מגפת הקורונה בישראל

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

מגפת הקורונה בישראל

אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא, מאי 2020
תקופת המגפה	15 במרץ 2020 – 5 במאי 2023 (3 שנים)
במדינות או באזורים	ישראל ישראל
פתוגן	SARS-CoV-2
מקרי מוות	12,509‏[1]
מקרי הדבקה	4,824,551‏[1]   • 13,569 מהם חולים פעילים     • 21 מתוכם במצב קשה
הבריאו	4,798,473‏[1] רענון נתונים

מגפת הקורונה בישראל הייתה התפרצות מגפת הקורונה העולמית במדינת ישראל. החולה המאומת הראשון בישראל נרשם ב-27 בפברואר 2020.

מגפת הקורונה הייתה מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה 2019.

הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עבר תחילה, על פי ההערכה הראשונית, מבעלי חיים נגועים לבני אדם,^[2] שהחלו להעביר את המחלה מהאחד לשני, ולפי הערכה אחרת, דלף ממעבדה בסין שבה הונדס.^[3][4] הנגיף זוהה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, הרפובליקה העממית של סין (ככל הנראה האדם הראשון שחלה בכך נדבק במהלך נובמבר 2019 באזור ווהאן). מוערך שהנגיף כנראה התפשט תחילה ברחבי סין בין סוף 2019 עד סוף ינואר 2020, ומקרים ראשונים של הדבקות מחוץ לסין זוהו במהלך פברואר 2020, אך בעיקר במהלך מרץ 2020.

גרף המתאר את מספר הנדבקים היומי במגפת הקורונה בישראל בסקאלה חצי לוגריתמית^[5][6][7]

ב-27 בינואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית.^{[צ 1]}

ב-22 בפברואר פורסם כי צליינים דרום קוריאנים שביקרו בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, אובחנו כנשאים לאחר ששבו לארצם.^{[צ 2]} ב-27 בפברואר, זוהה המקרה המאומת הראשון של נשא קורונה בישראל, אזרח שחזר מאיטליה מספר ימים קודם לכן.^{[צ 3]} למחרת, אובחנה ההדבקה הראשונה בישראל, אשת האזרח שחזר מאיטליה.^{[צ 4]} בסוף פברואר, הגיע מספר המבודדים ל-5,630.^{[צ 5]} ב-5 במרץ 2020 פורסם כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד 27 בפברואר. בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הטיל צה"ל סגר על העיר.

ב-10 וב-11 במרץ נערכו חגיגות ומסיבות פורים אשר לפי חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל יצרו הדבקה המונית.^{[צ 6]}

בהדרגה, הטילה הממשלה מגבלות שונות באמצעות תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה. ב-14 במרץ, משרד הבריאות וראש הממשלה הכריזו על ביטול כל תרבות הפנאי, לימודים באוניברסיטאות, בתי ספר וגנים ואיסור שהייה של יותר מעשרה אנשים באותו מרחב. ב-16 במרץ עבר המגזר הציבורי יועבר למתכונת חירום, המגזר הפרטי צימצם את עובדיו בכ-70%. ב-17 במרץ, משרד הבריאות פרסם הנחיות חדשות, שבמסגרתן אין לצאת מהבית, למעט במצבים המחייבים זאת. כך, בוטלה התחבורה הציבורית בכל ערב החל מ-20:00 ועד לפנות בוקר, וכן בימי שישי ושבת. ב-19 במרץ, הממשלה אישרה את התקנות לשעת חירום להגבלת התנועה הקובעות מתי מותר לצאת מהבית – ומאפשרות למשטרה לאכוף אותן. ב-20 במרץ, הממשלה אישרה תקנות נוספות שלפיהן מספר העובדים במגזר העסקי והציבורי יצומצם ל-30%, והקובעות לאילו עסקים מותר להמשיך לפעול – ובאיזו מתכונת.^{[צ 7]}

ב-19 במרץ בשעה 18:00 תלמידי מכינת עין פרת יזמו יציאה המונית של ישראלים למרפסת ביתם, שם מחאו כפיים לצוותי הרפואה ולמתנדבים המתמודדים בנגיף. האירוע שודר בכול ערוצי הטלוויזיה בישראל.^[14]

ב-20 במרץ, דווח על נפטר ראשון מהמגפה.^{[צ 8]} ב-25 במרץ, הוגבלה היציאה מהבתים. ב-31 במרץ, נאסרה התקהלות בשטח פתוח גם לצורכי תפילה.^{[צ 9]}

בשבוע של פסח וליל הסדר, שחל ב-8 באפריל, הוכרז סגר נרחב. לצורך האכיפה, נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים.

ב-12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי.^{[צ 10]}

ב-18 באפריל החלה ירידה במספר החולים, ומספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים - 209 מחלימים לעומת 158 נדבקים. מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת. בעקבות הנתונים החלו לבחון בממשלה הקלה על המגבלות וחזרה לפעילות מלאה של המשק באמצעות התו הסגול ומערכת החינוך.

החל מ-19 באפריל החלו הקלות ראשונות. ב-30 באפריל בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית.^{[צ 10]} ב־4 במאי בוטלה מגבלת המרחק, ופורסמה אסטרטגיית יציאה לשגרה בצל המגפה.

מאז 3 במאי, חזרו הילדים והנוער למוסדות הלימוד בהדרגה תחת הנחיות שרוככו ב-14 במאי. עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה בכיתות הלימוד ובמרחב הציבורי.^[15]

במהלך חודש מאי 2020 הגבלות על התחבורה הציבורית ועל בתי עסק קטנו בהדרגתיות.^{[צ 11]} פורסמו מתווים לפתיחת מסעדות, בתי קפה וברים (למעט מועדוני הריקודים) וקיום פעילויות מצומצמות נוספות. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד המקורי.^{[צ 12]} בהדרגה נפתחו תחת הנחיות גם בתי המלון ואטרקציות תיירותיות נוספות.^{[צ 13]}

לקראת סוף מאי 2020 החלה עליה איטית בתחלואה, שגרמה לעיכוב בהקלות, ולמרות זאת באמצע יוני חזרו להתקיים אירועי שמחות ותרבות, תחת הנחיות.^{[צ 14]} בסוף יוני, התגבר קצב עליית התחלואה.

בתחילת יולי, הוחלט שההתקהלות בשטח סגור תצומצם מאוד.^{[צ 15]} לאחר 3 ימים, הוחלט שיסגרו אולמות אירועים ומוסדות תרבות. צומצם מספר האנשים המותר בסוגי בתי עסק שונים^{[צ 16]} ובתחבורה ציבורית.^{[צ 17]}

בימים שלאחר מכן הודקו מעט חלק מההגבלות, ובהמשך הודקו עוד יותר במהלכי חקיקה.^{[צ 18]} בשלב זה מוקדו המגבלות בעיקר בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ,^{[צ 19]} ואחרות שונו על ידי ועדת הקורונה.^{[צ 20]} ב-5 באוגוסט בוטלו. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה.^{[צ 21]} סוכם שהופעות חיות יתקיימו במתכונת "דרייב אין", תחת מגבלות.^{[צ 22]} עד אמצע יולי מספר הנדבקים עלה בחדות. בסופו נבלמה העלייה.

עם מינוי רוני גמזו ל"ממונה הקורונה", החל תכנון תוכנית הרמזור, להתאמת המגבלות באופן מקומי, לפי רמת התחלואה המקומית ביישוב.

ב-9 באוגוסט, אושרו הגבלות. בהן: צמצום הנוכחות במקומות העבודה.^{[צ 23]} במקביל, חודשו מופעי התרבות באוויר הפתוח.^{[צ 24]} ב-14 באוגוסט, אושר סטנדרט אחיד לפעילות במסעדות ובתי תפילה, ביחס לגודלם.

באוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים. מספר הנדבקים היומי נשאר סביב 2000.

בסוף אוגוסט אושרה תוכנית הרמזור.^{[צ 25]} לפיו נקבע צבע לכל יישוב על פי: קצב גידול התחלואה, מספר החולים (ל-100,000 נפש), ושיעור התוצאות החיוביות.^{[צ 26]} המתווה הנכנס לתוקף ב-6 בספטמבר.

בתחילת ספטמבר, החלה עליה חדה בתחלואה. במקביל נפתחה מערכת החינוך. בישיבת הקבינט שהתקיימה, המליץ רוני גמזו, להטיל סגר מקומי על הערים האדומות שהיו כולן יישובים חרדיים וערביים. לאחר לחצים והתנגדויות, הוחלט להסתפק בעוצר לילי.

ב-11 בספטמבר, ממונה הקורונה רוני גמזו המליץ לקבינט הקורונה על "תוכנית שלושת השלבים": ריסון מהודק, ריסון חלקי וחזרה לרמזור.^{[צ 27]} הממשלה אישרה החל מ-18 בספטמבר, ערב ראש השנה, סגר באורך של כ-21 יום, וחזרה ל"מתווה הרמזור". השר יעקב ליצמן התפטר במחאה. התקהלות צומצמה במקומות העבודה, בתחבורה הציבורית ובבתי הכנסת ונאסר להתרחק ממקום המגורים, מעבר לקילומטר.^{[צ 28]}

ב-22 ספטמבר החל הקבינט לדון בהידוק הסגר. שר הפנים אריה דרעי התנה את סגירת בתי הכנסת, בהגבלת ההפגנות. הממשלה החליטה לאשר את סגירת כלל מקומות העבודה (פרט לחריגים), הספורט, בתי הכנסת והפגנות הוגבלו למרחק של אלף מטרים ממקום המגורים, בניגוד לעמדת משרד הבריאות משרד האוצר, וגמזו.^{[צ 29]} נשמעו טענות על עיסוק יתר בנושא ההפגנות, בשל רצונו של ראש הממשלה נתניהו לעצור את ההפגנות נגדו ונגד התנהלות הממשלה במהלך המשבר. היו שקראו להקמת ועדת חקירה בשל אופן קבלת ההחלטות.^{[צ 30]} השר אסף זמיר התפטר.

ב-25 בספטמבר נכנס לתוקפו הידוק הסגר השני. מלבד הגבלת ההפגנות שדרשה שינוי חקיקה, ונכנסה לתוקף ב-30 בספטמבר.^{[צ 31]}

ציר זמן - חלק מהנחיות הקורונה בשנת 2020

במהלך הסגר הוצגו 3 תוכניות שונות לאסטרטגית היציאה.^{[צ 32]} המשותף לשלושתן היה שהמעבר בין כל שלב יבוצע לאחר 14 יום, ובכפוף ליעדים: מספר הנדבקים, מקדם ההדבקה, מספר החולים הקשים ואחוזי התפוסה בבתי החולים.^{[צ 33]}

ב-13 באוקטובר אושרו מעט הקלות. ב-17 באוקטובר תם הסגר למעט בערים האדומות, ונפתחה מערכת החינוך לגיל הרך בכל הארץ.^{[צ 34]} קודמה תוכנית להגדרת "איים ירוקים" לאזורי מלונות שהכניסה אליהם תותר בהצגת בדיקה או אישור החלמה.^{[צ 35]} הוטלו סגרים בכמה יישובים. לבקשת הקבינט, קיצר משרד הבריאות את התכנית לפתיחת המשק.^{[צ 36]}

בניגוד לעמדת משרד הבריאות, אסטרטגיית היציאה לא בוצעה כסדרה. לדוגמה, פתיחת חנויות הרחוב הוקדמה בשבוע,^{[צ 37]} לאחר שחלפו 7 ימים בלבד מההקלה הקודמת. כך גם תלמידי המוסדות הפנימייתיים חזרו ללימודים בניגוד לעמדת משרד הבריאות.

