טלסקופ החלל גלקס
 | |
| התרשמות אמן של גלקס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| מפעיל | המעבדה להנעה סילונית/המכון הטכנולוגי של קליפורניה |
| יצרן | אורביטל סיינסס קורפורשיין  |
| תאריך שיגור | 28 באפריל 2003 |
| תאריך הוצאה משירות | 28 ביוני 2013 |
| משגר | פגאסוס |
| אתר שיגור | ממטוס, כ-60 ק"מ מהחוף של נמל החלל קייפ קנוורל |
| www.galex.caltech.edu | |
| משימה | |
| סוג משימה | טלסקופ חלל |
| סוג טלסקופ | טלסקופ Richey-Chrétien |
| מסלול | קרוב למעגלי |
| נטייה | 28.4855 מעלה |
| זמן הקפה | 98.4855 דק' |
| משך המשימה הכולל | 28 באפריל 2003 – 28 ביוני 2013 (10 שנים) |
| מידע טכני | |
| משקל | 280 ק"ג |
| קוטר מראה | 0.5 מטרים |
| רוחק מוקד | 3 מטרים |
| אורכי גל | 135-280 ננומטר (על-סגול) |
| אורך | 2 מ' |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 27783 |
| מאגר המידע הלאומי | 2003-017A |
  | |
גלקס (באנגלית: GALEX, ראשי תיבות של Galaxy Evolution Explorer) היה טלסקופ חלל בתחום העל-סגול, ששוגר ב-28 באפריל 2003 בעזרת משגר הלויינים פגאסוס. לטלסקופ מסלול הקפה כמעט מעגלי, בגובה של 697 קילומטר, ובנטייה של 29 מעלות ביחס לקו המשווה. תצפיותיו הייחודיות של גלקס בתחום העל-סגול שפכו אור חדש על חקר גלקסיות, חורים שחורים, סופרנובות, כוכבים ועוד.
התצפית הראשונה של הטלסקופ נערכה ב-21 במאי 2003, והוקדשה לצוות מעבורת החלל קולומביה. תצפית זו התמקדה באזור קבוצת הכוכבים הרקולס, שנמצאה בדיוק מעל למעבורת בזמן יצירת הקשר האחרונה עם מרכז בקרת המשימה של נאס"א.
נאס"א הפסיקה את תמיכתה הכספית בהפעלת גלקס בתחילת פברואר 2011, בשל תעדופו הנמוך יותר ביחס לפרויקטים אחרים, ולאור מגבלות התקציב. עלות המשימה הכוללת לנאס"א הייתה 150.6 מיליון דולר. המכון הטכנולוגי של קליפורניה ניהל משא ומתן לקבלת השליטה בגלקס ובציוד השליטה הקרקעי שלו, בהתאם לחוק סטיבנסון-ווידלר להעברת טכנולוגיה (Stevenson-Wydler Technology Innovation Act), לפיו ניתן להעביר עודפי ציוד מחקר השייכים לממשלת ארצות הברית למוסדות חינוך וארגונים ללא כוונת רווח. במאי 2012 הועבר גלקס לרשות המכון הטכנולוגי של קליפורניה.
בעקבות הפסקת התמיכה הכספית מנאס"א, נפתח מבצע גיוס כספים הנקרא "GALEX CAUSE", בניסיון להשלים את סקר השמיים בתחום העל-סגול (All-Sky UV Survey). במסגרת זו, התאגדו מספר מוסדות וגופים לקונסורציום משותף [1] לצורך מימון הפעלת הטלסקופ במהלך החודשים יוני-יולי 2012:
- מכון קק ללימודי חלל (אנ') (Keck Institute for Space Studies, בראשי תיבות: KISS).
- קונסורציום קפלר-קורנל (Cornell/KEPLER Consortium, בראשי תיבות: KEPLER)).
- קונסורציום מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ואוניברסיטת חיפה (WIS/TAU/Technion/Haifa Consortium, בראשי תיבות: WTTH).
- קונסורציום גאמה (אנ') הרשל-אטלס, דינגו (GAMA/Herschel-ATLAS/DINGO Consortium, בראשי תיבות: GHD).
ב-28 ביוני 2013 הוציאה נאס"א את גלקס מכלל שימוש. הטלסקופ צפוי להישאר במסלולו במשך 65 שנים לפחות לפני שיכנס מחדש לאטמוספירה.
המשימה המדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך 29 חודשי המשימה ההתחלתיים (שהוארכו בהמשך), ערך הטלסקופ תצפיות באורכי-גל בתחום העל-סגול למדידת היסטורית יצירת הכוכבים ביקום, לאורך כ-10 מיליארד שנים לעבר.
המשימה של הטלסקופ הייתה לצפות במאות אלפי גלקסיות, במטרה למדוד את המרחק של כל גלקסיה מכדור-הארץ, ואת קצב יצירת הכוכבים בה. פליטות בתחומי העל-סגול הקרוב והרחוק, שנמדדו על ידי גלקס, יכולות להעיד על נוכחות כוכבים צעירים, אם כי מקורן יכול להיות גם באוכלוסיות כוכבים זקנות יותר (כדוגמת כוכבים תת-ננסיים מסוג B).
המוסדות שעבדו על הפרויקט בשיתוף עם המעבדה להנעה סילונית של נאס"א, הם המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ה-Orbital Sciences Corporation, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת Yonsei, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת קולומביה והמעבדה לאסטרופיזיקה של מרסיי.
גלקס השתתף בפרויקט GOALS (Great Observatories All-sky LIRG Survey) יחד עם הטלסקופים שפיצר, צ'נדרה והאבל, במהלכו נחקרו גלקסיות מאירות בתחום התת-אדום (LIRG - Luminous Infrared Galaxies) בתחומי אורך-גל שונים בהתאם ליכולות הטלסקופים.
המפרט הטכני
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטלסקופ מפתח ראשי בקוטר 50 סנטימטרים, בתצורת Ritchey–Chrétien. הוא מסוגל לצפות באורכי-גל בתחום שבין 135 ל-280 ננומטר, בשדה ראייה ברוחב 1.2 מעלות. גלקס מצויד בתאים סולריים מגליום-ארסניד, היכולים לספק לו קרוב ל-300 וואט.
