וילה הארון א-רשיד
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית מגורים  |
| על שם | הארון א-רשיד |
| כתובת | דוד מרכוס 18 |
| מיקום | ירושלים |
| מדינה | ארץ ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1926 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1926 |
| קואורדינטות | 31°46′09″N 35°13′00″E / 31.76904167°N 35.21666389°E |
| (למפת ירושלים רגילה)   וילה הארון א-רשיד | |
  | |
.JPG)
וילה הארון א-רשיד היא בית מגורים מפואר ברחוב דוד מרכוס מס' 18 בשכונת טלביה בירושלים.
הווילה נבנתה בשנת 1926 עבור חנא אברהים בשאראת על ידי האדריכל מאוריציוס גיסלר, ונקראה על שמו של הח'ליף העבאסי הארון א-רשיד, שעל פי המסורת היווה את ההשראה לסיפורי אלף לילה ולילה. בווילה שתי קומות, שחלוקת החדרים הפנימית שלהן היא בסגנון ליוואן: אולם וחדר מרכזי, שמשני צידיהן חדרי שינה ושירותים. רצפות החדרים מעוטרות. על גג הבניין מבנה בטון קטן, שיועד למשרתים.
בכניסה הצדדית לווילה, מצוין שמה על אריחי קרמיקה באנגלית ובערבית. בעבר הייתה כתובת כזו גם בחזית הבית, אך היא נותצה במהלך השנים ככל הנראה בשל הרצון לטשטש את סממני הזהות הערבית, ולפי אחד הסיפורים זה נעשה על ידי אנשי ביטחון לפני פגישה של גולדה מאיר, שהבית שימש כדירת השרד שלה כשהייתה שרת החוץ, עם מזכ"ל האו"ם דאג האמרשלד.[1] בשנת 1994, נוספו בחזית הדרומית אריחי קרמיקה המעוטרים במגני דוד, שעליהם נכתב בעברית "כי שמך נקרא על הבית הזה".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הווילה שימשה את משפחת בשאראת הערבית-קתולית עד 1938, עת הושכרה לחיל האוויר הבריטי. בקומה התחתונה שכנה מפקדה של חיל האוויר, ובקומה העליונה התגוררה משפחתו של מפקד החיל בארץ ישראל. עם עזיבת הבריטים ב-14 במאי 1948 נמסרו מפתחותיה לראובן מס, שהיה מפקד בהגנה, על סמך ידידותו האישית עם אנשי חיל האוויר. 15 אנשי הגנה הסתננו באותו היום לווילה בזחילה, כדי שלא יבחינו בהם, והניפו על ראשה את דגל ישראל.
בשנות ה-50 שימשו מגורי המשרתים דירת השרד של שרי העבודה גולדה מאיר ומרדכי נמיר ושל יושב ראש הכנסת, קדיש לוז. בקומה הראשונה של הבית התגורר שופט בית המשפט העליון צבי ברנזון.
תושב מרכזי נוסף בבית היה שלמה ארזי, ששימש ראש לשכת הקריה במשרד ראש הממשלה ומאוחר יותר גם בכיר במשרד האוצר. ארזי חי בבית עד ליום מותו ולאחר מכן התגוררה בו אשתו, ג'יזל ארזי, עד פטירתה בשנת 2017.
בשנת 1994 רכש את הווילה איש עסקים, והוא שיפץ והרחיב אותה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד קרויאנקר, שכונות ירושלים - טלביה, קטמון והמושבה היוונית (2002), עמ' 119–121.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריאיון עם ג'יזל ארזי בוילה
- דוד קרויאנקר, השכנים של אולמרט - "המטבח של גולדה", ארכיון הארץ Online, 1 באוקטובר 2007
- ג'ורג' בישאראת, אבל המשפחה מעולם לא גרה כאן, אמרו הדיירים, באתר הארץ, 1 בינואר 2004
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל ירושלים | ||
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - הבניה הערבית מחוץ לחומות (1985), עמ' 268.