בשל הפרות חתונות ואירועים שנערכו בידי ישראלים בשטחי А ו-B ברשות הפלסטינית, נחתם צו שטח צבאי סגור האוסר על כניסת ישראלים לשטחים.^{[צ 38]}

בנובמבר נוספו הקלות שונות בערים ירוקות וצהובות.^{[צ 39]} בנובמבר בסיום הגל השני דורגה ישראל במדד בלומברג במקום ה-21.

עקב וריאנט האלפא ("הזן הבריטי") התפרץ הגל השלישי. ב-3 בדצמבר 2020, מקדם ההדבקה עלה מעל 1, וממוצע הנדבקים עמד על כאלף.^{[צ 40]} בממשלה התפתחה מחלוקת לגבי קיום סגר לילי בחנוכה. החוק מחייב להטיל סגר רק בהינתן תועלת ברורה, אך מאחר שמשרד הבריאות לא הציג תמיכה במהלך, הסגר לא בוצע.^{[צ 41]} הוחלט להמתין ולבצע ריסון הדוק כשיהיו 2,500 נדבקים (בממוצע שבועי) או מקדם הדבקה 1.32, ואם אחרי 3 שבועות לא תהייה ירידה, לבצע סגר.^{[צ 42]} הוחלט שיפתחו המוזיאונים, הקניונים והשווקים, בערים הירוקות והצהובות, לאחר פיילוטים.^{[צ 43]} נבלם על ידי המפלגות החרדיות ניסיון להטיל סגר בערים אדומות.^{[צ 44]}

אחרי השתהות ארוכה, הממשלה החליטה על סגר החל מ-27 בדצמבר 2020. בניגוד לקודמיו, מוסדות הלימוד המשיכו כסדרם כשעבודה במגזר הפרטי בהיקף של 50%, ומגבלת מרחק של 1,000 מטרים. היעד לסיומו: ירידה יחד עם פחות מאלף נדבקים ביום. בעת ההחלטה, מקדם ההדבקה - 1.25, נדבקים - 2,931.^{[צ 45]} בשיח הציבורי והמקצועי היו שביקרו זאת או הציעו תחליף.^{[צ 46][צ 47]} לאחר דיון סוער בכנסת אושרר הסגר ברוב דחוק ב-28 בדצמבר.^{[צ 48]}

בהמשך, הוחלט על הידוק הסגר החל מ-8 בינואר 2021 בחצות, נסגרה מרבית מערכת החינוך, מגבלת ההתקהלות הוחמרה, יציאה לעבודה הותרה למקומות חיוניים בלבד ועוד.^{[צ 49]} בסוף ינואר עלתה ישראל בדירוג בלומברג למקום ה-15. התחלואה הגיעה לשיאה באמצע ינואר 2021.

בסוף ינואר, החלה ירידה במספר הנדבקים, היא נבלמה בתחילת פברואר. בפברואר החלו דיוני היציאה.^{[צ 50]} העומס בבתי החולים היה גבוה, וכמוהו גם ממדי התחלואה: 7,397 נדבקים, מקדם הדבקה: 0.99.

ב-7 בפברואר אותה שנה הוסרו חלק מהמגבלות, ביניהן מגבלת המרחק.^{[צ 51]} חלק ממערכת החינוך נפתח ב-11 בפברואר.^{[צ 52]}

ב-15 בפברואר נקבע כי ב-21 לחודש תחל הפעלת דרכון ירוק (שנקרא בהמשך התו הירוק) בתרבות הפנאי. וכן על פתיחת מקומות מסחר, חלקים נוספים ממערכת החינוך וכו'.^{[צ 53]} מגבלת התקהלות תוקל. בעת הפתיחה: נדבקים - 3,041, מקדם הדבקה - 0.83.

בפורים 2021 הוטל סגר לילי.^{[צ 54]} לאחריו, אושרו הקלות נוספות למרות אזהרת ממונה הקורונה, אשר קבעו בין השאר כי החל מ-7 במרץ 2021 ישובו שאר השכבות לבתי הספר, תוקל מגבלת ההתקהלות ויפתחו עסקים נוספים, חלקם עם התו הירוק.^{[צ 55]} באמצע מרץ החלה ירידה חדה בתחלואה, וממוצע הנדבקים ירד אל מתחת לאלף.

ב-19 במרץ החלו הקלות נוספות.^{[צ 56]} ב-30 במרץ לא היו ערים אדומות - לראשונה מאז השקת תוכנית הרמזור כשמקדם ההדבקה היה 0.53.

ב-18 באפריל, לאחר יום העצמאות, בוטלה הנחיה המחייבת עטיית מסכה בשטחים פתוחים ללא התקהלות. בנוסף, מערכת החינוך חזרה לפעילות שגרתית מלאה.^[16] ב-23 באפריל דווח על תמותה יומית אפסית בגבולות הקו הירוק, לראשונה מאז 29 ביוני 2020. ב-27 במאי נפתחו בתי הקולנוע הגדולים לאחר שאלה סירבו לפתוח בכפוף לתו הירוק ממניע כלכלי.^[17] ב-30 במאי מספר המאומתים היומי צנח ל-3 בלבד, והממוצע הנע עמד על 19.

ב-1 ביוני, הוסרו מגבלות התו הסגול והתו הירוק^[18] ובוטלה הגבלת ההתקהלות.^[19] בנוסף, ב-15 ביוני בוטלה חובת עטיית המסכות במבנה סגור,^[20] למעט בסוגי מקומות מסוימים.^[21] ביוני 2021 בסיום הגל השלישי דורגה ישראל במקום ה-4 במדד בלומברג להתמודדות טובה עם המגפה, כאשר מעליה רק ארצות הברית, ניו זילנד ושווייץ.

ב-13 ביוני הושבעה בישראל הממשלה השלושים ושש בראשות נפתלי בנט, והטיפול במגפה עבר לידיה.

באמצע יוני 2021, נמדד שינוי מגמה ועליה במקרי הדבקה, בעקבות כמה התפרצויות בבנימינה ובמודיעין שמקור רובן מישראלים שחזרו ממדינות אחרות ונדבקו בזן דלתא של הנגיף, ובעקבות המדידות הוחלט על צעדים והמלצות.^[22] כך ב-25 ביוני חויבה עטיית מסכות במבנה סגור.^[23] ב-7 ביולי, הקבינט החליט על צעדים נוספים, כמו שימוש בבדיקות מהירות בקייטנות.^[24] חלק מהמלצות משרד הבריאות לא התקבלו. בהמשך התברר כי הזן הפעיל בגל הרביעי היה וריאנט דלתא של נגיף הקורונה, שהיה מדבק יותר מקודמיו באופן משמעותי. וריאנט דלתא הדביק גם אנשים מחוסנים. המחוסנים לרוב אמנם לא סבלו מסימפטומים, אך יכלו להעביר את הנגיף לאחרים.

הממשלה החליטה על מדיניות חדשה תחת הכותרת "בלימה רכה". העיקרון המוביל של האסטרטגיה קובע שיש לדכא את ההדבקות במינימום פגיעה בכלכלה.^[25]

ב-21 ביולי החלו תקנות של גרסה מקלה יותר של התו הירוק בכנסים ואירועים עם מזון ויותר ממאה איש. גורמי מקצוע תמכו בתו ירוק מחמיר יותר.^[26] לבסוף נקבע שהתו הירוק יורחב ב-29 ביולי.^[27] ב-29 ביולי החל מבצע ה"בוסטר" - החיסון השלישי, לאחר שהתברר כי כמות הנוגדנים מתפוגגת בהדרגה לאחר מתן החיסון השני. ישראל הייתה המדינה הראשונה שהחלה במיזם לאומי במתן מנת חיסון שלישית. במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר התחסנו בישראל למעלה מ-3 מיליון איש.

בחודש אוגוסט 2021 כבר הובן שהמדינה נמצאת בעיצומו של גל תחלואה רביעי. גל תחלואה זה היה שונה מגלי תחלואה קודמים, בשני מרכיבים עיקריים. ראשית, רוב משמעותי של החברה בישראל היה מחוסן. רוב מוחלט של החולים המאושפזים במצב קשה היו אנשים שלא התחסנו.^[28] מצד שני, לראשונה, נדבקו וחלו גם אנשים מחוסנים, אם כי בהיקף קטן יותר. למרות הגל הותרו קיום אירועים המוניים כמו מצעד הגאווה בתל אביב, ההופעה של עומר אדם, הפנג'ויה באילת ותפילות ראש השנה באומן, תוך הטלת מגבלות שונות שנועדו לצמצם הדבקה.

קבינט הקורונה החליט שב-8 באוגוסט יוטלו הגבלות נוספות על הציבור נוכח העלייה בתחלואה בקורונה, לרבות חובת עטיית מסיכות גם בחללים פתוחים אם יש יותר ממאה איש והעברת משרדים במגזר הציבורי למתכונת עבודה בהיקף של 50% נוכחות במשרד.^[29]

ב-11 באוגוסט הוחלט על הרחבת התו הירוק לכל ענפי המשק, למעט קניונים ומסחר (על חלקם הופעל התו הסגול). נקבע שהחל מ-18 באוגוסט^[30] תוגבל ההתקהלות ל-50 בפנים ו-100 בחוץ במקומות שאין בהם תווים.^[31] במשרד הבריאות תמכו בהגבלת ובהקטנת התקהלות בכל חלל והממשלה התנגדה.^[32][33]

ב-24 באוגוסט עבר מספר הנדבקים היומי את רף ה-10,000.

בתחילת ספטמבר הייתה ישראל המדינה עם מספר המאומתים הגבוה ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה.^[34] לקראת חגי תשרי משרד הבריאות פרסם המלצות כמו ביצוע בדיקת קורונה לפני החג והעדפת פעולות בחוץ. בסוף החודש החלה ירידה. בימים הראשונים של חודש אוקטובר הממוצע הנע ירד לקצת יותר מ-3,000 מאומתים ביום. בנובמבר בסיום הגל הרביעי דורגה ישראל במדד בלומברג במקום ה-29.

