יצחק אליה נבון

יצחק אליה נבון

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	17 במאי 1859 אדירנה, האימפריה העות'מאנית
פטירה	19 בספטמבר 1952 (בגיל 93)
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית

יצחק אליה^[1] נבון (י"ג באייר^[2] תרי"ט, 17 במאי 1859 – כ"ט באלול תשי"ב, ספטמבר 1952) היה איש ציבור, עיתונאי, סופר, משורר ומלחין יהודי-טורקי-ישראלי.

נולד בי"ג באייר ה'תרי"ט באדריאנופול שבטורקיה לרב אליהו נבון. בילדותו התחנך אצל אביו ושאר רבני העיר, ובהמשך היה בוגר בית המדרש לחזנים בעירו. בגיל 18 עבר עם הוריו להתגורר בקושטא, ולאחר תקופה החל לשמש כמזכירו של הגביר משה בר נתן.

תנועת חובבי ציון משכה את תשומת לבו, וכדי להתעדכן בפעילותה חתם על מנוי להצפירה. בתקופה זו התכתב עם סופרים כדוגמת הרב קלמן שולמן, הרב חיים זליג סלונימסקי, דוד גורדון ואחרים. כשנחום סוקולוב ביקש ממנו להיות סוכן וכתב הצפירה בטורקיה, ובהמשך של האסיף, נענה לבקשתו ושימש במקצוע זה ללא תמורה במשך כ-30 שנה. בכתבותיו ב"הצפירה" שנקראו "קושטא מקושטא" הרבה לכתוב אודות המתרחש בטורקיה.

בשל עיסוקו בספרות, ראה בהרחבת חוג דוברי העברית חשיבות עליונה. בקושטא פעל עם ידידיו לייסד בתי ספר עבריים, והשפיע על מנהלי בתי ספר קיימים להנהיג את הוראת השפה העברית במוסדותיהם. בתקופה זו כתב בכל עיתוני קושטא, לרוב תחת שמות העט "ינון" ו"בן אמיתי" בשל הביקורת מטעם הממשל. כן כתב שורת מאמרים בעיתון "לה ב'ארה" שיצא בקהיר, ובהמגיד.

מתוקף היותו נמנה עם מנהיגי וחברי מקהלת המפטירים של ערי טורקיה, קיבץ את כל הפיוטים והשירים שהיו מושרים על ידיה, וערך והגיה את כתבי היד בנושא שאסף הרב בנימין בכר יוסף, ובהמשך הוציאם בספר "שירי ישראל בארץ הקדם".

בשנת 1898 (ה'תרנ"ח) ביקר לראשונה בארץ ישראל למשך כחודש. גם לאחר שחזר לקושטא, העיתונות הישראלית והשד"רים שהיו מגיעים לביתו של הגביר משה בר נתן, השאירו אותו מעודכן בקורות היישוב היהודי בישראל.

כשישראל דוב פרומקין ביקש ממנו לשמש כנציג חברת "עזרת נדחים" בקושטא, נענה בחיוב, וסכומי הכסף שגייס שימשו במידת מה להקמת בתי התימנים בכפר התימנים בשילוח.

באביב של שנת 1929 (ה'תרפ"ט) עלה לישראל והשתקע בשכונת אהל משה בירושלים. בירושלים פעל לאיסוף לחנים מזרחים עממיים ורומנסות עתיקות. לאחר תקופה בירושלים עבר לתל אביב. היה חבר באגודת הפייטנים שירי ציון שפעלה בבתי הכנסת הספרדיים בשכונת פלורנטין.

הלך לעולמו בכ"ט באלול ה'תשי"ב. הוא קבור בבית הקברות נחלת יצחק.^[3]

בשנת 1916 כתב והלחין בהשפעת מלחמת העולם הראשונה את השיר "ברכת שלום". בשנת 1918, בתקופה מלאת התקווה שלאחר פרסום הצהרת בלפור וסיום מאות שנות השלטון העות'מאני בארץ ישראל, כתב את השיר "ניצני שלום", שהוקלט בין היתר בביצועם של הלנה הנדל ומקהלת רינת. השיר נלקח ממנגינה ספרדית יהודית שאותה שרים בעת אמירת הקדיש או בתפילת ראש חודש. נבון שהיה בוגר בית המדרש לחזנים באדריאנופול השכיל לשלב זאת. כמו כן, שילב בשיר זה את שמו בצורה נסתרת בשתי האותיות הראשונות בכל שורה שנייה:

יצמח שלום רב מארצי

נוה שלם עיר חמדתי

חק ומשפט יבנו …

שירו הידוע ביותר הוא "טעם המן"; מקורו הוא בקופלאס (שיר מועד) הספרדי-יהודי "פורים לנו, פסח אן לה מאנו". שיר זה הוקלט על ידי זמרים ישראלים רבים, בהם שושנה דמארי באלבומה "מכלניות עד אור", נחמה הנדל, רן אלירן וגאולה גיל, וגם לא-ישראלים – אלי סטון (Elly Stone), מרתה שלאם (Martha Schlamme) ואחרים. בנוסף, כתב המלחין מרק לברי וריאציות על שיר זה לפרק השלישי של הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 שלו. במרץ 2006 התארח נגן הקלרינט הכליזמר גיורא פיידמן לרגל יום הולדתו ה-70 בתוכניתו של אריה ורדי "אינטרמצו עם אריק", ובחר לסיים את התוכנית בשיר זה.

ארכיונו של י"א נבון שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית.

• ינון: (שירים), ירושלים: דפוס ארץ ישראל, תרצ"ב. (בסוף הספר מאמר: "חלק היהודים במוזיקה המזרחית")
• יונה הומיה: משירי יצחק אליהו נבון; רשומים וערוכים על ידי יצחק לוי, תל אביב: המרכז לתרבות ('ספריה מוזיקלית'), תשי"א 1950.

• אדוין סרוסי, "מתוגרמה לירושלים: יצחק אליהו נבון ותרומתו לזמר העברי", דוכן יג (תשנ"א), עמ' 125–126.

• משה דוד גאון, "יצחק ב"ר אליהו נבון", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 456–457, באתר היברובוקס
• יצחק אליהו נבון באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית (מתוך מאמרו של אדווין סרוסי "מתוגרמה לירושלים"
• יצחק אליהו נבון באתר WorldCat Identities
• מ. ד. גאון, ר' יצחק א. נבון בן פ"ה שנים, הד-המזרח, 3 בנובמבר 1944
• ב. רון, הערות של מאזין | י. א. נבון – פייטן ומלחין, דבר, טור 2, 26 בינואר 1951
• משה גורלי, יצחק אליהו נבון: לזכר פייטן ומלחין, דבר, 5 באפריל 1953
• אליהו הכהן, "לא בחרב ולא בחנית", פנים (תרבות חברה וחינוך), 3 (אוקטובר 1997), באתר הסתדרות המורים (על שירי קרב ושלום בזמר הארץ-ישראלי, ובהם שיריו של נבון "ברכת שלום" "ניצני שלום" ו-"טעם המן")
• מילות השיר "טעם המן" והאזנה לו, באתר זמרשת (כולל מילותיו וביצועו מפי עמליה (ויולה) חקל)
• הספר "ינון" באתר ספרית חב"ד
• רשימת הקלטות של שיריו בארכיון פרידמן למוזיקה יהודית, אוניברסיטת פנסילבניה
• רשימת הפרסומים של יצחק אליה נבון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• על הקונצ'רטו לפסנתר מס' ו של מרק לברי באתר "הבמה"
• יצחק אליהו נבון (1859-1952), דף שער בספרייה הלאומית