וילהלם שטייניץ
 | |
| לידה | 14 במאי 1836 פראג  |
|---|---|
| פטירה | 12 באוגוסט 1900 (בגיל 64) ניו יורק, ארצות הברית |
| הישג בולט | אלוף העולם הראשון בשחמט |
| השכלה | האוניברסיטה הטכנית של וינה |
| מקצוע נוסף | פרובלמאי, תאורטיקן של השחמט |
| מדינה |  האימפריה האוסטרית הממלכה המאוחדת ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | אלוף העולם בשחמט |
  | |
וילהלם שטייניץ (בגרמנית: Wilhelm Steinitz; 17 במאי 1836 – 12 באוגוסט 1900) היה שחמטאי יהודי-אוסטרי, ראשון אלופי העולם בשחמט באופן רשמי, לאחר שזכה באליפות העולם בשחמט 1886. ידוע במיוחד בזכות תרומותיו המקוריות לאסטרטגיה השחמטאית, וכן על רעיונותיו לגבי המשחק העמדתי. שטייניץ נחשב על ידי פרשני שחמט רבים כאחד משני מייסדי השחמט המודרני, לצד פול מורפי. שטייניץ חבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט (אנ').
ביוגרפיה וקריירה שחמטאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילהלם שטייניץ נולד ברובע היהודי בפראג, האימפריה האוסטרית (כיום בירת צ'כיה) כבן הזקונים למשפחה יהודית שלה 13 ילדים. אביו היה סוחר סדקית. שטייניץ למד לשחק שחמט בגיל 12. הוא היה אמור ללמוד בישיבה לרבנים, אולם כישורי המתמטיקה שלו הביאו את הוריו לרשמו בטכניון בווינה (k.k. Polytechnisches Institut ). בתקופת לימודיו החל לשחק שחמט בצורה אינטנסיבית בשנות העשרים שלו, ובעקבות פרסומו בתחום זה, הוא זנח את לימודי המתמטיקה לטובת השחמט.
בשנת 1861 זכה בתחרות חשובה בווינה, בעקבותיה נשלח כדי לייצג את אוסטריה בתחרות בלונדון בשנת 1862. שטייניץ סיים במקום השישי, אך אדולף אנדרסן, זוכה התחרות העיר הערות חיוביות על איכות משחקיו. לאחר שניצח בדו-קרב את השחקן האיטלקי סרפינו דובואה שסיים חמישי בתחרות, החליט שטייניץ להפוך למקצוען ולהתחיל בקריירה שחמטאית, כאשר קבע את מגוריו בלונדון.
בשנת 1866 ניצח שטייניץ בדו-קרב את אדולף אנדרסן בתוצאה 6–8, ובכך מיצב עצמו כשחקן הפעיל החזק בעולם. מספר סופרי שחמט מתארכים את היותו לאלוף העולם מתאריך זה אם כי אין עדות שהוא תבע את התואר לעצמו בתקופה זו, הגם שמאוחר יותר טען שהוא הפך לאלוף מאז זכייתו נגד אנדרסן. טוענים ששטייניץ לא יכול היה לתבוע את התואר כל עוד פול מורפי היה בין החיים. מורפי הביס את אנדרסן בפער גדול בהרבה 3–8 בשנת 1858 אך פרש מהשחמט זמן קצר לאחר מכן ומת בשנת 1884.
התוצאות שלו בשנים הבאות היו טובות מאוד: מקום שני בתחרות בבאדן באדן בשנת 1870, מקום ראשון בלונדון 1872, מקום ראשון בווינה 1873 ומקום ראשון משותף עם שמעון אברמוביץ וינוור בווינה 1882[1]. בדו-קרבות הוא הביס את ג'וזף הנרי בלקברן בהפרשים גדולים בשנת 1872 (+7 −0 =1) ובשנת 1876 (+7 −0 =0), וכן מחץ את יוהנס צוקרטורט (+7 −1 =4) לאחר שצוקרטורט טען להיותו השני בעולם בשנת 1871 לאחר שניצח את אנדרסן בצורה משכנעת.