בתחילת אוקטובר, היו הקלות מסוימות בתו ירוק ובבידודים בחינוך. בסוף החודש, הממוצע הנע היה כ-660. בנובמבר בוצע תרגיל להכנה לאפשרות גל נוסף.^[35] בחודש נובמבר התרחבו ההקלות.^[36]

ב-10 בנובמבר הובילה הממשלה תרגיל התמודדות נגד זן חדש של הנגיף שטרם התגלה. התרגיל נקרא 'אומגה'.^[37] בסוף נובמבר הסתמנה עלייה קלה במספר הנדבקים והתעורר חשש מגל חמישי.^[38] החל מנובמבר החלה ישראל להתמודד עם וריאנט אומיקרון^[39]. רוב הצעדים עסקו בכניסה או יציאה מישראל, וכן הוחלט להדק מעט את התו הירוק,^[40] ובנוסף אליהם הוסמך השב"כ באמצעות תקנות לשעת חירום לסייע באיכון נשאי הוריאנט ומי שבאו עמם במגע קרוב.^[41] בית המשפט העליון דחה עתירה נגד התקנות, אך תוקפן לא הוארך לאחר שתוקפן פקע.^[42][43] הממשלה עודדה התחסנות ועבודה מהבית.^[44] היא אישרה חבילת הנחיות הכוללת צמצום נוכחות במגזר הציבורי והרחבת התו הירוק. מנגד, ב-16 בינואר 2022, חתמה שרת הכלכלה והתעשייה על היתר כללי זמני לעבודה בשעות נוספות,^[45] זאת על מנת לאפשר למקומות עבודה להתמודד עם גל ההיעדרויות של עובדים, באמצעות העסקת העובדים שכן מגיעים יותר שעות ממה שמותר בדרך כלל. ההצעה להקטין התקהלויות הייתה במחלוקת בקבינט המומחים, כאשר בהמשך הקבינט הביע תמיכה מסויגת בעניין.^[46] הגל היה ברובו בשל זן האומיקרון, אך זן הדלתא, שהיה פחות נפוץ השפיע גם הוא.^[47] בהמשך, זן הדלתא הוערך כזניח.^[48]

בסוף ינואר, החלה ירידה בכמות הנדבקים. בפברואר הוחלט לצמצם את תקנות התו הירוק במקומות רבים.^[49] ב-1 במרץ התו הירוק הושאר בבתי אבות בלבד. ממוצע הנדבקים ירד לכ-6,200. לאחר עליה במרץ, הייתה ירידה בכמות הנדבקים. ב-23 באפריל, בוטלה חובת עטיית המסכות בחללים סגורים. החובה הושארה בבתי חולים, בתי אבות, טיסות וכלפי אנשים שנמצאים בדרכם לבידוד.^[50] ב-20 במאי, בוטלה חובת בדיקת PCR לנוחתים בנתב"ג.^[51] ב-23 במאי בוטלה חובת עטיית המסכות בטיסות יוצאות ונכנסות מישראל.^[52]

בחודש יוני 2022 החלה עליה בתחלואה, בעיקר בשל התפשטותו של וריאנט 5.BA (אנ').^[53] כחודש לאחר מכן דווח כי הגל השישי עבר, ככל הנראה, את שיאו. לקראת סוף חודש אוגוסט 2022, ירד ממוצע המאומתים אל מתחת לאלף, לראשונה מאז דצמבר 2021^[54]

