים קינטנה שני אחרי אלברטו קונטדור,[8] וחמישי בוולטה של קטלוניה לאחר שהוא חלה בין המרוצים.[9]
את הג'ירו של 2014 לא החל קינטנה בצורה מיטבית, כתוצאה ממחלה שלקה בה מוקדם יותר באותה עונה. קבוצת מוביסטאר החלה את המרוץ במקום השמיני במרוץ הקבוצתי נגד השעון שנערך בבלפסט (צפון אירלנד), 55 שניות לאחר המובילים מקבוצת אוריקה גרינאדג'.[10] בקטע השישי הפסיד קינטנה זמן נוסף כתוצאה ממעורבות בנפילה המונית בדבוקה. לאחר הקטע ה-12 פיגר קינטנה ב-3:29 דקות לאחר מוביל המירוץ, בן ארצו, ריגוברטו אוראן, ודורג במקום השישי בדירוג הכללי.[11] בקטע ה-16 זכה קינטנה בחולצת המוביל במרוץ - החולצה הוורודה. היה זה לאחר נסיבות שנויות במחלוקת; חלק מהמועמדים לניצחון סברו שהירידה ממעבר ההרים סטלביו מבוטלת כתוצאה ממזג האוויר הקשה. הצרפתי פייר רולא תקף בירידה וקינטנה וריידר הייסדל הצטרפו אליו. השלושה רכבו יחד במורד דרך הערפל, כשבסיום ניצח קינטנה בקטע והקדים את אורן ב-4:11 דקות, ועבר להוביל בדרוג הכללי במרוץ בפער של 1:41 דקות מאורן. בקטע ה-19 של המרוץ, ניצח קינטנה בקטע נגד השעון שהיה טיפוס למונטה גרפה. כתוצאה מניצחון זה הגדיל קינטנה את הפער מריגוברטו אורן ל-3:07 דקות. קינטנה הצליח לשמור על המקום הראשון עד סוף המרוץ כשהוא זוכה גם בחולצת הרוכב הצעיר הטוב ביותר.[12]
לאחר הג'ירו, נטל קינטנה הפסקה של מספר חודשים מרכיבה תחרותית. הוא חזר לאירופה באוגוסט כדי לנסות ולנצח בוואלטה אספניה. קינטנה הוביל במירוץ עד הקטע העשירי במרוץ שהיה קטע אישי נגד השעון. בקטע זה נפל קינטנה באחד העיקולים, דבר שגרם לו להפסד זמן רב ואיבוד החולצה האדומה.[13] בקטע העוקב נפל קינטנה בשנית, שבר את עצם הבריח ופרש מהמרוץ.[14]
עונת 2015
[עריכת קוד מקור | עריכה]קינטנה החל את עונת 2015 עם השתתפות בטור דה סאן לואיס וסיים שלישי את המירוץ.[15][16] קינטנה תכנן להשתתף בוואלטה של אנדלוסיה, אולם הוא נאלץ לוותר על ההשתתפות לאחר שהיה מעורב בנפילה ונפצע באליפות קולומביה לאופני כביש.[17] בהמשך העונה הוא התאושש וניצח במרץ את מרוץ טירנו - אדריאטיקו.
לטור דה פראנס הגיע קינטנה כמוביל המוצהר של קבוצתו. בקטע השני במרוץ, קטע מישורי בהולנד, נקלע קינטנה יחד עם רוכבים נוספים לפיגור בעקבות אשלונים שנוצרו בגלל רוח צד חזקה וסיים כדקה לאחר יריביו בדרוג הכללי. הוא הצליח להחזיר חלק מפיגור זה בקטע ה-9 שהיה קטע קבוצתי נגד השעון ועלה למקום ה-9 בדרוג הכללי. בקטע ה-10 שהיה הקטע הראשון שהסתיים בטיפוס בפירנאים הפגין כריסטופר פרום עליונות מוחצת על יריביו. קינטנה סיים בקטע זה במקום השלישי בפיגור של 1:04 דקות מפרום ועלה למקום השלישי בדרוג הכללי. בקטע ה-13 הגבעי הצליח קינטנה לסיים לפני האמריקאי טי ג'יי ואן גרדרן שהיה מדורג שני בדרוג הכללי ותפס את מקומו, כשהוא מפגר בדרוג הכללי אחרי פרום ב-3:10 דקות. בקטע 19 ההררי (בו ניצח וינצ'נצו ניבאלי) הצליח קינטנה להקדים את פרום ב-30 שניות וצמצם במעט את הפער. בקטע ה-20 והלפני אחרון במרוץ, שהסתיים בטיפוס לאלפ ד'ואז, חש קינטנה שפרום הולך ונחלש ותקף ממרחק רב יחסית. הוא הצליח לפתוח פער ניכר מפרום וסיים 1:20 דקות לפניו, אלא שפער זה לא היה מספיק וקינטנה סיים למחרת בפריז במקום השני בדרוג הכללי, בפיגור של 1:12 דקות מהמנצח, כריסטופר פרום. הוא זכה פעם שנייה בחולצה הלבנה כמנצח בקטגוריית הרוכב הצעיר וזכה, יחד עם קבוצתו מוביסטאר, בקטגוריית הקבוצה הטובה במרוץ.