שטייניץ היטיב לשחק משחק עיוור ובשנת 1867 שיחק שישה משחקים סימולטניים עוורים, מתוכם זכה בשלושה וסיים שלושה בתיקו.
שטייניץ היה נמוך קומה, כ-1.5 מטר, צולע וסובל מארתריטיס, בעל לשון חדה ומזג אלים. כתוצאה מכך התדרדרו יחסיו עם קהיליית השחמט בלונדון, ובשנת 1883 החליט לעזוב את אנגליה ולעבור לניו-יורק, שם חי עד יום מותו.
בשנת 1886 התמודד שטייניץ על אליפות העולם מול צוקרטורט, בתחרות שנחשבת לאליפות העולם הרשמית הראשונה. התחרות התקיימה במספר ערים בארצות הברית (ניו-יורק, סנט לואיס, ניו אורלינס). לאחר חמשת המשחקים הראשונים שהתקיימו בניו יורק הוביל צוקרטורט 1–4 אך בסופו של דבר זכה שטייניץ בפער משכנע 12.5-7.5. הגם שלא היה עדיין אזרח ארצות הברית באופן רשמי, ביקש שטייניץ שדגל ארצות הברית יוצב לצידו בשעת המשחקים (הוא הפך לאזרח ארצות הברית ב-23 בנובמבר 1888, לאחר חמש שנות מגורים בניו-יורק ואז החליף את שמו הפרטי לוויליאם).
שטייניץ הגן בהצלחה על תוארו בשנת 1889 מול הרוסי מיכאל צ'יגורין. שטייניץ ניצח 10.5–6.5.
בשנת 1890 התמודד על אליפות העולם מול איזידור גונסברג (אזרח בריטניה שנולד בהונגריה). שטייניץ ניצח 10.5–8.5.
לאחר מכן התמודד שוב מול צ'יגורין בשנת 1892. שטייניץ ניצח 12.5–10.5.
בשנת 1894 הפסיד את התואר לעמנואל לסקר +10 -5 =4 ובכך נהיה לסקר לאלוף העולם השני. ההתמודדות מול לסקר התקיימה בניו-יורק, פילדלפיה ומונטריאל.
בשנת 1896 הפסיד גם בדו-קרב גומלין מול לסקר, התמודדות שנערכה במוסקבה. 12.5-4.5
גם לאחר שנושל מכתר אלוף העולם המשיך שטייניץ להשתתף בתחרויות רבות. בשנת 1894 זכה במקום הראשון בתחרות בינלאומית בניו יורק, היה חמישי בהייסטינגס בשנת 1895 (תוך זכייה בפרס היופי עבור משחקו מול קורט פון ברדלבן ובתחרות מרובעת שהתקיימה בסנקט פטרסבורג עם לסקר, צ'יגורין והרי נלסון פילסבורי זכה במקום השני המכובד. לאחר מכן תוצאותיו החלו להתדרדר: מקום שישי בנירנברג בשנת 1896, חמישי בקלן בשנת 1898 ועשירי בלונדון בשנת 1899.
יש הטוענים כי שטייניץ לקה בסיפיליס ומחלתו זו עשויה הייתה להיות הגורם להתמוטטויות הנפשיות שמהן סבל בשנותיו האחרונות. פעילויותיו השחמטאיות לא הניבו הכנסות כספיות משמעותיות והוא מת בעוני בבית החולים במנהטן כתוצאה מהתקף לב ב-12 באוגוסט 1900. נקבר בברוקלין, ניו יורק.
לסקר שזכה באליפות העולם משטייניץ כתב "אני שניצחתי אותו חייב לדאוג לכך שהישגו הגדול ביותר, התאוריות שלו יקבלו את המעמד המגיע להן, ואני צריך לכפר על כל העוולות שנעשו לו". גורלו של שטייניץ, ורצונו העז של לסקר להימנע מלהגיע למצב הפיננסי שאליו הגיע שטייניץ היו בין הסיבות שלסקר נלחם כה קשה לשמור לעצמו את תואר אלוף העולם.