מגפת הקורונה בישראל ביישובים בעלי לפחות 2,000 תושבים ועם לפחות 15 מקרים, ממויינים לפי מתווה הרמזור, נכון ל-7 בפברואר 2023 (פורסם למחרת 8 בפברואר)[55] שיעור מתחסנים ב-% נכון ל-11 בפברואר 2023[56] יישוב מקרי הדבקה ל-10,000 תושבים[57] מקרי פטירה מנה 2 מנה 3 4857 6.4 אריאל 10,447 949,727.3 000017-17 68.26%68.26% 54.01%54.01% 4877 6.2 קריית ביאליק 24,180 1,129,906.5 000055-55 78.07%78.07% 63.16%63.16% 4887 6.1 חריש 12,843 124,931.9 000014-פחות מ-15 56.61%56.61% 39.43%39.43% 4908 5.9 מעלות-תרשיחא 12,331 887,122.3 000034-34 69.76%69.76% 52.23%52.23% 4908 5.9 מבשרת ציון 14,132 569,838.7 000019-19 79.55%79.55% 64.69%64.69% 4918 5.8 עיילבון 3,524 629,285.7 000014-פחות מ-15 64.85%64.85% 46.03%46.03% 4958 5.4 קריית שמונה 12,045 704,386.0 000020-20 73.36%73.36% 57.54%57.54% 4958 5.4 גן יבנה 14,544 692,571.4 000014-פחות מ-15 74.58%74.58% 57.43%57.43% 4958 5.4 רעננה 46,383 684,115.0 000092-92 86.64%86.64% 71.38%71.38% 4978 5.2 קריית אונו 24,588 942,069.0 000034-34 80.18%80.18% 64.25%64.25% 4978 5.2 מזכרת בתיה 9,874 836,779.7 000014-פחות מ-15 86.30%86.30% 66.72%66.72% 4998 5.0 רמת השרון 27,087 2,335,086.2 000047-47 85.56%85.56% 70.42%70.42% 4998 5.0 ערד 14,267 244,717.0 000026-26 67.49%67.49% 48.51%48.51% 5008 4.9 קריית מוצקין 27,584 1,429,222.8 000082-82 80.07%80.07% 65.48%65.48% 5008 4.9 קריית אתא 34,460 777,878.1 000106-106 72.20%72.20% 56.71%56.71% 5008 4.9 פתח תקווה 149,852 720,442.3 000428-428 74.02%74.02% 57.34%57.34% 5008 4.9 ראש העין 43,028 355,309.7 000068-68 67.96%67.96% 52.39%52.39% 5018 4.8 יהוד-מונוסון 17,776 966,087.0 000030-30 77.90%77.90% 62.60%62.60% 5018 4.8 אור עקיבא 11,285 600,266.0 000044-44 70.73%70.73% 52.10%52.10% 5028 4.7 נס ציונה 29,182 1,053,501.8 000046-46 74.83%74.83% 58.95%58.95% 5028 4.7 אליכין 2,030 780,769.2 000014-פחות מ-15 69.10%69.10% 52.34%52.34% 5028 4.7 תל מונד 8,539 677,698.4 000014-פחות מ-15 87.68%87.68% 69.99%69.99% 5038 4.6 אבן יהודה 8,702 1,243,142.9 000014-פחות מ-15 88.99%88.99% 70.52%70.52% 5038 4.6 קדימה-צורן 12,843 725,593.2 000017-17 75.91%75.91% 60.21%60.21% 5038 4.6 גבעתיים 30,832 699,138.3 000073-73 77.53%77.53% 65.04%65.04% 5048 4.5 לוד 39,852 268,363.6 000138-138 58.25%58.25% 40.03%40.03% 5049 4.5 סביון 2,688 13,440,000.0 000014-פחות מ-15 99.99%מעל 90% 84.05%84.05% 5049 4.5 קיסריה 3,153 1,659,473.7 000014-פחות מ-15 87.54%87.54% 72.34%72.34% 5049 4.5 בית יצחק-שער חפר 1,292 1,615,000.0 000014-פחות מ-15 85.07%85.07% 70.85%70.85% 5049 4.5 ראשון לציון 139,680 903,492.9 000347-347 74.94%74.94% 60.34%60.34% 5049 4.5 גבעת אבני 1,313 875,333.3 000014-פחות מ-15 84.47%84.47% 69.09%69.09% 5049 4.5 הרצליה 55,933 864,497.7 000130-130 84.43%84.43% 69.61%69.61% 5049 4.5 באר שבע 124,751 852,706.8 000282-282 72.55%72.55% 56.04%56.04% 5049 4.5 גן נר 1,607 730,454.5 000000-0 84.04%84.04% 68.33%68.33% 5049 4.5 רמת ישי 4,556 700,923.1 000014-פחות מ-15 81.99%81.99% 67.12%67.12% 5049 4.5 בית דגן 4,098 671,803.3 000014-פחות מ-15 70.42%70.42% 55.69%55.69% 5049 4.5 כפר כמא 1,782 660,000.0 000014-פחות מ-15 70.44%70.44% 55.48%55.48% 5049 4.5 אלון שבות 2,255 382,203.4 000014-פחות מ-15 84.76%84.76% 66.44%66.44% 5049 4.5 מעגלים 900 310,344.8 000000-0 51.21%51.21% 36.93%36.93% 5049 4.5 גני מודיעין 1,179 163,750.0 000014-פחות מ-15 33.16%33.16% 20.67%20.67% 5059 4.4 כוכב יאיר 5,729 1,364,047.6 000014-פחות מ-15 99.99%מעל 90% 82.25%82.25% 5059 4.4 רמת גן 83,572 871,449.4 000228-228 73.67%73.67% 61.24%61.24% 5059 4.4 להבים 4,101 788,653.8 000014-פחות מ-15 89.84%89.84% 75.62%75.62% 5059 4.4 ג'ש (גוש חלב) 1,526 586,923.1 000014-פחות מ-15 69.87%69.87% 50.96%50.96% 5059 4.4 כפר יאסיף 5,372 422,992.1 000014-פחות מ-15 65.83%65.83% 41.97%41.97% 5059 4.4 סאג'ור 2,392 373,750.0 000014-פחות מ-15 68.10%68.10% 48.42%48.42% 5059 4.4 חצור הגלילית 5,756 309,462.4 000017-17 62.16%62.16% 45.63%45.63% 5059 4.4 שדרות 17,026 275,056.5 000036-36 60.99%60.99% 44.52%44.52% 5059 4.4 גבעת זאב 10,574 187,815.3 000015-15 51.00%51.00% 35.83%35.83% 5059 4.4 עמנואל 1,560 103,311.3 000014-פחות מ-15 23.25%23.25% 12.41%12.41% 5069 4.3 פקיעין (בוקייעה) 3,849 699,818.2 000014-פחות מ-15 60.51%60.51% 39.76%39.76% 5069 4.3 שוהם 13,127 637,233.0 000014-פחות מ-15 99.99%מעל 90% 75.47%75.47% 5069 4.3 תל אביב - יפו 239,452 617,303.4 000548-548 73.60%73.60% 59.68%59.68% 5069 4.3 רחובות 84,513 558,579.0 000216-216 70.01%70.01% 54.09%54.09% 5069 4.3 אור יהודה 21,800 556,122.4 000061-61 65.77%65.77% 48.34%48.34% 5069 4.3 סלאמה 1,766 245,277.8 000014-פחות מ-15 58.96%58.96% 36.19%36.19% 5069 4.3 כפר ברא 1,673 181,847.8 000000-0 58.08%58.08% 33.45%33.45% 5079 4.2 עומר 4,832 3,020,000.0 000014-פחות מ-15 99.99%מעל 90% 81.53%81.53% 5079 4.2 כפר סבא 59,402 1,668,595.5 000110-110 81.27%81.27% 66.63%66.63% 5079 4.2 חולון 107,905 1,436,817.6 000349-349 71.01%71.01% 56.21%56.21% 5079 4.2 קצרין 3,846 739,615.4 000014-פחות מ-15 69.56%69.56% 54.63%54.63% 5079 4.2 מגדל העמק 15,321 715,934.6 000045-45 68.86%68.86% 52.47%52.47% 5079 4.2 בענה 3,564 356,400.0 000014-פחות מ-15 51.56%51.56% 28.90%28.90% 5079 4.2 מג'ד אל-כרום 6,479 320,742.6 000023-23 60.22%60.22% 33.74%33.74% 5079 4.2 גבע בנימין 3,137 287,798.2 000014-פחות מ-15 47.75%47.75% 32.40%32.40% 5079 4.2 פוריידיס 5,388 273,502.5 000027-27 60.68%60.68% 37.93%37.93% 5079 4.2 כפר קאסם 10,878 215,833.3 000020-20 55.01%55.01% 30.66%30.66% 5079 4.2 בת ים 65,531 -2,267,508.7 000364-364 71.59%71.59% 55.86%55.86% 5089 4.1 אורנית 5,707 741,168.8 000014-פחות מ-15 84.75%84.75% 67.28%67.28% 5089 4.1 כפר תבור 2,701 692,564.1 000000-0 83.59%83.59% 66.53%66.53% 5089 4.1 אבו גוש 5,920 538,181.8 000014-פחות מ-15 99.99%מעל 90% 81.80%81.80% 5089 4.1 פרדסיה 4,691 533,068.2 000014-פחות מ-15 89.78%89.78% 72.36%72.36% 5089 4.1 דאלית אל-כרמל 8,536 523,681.0 000026-26 54.94%54.94% 38.30%38.30% 5089 4.1 שתולים 1,313 486,296.3 000000-0 68.37%68.37% 52.08%52.08% 5089 4.1 חשמונאים 2,446 436,785.7 000014-פחות מ-15 99.99%מעל 90% 82.30%82.30% 5089 4.1 אפרת 7,857 413,526.3 000000-0 79.53%79.53% 58.74%58.74% 5089 4.1 בית ג'ן 6,303 406,645.2 000017-17 60.79%60.79% 42.36%42.36% 5089 4.1 כפר יונה 15,971 400,275.7 000018-18 71.73%71.73% 55.59%55.59% 5089 4.1 יבנה 31,424 386,995.1 000050-50 70.15%70.15% 52.59%52.59% 5089 4.1 מגאר 12,770 361,756.4 000022-22 64.45%64.45% 41.14%41.14% 5089 4.1 רבבה 2,194 288,684.2 000000-0 63.57%63.57% 40.74%40.74% 5089 4.1 מייסר 771 265,862.1 000014-פחות מ-15 62.03%62.03% 38.16%38.16% 5089 4.1 קלנסווה 9,621 245,433.7 000025-25 53.16%53.16% 28.30%28.30% 5099 4.0 הוד השרון 37,372 950,941.5 000058-58 80.50%80.50% 65.75%65.75% 5099 4.0 נתניה 118,484 822,234.6 000439-439 67.34%67.34% 51.11%51.11% 5099 4.0 פרדס חנה-כרכור 25,523 797,593.8 000052-52 68.98%68.98% 52.34%52.34% 5099 4.0 קריית עקרון 6,216 731,294.1 000022-22 65.60%65.60% 48.23%48.23% 5099 4.0 גני תקווה 13,829 688,010.0 000014-פחות מ-15 80.58%80.58% 64.58%64.58% 5099 4.0 חדרה 53,658 610,443.7 000222-222 68.79%68.79% 52.77%52.77% 5099 4.0 דימונה 22,437 531,682.5 000043-43 76.89%76.89% 59.07%59.07% 5099 4.0 קריית גת 33,834 299,415.9 000100-100 59.99%59.99% 43.23%43.23% 5099 4.0 מצפה רמון 2,656 288,695.7 000014-פחות מ-15 64.21%64.21% 48.77%48.77% 5099 4.0 קריית ארבע 4,486 265,443.8 000014-פחות מ-15 55.39%55.39% 39.76%39.76% 5109 3.9 אלפי מנשה 4,669 848,909.1 000014-פחות מ-15 80.98%80.98% 64.96%64.96% 5109 3.9 עספיא 6,339 627,623.8 000033-33 59.63%59.63% 39.84%39.84% 5109 3.9 מסעדה 1,462 261,071.4 000014-פחות מ-15 68.02%68.02% 42.05%42.05% 5119 3.8 בת חפר 3,131 1,565,500.0 000014-פחות מ-15 85.16%85.16% 70.73%70.73% 5119 3.8 נהריה 34,821 1,266,218.2 000078-78 79.88%79.88% 63.44%63.44% 5119 3.8 לפיד 1,353 1,127,500.0 000014-פחות מ-15 87.38%87.38% 73.39%73.39% 5119 3.8 נופית 1,590 993,750.0 000014-פחות מ-15 89.32%89.32% 77.03%77.03% 5119 3.8 מעלה אדומים 23,022 515,033.6 000025-25 72.20%72.20% 55.59%55.59% 5119 3.8 באר יעקב 17,623 425,676.3 000020-20 64.44%64.44% 46.94%46.94% 5119 3.8 גבעת שמואל 16,487 422,743.6 000014-פחות מ-15 76.94%76.94% 60.91%60.91% 5119 3.8 בית אריה-עופרים 3,022 419,722.2 000014-פחות מ-15 70.05%70.05% 54.25%54.25% 5119 3.8 אלעזר 1,628 397,073.2 000014-פחות מ-15 81.37%81.37% 60.05%60.05% 5119 3.8 ירוחם 6,816 370,434.8 000014-פחות מ-15 66.91%66.91% 48.53%48.53% 5119 3.8 צור הדסה 5,749 344,251.5 000014-פחות מ-15 60.92%60.92% 46.73%46.73% 5119 3.8 אלקנה 2,850 303,191.5 000014-פחות מ-15 76.89%76.89% 61.13%61.13% 5119 3.8 שיח' דנון 1,294 258,800.0 000014-פחות מ-15 57.80%57.80% 32.80%32.80% 5119 3.8 רומת הייב 992 211,063.8 000014-פחות מ-15 52.34%52.34% 27.24%27.24% 5119 3.8 כוכב יעקב 4,507 126,246.5 000014-פחות מ-15 30.88%30.88% 18.72%18.72% 5129 3.7 כרמיאל 26,399 2,357,053.6 000083-83 76.30%76.30% 60.84%60.84% 5129 3.7 ראמה 4,486 915,510.2 000014-פחות מ-15 72.30%72.30% 49.34%49.34% 5129 3.7 פסוטה 1,780 712,000.0 000014-פחות מ-15 71.67%71.67% 51.02%51.02% 5129 3.7 עפולה 31,618 379,567.8 000091-91 66.81%66.81% 50.89%50.89% 5129 3.7 ג'לג'וליה 3,815 221,802.3 000015-15 52.52%52.52% 29.64%29.64% 5139 3.6 חיפה 144,680 2,169,115.4 000502-502 75.27%75.27% 61.11%61.11% 5139 3.6 כפר ורדים 3,181 1,674,210.5 000014-פחות מ-15 86.24%86.24% 72.41%72.41% 5139 3.6 אשקלון 82,716 728,775.3 000224-224 67.71%67.71% 50.88%50.88% 5139 3.6 ראש פינה 1,644 685,000.0 000014-פחות מ-15 70.65%70.65% 55.68%55.68% 5139 3.6 שלומי 4,078 582,571.4 000014-פחות מ-15 73.17%73.17% 56.40%56.40% 5139 3.6 זרזיר 2,997 183,865.0 000014-פחות מ-15 56.78%56.78% 30.34%30.34% 5139 3.6 בסמ"ה 4,482 182,195.1 000014-פחות מ-15 57.22%57.22% 31.94%31.94% 5139 3.6 קריית יערים 3,236 127,905.1 000014-פחות מ-15 39.54%39.54% 24.90%24.90% 5139 3.6 קריית ים 21,064 -6,383,030.3 000092-92 74.18%74.18% 58.71%58.71% 5149 3.5 נשר 12,534 1,627,792.2 000017-17 74.77%74.77% 61.26%61.26% 5149 3.5 בני עי"ש 3,626 1,133,125.0 000014-פחות מ-15 68.30%68.30% 53.51%53.51% 5149 3.5 בנימינה-גבעת עדה 9,025 867,788.5 000014-פחות מ-15 75.29%75.29% 59.51%59.51% 5149 3.5 זכרון יעקב 12,223 719,000.0 000014-פחות מ-15 77.03%77.03% 62.62%62.62% 5149 3.5 אזור 7,258 585,322.6 000014-פחות מ-15 65.88%65.88% 50.70%50.70% 5149 3.5 דיר חנא 5,658 353,625.0 000014-פחות מ-15 62.15%62.15% 38.04%38.04% 