חיל החינוך והנוער

חיל החינוך והנוער

סמל הכומתה, תג ודגל חיל החינוך והנוער
עם בונה צבא בונה עם
פרטים
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	חיל
בסיס האם	מחנה דורי
פיקוד
יחידת אם	אגף כוח האדם
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקדים	מפקדי החיל

חיל החינוך והנוער הוא חיל הכפוף לאגף כוח האדם בצבא ההגנה לישראל. החיל הוא הסמכות המקצועית הראשית בתחום הפיקודי-חינוכי ובתחום הלאומי-חברתי, המסייעת למפקדי צה"ל במימוש יעדי הצבא. חיל החינוך הוקם בשנת 1984 על בסיס מפקדת קצין חינוך ראשי ומערך קציני ומש"קי החינוך של צה"ל שהוקמו בשנת 1948. במהלך שנות התשעים, עם סגירתם של פיקוד הגדנ"ע ופיקוד הנח"ל, הפך לחיל החינוך והגדנ"ע ובהמשך לחיל החינוך והנוער.

מש"קי החינוך עונדים סיכת חינוך, שרוך בצבע אפור וחובשים כומתה בהתאם ליחידה בה הם משרתים.

1. פיתוח יכולתם של המפקדים למיצוי מרחב העשייה הפיקודי, החינוכי והמנהיגותי.
2. חיזוק תחושת השייכות והמחויבות של מפקדים וחיילים בצה"ל למדינת ישראל, לארץ ישראל, לעם ישראל ומורשתו.
3. הפיכת המפגש הבין תרבותי המתרחש בצבא העם לכלי לפיתוח מודעות ורגישות למורכבות החברה הישראלית, הגברת האחדות והחוסן החברתי.
4. סיוע בטיפוח אקלים יחידה של קשב, דיאלוג ושמירה על כבוד האדם לקידום מימוש יעדי היחידה.
5. סיוע בהטמעת "רוח צה"ל" בקרב מפקדים וחיילים בצה"ל וביחידותיו כחיילים וכאזרחים במדינת ישראל.
6. צבא העם במדינה דמוקרטית: חיזוק וטיפוח תודעת מקומו ומשמעות פעולתו של צה"ל - צבא העם במדינה דמוקרטית, בקרב מפקדים, חיילים, נוער וקהילה.
7. הובלת קידום קליטת העלייה בצה"ל.
8. טיפוח הנכונות והמוכנות של הנוער לשירות משמעותי בכלל וקרבי בפרט.
9. ריכוז וביצוע משימות לאומיות בדגש על משימות חינוכיות-חברתיות וטיפוח אוכלוסייה מיוחדת, בצה"ל ובחברה.

1. הובלת קידום העלייה בצה"ל.
2. פיתוח ערכים וסיוע בהטמעת רוח צה"ל, נורמות ההתנהגות הנגזרות ממנה בקרב מפקדים וחיילים בצה"ל וביחידותיו כחיילים אזרחים במדינת ישראל.
3. פיתוח יכולתם של מפקדים למיצוי מרחב העשייה הפיקודי, חינוכי, ומנהיגותי.
4. ריכוז וביצוע משימות לאומיות בדגש על משימות חינוכיות חברתיות וטיפוח אוכלוסייה מיוחדת בצבא ובחברה.
5. מיצוי ופיתוח מיטבי של כל אחד בחיל הסדיר ובמילואים.
6. מיצוי מיטבי של יכולת החיל תוך קיום תהליכי עבודה משולבים בין מרכזי החיל ובין המרכזים ומטה החיל.
7. הטמעת נורמות של ארגון לומד בחיל.

תג היחידה של חיל החינוך והנוער מורכב מארבע לשונות המשתלבות ללהבה אחת: שלוש מהן מייצגות את שלושת המרכזים השונים של החיל, והרביעית - את מפקדת החיל. יחד, בפעילות משותפת מתואמת - הם יוצרים להבה המסוגלת להניע אחרים. התג החילי משקף את שילוב הכוחות.

התג מיועד לשימושם של החיילים בקורסים השונים שבבה"ד, אנשי מטה/מפקדת החיל, ויחידות שאינן כפופות למרכזים השונים, ביניהן בה"ד החינוך והנוער ויחידות ההסברה השונות.