תרומותיו לשחמט
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטייניץ החל לשחק שחמט מקצועני בגיל 26 באנגליה. סגנון משחקו באותן השנים לא היה שונה מזה של בני זמנו: חריף, אגרסיבי ומלא הקרבות כלים. זה היה הסגנון שבו הפך לשחמטאי המוביל בעולם בשנת 1866 בנצחו את אנדרסן, ולאחר מכן אישר את מקומו בניצחון משכנע מול יוהנס צוקרטורט בשנת 1872 ועל ידי זכייה בתחרות הבינלאומית בלונדון ב-1872.
בשנת 1873 חל שינוי במשחקו. הוא הקדיש תשומת לב רבה למה שמכונה בימינו "סגנון עמדתי": מבנה הרגלים, המרחב, מאחזים לפרשים וכדומה. גישה חדשה זו נשאה פירות מידיים כאשר סייעה לשטייניץ לנצח בתחרות על בווינה בשנת 1873, עם רצף של 16 ניצחונות. שטייניץ נכנס במתכוון לעמדות קשות להגנה כדי להדגים את עליונות התאוריות שלו; כמו כן הראה ששיטותיו עשויות להיות בסיס להתקפות מוחצות.
ב-1886 שיחק שטייניץ מול צוקרטורט בהתמודדות הראשונה על אליפות העולם, והיה ברור ששטייניץ משחק ברמה אחרת. הגם שצוקרטורט היה לפחות שקול לשטייניץ בכח ההתקפי, שטייניץ סיכל את תמרוניו בקלות יחסית. התוצאות של שטייניץ במחצית הראשונה של הדו-קרב היו חלשות כי לעיתים לא השכיל לממש את היתרונות העמדתיים כהלכה (למשל במשחק השלישי) אך בהדרגה התגבר על טעויותיו וסיים בניצחון משכנע (+10 -5 =5).
אף על פי ששינה את סגנון משחקו כדי לפתח ולהדגים את גישתו החדשה לאסטרטגיה של השחמט, שטייניץ שימר את יכולתו להתקפות מבריקות עד לסיום הקריירה שלו. בשנת 1895 לדוגמה, בתחרות הייסטינגס (כאשר היה בן 59) הוא זכה בפרס היופי עבור משחקו מול ברדלבן כאשר בשלב מסוים במשחק הפקיר שטייניץ במתכוון את כל הכלים שלו לצורך ההתקפה הסימולטנית על מלך היריב.
שטייניץ כתב בצורה נרחבת על המשחק ובשנת 1885 יסד בניו יורק את הביטאון הבינלאומי לשחמט "International Chess Magazine" שם שימש כעורך הראשי. בשנת 1889 הוא ערך את הספר שתיעד את התחרות הבינלאומית בניו יורק שם לא השתתף.
שטייניץ אימץ גישה מדעית למחקר השחמט, וניסח את התאוריות שלו במונחים מדעיים בעזרת חוקים. אלוף העולם מקס אויבה כתב: "שטייניץ הוא אבי הדרך העמדתית השיטתית של המשחק. נקודת המוצא של התאוריה של שטייניץ היא: הכן תוכנית פעולה בהתאם למאפייני העמדה. כתוצאה מכך שאף שטייניץ להגיע לעמדות עם מאפיינים ברורים, שם היה ניתן ליישם את התאוריה שלו בצורה הטובה ביותר." אלוף העולם ולדימיר קראמניק הדגיש את חשיבותו של שטייניץ כחלוץ בתחום השחמט ואמר: "שטייניץ היה הראשון שהבין ששחמט, חרף היותו משחק מסובך, מציית למספר כללים. אינני יכול להגיד שהוא מייסד התאוריה השחמטאית. הוא היה נַסְיָן והצביע על כך שהשחמט מציית לחוקים שיש להתחשב בהם".
