חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה |  ישראל |
| תאריך חקיקה | 23 ביולי 2020 |
| תאריך חקיקה עברי | ב' באב תש"ף |
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים ושלוש |
| תומכים | 51 |
| מתנגדים | 37 |
| נמנעים | 0 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2832, עמ' 266 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| מספר תיקונים | 12 |
| תאריך פקיעה | 15 בפברואר 2024 |
  | |
חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, המכונה "חוק הקורונה הגדול"[1] הוא חוק המעניק לממשלת ישראל כלים למאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל, במקום תקנות שעת חירום ששימשו לכך קודם לכן.[2] החוק החליף את חוק הקורונה הזמני. הוא מסדיר גם את חלקה של הכנסת בפיקוח על החלטות הממשלה העוסקות בהתמודדות עם מגפת הקורונה. החוק אושר בכנסת ב-23 ביולי 2020.
החוק תוקן ב-17 אוגוסט 2020 ונוספו לו פרקים בנוגע לבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה (מקום המיועד לבידוד שהוא בית מלון או אכסניה שנקבעו בידי המדינה ובמימונה), צווי סגירה מנהליים, וייעול עבודת הממשלה מול הכנסת.
החוק תוקן ב-30 בספטמבר 2020, וניתן סמכות לממשלה להכריז על מצב חירום מיוחד מחלת נגיף קורונה 2019.
החוק תוקן ב-11 בנובמבר 2020 וניתן לסמכות לממשלה להכריז על אזור תירות מיוחד על אזור העיר אילת או אזור עין בוקק-חמי זוהר.
החוק הוא הוראת שעה, ולכן תוקפו המקורי היה עד 30 ביוני 2021. התוקף הוארך מאז מספר פעמים: תחילה ל-30 בנובמבר 2021,[3] ולאחר מכן ל-31 בדצמבר 2021. תיקון מספר 11 לחוק קבע שיוגדרו שני "מצבי חירום": מצב בריאותי מיוחד ומצב חירום, כך שניתן יהיה לטפל בנושא הקורונה מבלי להאריך את מצב החירום. התיקון גם האריך את תוקף החוק עד סוף 2022. בשל הקדמת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, נדחתה אוטומטית פקיעת החוק ל-15 בפברואר 2023, עת מלאו שלושה חודשים לכהונת הכנסת העשרים וחמש. ב-29 בינואר 2023 החליטה הממשלה החדשה להודיע לכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק להארכה נוספת.[4] ב-14 בפברואר הוארך החוק עד 15 בפברואר 2024. לצד ההארכה ביטלה הכנסת את הסעיפים שאיפשרו מגבלות על פעילויות שונות ואת הדרישה לתו ירוק.[5]
היסטוריה חקיקתית עד לחקיקת החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף פברואר 2020 החלה התפרצות נגיף הקורונה בישראל, כחלק ממגפת הקורונה העולמית. עד 17 במאי כיהנה ממשלת מעבר, ממשלת ישראל השלושים וארבע. הכנסת פעלה במשורה. היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה ועדה מיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה.[6] הרכבן הקבוע נוצר אחרי הקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש.
בשלבים הראשונים של המגפה נעשתה ההתמודדות עימה במסגרת הסמכויות הרגילות שבחקיקה, כגון הוראות מנהליות לאיסור כניסת תיירים והמלצות לא מחייבות לציבור. בהמשך הוציא מנכ"ל משרד הבריאות צווים מכוח פקודת בריאות העם. עם התפשטות המגפה עברה הממשלה להתקנת תקנות שעת חירום שבשונה מהצווים – בכוחן לשנות מיידית את מרבית החוקים (ללא צורך בהליך החקיקה הארוך המאפיין שינוי שגרתי של חוק), להפקיע זמנית את תוקפם או לקבוע בהם תנאים. בכך הן מעניקות תוקף משפטי מחייב למגבלות שנקבעו בהן אף אם הן סותרות חקיקה ראשית כלשהי. במקביל לשטף של התקנת תקנות שעת חירום נמשכה ההתמודדות בהוראות שעה שבמסגרת הסמכויות הרגילות שבחקיקה.