ערך מורחב – בה"ד החינוך והנוער

בה"ד החינוך והנוער או בשמו שערי אברהם היה ממוקם בעבר בסמוך לצומת רא"ם. מפקדת הבה"ד נכון לשנת 2023 היא סא"ל שיר הנץ. בה"ד החינוך עבר ביולי 2015 לקריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון שבנגב.

בבה"ד עוברים הכשרה כמעט כל בעלי התפקידים בחיל והם:

1. השלמה חילית של צוערים בוגרי בית הספר לקצינים.
2. מד"נים בסיס (גדנ״ע), מד״ן חינוך ומפקדי פרק משימה.
3. מש"קיות חינוך
4. מש"קיות הו"ד (הוראה ופיקוד)
5. החל ממאי 2017 גם משק"י הו"ד בני ישיבות עוברים את בבה"ד את הכשרתם (עד אז עברו את הכשרתם במתקן האזרחי של קורס נתיב לגיור בכפר עציון)
6. מש"קיות עלייה
7. מדריכות מוזיאונים
8. מש"קיות הסברה

המורות החיילות, אשר גם שייכות לחיל, עברו את הכשרתן (הכוללת טירונות וקורס הכשרה) עד סוף 2008 במתקן אזרחי בשם "רמות שפירא" הנמצא במושב בית מאיר ליד ירושלים ולא בבה"ד החינוך. החל מסוף שנת 2008, טירונויות מורות חיילות וכתבי במחנה מתקיימים בבה"ד, אך קורס ההכשרה ממשיך להתקיים במתקן האזרחי "רמות שפירא".

הענף אחראי, בין היתר, על:

• מיון ללהקות הצבאיות ואיתור חבריהן, העברת סדנה מקצועית, חלוקה ללהקות, בחירת רפרטואר, הפקת הלהקות ושיבוצן בפיקודים השונים. חברי הלהקות הצבאיות מופיעים גם בפני קהילות יהודיות מחוץ לישראל במסגרת משלחות של ארגונים יהודיים בינלאומיים.

• משנת 1986 פועלת גם התזמורת הקאמרית של חיל החינוך והנוער.

• מדור הפקות שנותן מענה לכלל ההפקות והאירועים בצה"ל.
• תיאטרון צה"ל, שמעלה מחזות קלאסיים, וכן מחזות מקוריים שעוסקים בחיי חיילי צה"ל וערכים מרכזיים.

• אמן חושים צבאי ומנטליסט צבאי אשר עוברים בבסיסי צה"ל ומקיימים מופעי בידור וטלפתיה.

• פרויקט "תרבות יום א'" ופרויקט "תרבות ברשות" החושפים מדי שנה חיילים מיחידות צה"ל לאירועי תרבות של תיאטרון, מחול, מוזיקה וקולנוע.

• מוקד שירותי חינוך הנותן מענה לכל הצרכים החינוכיים של השטח (אמנים בשכר, מילואים, להקות והרכבים, תיאטרון צה"ל, הגברה ותאורה, מפעילי סדנאות ועוד).

היחידה הוקמה בשנת 1982.

יחידת ההסרטה מפיקה סרטים ועזרים מצולמים בנושאים שמשרתים את מטרות החינוך בצה"ל.

היסטוריה

עד לשנת 1982 היה בחיל החינוך "מדור אמצעי המחשה". המדור הורכב מתא גרפיקה והוצאה לאור, ומתא ערכות שקופיות. באמצע שנות ה-90 שירתו בתא ההסרטה כ-20 חיילים, והוא אימץ את התואר "יחידת ההסרטה".

בראשית שנות ה-2000 הוכנס לשימוש מחשב העריכה הראשון ביחידת ההסרטה. בשנת 2005 חודד יעוד המדור, ושמו של "מדור אמצעי המחשה" שונה ל - "למדור פיתוח כלים חינוכיים".

מבנה יחידת ההסרטה

היחידת מנוהלת על ידי מפקדת היחידה ומפוקחת מקצועית על ידי במאי. ביחידה ארבעה צוותים - הפקה, עריכה, טכני וארכיון. לכל צוות יש ראש צוות, ראשי הצוותים אחראים על רמתו המקצועית של הצוות ועל תפקודו. הם מהווים חונכים מקצועיים של החיילים שמשרתים בו.