משחקים ראויים לציון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צוקרטורט מול שטייניץ, המשחק התשיעי בדו-קרב על אליפות העולם משנת 1886. גמביט המלכה נדחה., הדגמה טובה של העקרונות העמדתיים של שטייניץ. השחור ממיר את המרכז החזק עבור שני רגלים תלויים בצד הלבן ויוצר לחץ חזק נגדם.
- שטייניץ מול צ'יגורין, האוונה 1892, המשחק הרביעי בדו-קרב, ספרדית, האסטרטגיה הכינה התקפה תחבולנית
- שטייניץ זכה בפרס היופי על משחקו זה מול קורט פון ברדלבן , תחבולה התקפתית מרשימה. לאחר המסע ה-22 של הלבן, כל כלי הלבן תלויים אך השחור אבוד.
לבן: שמואל רוזנטל שחור: וילהלם שטייניץ וינה 1873
[עריכת קוד מקור | עריכה]
[Event "Vienna"] [Site "Vienna AUH"] [Date "1873.08.04"] [EventDate "1873.07.21"] [Round "5.1"] [Result "0-1"] [White "Samuel Rosenthal"] [Black "Wilhelm Steinitz"] [ECO "C46"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "76"]
1. e4 e5 2. Nc3 Nc6 3. Nf3 g6 4. d4 exd4 5. Nxd4 Bg7 6. Be3 Nge7 7. Bc4 d6 8. O-O O-O 9. f4 Na5 10. Bd3 d5 {מסע זה שובר את מרכז הרגלים של הלבן ומתחיל התקפה בטור ד'} 11. exd5 Nxd5 12. Nxd5 Qxd5 13. c3 Rd8 14. Qc2 Nc4 15. Bxc4 {עדיף היה רו2 ,ולהישאר עם זוג הרצים.} Qxc4 16. Qf2 c5 17. Nf3 b6 18. Ne5 Qe6 19. Qf3 Ba6 20. Rfe1 f6 21. Ng4 h5 22. Nf2 Qf7 23. f5 g5 24. Rad1 Bb7 25. Qg3 Rd5 26. Rxd5 Qxd5 27. Rd1 Qxf5 28. Qc7 Bd5 29. b3 Re8 30. c4 Bf7 31. Bc1 Re2 32. Rf1 Qc2 33. Qg3 Qxa2 34. Qb8+ Kh7 35. Qg3 Bg6 36. h4 g4 37. Nd3 Qxb3 38. Qc7 Qxd3 0-1
זו אחת הדוגמאות הראשונות שממחישה את יתרון זוג הרצים על פני זוג הפרשים, או יתרון הרץ על הפרש. הרצים של שטייניץ נמצאים ברקע אבל נוכחותם מורגשת. יש להם השפעה בכל רחבי הלוח והרץ היריב המוגבל לערוגות מצבע אחד בלבד נרדף יחד עם הפרש על ידי הרגלים השחורים, עד שמסולק לשולי הלוח[2].
לבן: וילהלם שטייניץ שחור: אלכסנדר סלמן (רו') בלטימור 1885
[עריכת קוד מקור | עריכה]
[Event "Baltimore"] [Site "Baltimore, MD USA"] [Date "1885.02.09"] [EventDate "?"] [Round "1"] [Result "1-0"] [White "Wilhelm Steinitz"] [Black "Alexander G Sellman"] [ECO "C11"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "69"]
