יוסי ואלד

יוסי ואלד

לידה	17 ביולי 1935 בוקרשט, ממלכת רומניה
פטירה	19 בפברואר 2024 (בגיל 88)
מוקד פעילות	ישראל
סוגה	זמר עברי
שפה מועדפת	עברית
כלי נגינה	כינור, אקורדיון

יוסי ואלד (17 ביולי 1935 – 19 בפברואר 2024) היה מוזיקאי, מנצח מקהלות ומלחין ישראלי.

ואלד נולד כבן יחיד בבוקרשט שברומניה. בגיל 7 החל לנגן בכינור. בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, נלקח אביו לעבודות כפייה. עקב רדיפות הפשיסטים הרומנים נאלצה אמו והוא לעזוב את בוקרשט ולנדוד בכפרים שבסביבה. בתמורה לנגינת נעימות עממיות זכו למזון מידי האיכרים. בתחילת 1944, שבו לבוקרשט. בגיל 10 התייתם מאמו. לאחר פטירתה החל לשיר במקהלה חזנית ובגיל 11 ניגן בכינור בתזמורת ילדי רומניה. בספטמבר 1947 יצא מרומניה בקבוצה של למעלה מ-400 ילדים שנאספו מרחבי רומניה ומבתי יתומים ויצאו ברכבת מלווים במדריכים ובמורים לכפר הילדים "אילניה" בעיר אפלדורן שבהולנד. הקבוצה אורגנה בידי שם תנועת הנוער "גורדוניה". שם למד שירים עבריים עוד לפני שלמד עברית משירונים שקיבל וניגן אותם בפני הילדים האחרים בכיתה.

לאחר כשנה באפלדורן, באוקטובר 1948 עלה לישראל באונייה נגבה במסגרת עליית הנוער. יחד עם עוד 35 צעירים וצעירות נשלח למשק הפועלות בתל אביב. שם פגש את המורה למוזיקה דניאל סמבורסקי שהכין אותו וליווה אותו בפסנתר לתחרות עבור מלגת לימודים בקונסרבטוריון, בה זכה מקרב שישה מתחרים. לאחר זכייתו למד אצל שלמה גרטר. לאחר שנתיים, ביוני 1950, עבר לקיבוץ דברת בעמק יזרעאל. הוא נשלח לקורס מנצחי מקהלות מטעם מחלקת המוזיקה של ההסתדרות בראשותו של המנצח שלמה קפלן.

בנובמבר 1953 התגייס לצה"ל ושירת בצוות הווי הנח"ל, לאחר שעבר אודישן אצל מרדכי שלף. באפריל 1954 מונה כמדריך מוזיקלי של הלהקה. בשנת 1955 בכנס הנח"ל בחיפה ניצח על מקהלה בת 100 טירונים ותזמורת של 35 נגנים. במסגרת שירותו הצבאי נשלח ב-1956 על-ידי פיקוד הנח"ל לכתוב פסקול לסרט התיעודי על היאחזות הנח"ל "עין גדי". הבמאי והצלם היה אלכס גל (גוטליב). את המוזיקה ניגן יוסף אורג באקורדיון. בהמשך יצר גם את הפסקול לסרטון התיעודי על היאחזות הנח"ל מעלה גלבוע (1962). בפברואר 1957 עבר לפיקוד הדרום וריכז את כל נושא ההווי והבידור של חצי-האי סיני.

ואלד היה נשוי פעמיים. מנישואיו הראשונים לחמדה לבית יהודיוף נולדו שתי בנות ובן. לאחר 14 שנים נפרדו בני הזוג. ב-1973 נישא לג'ודי לבית בוכבינדר. לבני הזוג נולדו שלושה בנים ובת. תדהר ואלד הוא עיתונאי, חורש ואלד הוא צלם, דגן ואלד הוא תסריטאי.