עונת 2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרוצי ההכנה לקראת הטור דה פראנס ב-2016 הפגין קינטנה כושר טוב: הוא ניצח בטורים של קטלוניה ורומאנדי, כשבאחרון גבר על כריסטופר פרום, מנצח הטור דה פראנס ב-2015. קבוצתו הצהירה לפני המרוץ כי הוא מוביל הקבוצה וכי הרוכב הוותיק, אלחנדרו ולוורדה יסייע לו כדומסטיק. בנוסף, תוואי המרוץ נחשב כמועדף עבור קינטנה בהינתן שנכללו בו מספר קטעים הרריים שנחשבו קשים, ורק שני קטעים של מרוץ אישי נגד השעון, כשאחד מהם בעלייה, דבר שהיה אמור להפחית את יתרון פרום על קינטנה בדיסציפלינת נגד השעון. עד הקטע השמיני הצליח קינטנה לשמור על מקום גבוה בדרוג הכללי, ללא שהפסיד זמן לשאר המועמדים בקטעים המישוריים שנחשבו תמיד כבעייתיים מבחינתו. בקטע השמיני, שנערך בהרי הפירנאים, תקף פרום באופן מפתיע במורד כ-15 ק"מ לסיום. למרות ניסיונם של קינטנה ואחרים לרדוף אחריו, הצליח פרום לפתוח פער, ניצח את הקטע ועבר ללבוש את החולצה הצהובה עם יתרון של 23 שניות על קינטנה. בקטע ה-12, שהסתיים במון ונטו, הצליח פרום להגדיל את הפער מקינטנה, שעמד כבר על 54 שניות, ולאחר קטע 13 של המרוץ האישי נגד השעון, עמד יתרונו של פרום כבר על 2:59 דקות. גם בקטעי ההרים באלפים לא הצליח קינטנה לסכן את יתרונו של פרום וסיים את המרוץ בפריז במקום השלישי בדרוג הכללי, בפיגור של 4:21 אחרי כריסטופר פרום המנצח, כשבמקום השני דורג רומן בארדה הצרפתי.
הוא בחר שלא להשתתף באולימפיאדת ריו 2016 והתמודד בוואלטה אספנייה מול כריסטופר פרום ומול רוכבים אחרים שמצטיינים בטיפוס, דוגמת אלברטו קונטדור ואסטבן צ'אבס. כמו בטור דה פראנס, קינטנה נעזר במרוץ זה בבן קבוצתו, אלחנדרו ולוורדה. לאחר הקטע השמיני עלה קינטנה זמנית למקום הראשון בדרוג הכללי, אך איבד את החולצה האדומה כבר בשלב הבא. הוא ניצח בקטע העשירי ההררי וחזר להוביל את המרוץ, כשהוא מקדים את פרום ב-54 שניות. בקטע ה-15 ההררי, סיים קינטנה במקום השני אך הקדים את רוב יריביו והגדיל את יתרונו מכריסטופר פרום ל-3:37 דקות. פער זה אפשר לו להישאר בראש המרוץ גם לאחר הקטע ה-19 שהיה מרוץ אישי נגד השעון ובו ניצח פרום וצמצם את הפער בינו לבין קינטנה ביותר מ-2 דקות. קינטנה שמר על הבכורה עד הסיום במדריד והקדים בסיום המרוץ את כריסטופר פרום (פער של 1:23 דקות) ואת אסטבן צ'אבס (פער של 4:08 דקות).
עונת 2017
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בפברואר ניצח קינטנה במרוץ הקטעים הספרדי וולטה אה ולנסיה. במרץ ניצח במרוץ הקטעים טירנו - אדריאטיקו, לאחר שניצח בקטע הרביעי במרוץ שהסתיים במונטה טרמינילו. קינטנה זינק לג'ירו ד'איטליה כאחד המועמדים המובילים לניצחון. הוא החזיק בחולצת המוביל הוורודה במשך מספר קטעים באמצע המרוץ ואף החזיק בה בשני הקטעים הלפני אחרונים במרוץ. אולם, בקטע האחרון, שהיה מרוץ אישי נגד השעון, ממונזה למילאנו, נכנע לרוכב ההולנדי טום דימולן, שעלה למקום הראשון בדרוג הכללי וקינטנה סיים במקום השני בדרוג הכללי. לאחר כחודש, זינק קינטנה גם לטור דה פראנס, אך לא הצטיין במרוץ ובסיומו דורג במקום ה-12 בדרוג הכללי בפיגור של כ-15 דקות אחרי המנצח, כריסטופר פרום.