5149 3.5 קרני שומרון 6,014 305,279.2 000014-פחות מ-15 66.02%66.02% 49.18%49.18% 5149 3.5 אופקים 19,623 240,183.6 000029-29 58.16%58.16% 40.74%40.74% 5149 3.5 בית אל 3,626 194,946.2 000014-פחות מ-15 61.37%61.37% 44.62%44.62% 5159 3.4 מודיעין-מכבים-רעות 58,845 715,006.1 000033-33 83.55%83.55% 67.41%67.41% 5159 3.4 גדרה 17,065 613,848.9 000059-59 71.38%71.38% 53.99%53.99% 5159 3.4 טירת כרמל 14,732 549,701.5 000045-45 74.52%74.52% 58.11%58.11% 5159 3.4 יאנוח-ג'ת 3,801 469,259.3 000014-פחות מ-15 62.03%62.03% 41.52%41.52% 5159 3.4 ג'דיידה-מכר 8,506 381,435.0 000036-36 58.12%58.12% 34.48%34.48% 5159 3.4 מרכז שפירא 1,606 308,846.2 000014-פחות מ-15 69.82%69.82% 52.56%52.56% 5159 3.4 נחף 5,286 255,362.3 000024-24 56.28%56.28% 32.11%32.11% 5159 3.4 אום אל-פחם 23,585 245,421.4 000091-91 53.99%53.99% 28.60%28.60% 5169 3.3 קריית טבעון 9,515 5,007,894.7 000021-21 75.81%75.81% 63.01%63.01% 5169 3.3 קציר 1,491 877,058.8 000014-פחות מ-15 65.98%65.98% 52.42%52.42% 5169 3.3 כאוכב אבו אל-היג'א 1,834 447,317.1 000014-פחות מ-15 62.51%62.51% 38.23%38.23% 5169 3.3 ירכא 8,090 372,811.1 000044-44 54.46%54.46% 34.52%34.52% 5169 3.3 בית שאן 11,181 353,829.1 000030-30 68.44%68.44% 48.77%48.77% 5169 3.3 ערערה 9,081 300,695.4 000032-32 45.23%45.23% 25.27%25.27% 5169 3.3 כפר קרע 8,320 263,291.1 000031-31 61.28%61.28% 38.45%38.45% 5169 3.3 דיר אל-אסד 4,200 238,636.4 000021-21 59.21%59.21% 37.17%37.17% 5169 3.3 נתיבות 24,781 205,651.5 000047-47 47.51%47.51% 30.20%30.20% 5169 3.3 לקיה 3,489 58,247.1 000014-פחות מ-15 26.01%26.01% 10.06%10.06% 5169 3.3 אום בטין 527 33,566.9 000014-פחות מ-15 15.73%15.73% 05.78%5.78% 5179 3.2 בית חשמונאי 1,494 878,823.5 000000-0 99.99%מעל 90% 72.41%72.41% 5179 3.2 אשדוד 124,324 473,976.4 000382-382 64.34%64.34% 47.70%47.70% 5179 3.2 סח'נין 17,481 397,295.5 000038-38 62.49%62.49% 38.28%38.28% 5179 3.2 קריית מלאכי 15,207 317,473.9 000036-36 52.84%52.84% 34.05%34.05% 5179 3.2 קדומים 2,862 298,125.0 000014-פחות מ-15 68.49%68.49% 50.12%50.12% 5179 3.2 ערערה בנגב 3,187 50,992.0 000014-פחות מ-15 27.92%27.92% 12.17%12.17% 5189 3.1 שמשית 1,577 1,577,000.0 000014-פחות מ-15 99.99%מעל 90% 77.76%77.76% 5189 3.1 אילת 28,534 726,056.0 000035-35 79.37%79.37% 59.91%59.91% 5189 3.1 חורפיש 4,048 525,714.3 000014-פחות מ-15 68.92%68.92% 48.23%48.23% 5189 3.1 נעלה 1,472 507,586.2 000000-0 65.92%65.92% 50.40%50.40% 5189 3.1 ניצן 1,720 452,631.6 000000-0 63.84%63.84% 46.21%46.21% 5189 3.1 צפת 16,403 190,069.5 000040-40 40.08%40.08% 26.93%26.93% 5199 3.0 נוף הגליל 22,261 1,040,233.6 000063-63 70.80%70.80% 54.94%54.94% 5199 3.0 טירה 12,501 364,460.6 000058-58 56.51%56.51% 34.02%34.02% 5199 3.0 טבריה 24,419 293,145.3 000085-85 58.61%58.61% 43.19%43.19% 5199 3.0 ג'ת 5,577 268,125.0 000017-17 57.58%57.58% 36.74%36.74% 5199 3.0 עילוט 2,766 149,513.5 000014-פחות מ-15 52.26%52.26% 26.79%26.79% 5209 2.9 מיתר 6,954 632,181.8 000014-פחות מ-15 99.99%מעל 90% 70.78%70.78% 5209 2.9 אבו סנאן 7,698 381,089.1 000023-23 66.94%66.94% 41.46%41.46% 5209 2.9 מעלה עירון 6,940 265,900.4 000025-25 51.72%51.72% 27.97%27.97% 5209 2.9 עראבה 10,971 245,436.2 000018-18 59.64%59.64% 34.99%34.99% 5209 2.9 טובא-זנגריה 2,338 185,555.6 000014-פחות מ-15 59.02%59.02% 32.22%32.22% 5209 2.9 אלעד 24,214 184,839.7 000016-16 28.12%28.12% 14.68%14.68% 5219 2.8 מעיליא 1,818 909,000.0 000014-פחות מ-15 64.22%64.22% 45.95%45.95% 5219 2.8 מג'דל שמס 4,849 646,533.3 000018-18 63.55%63.55% 41.44%41.44% 5219 2.8 יפיע 8,347 336,572.6 000020-20 54.53%54.53% 32.01%32.01% 5219 2.8 כפר כנא 9,055 233,376.3 000017-17 60.16%60.16% 35.14%35.14% 5219 2.8 כסרא-סמיע 3,352 226,486.5 000014-פחות מ-15 61.15%61.15% 35.73%35.73% 5219 2.8 שעב 2,933 223,893.1 000014-פחות מ-15 62.33%62.33% 36.93%36.93% 5219 2.8 ירושלים 385,710 190,870.0 001307-1,307 53.23%53.23% 34.41%34.41% 5219 2.8 בית שמש 51,492 100,315.6 000081-81 34.83%34.83% 22.44%22.44% 5219 2.8 תל שבע 4,050 51,658.2 000021-21 27.75%27.75% 12.38%12.38% 5229 2.7 הר אדר 2,278 1,084,761.9 000014-פחות מ-15 89.80%89.80% 72.69%72.69% 5229 2.7 עכו 26,613 804,018.1 000114-114 70.65%70.65% 51.42%51.42% 5229 2.7 יד בנימין 3,027 360,357.1 000014-פחות מ-15 53.24%53.24% 36.36%36.36% 5229 2.7 סולם 1,338 297,333.3 000014-פחות מ-15 70.32%70.32% 44.11%44.11% 5229 2.7 כוכב השחר 1,674 220,263.2 000000-0 54.54%54.54% 37.67%37.67% 5229 2.7 אבטין 892 168,301.9 000014-פחות מ-15 56.74%56.74% 32.11%32.11% 5239 2.6 אחוזת ברק 1,780 1,271,428.6 000014-פחות מ-15 88.12%88.12% 69.14%69.14% 5239 2.6 צור יצחק 4,052 368,363.6 000014-פחות מ-15 72.67%72.67% 53.27%53.27% 5239 2.6 באקה אל-גרביה 13,782 326,587.7 000042-42 59.45%59.45% 35.07%35.07% 5239 2.6 קצר א-סר 267 24,953.3 000014-פחות מ-15 16.91%16.91% 07.08%7.08% 5249 2.5 נווה דניאל 1,645 498,484.8 000000-0 76.51%76.51% 57.72%57.72% 5249 2.5 כפר מנדא 5,962 154,056.8 000025-25 52.16%52.16% 26.18%26.18% 5249 2.5 בני ברק 92,554 127,432.2 000306-306 33.54%33.54% 19.94%19.94% 5259 2.4 כפר האורנים 1,496 1,360,000.0 000000-0 82.53%82.53% 67.11%67.11% 5259 2.4 מתן 2,106 1,238,823.5 000014-פחות מ-15 81.85%81.85% 66.91%66.91% 5259 2.4 ריינה 6,906 336,878.0 000017-17 46.89%46.89% 25.84%25.84% 5259 2.4 טורעאן 6,131 329,623.7 000014-פחות מ-15 61.30%61.30% 35.11%35.11% 5259 2.4 מוקייבלה 1,689 225,200.0 000014-פחות מ-15 62.54%62.54% 34.68%34.68% 5259 2.4 עין מאהל 4,962 224,524.9 000031-31 60.58%60.58% 35.47%35.47% 5269 2.3 משהד 3,701 251,768.7 000014-פחות מ-15 55.16%55.16% 29.60%29.60% 5269 2.3 ביר אל-מכסור 3,362 196,608.2 000014-פחות מ-15 61.79%61.79% 36.81%36.81% 5269 2.3 רהט 18,539 82,505.6 000054-54 36.87%36.87% 16.75%16.75% 5279 2.2 יקנעם עילית 13,917 1,095,826.8 000024-24 77.75%77.75% 62.23%62.23% 5279 2.2 עתלית 5,416 404,179.1 000014-פחות מ-15 70.55%70.55% 53.77%53.77% 5279 2.2 אכסאל 6,241 297,190.5 000020-20 58.66%58.66% 32.67%32.67% 5279 2.2 כעביה-טבאש-חג'אג'רה 2,493 228,715.6 000014-פחות מ-15 52.15%52.15% 26.87%26.87% 5289 2.1 דבוריה 4,881 443,727.3 000014-פחות מ-15 59.32%59.32% 37.65%37.65% 5289 2.1 אעבלין 5,696 358,239.0 000014-פחות מ-15 58.88%58.88% 36.74%36.74% 5289 2.1 טייבה 19,222 311,035.6 000081-81 50.28%50.28% 28.16%28.16% 5289 2.1 בועיינה-נוג'ידאת 4,064 250,864.2 000014-פחות מ-15 62.64%62.64% 36.07%36.07% 5289 2.1 בסמת טבעון 3,031 242,480.0 000014-פחות מ-15 53.31%53.31% 29.91%29.91% 5289 2.1 שגב-שלום 2,178 54,044.7 000014-פחות מ-15 26.83%26.83% 11.50%11.50% 5299 2.0 צור משה 1,704 2,130,000.0 000014-פחות מ-15 67.89%67.89% 54.96%54.96% 5299 2.0 גבעת ברנר 1,532 1,094,285.7 000014-פחות מ-15 77.22%77.22% 62.29%62.29% 5299 2.0 ג'ולס 3,510 540,000.0 000014-פחות מ-15 69.00%69.00% 49.93%49.93% 5299 2.0 בוקעאתא 2,267 462,653.1 000015-15 69.00%69.00% 46.02%46.02% 5299 2.0 מבוא חורון 1,831 406,888.9 000014-פחות מ-15 51.36%51.36% 32.67%32.67% 5299 2.0 שפרעם 18,218 366,559.4 000066-66 61.07%61.07% 38.88%38.88% 5299 2.0 מזרעה 1,689 331,176.5 000014-פחות מ-15 61.63%61.63% 38.22%38.22% 5299 2.0 עין קנייא 909 324,642.9 000014-פחות מ-15 72.84%72.84% 50.72%50.72% 5299 2.0 תקוע 2,569 321,125.0 000000-0 56.71%56.71% 37.37%37.37% 5299 2.0 פדואל 1,651 311,509.4 000000-0 75.28%75.28% 51.40%51.40% 5299 2.0 כאבול 5,140 309,638.6 000014-פחות מ-15 55.26%55.26% 34.31%34.31% 5299 2.0 כפר מצר 1,255 298,809.5 000014-פחות מ-15 58.46%58.46% 33.84%33.84% 5299 2.0 טמרה 15,056 294,638.0 000051-51 57.91%57.91% 34.75%34.75% 5299 2.0 צופים 1,519 281,296.3 000000-0 67.02%67.02% 49.39%49.39% 5299 2.0 טלמון 3,398 271,840.0 000014-פחות מ-15 66.96%66.96% 46.18%46.18% 5299 2.0 זמר 3,010 266,371.7 000014-פחות מ-15 58.22%58.22% 34.61%34.61% 5299 2.0 יקיר 1,674 246,176.5 000000-0 69.69%69.69% 49.39%49.39% 5299 2.0 ברקת 1,217 238,627.5 000014-פחות מ-15 39.10%39.10% 24.61%24.61% 5299 2.0 אבני חפץ 1,399 233,166.7 000014-פחות מ-15 54.26%54.26% 38.53%38.53% 5299 2.0 שבלי - אום אל-גנם 2,448 228,785.0 000014-פחות מ-15 65.37%65.37% 41.55%41.55% 5299 2.0 נוקדים 1,367 227,833.3 000000-0 48.26%48.26% 34.13%34.13% 5299 2.0 כפר חב"ד 4,157 219,947.1 000014-פחות מ-15 42.67%42.67% 26.01%26.01% 5299 2.0 מצפה יריחו 1,648 219,733.3 000014-פחות מ-15 53.45%53.45% 36.53%36.53% 5299 2.0 עלי זהב 2,965 204,482.8 000000-0 66.99%66.99% 41.51%41.51% 5299 2.0 פסגות 1,313 193,088.2 000000-0 65.41%65.41% 45.50%45.50% 5299 2.0 נאעורה 887 188,723.4 000014-פחות מ-15 63.50%63.50% 37.61%37.61% 5299 2.0 שילה 2,896 178,765.4 000000-0 48.82%48.82% 29.57%29.57% 5299 2.0 עין נקובא 1,254 169,459.5 000014-פחות מ-15 49.29%49.29% 27.52%27.52% 5299 2.0 יבנאל 1,530 162,766.0 000014-פחות מ-15 36.83%36.83% 25.20%25.20% 5299 2.0 עלי 2,863 155,597.8 000014-פחות מ-15 59.58%59.58% 41.38%41.38% 5299 2.0 רכסים 7,201 145,474.7 000014-פחות מ-15 35.11%35.11% 20.17%20.17% 5299 2.0 עוזייר 1,030 128,750.0 000014-פחות מ-15 59.16%59.16% 31.14%31.14% 5299 2.0 ע'ג'ר 549 94,655.2 000014-פחות מ-15 52.19%52.19% 30.33%30.33% 5299 2.0 כסיפה 4,250 66,406.3 000014-פחות מ-15 20.20%20.20% 08.29%8.29% 5299 2.0 חורה 3,860 59,111.8 000014-פחות מ-15 21.07%21.07% 09.01%9.01% 5299 2.0 אבו תלול 261 29,000.0 000014-פחות מ-15 15.24%15.24% 06.24%6.24% 5299 2.0 א-סייד 352 26,074.1 000000-0 08.24%8.24% 02.54%2.54% 5299 2.0 ביר הדאג' 259 21,764.7 000014-פחות מ-15 02.64%2.64% 00.95%0.95% 5309 1.9 רמלה 41,524 442,686.6 000188-188 61.27%61.27% 41.92%41.92% 5319 1.8 ג'סר א-זרקא 4,457 187,268.9 000021-21 62.30%62.30% 40.83%40.83% 5329 1.7 הושעיה 1,488 513,103.4 000000-0 84.39%84.39% 63.81%63.81% 5329 1.7 כפר אדומים 2,881 379,078.9 000000-0 70.59%70.59% 50.50%50.50% 5329 1.7 תפרח 1,288 171,733.3 000014-פחות מ-15 35.13%35.13% 19.53%19.53% 5339 1.6 נצרת 37,964 457,397.6 000123-123 59.25%59.25% 36.13%36.13% 5369 1.3 ביתר עילית 19,638 77,375.9 000014-פחות מ-15 24.16%24.16% 11.94%11.94% 5409 0.9 מעגן מיכאל 1,019 536,315.8 000014-פחות מ-15 78.84%78.84% 62.87%62.87% 5409 0.9 עפרה 2,056 467,272.7 000000-0 72.32%72.32% 53.38%53.38% 5409 0.9 חספין 966 284,117.6 000000-0 46.71%46.71% 33.11%33.11% 5409 0.9 ברכה 1,768 166,792.5 000014-פחות מ-15 53.98%53.98% 32.41%32.41% 5489 0.1 מודיעין עילית 37,241 114,976.8 000025-25 25.58%25.58% 13.00%13.00% 5499 0.0 נוף איילון 1,653 344,375.0 000000-0 99.99%מעל 90% 74.62%74.62%

ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על ישראל

משך הזמן הארוך בצל המגפה השפיע באופן משמעותי על תחומים רבים במדינה; על החברה, הכלכלה, המערכת הפוליטית, המחאה נגד השלטון, מערכת החינוך, הספורט, איכות סביבה, תעשיית המוזיקה, קהילות כמו הקהילה הגאה, אלימות במשפחה, אלימות מינית בתוך המשפחה,^[58] צריכת האינטרנט הביתית ועוד.

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: הערות שוליים רבות הוכנסו בתור קישורים פנימיים.

ערך מורחב – מערכת הבריאות בישראל

ב-23 בינואר 2020 פורסמו הנחיות התגוננות מפני נשאי הנגיף.^[59]

בהתאם לצורך הוקמו או נסגרו מחלקות מיוחדות לטיפול בקורונה. למשל, בבית חולים שיבא הוכשר במהלך מרץ חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ לחולים קשים.

במרץ 2020, בעקבות בידוד או הידבקות של הצוותים הרפואיים בנגיף, נסגרו מחלקות וצומצמה פעילות בבתי חולים רבים.^[60] כדי לפתור את בעיית כוח האדם שנוצרה, גויסו סטודנטים לרפואה וקוצרו תורנויות תוך מעבר למשמרות.

ב-23 במרץ, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות הנגיף, פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח שמשרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.^[61]

במאי 2020 מונה פרופ' נמרוד מימון לעמוד בראש "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים. באוגוסט, הממשלה אישרה תוכנית, שמטרתה הפגת בדידות, קטיעת שרשראות הדבקה וטיפול בצרכי האזרחים הוותיקים.^[62]

ביוני 2020, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים,^[63] וביולי הוגדל התקציב נוסף.^[64] כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף ה'תשפ"א. בסוף יולי, התקיימה שביתת אחיות ואחים שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים.^[65]

באוגוסט 2020, דווח על עומסים בחלק ממחלקות בתי החולים.^[66] בספטמבר, החלו חלק מבתי החולים בהעברת מאושפזים לבתי חולים אחרים בשל עומס. רופאים בגמלאות נקראו לסייע.^{[מ 1][מ 2]} בחורף נמשכו עומסים גדולים גם במהלך הסגר השלישי.^{[מ 3]} בתי חולים ציבוריים היו גם במצוקה כספית,.^{[מ 4]} היו שנאלצו להמתין באמבולנס עד הכנסתם לבית החולים.^{[מ 5]}

ביולי 2021 התקיימה שביתה של חלק ממערכת הבריאות, במחאה על הפסקת ההעסקה של כ-200 עובדים שגויסו במהלך המגפה.^[67] לאחר 3 ימים, היא הוקפאה בעקבות שיחות עם השר הורוביץ.^[68] עומסים נרשמו בבתי החולים באוגוסט.^[69] לקראת סוף החודש, איימו חלק מבתי החולים בשביתה.^[70] השביתה הסתיימה בתחילת ספטמבר.^[71] היו עומסים גם בחודש זה ובינואר - פברואר 2022,^[72] ומחסור במנות דם פגע גם הוא ביכולת לספק טיפול איכותי.^[73]

הטיפול שניתן בבתי החולים היה תומך ולא ישיר וכולל מתן חמצן, עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה כאשר עולה חשד לזיהום חיידקי, ובמידת הצורך הנשמה מלאכותית מכנית.

במסגרת טיפול תרופתי תחילה נוסה טיפול עם תרופה בשם כלורוקווין, והוצע גם טיפול בתרופה בשם קלטרה (אנ') שמוכרת בטיפול נגד HIV, ובתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית בשם רמדסיביר.^{[מ 6]} עם הזמן נוספו תרופות כמו רגנקוב (אנ'), Nirmatrelvir ומולנופיראוויר.

היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על מפוח הנשמה. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד.^{[מ 7]} היו גם חברות פרטיות שפיתחו פתרונות חלופיים.

ערך מורחב – חקירה אפידמיולוגית

אחד הכלים העיקריים שהשתמשו בהם עוד מתחילת הגעת המגפה לישראל היו החקירות האפידמיולוגיות.

נוהל החקירות החקירות האפידמיולוגיות שונה מספר פעמים במהלך תקופת המגפה.^{[מ 8][מ 9]} באוגוסט 2020 הוקמה מפקדת "אלון" כדי לעזור במערך. משך זמן החקירה האפידמיולוגית השתנה בהתאם לתחלואה ונע על טווח של מספר ימים,^[74] כאשר היעד לקטיעת שרשראות ההדבקה היה 48 שעות לכל היותר, כולל הבדיקות. בירידת התחלואה של נובמבר משך זמן החקירה ירד לכ-24 שעות.^{[מ 10]} קושי נוסף היה באי שיתוף הפעולה מצד חלק מהנשאלים. אפקטיביות המערך תהיה מלאה כשמספר הנדבקים היומי הוא כמאות חולים. גורמים אלו ואחרים השפיעו על מידת היעילות של הבדיקות שהשתנו בתקופות השונות.^[75][76]

תוך זמן קצר נוצר שיתוף פעולה של מספר גורמים במטרה להגביר את כמות המידע לגבי נדבקים, בניסיון להתחקות אחר התפשטות המגפה. יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע בחקירות אפידמיולוגיות. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושק יישום "המגן" מטעם משרד הבריאות שמטרתו זהה. היישום התפרסם בקוד פתוח וסייע לקבוע האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת וצריך להיכנס לבידוד.^[77] היישום נבדק על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בו ליקויים. במקביל, קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה.^[78]

ערך מורחב – בדיקת קורונה

בדיקות לאיתור מהיר של חולים מסייע באופן יעיל לצמצום ההדבקה על ידי בידודם^[79]. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, חשוב לקבל תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.

הן שימשו במרבית שלבי המגפה גם עבור עובדים חיוניים או אזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד לקבלת מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מסגר.^[80]

ב-12 במרץ 2020 הודיעו נציגי ארגוני המעבדות הרפואיות שהמעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום.^[81] בשלב זה לא אושרו בדיקות רבות בגלל מחסור בבדיקות ותקצוב.^{[מ 11]} בעקבות העומס הגובר אושר להן לפעול גם בסופי שבוע ובמקביל נפתחו מעבדות נוספות, ובמהרה גדל קצב הבדיקות ביום ל-2,400,^[82] בנוסף, שונו הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא אישור מראש.^[83] קצב הבדיקות המשיך לעלות בהדרגה, והגיע ב-27 במרץ, על פי הדיווחים הרשמיים, לכ-6,000 בדיקות ביום, אם כי במעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות.^[84][85] במקביל, נחנכו מתחמי בדיקות לנוסעים ברכב פרטי.^{[מ 12]} צה"ל הסב מעבדה בבסיס צריפין המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים.^{[מ 13]} ב-25 במרץ נמסר מטעם המנכ"ל בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.

למרות הפעולות שננקטו, עם הגידול במספר הנדבקים התמעטו הן הבדיקות הזמינות והן הצוותים הרפואיים הזמינים לכך.^[86]

לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוען. מסיבה זו היו מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. לכן ההערכה הייתה שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים.^[87]

השיבושים בביצוע מהיר של בדיקות הגבירו חשיפה של חולים בסיכון לנגיף. למשל, אי ביצוע בדיקות במועד היה אחד הגורמים להדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו נדבקו עשרות חולים בסיכון, זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, והבדיקות לשוהים נערכו רק לאחר כשבועיים.

למרות תכנון הממשלה להמשיך להגביר במהירות את קצב הבדיקות,^[84] התכנונים לא יצאו לפועל כמתוכנן עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים).^{[מ 14]} עם זאת, באפריל אותר חומר חלופי^[88] ובוצעו עסקאות רכש להגדלת המלאי.^{[מ 15][89][מ 16]}

במקביל הוקלו הקריטריונים לקבלת הפנייה לבדיקת קורונה, והתאפשרה קבלת הפנייה גם דרך רופא המשפחה. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא.^[90]

ב-13 באפריל, הושלם באיחור יעד ממשלתי להגעה לכ-10 אלף בדיקות ביום, ובהמשך החודש הייתה ישראל בין המדינות המובילות בעולם במספר הבדיקות לנפש^[91] (ובשיאה הייתה ראשונה למעט מדינות קטנות יותר - איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ואסטוניה). בשלב זה הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקה עמד על כ-7 ימים בממוצע^{[מ 17]} לעומת על 3 ימים במרץ.^[92]

בשלבים אלו רכש משרד הבריאות בדיקות לזיהוי נוגדנים (סרולוגית). מטרתן גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור בכך שימצאו נדבקים שלא אומתו. בדיקות אלו שימשו בכמה סקרים שפורסמו. במקביל התייעלה יכולתן של קופות חולים ליטול בדיקות, יחד עם מד"א.^[93] החל משלב זה דגש מיוחד ניתן לביצוע בדיקות בבתי אבות.^[94][95]

ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל תחלואה נוסף.^[96] כדי להפחית סיכוי לקריסה, הוחלט להתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים.^{[מ 18]} בסוף מאי, החליט יולי אדלשטיין להרחיב את הקריטריונים. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להיבדק והותרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל.^{[מ 19]} בהמשך שונו בהתאם לצורך.^[97]

ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע.^{[מ 20]} באותו השלב, המתשאלות היו בעיקר אחיות שגויסו.^{[מ 21]} הוקמה מפקדת "אלון" לצורך הגדלת כמות התשאולים.