במהלך פעילותו כמלחין יצר כ-500 לחנים, מתוכם הקליטו היוצרים השונים 40 יצירות. בין הלחנים הבולטים שכתב נמנים:

• "השניים" (כי טובים דודיך מיין, מילים של יהודה מלצר, מעבד אלכס וייס) לחדוה ודוד. השיר השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון 1966 וזכה במקום השלישי. יש ביצוע נוסף מאוחר יותר של אופירה גלוסקא
• "בוקר אביב" לגבעטרון
• "ד"ש מאבא" ליפה ירקוני ולעופרה פוקס
• "לך לעזה" ללהקת פיקוד הדרום, 1968
• "לא יהיו לך אצלי" לאבי טולדנו בתקליטו הראשון
• "לילך רוצה לקטוף את הירח" לאילנה רובינא, 1970. השיר השתתף בפסטיבל שירי הילדים הראשון
• תמיד מחדש" לרן אלירן. השיר השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון 1967 וזכה במקום השני.
• "הם ישנם" (מילים של יוסי גמזו) ליהורם גאון. נכתב לאחר מלחמת ששת הימים לזכרו של סגן עמירם מנור, טייס שנפל במלחמה ליד תעלת סואץ.
• שיר לזכרו של המלחין-הפזמונאי אמיתי נאמן לשולמית לבנת
• ב"סימן עליה" (עיבוד של דוד קריבושי) למני פאר. השיר הוקלט באולפנו של חיים סבן.
• בשנת 1970 כתב עם יוסי גמזו מחזמר בשם "משחקי ילדות" שאורנה פורת הקליטה. המחזמר שודר ברדיו.
• "היה איש" (מילים של יוסי גמזו) לזכרו של נתן אלתרמן, 1971. הוקלט על ידי נתן סלור בליווי אריק רודיך.

השתחרר מצה"ל באוגוסט 1957, למד נגינה באקורדיון ובעזרת עמנואל עמירן החל לעבוד כמורה למוזיקה בבתי ספר (בתי הספר היסודיים ברמת חן, ברמת אפעל (1973-1990) ותל חי בתל אביב) ובתיכון בליך. בחלקם אף הקים מקהלות שעליהן ניצח ועמן יצא להופעות.

למד במשך שלוש שנים במדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה ושנה נוספת באקדמיה למוזיקה. הקים ברמת חן ב-1966 את "המכון לחינוך מוזיקלי" וניהל אותו יחד עם המוזיקאית פרידל מנור (אמו של עמירם מנור) עד שנת 1974. בשנת 1968 הוציאה חברת סי.בי.אס תקליט עם הזמרת אסנת פז ובה השתתפה מקהלת בית הספר רמת חן שעליה ניצח וכו יצר את העיבודים הקוליים. את העיבודים לכלי הנגינה יצר דוד קריבושי. על תלמידיו הרבים נמנו אלי ישראלי, ציפי שביט ועמיקם קימלמן. ב-1974 הפיק יחד עם הנרי קלאוזנר שירונים עבור התנועה הקיבוצית. בשנת 1986 הוציא תקליט עם שירים שביצעה מקהלה של תושבי המושבים נאות הכיכר ועין תמר. התקליט כלל בין היתר את שירו "בן-גוריון של ציון" שהלחין באותה שנה. בשנים 1994-1998 ניצח על חבורת הזמר של רמת גן. בשנת 1996 ערך מופע מחווה לדובי זלצר (בנוכחותו של זלצר). המופע הועלה עד בשנת 1998.

הוא ארגן ערבי שירה בציבור במשך שנים רבות. ואלד נחשב בקיא בזמר העברי, ובמהלך אירועי זמר אותם הוא ערך, הוא נהג לספר לקהל את הסיפורים שמאחורי השירים. כיהן כמנצח של מקהלת צדיקוב לאחר מותו של עמוס מלר ב-2007. שימש בתפקיד עד שנת 2012. במהלך פעילותו יצר למעלה מ-300 עיבודים לשירים ישראליים עבור מקהלות ילדים, מקהלות בוגרים והרכבים שונים. בשנותיו האחרונות שימש כמרצה לתולדות המוזיקה וניצח על מקהלת גמלאי רמת גן ("צלילי גיל"), מקהלת משען בגבעתיים ומקהלת ניצולי השואה במועדון "עמך" בתל אביב.

מדיה וקבצים בנושא יוסי ואלד בוויקישיתוף

• יוסי ואלד, סרטונים בערוץ היוטיוב
• יוסי ואלד, באתר זמרשת
• יוסי ואלד, באתר שירונט
• יוסי ואלד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יוסי ואלד בשיר "בן-גוריון של ציון" באתר יוטיוב
• יורם רותם, בוא שיר עברי, ראיון מוקלט עם יוסי ואלד מ-2016
• יוסי ואלד, זמר עברי בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, מתוך "פרויקט עדות"
• אלי אלון, מת המוזיקאי והמלחין יוסף ואלד בגיל 88, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 בפברואר 2024