יוהנס מרטיני
| לידה | 1440 דוכסות בראבנט, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה | 1497 (בגיל 57 בערך) פרארה, מדינת האפיפיור |
  | |
יוהנס מרטיני (בפלמית: Johannes Martini; סביבות 1440–1497) היה מלחין מן האסכולה הפרנקו-פלמית בתקופת הרנסאנס.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרטיני נולד בדוכסות בראבנט בסביבות 1440, אבל המידע על שנותיו הראשונות זעום ביותר. קרוב לוודאי, שראשית הכשרתו המוזיקלית הייתה בפלנדריה, כמו רוב מלחיני דורו. בזמן לא ידוע לפני 1473 בא בקשרים עם הקאפלה הדוכסית בפרארה שבאיטליה, שם שאף ארקולה ד'אסטה, דוכס פרארה לייסד גוף מוזיקלי, שלא ייפול ברמתו מאלה של מרכזי אצולה אחרים באיטליה.
מרטיני היה חבר בקאפלה המפורסמת של משפחת ספורצה במילאנו בשנת 1474 יחד עם לואזה קומפר, גאספאר דה ורבקה ועוד כמה מלחינים מצפון אירופה, שהיו שותפים לגל הראשון של ההשפעה הפרנקו-פלמית באיטליה. בנובמבר חזר לפרארה. לא ידוע מה הניע אותו לעזוב ולחזור, אבל הואיל והקאפלה המילאנזית הייתה בשנים ההן הנודעת ביותר באירופה, ייתכן שיצא לשם כדי לבחון את התחרות למעסיקו כמו גם כדי לשפר את יכולת הזמרה וכישורי ההלחנה שלו עצמו. כך או כך, ברור שחזר למילאנו, כיוון שנרשם יחד עם ז'אן ז'אפאר, קולינה דה לנואה ולואזה קומפר לקבלת היתר יציאה מוגן ממילאנו ב-6 בפברואר 1477, לאחר ההתנקשות בחיי הדוכס גליאצו מריה ספורצה בשנת 1476.[1]
מעסיקו של מרטיני גמל לו על שירותיו ביד רחבה; נוסף למשכורת גדולה מן הרגיל תמורת עבודתו בקאפלה, קיבל גם בית משלו בפרארה.
בשנת 1486 נסע להונגריה כחלק מקבוצה מפרארה, שהייתה שותפה לכינונו של בן ד'אסטה בתפקיד הארכיבישופ של אסטרגום ובשנים 1487 ו-1488 נסע פעמיים לרומא כדי לשאת ולתת על ההטבות, שהעניק לו הדוכס ארקולה.
מוזיקה והשפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרטיני כתב מיסות, מוטטים, מזמורי תהילים, מזמורי תפילה וכמה שירים חילוניים, ביניהם שאנסונים. סגנונו היה שמרני וגילה לפעמים נטייה לחזור למוזיקה של האסכולה הבורגונדית, בייחוד במיסות. דמיון סגנוני מסוים לאוברכט מביא למחשבה, שהשניים הכירו איש את רעהו או שמרטיני ראה, לכל הפחות, את המוזיקה של אוברכט. אוברכט התארח בפרארה ב-1487 וידוע שלמוזיקה שלו היו מהלכים באיטליה בשנות ה-80' הראשונות של המאה ה-15.
כמה מן הדוגמאות המוקדמות ביותר למיסה פרפרזה - עיבוד עתיר קישוטים לחיבור מיסה קיים - הן פרי עטו של מרטיני. ב"מיסה דומניקאליס" וב"מיסה פריאליס" שלו, המתוארכות דרך השערה לשנות ה-70' לכל המוקדם, נעשה שימוש בטכניקת הפרפרזה בקול הטנור - הקול המקובל לשירת הקנטוס פירמוס - אבל אותו חומר מלודי מופיע גם בקולות האחרים בתחילתן של נקודות אימיטאציה. טכניקת פרפרזה הייתה בהמשך לאחת השיטות העיקריות בחיבור מיסות בראשית המאה ה-16.[2]
נוסף לתפוקת המיסות שלו, השמרנית בעיקרה, הוא המלחין הראשון הידוע כמי שהלחין מזמורי תהילים למקהלה כפולה בשירה אנטיפונאלית. לסגנון הזה, שהתפרסם שבעים שנה אחר כך בוונציה בהנחיית אדריאן וילארט ונודע כמאפיין של האסכולה הוונציאנית, לא נודעה כנראה שום השפעה בשעתו, ובכל זאת היה זה חידוש מדהים.
המוזיקה החילונית של מרטיני כתובה הן בצרפתית והן באיטלקית.
מראי מקום וקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Article "Johannes Martini", in The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. ISBN 1-56159-174-2
- J. Peter Burkholder: "Borrowing", Grove Music Online, ed. L. Macy (Accessed November 5, 2006), (subscription access)
- Gustave Reese, Music in the Renaissance. New York, W.W. Norton & Co., 1954. ISBN 0-393-09530-4
- Fabrice Fitch: "Colinet de Lannoy", Grove Music Online, ed. L. Macy (Accessed June 30, 2007), (subscription access)
- מאמר "יוהנס מרטיני" במילון גרוב החדש למוזיקה ומוזיקאים", עורך סטנלי סיידי, כרך 20, לונדון, הוצאת מקמילן 1980.
- ג'. פיטר בורקהולדר:"Borrowing", מילון גרוב המקוון, עורך ל. מייסי.
- גוסטב ריז, "מוזיקה ברנסאנס", ניו יורק, נורטון ושות' 1954.
- פבריס פיץ': "קולינה דה לנואה", מילון גרוב המקוון, עורך ל. מייסי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוהנס מרטיני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יוהנס מרטיני, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