בשיא הגל השלישי ב-11 בינואר 2021 נבדקו 120 אלף איש בבדיקות PCR ביום. ובגל הרביעי ב-13 בספטמבר הגיעו לשיא של 179 אלף בדיקות PCR ביום.^[98]

עם הזמן נכנסו לשימוש בדיקות מהירות יותר, שאיפשרו כניסה למקומות ואירועים.^[99][100] בשלהי 2021 הן אף שימשו לפטור לבידוד במקרים מסוימים.

ב-5 בינואר 2022 בעקבות העומסים במתחמי הבדיקות, אושר מתווה בדיקות לפיו רק אנשים מעל גיל 60 וקבוצות סיכון יוכלו לבצע בדיקות PCR, בעוד היתר יידרשו לבדיקות אנטיגן מהירות אך פחות מדויקות.^[101] ב-12 בינואר הותרו בדיקות ה-PCR לכולם, אך עם קדימות לגילאי 60 ומעלה ולקבוצות סיכון.^[102] ב-18 בינואר הוחלט לשוב למתווה הקודם. בפברואר, שכבות גיל נוספות יכלו להבדק ב-PCR.

חוקרים ממכון ויצמן למדע הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים. קבוצת חוקרים נוספת מהמכון פיתחה בשיתוף עם המרכז הרפואי וולפסון פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח כדי לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים.^[103] באוניברסיטת באר שבע, פותח מנגנון לאיתור נדבקים בעזרת ביוב.^[104]

אלי שפרכר פיתח מודל^[105] לחיזוי תחלואת הקורונה שאומצה על ידי הממונה רוני גמזו בשילוב עם מודלים אחרים. במכון ויצמן למדע פותח מודל^[106] לזיהוי תחלואה סמויה ביישובים.

לאחר מחסור שהתעורר במטושים, חברת MyHeritage תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל. חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה.

בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, והמוסד סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות.^{[מ 22]} עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד. עודפים רבים של ציוד מגן נותרו בסין כאשר לספקים לא הייתה יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות. בהמשך לכך, חברת ישראייר הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן.^{[מ 23]}

ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם.^{[מ 24]} בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת גל התחלואה הראשון.^{[מ 25]}

משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית, לקישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה.^{[מ 26]}

ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ליו"ר ועדת הקורונה עופר שלח ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים.^{[מ 27]} נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של המועצה הלאומית לביואתיקה, הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים.^{[מ 28]}

לקראת עונת השפעת והחשש מתחלואה כפולה, הוצהר שכמות חיסוני השפעת שנרכשה הוכפלה.^{[מ 29]}

ב-12 ביולי הפיץ משרד הבריאות הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה^{[מ 30]} במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם.^[107] הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן הטיפול הרפואי ודחיפותו, לצד ביצוע ניסוים קליניים. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים.

בין ההנחיות החדשות חולים בעלי ריווי חמצן בדם של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. נטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. על פי ד"ר מיקי הלברטל, מנכ"ל בית החולים רמב"ם, בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז.^[108]

אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בהנחיות הטיפול לפיהן יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.^[109] לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. בנוסף טען בן-עמי שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם.^[110]

עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שהתירה המשך שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוכה. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו בתחילתה.

המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים^[111] ולא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, סיוע המשטרה ודיווח אזרחים ב"מלשינון".

במרץ 2020, בעקבות עלייה מעריכית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים עם 100 משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של 10 אנשים ולבסוף ל-2 אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, הוטל הסגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים. בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו להיפתח מוסדות החינוך. ההקלות המשיכו במהלך מאי.

בסוף מאי, המנכ"ל היוצא, משה בר סימן טוב, דיווח שזוהתה עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם המבוגרים, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף המנכ"ל. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".^[112] תמך שסיוע כלכלי יאפשר לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות. למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות.^[113] בהמשך, הוחזרו מגבלות.

אחרי מינויו לממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' רוני גמזו לגבש תוכנית שלא הגיעה לכדי יישום.^[114]

בהמשך, הוקלה הכניסה בטיסות למדינה כחלק ממתווה. בסוף 2020 הוטלו 2 סגרים ארציים נוספים וביניהם הקלות. לאחר צמצום הטיסות בתקופת הסגר, הותרה הכניסה לפי מתווה ששונה מספר פעמים. העלייה בתחלואה בקיץ 2021 טופלה באמצעות ריחוק מצומצם יחסית לעבר וצעדים אחרים. בסוף 2021, על רקע התפשטות וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה בעולם,^[115] הממשלה הידקה קלות את ההנחיות בשטח במדינה.

במהלך המגפה, הוטלו סגרים מקומיים או הגבלות מקומיות. בתחילה, הופעלו בעיקר תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), כשהראשונה הייתה בני ברק. בהמשך הוחלפו בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. לפי תוכנית הרמזור, ההגבלות היו אמורות להיקבע לפי צבע היישובים.

ערכים מורחבים – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש

אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות עם הנגיף הוא שתסמיניו וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאיו ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, ולכל צעד חשוב במניעת התפשטות המגפה הוא בידוד של מי שנחשד שהוא חולה, או מי שחזר ממדינה נגועה.

ב-12 בפברואר 2020 פרסם משרד הבריאות צו, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.^[116] צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית.^[117]

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.^[118]

בחודש מרץ 2020, הקים משרד הביטחון "מתקני בידוד חוץ-ביתיים", על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי. מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע פיקוד העורף: מתקני יחד למען החייל, מלונות ובהם דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים.^[119]

כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז הגריאטרי בראשון לציון מלב"ן שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות.^[120] לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ 2020 הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה. באופן דומה, כוונתו לפנות את המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.^[121]

מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.

בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד,^[122] והוחלט לפתוח תיקים פליליים כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.^[123]

ב-16 במרץ 2020 אישרה הממשלה את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), שאפשרו איכון סלולרי של חולה קורונה ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות. בנוסף אושרו תקנות שעת חירום נוספות שהסמיכו את השב"כ לעשות שימוש ב'כלי' כדי לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית.

בעקבות דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פירוט היסטוריית השיחות.^[124] בהמשך, קודם חוק שיחליף את התקנות. האיכון הופסק ביוני. ביולי, אושר חוק שהסמיך את השב"כ לסייע למשרד הבריאות בחקירות אפידמיולוגיות באופן זה.^[125]

בהמשך קבעה ועדת השרים שהסתייעות בשב"כ לחקירות אפידמיולוגיות תוגבל למקרים נקודתיים, החל מ-20 בינואר 2021 בכפוף לתנאים.^[126]

ב-1 במרץ 2021 קבע בג"ץ, בהרכב של שבעה שופטים, שאיכון שב"כ לגבי כלל האוכלוסייה יופסק ויוגבל רק לחולים שלא משתפים פעולה עם החקירה האפידמיולוגית. בסוף מרץ 2021 החליטה ועדת חוץ וביטחון שיופסק האיכון.^[127] בסוף אותה שנה חודשו האיכונים לזמן קצר בעקבות התפשטות וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה.^[128]

במהלך המגפה בוצע שימוש גם במערכת שמעבירה מיקום מבודדים במסרונים כחלק מהניסיון להדק את האכיפה.^[129]

ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על ישראל#סגירת גבולות בין-לאומיים

עוד לפני שהתגלו חולים בישראל, נקטו הרשויות פעולות ראשוניות למניעת כניסת המחלה למדינה על ידי נשאים החוזרים ממדינות נגועות. החוזרים מחוץ לארץ נדרשו להיכנס לבידוד, ומי ששהה בשבועיים האחרונים במדינה נגועה, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ופיתח תסמינים של המחלה נדרש להגיע לבית חולים.

תחילה, חלה ההוראה רק על החוזרים מווהאן שבסין, אולם בהדרגה התרחבה למדינות נוספות בהן הייתה כמות גבוהה של נדבקים, וב-9 במרץ 2020 ההוראה כללה את החוזרים מכל המדינות, וצומצמו הטיסות אל מחוץ לישראל.

באמצע אוגוסט הותרה חזרה מחוץ לישראל בלי בידוד על בסיס מנגנון משתנה שהגדיר "מדינות ירוקות" שלא מצריכות בידוד. בדצמבר שבו והוגדרו כל המדינות כאדומות. במהלך 2021 התעדכנו ההנחיות כשאיום בולט היה זני קורונה חדשים אשר נוצרים מתשניות ועשוים לשנות את תכונות הנגיף.

בתחילת המגפה שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וסיגל סדצקי. בהמשך נוהג זה צוצמם ואף פסק. ב-20 באפריל 2020, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה למשרד ראש הממשלה בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות.^[130]

בכירי משרד הבריאות הרבו להתראיין מידי ערב על מנת להעביר מסרים לציבור.^[131][132]

פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי.^[133] המשרד לשוויון חברתי הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר כל-זכות הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות.^[134] ארגון נגישות ישראל קרא ב-19 במרץ 2020 להנגיש את השירותים לאנשים עם מוגבלות.^[135] ציבורים שונים התריעו בתחילת המגפה על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון ערבית, צרפתית, רוסית ואמהרית.

הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם לשכת הפרסום הממשלתית ששודרו ביוטיוב, בטלוויזיה ברשתות החברתיות וכו'.^[136][137] למשל, הופץ סרטון המציג את שרשרת ההדבקה. הסרטון הופץ במספר שפות ובמספר מדינות ביקשו להשתמש בסרטון.^[138]

כמעט שנה לאחר תחילתה, מערך ההסברה הייעודי למגפה טרם פעל.^[139] הוא הוקם בספטמבר 2021.^[140]

לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות. האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות^[141] ופיקוד העורף^[142] הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים למגפה.

ב-17 במרץ 2020, הוציאו אנשי הדת בחברה הערבית הוראה לסגור את מקומות התפילה, וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים.^[143] במאי 2020 הוקם משל"ט במזרח ירושלים בראשות בן צבי אליאסי במטרה לרכז בגוף אחד טיפול בצורכי התושבים.^[144]

אל מול עדויות של הפרת הנחיות במגזר החרדי, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור זה, ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.^[145][146] בזמן המשבר הוקם מטה הסברה נפרד לציבור החרדי, בניהולם של יועצי התקשורת מני חדד ואבי בלומנטל,^[147] הופעלו אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.^[148] ב-16 באפריל 2020 נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי הטלפונים הכשרים, חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.^[149]

הרב אלימלך פירר פרסם מאמר על דעתם של הרבנים חיים קניבסקי, גרשון אדלשטיין ושלום כהן בו קריאה לכל מי שיכול – ללכת להתחסן.^[150]

במהלך חודש אפריל חל מיתון בהידבקות. תוצאה זו יוחסה להקשחת המדיניות. מאידך נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו, בשל צמצום מלאי הריאגנטים הדרושים לביצוען. לכן מספר הנשאים המאומתים אינו העיד על מספר הנשאים בפועל.

