יחסי גרמניה – קוסטה ריקה
| יחסי גרמניה – קוסטה ריקה | |
|---|---|
 |  |
 | |
| גרמניה | קוסטה ריקה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 357,022 | 51,100 |
| אוכלוסייה | |
| 84,391,141 | 5,137,663 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,456,081 | 86,498 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 52,803 | 16,836 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה |
יחסי גרמניה-קוסטה ריקה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין רפובליקת קוסטה ריקה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחסים בין הקונפדרציה הגרמנית לקוסטה ריקה כוננו לראשונה ב-10 במרץ 1848 עם חתימת הסכם טולדו-קלי, שנחתם בין קוסטה ריקה לבין ערי המדינה של ברמן, המבורג ולובק. הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורי המשיכה לדבוק בהסכמים שנחתמו. ב-1871, עם השלמת איחוד גרמניה, כוננו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות והוחלפו בין השליטים כתבי אמנה. ב-18 במאי 1875 נחתם הסכם הידידות הבילטרלי הראשון, ההסכם כלל סעיפים בנושא מסחר בין שתי המדינות וניווט אל המדינה השנייה.
גרמניה וקוסטה ריקה ניתקו את היחסים לתקופה קצרה בין השנים 1917–1918 בזמן מלחמת העולם הראשונה, בתקופת הדיקטטורה של פדריקו טינוקו בקוסטה ריקה. גרמניה התעלמה מניתוק היחסים וזאת משתי סיבות. ראשית, מכיוון שהייתה מוטרדת מהרבה מדינות אחרות בעלות חשיבות רבה יותר. שנית, מכיוון שקוסטה ריקה בכלל לא השתייכה למדינות ההסכמה ומשטר טינוקו הוחרם על ידי וודרו וילסון נשיא ארצות הברית.[1]
היחסים בין קוסטה ריקה וגרמניה נהיו מתוחים עם תחילת מלחמת העולם השנייה. ממשלת הרייך השלישי הורתה לקוסטה ריקה להחזיר את שגרירה ואת הקונסולים שלה, קוסטה ריקה סירבה לכך וגרמניה העלימה עין. היחסים עם גרמניה נותקו סופית ב-29 בספטמבר 1941. הנשיא רפאל אנחל קלדרון גווארדיה הכריז מלחמה על גרמניה ב-11 בדצמבר 1941, אך קוסטה ריקה לא השתתפה באופן פעיל בלחימה.
במהלך התקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה קוסטה ריקה הייתה חלק מהגוש המערבי וקיימה יחסים עם גרמניה המערבית.
ייצוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קוסטה ריקה מיוצגת בגרמניה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות שהיא מחזיקה בברלין, בירת המדינה.[2] קוסטה ריקה מיוצגת בגרמניה גם בדרג הקונסולרי באמצעות 5 קונסוליות שהיא מחזיקה בערים: פרנקפורט,[3] פרייבורג,[4] המבורג,[5] הנובר,[6] ולייפציג.[7]
- גרמניה מיוצגת בקוסטה ריקה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות שהיא מחזיקה בסן חוסה, בירת המדינה.[8]
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת גרמניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת גרמניה, על פי מדדים כלכליים מקובלים, היא הראשונה בגודלה באירופה. מאז איחוד גרמניה לכדי מדינת לאום, המדינה תועשה במהרה ורשמה זינוק כלכלי עצום. נכון לשנת 2017, היא החמישית בגודלה בעולם במונחי תוצר לאומי גולמי (ביחס לכוח הקנייה), אחרי סין העממית, ארצות הברית, הודו ויפן. נכון לשנת 2016 גרמניה היא היצואנית השלישית בגודלה בעולם, ומייצאת שירותים וסחורות בסך של 1.21 טריליון אירו. שותפות הסחר העיקריות שלה כוללות את צרפת, ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, איטליה והולנד.
גרמניה ענייה יחסית במוצרי גלם. רק ליגניט ומלח אשלג זמינים בכמויות משמעותיות מבחינה כלכלית. תחנות כוח לשריפת ליגניט הן ממקורותיה העיקריים בגרמניה להפקת חשמל. נפט, גז טבעי ומשאבים נוספים, על פי רוב, מיובאים ממדינות אחרות. גרמניה מייבאת כשני שלישים של האנרגיה אותה היא צורכת. המדינה ידועה בתעשיותיה בתחום ההנדסה, בעיקר כלי רכב, מכונות, מתכות וסחורות כימיות.
כלכלת קוסטה ריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התמ"ג לנפש בקוסטה ריקה עמד ב-2005 על 11,100 דולר לשנה, מספר המציב אותה קרוב למדינות מזרח אירופה והרבה מעל לשכנותיה. התוצר הוא השני בגובהו באמריקה הלטינית.
באופן היסטורי התבססה הכלכלה על החקלאות: בעיקר גידול בננות, קפה, אננס וסוכר, וכן עץ ובקר.
אין בקוסטה ריקה משאבי טבע בכמויות משמעותיות - מלבד הטבע עצמו, שמהווה מוקד משיכה תיירותי. בעשורים האחרונים עלתה חשיבותה של התיירות, במיוחד התיירות הסביבתית, שמהווה כיום את אחד התחומים העיקריים בכלכלת המדינה. בקוסטה ריקה פארקים לאומיים רבים המתוחזקים בצורה יעילה; מספר מיני הצומח והחי בקוסטה ריקה מסחרר ומושך תיירים רבים. כמות התיירים השנתית עלתה מ-780 אלף ב-1996 ל-1.5 מיליון ב-2004. התיירות מכניסה כיום יותר כסף זר מן הבננות והקפה, שני הגידולים החקלאיים הגדולים, יחד.
סחר ושיתוף פעולה כלכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים הכלכליים של גרמניה עם קוסטה ריקה נחשבים למפותחים. בשנת 2016 ייצאה גרמניה לקוסטה ריקה סחורה בשווי 277 מיליון דולר אמריקאי. הסחורה הייתה מגוונת והחלק הגדול ביותר בה (30%) היה מכונות תעשייתיות. חלק נוסף גדול (15%) היה מכוניות וחלקי חילוף שלהן.[9] באותה השנה ייצאה קוסטה ריקה לגרמניה סחורה בשווי 588 מיליון דולר אמריקאי. החלק הגדול ביותר בה היה בננות (42%) ופירות טרופיים אחרים (16%). גם ציוד רפואי (11%) היווה חלק גדול מהסחר.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Relación de Costa Rica con Alemania, אתר משרד החוץ הקוסטה ריקני
- Costa Rica, אתר משרד החוץ הגרמני
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Costa Rica en el Siglo XX, הוצאת האוניברסיטה הלאומית של קוסטה ריקה
- ^ EMBASSY OF COSTA RICA IN BERLIN, GERMANY
- ^ CONSULATE OF COSTA RICA IN FRANKFURT AM MAIN, GERMANY
- ^ CONSULATE OF COSTA RICA IN FREIBURG IM BREISGAU, GERMANY
- ^ CONSULATE GENERAL OF COSTA RICA IN HAMBURG, GERMANY
- ^ CONSULATE OF COSTA RICA IN HANOVER, GERMANY
- ^ CONSULATE OF COSTA RICA IN LEIPZIG, GERMANY
- ^ EMBASSY OF GERMANY IN SAN JOSE, COSTA RICA
- ^ What does Germany export to Costa Rica? (2016)
- ^ What does Germany import from Costa Rica? (2016)
