טוביה סלומון

טוביה סלומון
טוביה סלומון
טוביה סלומון
לידה אוקטובר 1862
כ"ד בתשרי תרכ"ג
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1951 (בגיל 88 בערך)
תשי"א
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מדפיס, משורר, סופר וחוקר ישראלי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טוביה סלומון (נכתב שאלאמאן) (כ"ד בתשרי תרכ"ג, אוקטובר 1862 - כ"ג באדר א', תשי"א, 1951) היה מדפיס, משורר, סופר וחוקר ישראלי.

טוביה סלומון נולד בירושלים בשנת 1862, בן ליואל משה סלומון, ממייסדי נחלת שבעה ופתח תקווה, ולפרומה בת אברהם רוטנברג.

החל ללמוד בתלמוד תורה של ישיבת עץ חיים בירושלים. בתקופת ילדותו עסק אביו בניסיון למצוא קרקע להתיישבות יהודית חקלאית, בתחילה באזור יריחו ואחר כך באזור שעליו נוסדה בהמשך פתח תקווה. בנעוריו היה עם הוריו בכפר יהודיה הסמוך לפתח תקווה, אליו עברו המתיישבים בשנותיה הראשונות של המושבה. למד במרכז התורני מיסודה של חברת "דגל תורה", שהתקיים בכפר ליד בית אביו. באותה תקופה ליווה את אביו בנסיעותיו בארץ והתחקה על פרטי פעולותיו ורשם את הפרטים ביומנו, שהיווה בסיס לספריו שכתב בהמשך חייו, והוא מהווה עדות מכלי ראשון על מאורעות התקופה של ראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. כשחזר אביו לירושלים חזר אף הוא ולמד עוד בישיבת "עץ חיים". בהמשך למד את מלאכת הדפוס בבית-הדפוס של אביו. בהמשך ניהל את בית הדפוס, יחד עם אחיו יוחנן דוד סלומון, ועבד בו עד סמוך לפטירתו.

במקביל לעבודתו בבית הדפוס, עסק בצרכי ציבור ובמעשי חסד. היה חבר וגבאי חברת אוצר החסד "קרן שמואל", שיסדה בין השאר את שכונת קריית שמואל בירושלים, והיה חבר ועד הכללי "כנסת ישראל".

פרסם שירים, ומחקרים על ארץ ישראל ותולדותיה.

נפטר ב-1951, ונטמן בבית הקברות סנהדריה.[1]

מנכדיו: פרופ' משה מנדלבאום והרב עודד וולנסקי.

עבודתו הספרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • למנצח על שושנים: קבוצת שירים מגדולי חקרי לב על ציורי השושנה המציירת את כל שרידי חרבות מקדשי אל / על ידי טוביה שאלאמאן, ירושלים: שאלאמאן, תרמ"ג 1883.[2]
  • ספר ירושלם: יכלכל קיצור תקופות ותכונות ד מקומות הק’ ירושלם, הר הבית, הר ציון, בית הכנסת בית יעקב, עם י"א ציורים פתוחי חותם / מאת טוביה ... סאלאמאן, ירושלים: [דפוס סלומון], תרמ"ד 1884.
  • לוח ירושלמי: ... לארבעה וארבעים שנה, משנת התרנ"ו עד שנת הת"ש ... / מאת טוביה בהרי"ם סאלאמאן, ירושלים: ט. סאלאמאן, [תרנ"ה 1895].
  • בשעריך ירושלם - שערי הר הבית. בית הבחירה ואבן השתייה. שירי געגועים לציון ולתחית ישראל, ירושלים, תש"ב, דפוס סלומון

כן כתב מזיכרונותיו שנתפרסמו בקבצים שונים. זכרונות מילדותו התפרסמו בספר עשרה דורות בארץ ישראל, חלק שני - בהם זכרונותיו כילד בתלמוד תורה עץ חיים, עת אביו חזר בראש קבוצה שניסתה למצוא מקום להתיישבות ביריחו.

בספר היובל לפתח תקווה נתפרסמו דבריו על יסוד פתח תקווה. תיאוריו על אביו – יואל משה סלומון המסרב לעזוב את המקום למרות הפצרת הרופא היווני, היוו את הבסיס לבלדה על יואל משה סלומון.

דבריו על פרשת השבוע, בספר "תורת ציון" (דברי תורה של צאצאי הראש"ז), ירושלים, 1995.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]