ב-24 במרץ 2020, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג לשריו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל. פרופ' גבי ברבש, שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי.^[151] התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והמחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה, המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה, כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה, אבל הורידה את התחלואה והתמותה ("שיטוח העקומה"). היה חשש שתחלואה גבוהה בזמן קצר תיצור עומס ואף קריסה בבתי החולים. במשרד הבריאות קידמו ריחוק חברתי ואף סגר – כך שקצב ההדבקה ירד מתחת ל-1, כלומר קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ.^[152] בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים.^[153]

ב-11 באפריל, פורסם דוח של מכון גרטנר שחקר את קצב ההדבקה במרץ.^[154] ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך לקטון.^[155] מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1.^[156]

בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להישען רק על מדד הנדבקים החדשים, ולכן המדדים שלפיהם בוצעה אמידה של התקדמות הטיפול במגפה כללו בנוסף למספר המאומתים החדשים גם את שיעור החיוביים מכלל הנדבקים ומספר המאושפזים והמתים. ב-13 באפריל ישראל ניצבה במקום 6 מתוך 23 מדינות המערב במספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש.^[157] חודש לאחר מכן השתפר הדירוג, בעוד ששיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת, בחלק ניכר מהאוכלוסייה (ואף בכנסת^[158]) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות. תוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי, שבו דווחה התפרצות גדולה בבית ספר בבירה.^[159][160]

למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל עשתה כ-10 אלף בדיקות.

ב-30 במרץ, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה העריכו שהמגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל.^[161] לפי המדד, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות המאומתים היומית הידועה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18.^[162]

לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי.

לפי מחקר באוניברסיטת תל אביב ממאי, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מארצות הברית, והיתר בעיקר מאירופה, בייחוד בלגיה וצרפת. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין דרום קוריאה וסינגפור, מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות. נוסעי האונייה "דיימונד פרינסס", שהובאו היישר לבידוד כששבו מיפן לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסרו טיסות מסין. כמו כן, מהמחקר עלה שחלקם לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד, מה שתרם להדבקה.^[163]

בסוף מאי עלה מספר החולים המאומתים החדשים. בלטו התפרצויות בבתי ספר.^[164] זאת כשבועיים אחרי ביטול הקפסולות במוסדות החינוך. ביוני עלה מספר החולים הקשים החדשים במקביל לעלייה בתחלואה וגורמים נוספים.^[165] מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.^{[מ 31]} גם מספר זה עלה בהמשך. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 40 אלף.

לא היה מערך תחקירים אפידמיולוגי^[166] יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של המטה לביטחון לאומי.^[167][168] בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, מקדם ההדבקה המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות 12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה היה מעל 1.4.^[169] בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של האיחוד האירופי.

בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש".^[170] הממשלה לא הצליחה להורידה. ב-15 בספטמבר מקדם ההדבקה היה 1.551 ומדדי התחלואה גבהו. זאת שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים. היה חשש^[171] מפגיעה בסטנדרט הטיפולי, משחיקת צוותים, ומעליה בעומס על מערכת הבריאות אם לא יינקטו צעדים לריסון ההדבקה ואם לא יוזרמו אמצעים נוספים לדרגי השטח.^[172] אותו עומס היה בבתי החולים וברפואה בקהילה. בהמשך דווח שחלה ירידה באיכות הטיפול הרפואי.^[173]

בתחילת אוקטובר 2020, רק בארגנטינה, מונטנגרו, מקסיקו ואקוודור מספר המתים היומי לנפש היה גבוה יותר. במקביל החלה ירידה במדדים האחרים. מקדם ההדבקה ב-13 באוקטובר היה 0.66. בנובמבר חזר לסביבות 1, כאשר החלה הממשלה להתיר חזרה הדרגתית לפעילות, והתקשתה להתמודד עם קבוצות לחץ שקראו להגביר את קצב הסרת המגבלות. הקנסות למפירים לא הוגדלו בלחץ הסיעות החרדיות.^[174] בהמשך היה מעל 1. עלו המדדים לשיא נוסף. בתחילת הסגר, מקדם ההדבקה ירד מ-כ-1.2 ל-0.9 אך בהמשך עלה ל-0.99.^[175] אחר כך ירד ל-0.79. שבועיים לאחר היציאה מהסגר, החל לעלות לקראת 1, אולם במהלך מרץ 2021 החל לרדת חזרה. למרות הפתיחה הרחבה של המשק, כתוצאה מהחיסון וההדרגתיות התחלואה המשיכה לרדת ומקדם ההדבקה נותר נמוך, לראשונה מאז פרוץ המגפה - חודשיים שלמים לאחר היציאה מהסגר ולא הייתה עלייה בתחלואה. ביוני החלה עליה ומקדם ההדבקה התייצב סביב 1.3.^[176] לאחר מתן מנת חיסון נוספת וצעדים אחרים מקדם ההדבקה החל לרדת ונבלמה העלייה בתחלואה הקשה. דווח על עומסים במערכת הבריאות.^[177] באותם ימים התריעה פרופ' גליה רהב שקיימת ירידה באיכות הטיפול הרפואי.^[178] לקראת סוף ספטמבר החלה ירידה בתחלואה הקשה. בסביבה 20 בנובמבר דווח על עליה בתחלואה לאחר תקופה של ירידה.^[179] פעולות לצורך עיכוב התפשטות זן האומיקרון אפשרו למשל ללמוד עליו, לחסן ואף לרכוש תרופות חדשות.^[180] באמצע ינואר 2022, נרשמו עומסים ברפואה בקהילה לאור עליה חדה בתחלואה.^[47] בהמשך גם בבתי חולים מסוימים.^[181] ב-24 בינואר 2022 ניצבה ישראל במקום הראשון בעולם במספר מאומתים ביחס לאוכלוסייה.^[182] העלייה החדה בהדבקה גרמה לשיבושים רבים במשק. ב-18 בינואר מקדם ההדבקה היה מתחת ל-1 לאחר שבשיא הוא היה מעל 2. ב-8 במרץ היה מעל 1. ב-23 במרץ היה מתחת ל-1.

בסוף 2020, שבו לישראל נדבקים מאיחוד האמירויות, טורקיה אוקראינה וארצות הברית.^[183] חדרו זנים כמו המוטציה הבריטית. חדירת זנים המשיכה להוות איום גם לאחר הירידה בתחלואה.

בתום גל התחלואה הראשון, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך תחקיר ארגוני מדינתי וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר לא התקיים.^[184] לאחר גל התחלואה השלישי, הוקמה במשרד הבריאות וועדה להפקת לקחים על החלטות שהתקבלו במשרד במהלך המגפה.^[185]

חיסון אוכלוסיית ישראל נגד קורונה
נכון ל-1 בפברואר 2023, 13:40[186]
פלקון חיסון פייזר-ביונטק
מקבלי מנת חיסון אחת בלבד	563,685
מקבלי 2 מנות חיסון בלבד	1,645,349
מקבלי 3 מנות חיסון	3,666,874
מקבלי 4 מנות חיסון	846,160
סך הכל מקבלי מנה אחת לפחות	6,722,068

ערך מורחב – מבצע לתת כתף

מבצע לתת כתף לחיסון האוכלוסייה בישראל נפתח ב-20 בדצמבר 2020, לאחר אישור החירום לחיסון במינהל המזון והתרופות האמריקני. בסוף 2020 ישראל הייתה במקום הראשון בעולם במספר המתחסנים ובשיעור המתחסנים ביחס לאוכלוסייה. לאחר מספר שבועות קיבלו את החיסון רבים מאזרחי המדינה. החיסונים הובילו לירידה בתחלואה ובתמותה. ב-30 ביולי 2021 בעקבות התגברות התחלואה, החל מתן מנת החיסון השלישית (חיסון דחף). ב-3 בינואר 2022 החל מתן המנה הרביעית. באותה עת דעכה מגפת הקורונה בישראל, ומבצע החיסונים הסתיים.^{[דרוש מקור]} על פי דו"ח מבקר המדינה מתאריך 21.05.24, חיסוני הקורונה גרמו ללא מעט תופעות לוואי. במשרד הבריאות התקבלו כ-354,200 דיווחים שהועברו מגורמים רפואיים, אך בפועל מידע הנוגע לכ-82% מהדיווחים לא נקלט כלל, ובשל כך לא טופל עקב תקלות טכניות בממשק למערכת נחליאל"י.^[187]

בספטמבר 2024 אושר לשימוש בישראל תרכיב ספייק-וקס עדכני נגד וריאנט JN.1 של קוביד-19 מתוצרת מודרנה לבני 6 חודשים ומעלה.^[188]

ההתמודדות במגפה עוררה את ראשי קהילת המודיעין והביטחון לרתום את המסגרות שתחת פיקודיהם על מנת לסייע ולחזק את הגופים הממלכתיים לטפל במגפה ובהשלכותיה, מעבר לתחומי אחריותם המקובלים.

• אכיפת תקנות הקורונה: אכיפת תקנות הקורונה, במהלכן נרשמו כ-467 אלף דוחות, מרביתם בשל אי עטיית מסכה או יציאה ממקום המגורים במהלך סגר.^[189]
• תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח: עיבוי כוחות שיטור, משמר הגבול ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים.

• מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב: במרץ 2020 הוקם באגף המודיעין מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. המרכז פרסם באופן תקופתי דו"חות מצב והערכות על מגמות בהתפשטות המגפה, והמלצות לגופים הממלכתיים על דרכי פעולה אפשריות.
• פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים: סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים, יחידה 81. המאמצים אלו כללו ייצור של מכונות הנשמה והסבת אמבולנסים.^[190]
• סיוע למשרד הבריאות: שיפור מערכת הנתונים והגברת השליטה על האמצעים בוצע על ידי יחידה 8200.^[191] יחידה 9900 סייעה במתן נתונים על מיקומים גאוגרפיים של חולי קורונה מאותרים.^[192] גם היו שסייעו לבני הגיל השלישי^[193] ולמערכת החינוך.^[194][195]

• תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף: לצורך השליטה של פיקוד העורף במשימות שהוטלו עליו הוקמה מפקדת "אלון".
• חלוקת מצרכים חיוניים: חלוקה על ידי מזון על ידי חיילי פיקוד העורף ובסיוע יחידות אחרות כגון הצנחנים, חלוקת תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. המאמץ מובל על ידי פיקוד העורף.
• פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במהלכם, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים.^[196]
• פיקוד העורף פעל בתחומים נוספים כמו הסברה באמצעות הרשתות החברתיות והעלאת המורל הלאומי באמצעות חיל החינוך והנוער - הופעות הלהקות הצבאיות, הרצאות, ופעילויות נוספות.
• חיל הרפואה השקיע מאמצים לזירוז הליכי בדיקות הקורונה באמצעות פיתוח אמצעים מיוחדים וההשתתפות במאמץ הבדיקות והח