1. e4 e6 2. d4 d5 3. Nc3 Nf6 4. e5 Nfd7 5. f4 c5 6. dxc5 Bxc5 7. Nf3 a6 8. Bd3 Nc6 9. Qe2 Nb4 {עדיף היה 9...ב5 או 9...מהג7 או 9...רא7}
10. Bd2 b5 11. Nd1 Nxd3+
12. cxd3 Qb6 13. b4 Be7 14. a3 f5 { 14...ו5 היא טעות אסטרטגית. נדרש 14...ד415. צג1 רב7 והעמדה שקולה}
15. Rc1 Bb7 16. Be3 Qd8
17. Nd4 Nf8 18. O-O h5 19. Nc3 {היעד הסופי של הפרש הוא א5, ומשם ינסה הלבן להחליף את הרץ ב-ה7} Kf7 20. Nb1 g6 21. Nd2 Nd7 22. N2b3 Rc8 23. Na5 {הפרש הגיע ליעדו, וכעת מוכן לעבור ל-ג6 על מנת להחליף את הרץ השחור ב-ה7}
Ba8 24. Rxc8 Qxc8 25. Rc1 Qb8 26. Qc2 Bd8
27. Nac6 Qb7 {אם 27...ר:ג6 28. מה:ג6 פו8 29. פ:ה6 פ:ה6 30. מהד7+ רה7 31. צג6 פו8 32. צו6+ מז7 33. מה:ה7+ מח6 34. צו7 פח7 35. מהז5+ פ:ז5 36. ו:ז5 מט} 28. Nxd8+ Rxd8 29. Qc7 Qb8 30. Bf2 Qb6 31. Nf3 Qxc7 32. Rxc7 {הצריח הלבן שולט בשורה השביעית, הפרש עומד לנחות ב-ז5 והרץ ב-ו2 שולט על כל הערוגות השחורות, שכן הרגלים השחורים מוצבים כולם על ערוגות לבנות. השחור לא יכול להזיז את הפרש שמרותק על ידי הצריח, הצריח ב-ד8 לא יכול לזוז כי הוא מרותק להגנת הפרש ב-ד7, הרץ ב-א8 לא יכול לזוז כי הצריח יכה אותו. על השחור להתמודד עם האיום רח4} Ke8 33. Ng5 Nf8 34. Bc5 Nd7 35. Bd6 1-0
משחק זה ממחיש את הפער בהבנה העמדתית בין שטייניץ לבין יריבו. שטייניץ משחק בזהירות, ומבצע תמרון ארוך ומסובך עם הפרש כדי להציבו בסופו של דבר ב-א5, וזאת בתקופה שבה ההתקפה מעל לכל הייתה עקרון, והמסעים המוזרים בהם בחר לא נחשבו לראויים, ורק לאחר רצף הצלחות בשיטת המשחק המוזרה שפיתח, החלו שחמטאים לגלות עניין בעקרונות החדשים שתוארו על ידו[3].
לבן: יוהנס צוקרטורט שחור: וילהלם שטייניץ סנט לואיס 1886[4]
[עריכת קוד מקור | עריכה]
[Event "Steinitz - Zukertort World Championship "] [Site "St. Louis, MO USA"] [Date "1886.02.10"] [Round "9"] [White "Johannes Zukertort"] [Black "Wilhelm Steinitz"] [Result "0-1"] [ECO "D44"] [PlyCount "76"] [EventDate "1886.??.??"]
1. d4 d5 2. c4 e6 3. Nc3 Nf6 4. Nf3 dxc4 5. e3 {המסע 5. ה3 הוא תקין, אך כיום מעדיפים לשחק 5. ה4} c5 6. Bxc4 cxd4 {סטוקפיש ממליצה על 6...א6 אך ברור שההגיון האנושי הוא בעד הכאת הרגלי}
7. exd4 Be7 8.