משימות יחידת ההסרטה בשגרה

• הפקת כלים חינוכיים ייחודיים למטרות נדרשות.
• מתן שירותי ארכיון סרטים לצורך הסברות, הדרכות פעולות חינוך ושיעורים בנושא הליבה של החיל.
• העלאה של סרטים רלוונטיים לאירועים ומועדים לרשתות השונות, בהתאמם לצורך.
• מתן שירותי עריכת וידאו מקצועיים לכלל יחידות הצבא באמצעות סגלי החינוך ומערך קידום אוכלוסיות. - "עריכות שטח".

במסגרת חיל חינוך מוציא צה"ל מזה שנים רבות משלחות של "עדים במדים". משלחת זו יוצאת לפולין כחלק ממסע למחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית אשר בהם נרצחו יהודים במהלך השואה. במהלך המסע החיילים לוקחים חלק בהכנת הטקסים במחנות וביערות. החיילים מכלל החילות והאגפים נוסעים במדי צהל ולוקחים חלק רגשי וערכי.

לאחר שבמסגרת המסע הוצגה לחיילים דילמה לפיה ייתכן והם ייהפכו בעצם לנאצים. והדברים נחשפו בידי ארגון תורת לחימה תוחקרו הדברים וטופלו באופן אישי על ידי קצין חינוך ראשי תא"ל צבי פייראיזן.^[1]

בעבר נקרא גם מערך קידום אוכלוסיות ומערך מג"ן. במערך כלולים: מקא"ם, מורות חיילות, גדנ"ע (מד"נים) ונח"ל.

המערך נוצר לאחר פירוק מרכז נוער ונח"ל ומכיל ארבעה גופים עצמאיים בעברם:

1. מורות חיילות - הפועלות במסלולים שונים בעבודה עם הקהילה.
2. גדנ"ע - מדריכי נוער במרחב ובבסיסי הגדנ"ע שבראש עיסוקם הכנת הנוער לשירות משמעותי בצה"ל.
3. נח"ל - חיילי הנח"ל במסלול גרעינים מגדוד 50, גדוד קרקל וגדוד ברדלס, וחיל חינוך החוזרים לאחר שירות בפרק הצבאי הראשון בתפקידים השונים בצה"ל למשימות חינוכיות בפרק המשימה.
4. טירונות מיוחדת לחיילי אוכלוסיות ייחודיות (למשל עולים חדשים או חיילי מקא"ם - בעבר "נערי רפול") על ידי מש"קי ההוראה ומפקדי צוות של חיל החינוך בבסיסי חוות השומר ומחו"ה אלון.

בראש המערך עומדת נכון לשנת 2023 אל"ם עינת אלבלק.

מַחְצַבִּי"ם (מנהיגות חינוכית צה"לית בירושלים), היא אחת מיחידות חיל החינוך והנוער הפועלת במסגרת מדרשת חינוך ירושלים. היחידה הוקמה במאי 2007, ומתקיימות במסגרתה השתלמויות חינוכיות לקצינים בדרג הבכיר (סא"ל-תא"ל). תחומי התוכן כוללים שני צירים מרכזיים: יחסי צבא-חברה ופיקוד ממלכתי. ההשתלמויות נועדו לחזק את הזיקה ותחושת השייכות של מפקדי צה"ל לעם, למדינה ולארץ, להגביר את מודעותם של המפקדים לצורך בעיסוק החינוכי, ולסייע להם במתן כלים לשם מימוש תפקידם.

היחידה נמצאת באתר גבעת התחמושת שבירושלים.

מפקד היחידה נכון לשנת 2023 הוא רס״ן נאהב חן.

ערך מורחב – מערך קציני המורשת

במרץ 1943 קיבל עזריהו ארנן את המשימה להקים את מערך קציני ההסברה והמורשת של ההגנה, ארנן אסף ומיין מועמדים וערך קורס הכשרה לקציני המורשת, הקורס התקיים בגבעת השלושה ונמשך כשבועיים, בין המרצים היו דוד בן-גוריון, משה שרת, אליהו גולומב, ישראל גלילי ומשה סנה.

