טיוטה:גדוד 9206 (61)

גדוד 9206

"מקצועיות, לכידות, רוח מברזל"
פרטים
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	גדוד מילואים משוריין
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1954–הווה (כ־70 שנה)
מלחמות	מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	טנקי מרכבה סימן 3
פיקוד
יחידת אם	חטיבת אגרוף הברזל עוצבת המפץ פיקוד הצפון
דרגת המפקד	סגן-אלוף
מפקדים	מפקדי הגדוד

גדוד 9206 לשעבר גדוד 61 הוקם ב 1954 כגדוד חרמ״ש. הגדוד השתתף במלחמת סיני תחת פיקודה של חטיבה 7.

ב 1961 הגדוד צורף לחטיבת אגרוף הברזל שזה עתה הוקמה.

ב 1967 הגדוד לחם בכיבוש חצי האי סיני במלחמת ששת הימים.

ב 1969 עבר הגדוד הסבה מגדוד חרמ״ש לגדוד משוריין על גבי טנקי צנטוריון מדגם שוט מטאור.

ב 1973 השתתף הגדוד במלחמת יום הכיפורים ונטל חלק משמעותי בהדיפת הסורים מדרום רמת הגולן ולאחר מכן לחם במובלעת הסורית. לבסוף הגדוד ירד לסיני לתעלת סואץ שם הוצב בהגנה עד סוף המלחמה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים שונה מספר הגדוד מ 61 ל 9206.

ב 1982 השתתף הגדוד במלחמת שלום הגליל בלבנון.

ב 1997 עבר הגדוד הסבה מטנקי השוט לטנקי מרכבה סימן 3 בז.

ב 2015 קיבל הגדוד תעודת יחידה מצטיינת מנשיא המדינה.

גדוד 61 הוקם בנובמבר 1947 כגדוד מוריה מחטיבת עציוני. החטיבה נטלה תפקיד משמעותי במלחמת העצמאות ולאחר המלחמה פורקה ואנשי הגדוד המקורי שוחררו או הועברו ליחידות אחרות. לא מיוחס קשר היסטורי בין פעילות הגדוד במלחמת העצמאות ופעילותו לאחר 1954.

הגדוד הוקם מחדש תחת חטיבת גבעתי שנקראה חטיבה 5 בשנת 1954 כגדוד חרמ״ן (חיל רגלים ממונע).

אימון ההקמה התבצע באיזור ירוחם. החיילים באימון ההקמה היו משלל חיילות ויחידות ולא הכירו אחד את השני. הנשק האישי היה מסוג סטן והמקלעים מסוג אם גה 34.

חטיבה 5 פורקה ב 1956 ועד השנה 1961 לא ברור תחת איזו חטיבה פעל הגדוד.

ב 1956 הגדוד סופח לחטיבה 7 במלחמת סיני. החטיבה השתתפה בכיבוש מתחם קוסיימה יחד עם חטיבה 4, אבו עגילה וג׳בל ליבני.

תפקידו של הגדוד שנע על גבי משאיות היה לתפוס את העמדות של חטיבה 7 בכל פעם שזו התקדמה על מנת לאבטח את החטיבה בעורף שלה. הגדוד נשאר כחודש בסיני, והיה האחרון שפינה את סיני לאחר שקיבל משימות להרוס תשתיות שנשארו מאחור.

ב 1961 הוקמה חטיבת אגרוף הברזל תחת הסימול חטיבה 200 והגדוד צורף אליה. הבסיס של החטיבה מוקם בפלוגות.

בשלב מסויים בין 1961 ל 1967 הגדוד קיבל זחל״מים במקום משאיות והוגדר כגדוד חרמ״ש.

במלחמת ששת הימים הגדוד תחת החטיבה האורגנית שלו, חטיבה 200 שהייתה כח החלוץ של אוגדת יפה. החטיבה התקדמה בציר המרכזי של סיני מניצנה לג׳בל ליבני ועד למעברי המיתלה והג׳ידי. אופי הלחימה של הגדוד התאפיין בעיקר בהתקדמות בעקבות גדודי השריון של החטיבה. הגדוד פרץ לסיני דרך תוואי נחל לבן שנחשב לבלתי עביר עבור זחל״מים. למרות הקשיים הגדוד הצליח להתקדם בנחל בהצלחה. בזכות ג׳ריקנים של דלק שהועמסו על חלק מהזחל״מים במקום חיילים שהלכו ברגל, הגדוד הצליח להתקדם עד למיתלה מבלי שקיבל הספקת דלק. בתנועה מפלוגות אל שטחי הכינוס בניצנה בלילה עוד לפני שהמלחמה פרצה רשמית איבד הגדוד את רב״ט מאיר דבורי זכרונו לברכה שנהרג מהתהפכות הזחל״ם שבו נסע. דבורי היה ההרוג היחיד של הגדוד במלחמה.

לאחר מלחמת ששת הימים הגדוד עבר הסבה לגדוד שריון. הוקמו 3 פלוגות טנקים שקלטו חיילים חדשים בעוד מהגדוד נותרו פלוגת חרמ״ש ופלוגת המפקדה.

במלחמת יום הכיפורים הגדוד לחם תחת חטיבה 4 בדרום רמת הגולן. הגדוד עלה דרך ציר מעלה גמלא לכיוון חורשת דליות ותל פארס והדף את האויב הסורי חזרה אל מעבר לגבול. מאוחר יותר השתתף הגדוד בקרבות במובלעת הסורית. לאחר מכן ירד הגדוד לסיני שם סיים את המלחמה. במלחמה הגדוד איבד 7 חיילים.

לסא״ל משה מלר הוענק^[1] איתור המופת על פועלו במלחמת יום הכיפורים.

לרס״ל מרדכי אליאני הוענק^[2] עיטור המופת על פועלו במלחמת יום הכיפורים.

לרס״ן אורי גולדפרב הוענק^[3] עיטור העוז על פועלו במלחמת יום הכיפורים. אורי נפל במלחמה.

לסרן אמנון לב הוענק^[4] עיטור העוז על פועלו במלחמת יום הכיפורים.