O-O O-O 9. Qe2 Nbd7 {כאן מעריכה התוכנה שרק 9...א6 הוא נכון, ו-9...פבד7 הוא אי דיוק}
10. Bb3 {מסע טוב, שההערכה של סטוקפיש היא שהוא כמעט זהה ל-צד1 והלבן עומד טוב משמעותית מהשחור} Nb6 11. Bf4 {הלבן זיהה שהשחור שולט על הערוגה ד5 ומונע את התקדמות הרגלי. זו ההזדמנות של הלבן לפתח תוכנית התקפה, למשל על ידי 11. צד1 עם הרעיון של צד3, משם ל-ז3 או ח3. המסע רו4 משמיט את כל היתרון שהלבן צבר} Nbd5 12. Bg3 Qa5 {כאן לשחור הזדמנות להגדיל את יתרונו על ידי 12...ב6 עם הרעיון רב7}
13. Rac1 Bd7 14. Ne5
Rfd8 15. Qf3 {עדיף היה 15. ו4 וללבן יתרון לא קטן} Be8 16. Rfe1 Rac8 17. Bh4 Nxc3 {העמדה שקולה אך מאוד דינמית. המסע של השחור משנה לגמרי את מבנה הרגלים. לאחר החילופים הרגלי ב-ד4 נתמך על ידי הרגלי ב-ג3 אל מנגד הרגלי ב-ג3 הוא יעד להתקפה של השחור} 18. bxc3 Qc7 19. Qd3 {עדיף 19. רז3 וללבן יתרון קטן} Nd5 {ההגיון של המסע הוא שככל שיוחלפו יותר כלים הרגלים הלבנים יהפכו לחלשים יותר, אך התוכנה מציעה את המסע 19...ב5 שחוסם את הרגלי ג3}
20. Bxe7
Qxe7 21. Bxd5 Rxd5 22. c4 Rdd8 23. Re3 Qd6 24. Rd1 f6 25. Rh3 h6 26. Ng4 Qf4 27. Ne3 Ba4 28. Rf3 {עדיף 28. צד2} Qd6 29. Rd2 Bc6 {השחור היה צריך לשחק 29...ו5 ולהכין בכך את הפריצה ב5}
30. Rg3 {המסע 30. ד5 היה משאיר את העמדה שקולה. זו הייתה ההזדמנות האחרונה של הלבן להישאר בעמדה קרובה לשקולה} f5 31. Rg6 Be4 32. Qb3 Kh7 33. c5 Rxc5 34. Rxe6 Rc1+ 35. Nd1 Qf4 36. Qb2 Rb1 37. Qc3 Rc8 38. Rxe4 Qxe4 0-1
לבן: וילהלם שטייניץ שחור: עמנואל לסקר ניו יורק 1894[5]
[עריכת קוד מקור | עריכה]
[Event "Steinitz - Lasker World Championship Match"] [Site "Montreal CAN"] [Date "1894.03.24"] [EventDate "?"] [Round "4"] [Result "1-0"] [White "Wilhelm Steinitz"] [Black "Emanuel Lasker"] [ECO "C53"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "119"]
1. e4 e5 2. Nf3 Nc6 3. Bc4 Bc5 4. c3 Nf6 5. d4 exd4 6. e5 d5 7. Bb5 Ne4 8. cxd4 Be7 9. Nc3 O-O 10. Bd3 f5 11. exf6 Nxf6 12. Be3 Nb4 13. Bb1 Ng4 14. a3 Nxe3 15. fxe3 Bh4+ 16. g3 Bg4 17. O-O Qe8 18. axb4 Qh5 19. Nxd5 Rxf3 20. Nf4 Rxf4 21. Qb3+ Rf7 22. Rxf7 Qxf7 23. Ba2 Qxb3 24. Bxb3+ Kf8 25. gxh4 Ke7 26. Bd5 c6 27. Be4 a6 28. Ra5 h6 29. b5 cxb5 30. Bxb7 Ra7 31. Bc6 Bd7 32. Bxd7 Kxd7 33. Kf2 Kc6 34. Ke2 Kb6 35. Ra1 a5 36. Kd3 a4 37. e4 Rf7 38. e5 Rf3+ 39. Ke4 Rf2 40. Rb1 Kc6 41. d5+ Kd7 42. Kd4 Rd2+ 43. Kc5 Rc2+ 44. Kxb5 Re2 45. e6+ Kd6 46. Rd1 Rxb2+ 47. Kxa4 Rxh2 48. Re1 Ra2+ 49. Kb5 Ra8 50. Kc4 g5 51. hxg5 hxg5 52. Kd4 Ra4+ 53. Kd3 Ra3+ 54. Ke4 g4 55.Kf5 Ra8 56.e7 Re8 57.Kf6 g3 58.Kf7 Kd7 59.d6 g2 60.Rg1 1-0
דו-קרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שטייניץ הביע את דעתו כי הסיבה שהיהודים כה מוצלחים בשחמט נובעת מהסבלנות שלהם, מהמוצא הטהור שלהם ומאופיים הנוח.