ביוני 1944 התקיים הקורס השני אשר התמקד בתולדות הציונות, עלייה והתיישבות, מצב החזיתות במלחמת העולם השנייה, מדינות ערב, שואת יהדות אירופה וגילויי הגבורה, ההעפלה ומורשת ההגנה והפלמ"ח. בסיום ההכשרה נשלחו קציני המורשת לכל פלוגה. עם הקמת גדודי הפלמ"ח מונו קציני הסברה גדודיים, במרץ 1948 לאחר הקמת החטיבות יפתח הראל והנגב מונו קציני הסברה ומורשת חטיבתיים.

קצין ההסברה והמורשת היה חלק ממטה החטיבה ומאוחר יותר פעלו תחת שירותי תרבות של ההגנה ולאחר הקמת צהל תחת מחלקת התרבות. קציני ההסברה והמורשת דאגו להנגיש את המורשת כולל פעילויות תרבות, אספקת ספרים, עיתונים, סיוע בהזמנת מרצים ואמנים, טקסים בחגים, ימי זיכרון וימי ציון לאירועים מרכזיים בתולדות עם ישראל והיישוב. בראשית שנות החמישים עסקה מחלקת התרבות (מחת"ר) בסיוע לקליטה עולים לשורות צה"ל, לימודי עברית, פעילויות תרבותיות, עם השנים הופסקה פעילות קציני ההסברה והמורשת והתכנים הועברו במסגרת היחידות אך לא באופן מערכתית.

ב-21 לאפריל 2021 הוקמה היחידה מחדש, התקיים קורס קציני מורשת בחוות השומר ובית הפלמ"ח ל-30 קצינים מורשת.

כיום (2022) מונה היחידה כ-80 קציני מורשת הפועלים בזרוע היבשה, האוויר והים ומטרתם הנגשת המורשת וחיזוק רוח לחימה לקצה המבצעי והתומך.

ב-12 בדצמבר 2022 זכה המערך בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות מהרמטכ"ל אביב כוכבי.^[2]

במרץ 2020 הנחה הרמטכ"ל אביב כוכבי על הקמה בחיל החינוך יחידת מורשת מיוחדת – “מעבירי הלפיד”, אשר מטרתה לאגד לוחמים ומפקדים שיספרו סיפורי מורשת קרב לחיילי צה"ל במסגרות שונות. הנחלת המורשת באמצעות סיפורים בזווית אישית ממלחמות ומבצעים.

בראש חיל החינוך והנוער עומד קצין החינוך והנוער הראשי, הקָחָ"ר, קצין בדרגת תת-אלוף. תפקידיו:

• התווית דרכו המקצועית והערכית של החיל, בניית ופיתוח הכוח ועיצוב המטרות הרב-שנתיות.
• לשמש הסמכות העליונה בצה"ל בענייני חינוך ותרבות, הן פנים-צה"ליים והן בפעילות צה"ל בקהילה (באמצעות מערך מג"ן של החיל). הקח"ר אחראי לפיתוח ההדרכה והחינוך בצה"ל, לפרסום הוראות מקצועיות וכדומה.

מס'	דיוקן	שם	תקופת כהונה	הערות
1		סא"ל יוסף קריב	1948 - 1950
2		אל"ם אהרן זאב	1950 - 1963
3		אל"ם מרדכי בר-און	1963 - 1968	לימים חבר כנסת
4		תא"ל יצחק ארד	1968 - 1972	לימים יו"ר הנהלת "יד ושם"
5		תא"ל שאול גבעולי	1972 - 1975
6		תא"ל בצלאל אמיר	1975 - 1977
7		תא"ל אבנר שלו	1977 - 1979	לימים יו"ר הנהלת "יד ושם"
8		תא"ל אבי זהר	1979 - 1982
9		תא"ל יוסף אלדר	1982 - 1985
10		תא"ל נחמיה דגן	1985 - 1988
11		תא"ל אהוד גרוס	1988 - 1991
12		תא"ל שלום בן-משה	1991 - 1995	לימים ראש עיריית ראש העין
13		תא"ל אברהם עשהאל	1995 - 1997
14		תא"ל רן גלינקא	1997 - 1999
15		תא"ל אלעזר שטרן	1999 - 2004	לימים אלוף, ראש אגף משאבי אנוש, חבר כנסת ושר המודיעין
16		תא"ל אילן הררי	2004 - 2007	לימים מבקר צה"ל
17		תא"ל אלי שרמייסטר	2007 - 2013
18		תא"ל אבנר פז צוק	2013 - 2017
19		תא"ל צביקה פייראיזן	2017 - אוגוסט 2020	לימים מנכ"ל יד ושם
20		תא"ל אופיר לויוס	אוגוסט 2020 - ספטמבר 2024	בתקופתו הוקמו יחידת מעבירי הלפיד ומערך קציני המורשת
21		תא"ל סמואל בומנדיל	ספטמבר 2024 -

