יונה פיטלסון

יונה פיטלסון
	יונה פיטלסון במשרדו, 1991
	יונה פיטלסון במשרדו, 1991
לידה	1929; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	2004 (בגיל 75 בערך); תל אביב-יפו, ישראל
תקופת הפעילות	1954–2004 (כ־50 שנה)
תחום יצירה	אדריכלות
יצירות ידועות	תכנון העיר ערד

תוכנית העיר ערד על גבי ברכת שנה טובה, 1962

פסל סביבתי בכניסה לעיר ערד בתכנון פיטלסון המאזכר סימון מסורתי במרחב הבדווי המדברי, 7/04

יונה פיטלסון (1929 – 2004) היה אדריכל ישראלי.

תולדות חיים

נולד וגדל בירושלים. דור שישי בארץ. ימי בחרותו כחבר ההגנה ובפלמ"ח במלחמת העצמאות – הם שהקנו לו את זיקתו העזה לארץ. את הקשר לתחום התכנון והבנייה ירש מהוריו: אביו, המהנדס אליהו פיטלסון שאחראי לכמה מן הפרויקטים הבולטים בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-20, ואמו, בת למשפחת פרידלנד, משפחת בונים ירושלמית ידועה. בתו דליה היא מוזיקאית ג'אז.

בשנות ה-50 למד פיטלסון אדריכלות בטכניון בחיפה, והצטרף למשרדו של אביו. בראשית שנות ה-60 עמד פיטלסון בראש צוות תכנון העיר ערד, היישוב המדברי המוצלח ביותר מבין עיירות הפיתוח אשר נבנו באותן השנים בדרומה של מדינת ישראל, ואשר היווה מעבדת ניסויים מתוכננת להתיישבות עירונית במדבר. באותה העת נולדה לו גם בתו, דפנה, שהייתה לבת הבכורה של ערד. אף על פי שתכנן רבים מהמבנים בעיר, יצירתו המוכרת ביותר היא פסל הבולבוסים הניצב בכניסה לעיר מאז 1964, אותו יצר בשיתוף האמן גדעון פרידמן.

בראשית שנות ה-70 תכנן במהירות וביעילות את מבני המעוזים שהצילו חיים רבים במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור. בשנת 1976, לאחר תקופת שירות במשרד השיכון, היה פיטלסון שותף בהקמת משרד פיטלסון שילה יעקובסון אדריכלים, יחד עם שני אדריכלים צעירים: שמואל שילה ומירון יעקובסון.

טרם הופעת המחשב בכל משרדי האדריכלים, פיתח פיטלסון את המחשוב בתחום המיפוי, ועם העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, עמד בראש הצוות לתכנון פתרונות דיור מיידי וזמני לרבבות העולים החדשים. במהלך שנות התשעים ועד לפטירתו בשנת 2004 טיפל פיטלסון בשמונה תוכניות מתאר ארציות (מתוך 40 הקיימות). בין השאר, היה שותף יחד עם משרדו, בתכנון מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום ושאר הקווים העתידיים.

חיים אישיים

היה נשוי ארבע פעמים ולאורך השנים נולדו לו שלוש בנות.

פרויקטים בולטים

מפעלי קרטון גלי יוניון בג, יוון, (1957).
מפעל לדבקים ומוצרי נייר, ניירובי קניה, (1958).
בית קולנוע "הדר" (נהרס), כפר סבא, (1959).
מפעלי חברת קרגל, בני ברק ולוד, (שנות ה-50 ושנות ה-70).
חבר צוות תכנון שיקום יפו העתיקה, (1961–1962).
ראש צוות תכנון חבל ערד והעיר ערד, (1962–1967).
תכנון בתים פרטיים ומבני ציבור בעיר ערד, (1962–1967).
תוכנית מתאר לעיר ירוחם, (1968–1974).
בתי מגורים פרטיים בשכונת אפקה שבתל אביב ובהרצליה פיתוח, שנות ה-70.
תוכנית מתאר לדיר אל בלאח, עזה, (1969).
תוכנית מתאר לח'אן יונס, עזה, (1970).
תוכנית בינוי לשכונה בבית שמש, (1970).
המכון להדברת עשבי בר, בית דגן, (1975).
שותף ומפתח בחברת קומפלוט, פיתוח עירוני (1977 - שנות ה-90).
פרוגראמה ותוכנית לפיתוח עירוני, עכו, (1977–1979).
תוכנית שיקום שכונת רמת השקמה, רמת גן, (1977–1980).
חבר צוות שיקום שכונת הבוכארים, ירושלים, (1980).
תכנון שכונה בשכונת רמות, ירושלים, (1980).
פארק תעשייתי לחברת "דלקול", לוד, (1985).
מערך משרד הפנים של סינגפור, (1987–1995).
ראש צוות תכנון פרויקט המגורים הזמניים לעולים החדשים, אתר קראוונים, (1990).
ראש צוות תוכנית מתאר ארצית 33 - לדיור מיידי וזמני.
ראש צוות תוכנית מתאר ארצית 23א' - להסעת המונים במטרופולין גוש דן.
ראש צוות תוכנית מתאר ארצית 34ב'/2 - להתפלת מי ים.
ראש צוות תוכנית מתאר ארצית 34ב' - למשק המים.
ראש צוות תוכנית מתאר ארצית 36א' - לתקשורת מתקנים קטנים וזעירים.

לקריאה נוספת

דיון על ערים חדשות, הנדסה ואדריכלות - עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, 1964

קישורים חיצוניים