נגד התקנות המסמיכות את השב"כ והמשטרה להשתמש בנתוני מיקום לשם איתור אנשים ששהו בקרבת חולים ואנשים שנדרשו לבידוד בית הוגשו עתירות לבג"ץ, בטענה שהן מהוות פגיעה קשה בזכויות האדם. בדיון הראשוני בעתירות ציין בג"ץ שהן מעלות את השאלות העקרוניות הבאות:[7]
(א) האם ההכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, נוגעת גם למצבי חירום שאינם נובעים מסיבות ביטחוניות?
(ב) האם מתוקף סעיף 7(ב)(6) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 ניתן להקנות לשירות הביטחון הכללי סמכויות לפעול בתחום שאינו נוגע לביטחון המדינה?
(ג) האם סעיף 39(ד) לחוק יסוד: הממשלה אשר קובע כי "אין בכוחן של תקנות שעת חירום [...] להתיר פגיעה בכבוד האדם" מטיל מגבלה מוחלטת על הפגיעה בזכות לכבוד האדם או שמא פגיעה זו כפופה לתנאים הקבועים בסעיף 12 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
בדיון ראשוני בעתירות התיר בג"ץ את הפעלת התקנות המאפשרות איתור של מי ששהו בסביבת חולים במחלת נגיף קורונה 2019, אך התנה זאת בהקמת ועדה של הכנסת שתפקח עליהן.[8] ב-16 באפריל 2020 הועבר הדיון בבג"ץ בשידור חי.[9]
בתחילת אפריל 2020 העביר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, חוות דעת לראש הממשלה, לשר המשפטים ולמזכיר הממשלה, לפיה יש להעדיף חקיקה רגילה בכנסת על פני התקנת תקנות שעת חירום. לדברי מנדלבליט, קיומו של צורך חיוני ומיידי, שלא מאפשר המתנה להשלמת הליך חקיקה, עשוי להצדיק התקנת תקנות שעת חירום, שיחד אתה יש להמשיך בקידומה של חקיקה רגילה בכנסת.[10]
בנוסף, על-פי סעיף 39(ו) לחוק יסוד: הממשלה, תוקפן של תקנות לשעת חירום שמתקינה הממשלה, פוקע לכל המאוחר כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, אלא אם כן מחוקקת הכנסת חוק המאריך את תוקפן.
בעקבות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופסיקת בג"ץ בעניין החלפת תקנות שעת חירום בהקדם האפשרי בחקיקה ראשית, וכן בשל פקיעת תוקפן המתקרב של תקנות שעת החירום, ב-28 במאי 2020 הפיץ משרד ראש הממשלה תזכיר חוק שנועד להקנות לממשלה סמכויות מפורשות מכוח חקיקה ראשית במקום תקנות שעת חירום.[11]
ב-22 ביוני, עם פקיעת תוקף התקנות להגבלת פעילות בחלוף שלושה חודשים מהתקנתן, חודש תוקפן של חלק מהתקנות באמצעות חוק של הכנסת, ומועד פקיעת תוקפן החדש נקבע ל-6 באוגוסט.[12] באופן דומה, בסמוך למועדי פקיעות תוקפן של תקנות שעת חירום נוספות שהותקנו בשל המגפה, חודש תוקפן בחוקים שחוקקה הכנסת.
בתחילת יולי נחקק חוק הקורונה הזמני שהוחלף ב"חוק הקורונה הגדול".
ב-14 בפברואר 2023 אושרה בכנסת הארכת תקופת החוק עד 15 בפברואר 2024, שמעניקה לממשלה סמכות להכריז על מצב בריאותי מיוחד אך לא על מצב חירום. כן הוחלט לבטל את הסמכויות לקבוע בתקנות הגבלות לעניין פעילות במרחב הפרטי והציבורי, פתיחת עסקים, אירועים, מוסדות רווחה וחינוך, דרישה ל"תו ירוק" ועוד.[13]
סעיפי החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל מחלת נגיף קורונה 2019 - אם "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור".
- תוקף הכרזת החירום ל-45 יום וניתן להאריכה לתקופות נוספות של עד 60 יום על ידי בקשת הממשלה 5 ימים מראש מועדת החוקה, חוק ומשפט, לא קיבלה ועדת החוקה, חוק ומשפט החלטה עד תום תקופת ההכרזה, יביא יושב ראש הכנסת את הבקשה האמורה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מתום תקופת ההכרזה, וההכרזה תוארך עד תום התקופה האמורה או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם.
- הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה על מצב החירום אחרי קבלת 30 חתימות של חברי הכנסת והמלצה של ועדת החוקה, חוק ומשפט.
- הממשלה תוכל להתקין תקנות בזמן הכרזה על מצב חירום המגבילות את התנהלות הפרט כולל בבית מגוריו, ברכבו הפרטי ובמרחב הציבורי. זאת עם סייגים מסוימים.
- תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים.
- תוקפן של תקנות הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי לא יעלה על 14 ימים עם אפשרות הארכה.
- פירוט עונשין וסמכויות פיקוח ואכיפה.
- הגדרת אזור מוגבל.
- הגדרת אזור תירות מיוחד.
- הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום מיוחד בשל מחלת נגיף קורונה 2019 אם " כי יש התפשטות רחבה של נגיף הקורונה הגורמת לפגיעה חמורה בבריאות הציבור " האפשרות להכרזה זו מחייבת סגר מלא כדי להכריזה.
- בזמן מצב חירום מיוחד בשל מחלת נגיף קורונה 2019 רשאית הממשלה להתקין תקנות המגבילות את יציאה של אדם להפגנה והשתתפות בה. סעיף זה בוטל בינואר 2022[16].
- בזמן מצב חירום מיוחד בשל מחלת נגיף קורונה 2019 רשאית הממשלה לקבוע הגבלה על התקהלות בהפגנה, בתפילה או בטקס דתי.
מרגע שאישרה הממשלה את ההגבלות, לוועדה של הכנסת היה למשך 24 שעות סמכות (בשונה מתקנות אחרות) לאשרר את החלטותיה או לבטלן או לאשרר חלקית או לשנות את תקופת תוקפן, אלא אם מדובר במקרים דחופים, אז לממשלה תהיה אפשרות לאשר מיידית את ההגבלות ולקבל אישור בדיעבד מהכנסת. בנוסח שאושר לא נקבעה הגדרה למקרים דחופים. אם אחת מוועדות הכנסת לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות, התקנות ייכנסו לתוקף, והיא תוכל לאשר או לבטל אותן או לאשר חלקית או לשנות את זמן תוקפן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות. אם גם אחרי תקופת זמן זו הוועדה לא קיבלה החלטה, התקנות יובאו לאישור הכנסת.
תיקון שנקבע בשנת 2022 הגדיר הבחנה בין "מצב בריאותי מיוחד" שיחול בין גלים לבין "מצב חירום בשל נגיף הקורונה", זאת במקום החוק הקודם בו היה רק מצב חירום אחד, שהכרזה עליו היא תנאי להטלת כלל ההגבלות המעוגנות בחוק – החל בהגבלות קלות יחסית כגון התו הסגול וכלה בהגבלות חמורות, דוגמת סגר.
ב"מצב בריאותי מיוחד"- הפיקוח הפרלמנטרי דומה יותר למקובל בפיקוח על תקנות "רגילות" שמביאה הממשלה- התקנות מובאות לוועדה 5 ימים לפני מועד הכניסה לתוקף ונכנסות לתוקף רק אם מתקבלות אישור פרלמנטרי מראש.
ב"מצב החירום"- הפיקוח הפרלמנטרי דומה לזה שהיה עד עתה כך שתקנות שתתקין הממשלה מכוח החוק יוכלו להיכנס לתוקף גם בלא אישור ועדה מראש, וניתן יהיה לאשרן בדיעבד בוועדה או במליאה, אך פרק הזמן שיהיה נתון לוועדה לדון בתקנות בטרם ייכנסו לתוקף יוארך מ-24 ל-48 שעות[16].
ארבע מוועדות הכנסת שמוסמכות לדון בתקנות הן: ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הכלכלה, ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הוועדה שמוסמכת לדון בתקנות היא הוועדה שרוב התקנות נוגעות לתחום תפקודה אלא אם וועדת הכנסת החליטה שוועדה אחרת תדון בתקנות, לפי בקשה של יו"ר הוועדה האחרת.
החוק מסמיך את ועדת שרים להגדרת "אזור מוגבל" במסגרת הטיפול בנגיף הקורונה החדש להכריז על אזור כאזור מוגבל, ועדת החוקה, חוק ומשפט מוסמכת לבטל את הכרזה.