- שטייניץ מונצח על בולים.
- על שמו קרוי גמביט שטייניץ, וריאנט בפתיחה וינאית.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זוגתו הראשונה הייתה קרוליין גולדר (1846–1892), בתם היחידה פלורה נולדה בשנת 1866 אך נפטרה בגיל 21 בלבד בשנת 1888. לאחר פטירת זוגתו הראשונה נישא בשנית ונולדו לו שני ילדים נוספים.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עורך International Chess Magazine בין השנים 1885–1890
- חיבר את A Literary Steinitz Gambit. ספר שניתן לקריאה במלואו בקישור הזה
- חיבר את The Modern Chess Instructor, בספר זה הפרק השביעי דן בערכם היחסי של הכלים ובעקרונות המשחק.
- משחקי וילהלם שטייניץ: אוסף של 1022 משחקים עם הערות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה] | לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וילהלם שטייניץ, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
וילהלם שטייניץ (1836–1900), דף שער בספרייה הלאומית- 12 תחבולות של וילהלם שטייניץ ,wtharvey.com (באנגלית)
- ביוגרפיה מפורטת של שטייניץ (באנגלית)
- "וילהלם שטייניץ", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
BioCast - אלף אישים באלף שניות: אריק קאנטונה של השחמט - וילהלם שטייניץ, באתר iCast, 8 ביולי 2011- אומדן מד כושר של שטייניץ, באתר edochess
- וילהלם שטייניץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- וילהלם שטייניץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
משחקים מוסברים (באנגלית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]1866
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Hewitt מול וילהלם שטייניץ, 1866,Steinitz Killed Romantic Chess! Did he now?
1883
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'וזף הנרי בלקברן מול וילהלם שטייניץ, 11.5.1883, They called him "The Black Death"
1895
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וילהלם שטייניץ מול קורט פון ברדלבן, 17.8.1895, Bravest Rook in chess history - Steinitz's Immortal (Battle of Hastings) [6]
- וילהלם שטייניץ מול קורט פון ברדלבן, 17.8.1895, Bravest Rook in chess history - Steinitz's Immortal (Battle of Hastings) (גרסה נוספת על אותו משחק)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ International Chess Tournament Vienna 1882
- ^ Samuel Rosenthal vs Wilhelm Steinitz (1873) Withered Rose, www.chessgames.com
- ^ Wilhelm Steinitz vs Alexander Sellman (1885), www.chessgames.com
- ^ Johannes Zukertort vs Wilhelm Steinitz (1886), www.chessgames.com
- ^ Wilhelm Steinitz vs Emanuel Lasker (1894), www.chessgames.com
- ^ Steinitz v von Bardeleben by Edward Winter, www.chesshistory.com
| אלופי העולם בשחמט | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| עד הקמת פיד"ה | 1886, 1889, 1891, 1892 (וילהלם שטייניץ) • 1894, 1897, 1907, 1908, 1910 (ינואר-פברואר), 1910 (נובמבר-דצמבר) (עמנואל לסקר) • 1921 (חוסה ראול קפבלנקה) • 1927, 1929, 1934 (אלכסנדר אלכין) • 1935 (מקס אויבה) • 1937 (אלכסנדר אלכין) | .jpg) | |||
| לאחר הקמת פיד"ה | 1948, 1951, 1954 (מיכאל בוטביניק) • 1957 (וסילי סמיסלוב) • 1958 (מיכאל בוטביניק) • 1960 (מיכאל טל) • 1961 (מיכאל בוטביניק) • 1963, 1966 (טיגראן פטרוסיאן) • 1969 (בוריס ספאסקי) • 1972 (בובי פישר) • | ||||
| תקופת הפילוג |
| ||||
| לאחר האיחוד תחת פיד"ה | 2006 (ולדימיר קראמניק) • 2007, 2008, 2010, 2012 (וישוואנתן אנאנד) • 2013, 2014, 2016, 2018, 2021 (מגנוס קרלסן) • 2023 (דינג לירן) | ||||