עונת 2018
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת עונת 2018 בחר להתמקד בטור דה פראנס וויתר על ההשתתפות בג'ירו ד'איטליה. קבוצתו מוביסטאר בחרה באסטרטגיה של שלושה רוכבים מובילים, קינטנה, אלחנדרו ולוורדה ומיקל לנדה, לפיה, על רוכבי הקבוצה לסייע לשלושת המובילים ובעיקר לרוכב שנמצא במיקום הגבוה ביותר בדרוג הכללי. אסטרטגיה זו נחלה כישלון כשאף אחד ממובילי הקבוצה הנזכרים לא הצליח לזכות באחד משלושת המקומות הראשונים בטור דה פראנס וגם לא בוואלטה אספניה. קינטנה סיים עשירי בטור דה פראנס ושמיני בוואלטה אספניה.
עונת 2019
[עריכת קוד מקור | עריכה]גם ב-2019 המטרה של קינטנה הייתה הטור דה פראנס. לשם כך השתתף בקריטריום דו דופינה כמרוץ הכנה אך סיים רק במקום התשיעי הגדול. גם בטור דה פראנס, כמו בשלושת השנים הקודמות, לא הצליח להיות ממאבקי הדירוג הכללי ויצא מעשית מתמונת הניצחון הכללי כבר בשלב מוקדם. לכן בשבוע השלישי שינה אסטרטגיה וכיוון לניצחון בקטעים, ואף הצליח לנצח את הקטע ה-18 במרוץ, שכלל את מעבר איזואר וקול דו גאליבייה, לאחר שהתקיף בגליבייה את רומן בארדה ואלכסיי לוצנקו שהיו איתו מקדימה והמשיך סולו גם בירידה ובמישור עד לניצחון בקטע. את הטור כולו סיים במקום השמיני, 5:30 דקות מבן ארצו איגן ברנל. גם בטור הזה האסטרטגיה של מוביסטאר הייתה של שלושה מובילים, עם ולוורדה ולנדה מלבד קינטנה. לנדה סיים את המרוץ במקום השישי וולוורדה סיים שמיני. בוואלטה אספנייה התבלט קינטנה יותר והגיע למרוץ כמוביל ביחד עם ולוורדה. בקטע ה-2 היה בדבוקה קדמית ביחד עם פאביו ארו, ניקולס רוש, ריגוברטו אוראן פרימוז' רוגליץ' ומיקל נייבה. הוא התקיף אותם שלושה קילומטרים קילומטרים לסיום וניצח את הקטע. קינטנה עבר להוביל את המרוץ לאחר השלב ה-9, אך איבד אותה לאחר קטע 10, שהיה נגד השעון לרוגליץ'. הוא איבד את המקום בפודיום בקטע ה-20, לטאדיי פוגאצ'אר, וסיים במקום הרביעי הכללי, כשולוורדה שני.
ארקאה סאמסיק (2020–2022)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר 9 שנים בקבוצת מוביסטאר, הצטרף קינטנה לקבוצת ארקאה–סאמסיק הצרפתית[18]. בשל כך, בחר קינטנה לוותר על השתתפות בטור של קולומביה ולהתחרות בצרפת במטרה להכיר את הקבוצה וללמוד יותר לעומק את המדינה לקראת הטור דה פראנס. הוא השתתף בטור דה לה פרובנס וניצח בקטע השלישי, שכלל חלק מהעלייה המפורסמת במון ונטו. המרוץ כלל ארבעה קטעים, וקינטנה שמר על ההובלה שלו גם בקטע הרביעי והאחרון וניצח בדרוג הכללי במרוץ. לאחר מכן קינטנה ניצח גם ב"טור דו ואר", מרוץ קטעים (3) בצרפת. כשהוא מנצח את בקטע ה-2 לאחר התקפה שלו בעלייה שהייתה בסיום הקטע.
הישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2010
-
מקום ראשון בטור של אבניר
- סיים ראשון את קטעים 6–7
- 2011
-
מלך ההריך של הוולטה אה קטלוניה
- 2012
-
- מקום ראשון בוולטה אה מורסיה
- סיים ראשון בקטע הראשון
מקום ראשון במרוץ " דרך הדרום"
- סיים ראשון את הקטע השלישי
- סיים ראשון בג'ירו דה אמיליה
- סיים ראשון בקטע השישי של הקריטריום דה דופין
- סיים ראשון בקטע הראשון של הוולטה אספניה (מרוץ קבוצתי נגד השעון)
- 2013
-
- מקום ראשון בטור של ארץ הבסקים
מקום ראשון בדירוג הנקודות- סיים ראשון את הקטע הרביעי
מקום ראשון בוולטה אה בורגוס
- סיים ראשון את הקטע החמישי
- מקום שני בטור דה פרנס
מלך ההרים- הרוכב הצעיר הטוב ביותר
- סיים ראשון את הקטע ה-20
- מקום רביעי בוולטה אה קטלוניה
- סיים ראשון את הקטע השלישי
- מקום שביעי בוולטה של אנדלוסיה
- 2014
-
- מקום ראשון בטור של סאן לואי
- מלך ההרים
- סיים ראשון את הקטע הרביעי
מקום ראשון בג'ירו ד'איטליה - הרוכב הצעיר הטוב ביותר
- סיים ראשות את הקטעים 16 ו-19
- מקום ראשון בוולטה אה בורגוס
- מלך ההרים
- סיים ראשון את הקטע השלישי
- וולטה אספניה
- סיים ראשון את הקטע הראשון
- הוביל את המירוץ עד הקטע התשיעי
2015
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מקום שני בטור דה פרנס
- הרוכב הצעיר הטוב ביותר
דירוג כללי בגראנד טור
[עריכת קוד מקור | עריכה]| גראנד טור | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 |
|---|---|---|---|---|
 הג'ירו | — | — | 1 | — |
 הטור | — | 2 | — | 2 |
 הוולטה | 36 | — | ל.ס |
ל.ס= לא סיים; — = לא השתתף
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאירו קינטנה, ברשת החברתית פייסבוק
נאירו קינטנה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נאירו קינטנה, ברשת החברתית אינסטגרם- נאירו קינטנה, באתר olympedia.org
- נאירו קינטנה, באתר Cycling Archives
- ג'ירו ד'איטליה: יום 21: קינטנה מנצח ועושה היסטוריה, אתר מגפון, מירה-בל גזית, 1 ביוני 2014
אמיר ענבר, נאירו קינטאנה מסרב לשכוח את פריז, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jueves 31 de julio de 2014. "Home archivo - Noticias Principales de Colombia y el Mundo - Noticias". Eltiempo.Com. נבדק ב-2014-08-01.
- ^ "Who is Nairo Quintana?". Cycling Inquisition. 2013-04-06. אורכב מ-המקור ב-2013-07-13. נבדק ב-2013-07-06.
- ^ Susan Westemeyer (9 ביוני 2012). "Dauphine: Wiggins and Sky dominate the Joux Plane". Cyclingnews.com. Bath, UK: Future plc. נבדק ב-22 באוקטובר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Daniel Benson (4 באפריל 2013). "Quintana wins in the rain on Arrate finish". Cyclingnews.com. Bath, UK: Future plc. נבדק ב-6 באפריל 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Quintana wins overall at Vuelta Ciclista al Pais Vasco". Cyclingnews.com. Bath, UK: Future plc. 6 באפריל 2013. נבדק ב-6 באפריל 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Boom: Froome blows the race to pieces!". Tour de France. Amaury Sport Organisation. 6 ביולי 2013. אורכב מ-המקור ב-2017-07-28. נבדק ב-6 ביולי 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Stage 15 Results – 2013 Tour de France".
- ^ Nigel Wynn. "Alberto Contador wins Tirreno-Adriatico 2014". Cycling Weekly. נבדק ב-2014-07-31.
- ^ "Joaquim Rodriguez wins Volta a Catalunya; Lieuwe Westra takes finale - VeloNews.com". Velonews.competitor.com. 2014-03-30. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-2014-07-31.
- ^ "How Nairo Quintana won his first Grand Tour". BBC Sport. 1 ביוני 2014. נבדק ב-6 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ John Macleary, Giro d'Italia 2014, stage 21: Movistar's Nairo Quintana seals overall victory as Colombians turn back the clock, The Telegraph, 1 June 2014
- ^ "Quintana proud to be first Colombian winner of the Giro d'Italia". Cycling News. 1 ביוני 2014. נבדק ב-6 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Alasdair Fotheringham (2 בספטמבר 2014). "Quintana loses Vuelta a España lead in near-catastrophic crash". Cyclingnews.com. Future plc. נבדק ב-2 בספטמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Quintana abandons Vuelta a Espana". Cyclingnews.com. Future plc. 3 בספטמבר 2014. נבדק ב-3 בספטמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ http://www.eltiempo.com/deportes/ciclismo/venimos-con-un-equipo-joven-pero-quiero-ganar-nairo-quintana/15092160
- ^ "Diaz wins Tour de San Luis". Cyclingnews.com. 25 בינואר 2015. נבדק ב-15 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Clarke, Stuart (13 בפברואר 2015). "Nairo Quintana to miss Vuelta a Andalucia after nationals crash". Cycling Weekly. נבדק ב-15 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Quintana Confirmed for Arkéa Samsic in 2020, cyclingnews.com