תקנות שהותקנו מכוח החוק עברו שינויים תכופים, לשם התאמתן לנסיבות המשתנות עקב המגפה, כגון שינויים בהיקף התחלואה, היווצרות וריאנטים חדשים לנגיף וכדומה.
פסיקות בג"ץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]נגד אחדות מהתקנות שהותקנו בכוח החוק הוגשו עתירות לבג"ץ, בדרישה לפסול אותן כלא חוקתיות, בעיקר מחמת פגיעתן בזכויות האדם.
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020, קבעו הגבלות שונות על היציאה מישראל והכניסה אליה, בניגוד לסעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נגד התקנות הוגשו עתירות אחדות, על ידי אזרחי ישראל שנפגעו מהן ועל ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל. במרץ 2021, בג"ץ פסק שאחת מהתקנות אינה מידתית, ולכן לא עמדה בדרישותיה של פסקת ההגבלה, ולפיכך אין להאריכה מעבר למועד שנקבע בה לפקיעתה, 20 במרץ 2021.[17]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסטוריית החקיקה של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- אריק בנדר, חוק הקורונה הגדול: כל מה שאתם צריכים לדעת בדרך לסגר, באתר מעריב אונליין, 23 ביולי 2020
- יקי אדמקר, הממשלה תטיל סגר מידי - ללא אישור הכנסת: עושים סדר בחוק הקורונה | מדריך, באתר וואלה, 23 ביולי 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טל שניידר, "חוק הקורונה הגדול" המאפשר לממשלה לעקוף את הכנסת אושר, באתר גלובס, 22 ביולי 2020
- ^ יקי אדמקר, הממשלה תטיל סגר מידי - ללא אישור הכנסת: עושים סדר בחוק הקורונה | מדריך, באתר וואלה, 23 ביולי 2020
- ^ אריק בנדר, הכנסת אישרה את הארכת תוקפו של חוק הקורונה בחמישה חודשים, באתר מעריב אונליין, 1 ביולי 2021
- ^ משרד ראש הממשלה, הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 29 בינואר 2023
- ^ מתן וסרמן, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות להתמודדות עם נגיף הקורונה, באתר מעריב אונליין, 14 בפברואר 2023
- ^ צבי זרחיה, הוקמו שלוש ועדות זמניות בכנסת - כולל לטיפול בנגיף הקורונה, באתר כלכליסט, 4 בפברואר 2020
- ^ בג"ץ 2109/20 עו"ד שחר בן מאיר ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־19 במרץ 2020
- ^ יעל פרידסון, בג"ץ הקורונה: מותר לאתר בטכנולוגיית שב"כ, למשטרה אסור לאכוף בינתיים, באתר ynet, 19 במרץ 2020
- ^ יעל פרידסון, משרד הבריאות בשידור החי מבג"ץ: האיכון של שב"כ יתרחב לקראת היציאה מהסגר, באתר ynet, 16 באפריל 2020
- ^ טובה צימוקי, מנדלבליט לממשלה: להגביל את השימוש בתקנות חירום, באתר ynet, 5 באפריל 2020
דניאל דולב, היועמ"ש לנתניהו: הממשלה מעכבת חקיקה דחופה להתמודדות עם הקורונה, באתר וואלה, 6 באפריל 2020 - ^ תזכיר חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, הופץ ב-28 במאי 2020 על ידי משרד ראש הממשלה באתר החקיקה הממשלתי
- ^ חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות), התש"ף-2020, ס"ח 2810, 22 ביוני 2020, עמ' 128.
- ^ מתן וסרמן, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות להתמודדות עם נגיף הקורונה, באתר מעריב אונליין, 14 בפברואר 2023
- ^ חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, באתר ספר החוקים, 23 ביולי 2020
- ^ אריק בנדר, חוק הקורונה הגדול: כל מה שאתם צריכים לדעת בדרך לסגר, באתר מעריב אונליין, 23 ביולי 2020
- ^ 1 2 הכנסת ביטלה את סמכות הממשלה להגביל הפגנות בשל מגפת הקורונה, באתר זמן ישראל, 25 בינואר 2022
- ^ בג"ץ 1107/21 אורן שמש ואחרים נ' ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ואחרים, ניתן ב־17 במרץ 2021
משה גורלי, פתיחת נתב"ג: הממשלה התעצלה, בג"ץ הוריד אותה לקרקע המציאות, באתר כלכליסט, 17 במרץ 2021