ב-2012 הוקמה "עמותת חיל החינוך והנוער" ביוזמתם של קצין החינוך הראשי, תא"ל אלי שרמייסטר, ואחדים מבוגריו הבכירים של החיל לדורותיו. יו"ר העמותה הראשון היה ד"ר דובי אורבך, בעבר מפקד מקא"ם. מנכ"ל העמותה בהתנדבות הוא רוני קלינסקי. סמל העמותה מבטא את הקשר לחיל החינוך והנוער כשהכוונה היא לגבות ולסייע להשגת אתגרי החיל בצה"ל ובחברה בישראל.

באוקטובר 2014 נערכה אספה כללית של העמותה בה הוחלט על שינוי שם העמותה ל"עמותת החינוך בצה"ל". כמו כן ביקש דובי אורבך לסיים תפקידו כיו"ר העמותה ובמקומו נבחר מנשה סמירה.

בנוסף לפעילות החינוכית המתקיימת בצה"ל ישירות על ידי קציני ומפקדי חיל החינוך, מקיים צה"ל פעילויות חינוכיות רבות המופעלות על ידי ארגונים אזרחיים. עשרות ארגונים אזרחיים אושרו על ידי חיל החינוך לבצע פעילויות חינוכיות בצה"ל, וזאת בשלוש צורות:

• קיימת רשימת ארגונים מאושרים שמהם רשאים מפקדי יחידות להזמין באופן עצמאי פעילות חינוכית
• חיל החינוך מזמין הפקה של תוכניות חינוכיות מארגון מסוים בשיתוף פעולה עם החיל. לתוכניות אלה מגיעים מחזורים שלמים של חיילים ומפקדים.
• בדרגי הקצונה הבינוניים בצה"ל (לרוב בדרגות רס"ן וסא"ל), נשלחים קצינים לתוכניות לימוד אקדמיות המנוהלות על ידי גופים חוץ צה"ליים. הבולטת בתוכניות אלה היא "תוכנית מנדל למנהיגות חינוכית בצה"ל", המופעלת על ידי מכון מנדל.^[3]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: חנ"ך
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיל החינוך והנוער

• ישראל, צה"ל. מטכ"ל. קצין חינוך ראשי, דף שער בספרייה הלאומית

• חיל החינוך והנוער באתר צה"ל
• אגף חיל החינוך באתר יחידה
• ללא מחבר, ‏ברור אנגלי על השכלה לחייל בימי מלחמה, מערכות גיליון 1, אפריל 1940
• אפרים לפיד, ‏התפקיד החברתי של צה"ל, מערכות 456, ספטמבר 2014
• יוחאי עופר, מציבים קווים אדומים לתכנים הפוליטיים בצה"ל, באתר nrg‏, 10 במרץ 2014.
• גילי כהן, דו"ח מבקר המדינה: מאבקים על חינוך חיילי צה"ל, באתר הארץ, 1 במאי 2012.
• עמוס הראל, כך מחזיר הרב הצבאי את צה"ל בתשובה, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2008.
• חן מלול, שירות התרבות: כשצה"ל היה "בית הספר הגדול ביותר בישראל", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 04.06.2018
• עדי שרצר, ‏צמיחתו ההיסטורית של החינוך הצבאי ומקומו של קצין החינוך בצה"ל, מערכות 483, אפריל 2019
• החינוך הצבאי בישראל פרק בפודקאסט היסטוריה גדולה, בקטנה עם עדי שרצר
• Adi Sherzer, “Israeli Military Education: Historical Overview of a Unique Phenomenon (1941-2004),” British Journal of Middle Eastern Studies (2021)