לואנג פרבאנג
 | |||||||
| לואנג פרבאנג, מבט על, 2019 | |||||||
| מדינה / טריטוריה |  לאוס | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שטח | 12,560 הקטאר | ||||||
| גובה | 305 מטרים | ||||||
| אוכלוסייה | | ||||||
| ‑ בעיר | 53,792 (2012) | ||||||
| קואורדינטות | 19°53′24″N 102°08′05″E / 19.89°N 102.13472222222°E | ||||||
| http://tourismluangprabang.org/ | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
| |||||||
לואנג פרבאנג, או לואנגפרבאנג (בלאית: ຫລວງພະບາງ|ຫລວງພະບາງ), היא עיר הנמצאת בצפון מרכז לאוס על גדות נהר מקונג במרחק של כ-425 קילומטרים מוויינטיאן, והיא עיר הבירה של פרובינציית לואנגפרבאנג. העיר שוכנת על חצי אי שנוצר על ידי נהר המקונג ויובלו נאם קהאן ומוקפת בגבעות אבן גיר.
בעבר, העיר הייתה עיר הבירה של ממלכה בעלת אותו שם. עד להשתלטות הקומוניסטים ב-1975, היא הייתה הבירה המלכותית ומושב הממשלה של ממלכת לאוס. בשנת 1995 הכריז אונסק"ו על העיר כעל אתר מורשת עולמית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי אגדה מקומית, שהה בודהה במקום בעת מסעותיו משך יום בודד וניבא כי ביום מן הימים תהיה העיר לבירתה של ממלכה עשירה. לפי אגדה אחרת, את העיר הקימו שני נזירים שנמשכו אל יופיו הטבעי של האתר.
"מואנג סואה" היה השם העתיק של לואנג פרבאנג לאחר שנכבשה על ידי הנסיך התאילנדי קון לו בשנת 698. קון לו ניצל את ההזדמנות לכבוש את העיר כאשר הצבא של ממלכת נאנז'או נלחם באזור אחר. קון לו קיבל את העיר מאביו, קון בורום, הקשור לאגדה הלאוטית המתייחסת לבריאת העולם. אגדה זו משותפת ללאו ולשאן, וכן לקבוצות אתניות אחרות מהאזור. קון לו ייסד שושלת ש-15 השליטים שנכללים בה שלטו על מואנג סואה במשך רוב המאה.
במחצית השנייה של המאה ה-8 נאנז'או התערבה בענייני הפנים של הערים ששכנו במרכז עמק המקונג, דבר שהסתיים בכיבושה של מואנג סואה ב-709. הנסיכים והפקידים של נאנז'או החליפו את מעמד האצילים התאי. תאריכי הכיבוש לא ידועים, אולם ההשערה היא כי הכיבוש הסתיים זמן מה לפני ההתרחבות צפונה של אימפריית הקמר שהונהגה על ידי אינדראווארמאן הראשון. אימפריית קמר התרחבה עד לסיפסונג פאנה הנמצאת באזור המקונג העליון.
במקביל, הקמר הקימו מוצב חוץ בקסאיי פונג ליד ויינטיאן, וממלכת צ'אמפה המשיכה להתבסס בדרום לאוס ושמרה על נוכחותה על גדות המקונג עד 1070. צ'אנת'אפאניט, השליט המקומי של קסאיי פונג, נדד צפונה למואנג סואה והתקבל בברכה כשליט לאחר עזיבת הפקידים של נאנז'או. צ'אנת'אפאניט ובנו שלטו במשך תקופה ארוכה, שבמהלכה העיר נודעה בשם התאילנדי קסיינג דונג קסיינג ת'ונג. השושלת התמזגה בסופו של דבר עם כמה נסיכויות מקומיות. קון צ'ואנג, שליט לוחמני שככל הנראה היה בא מקרב אנשי הקאמו, הרחיב את הטריטוריה שלו כתוצאה ממאבק בנסיכויות הללו והטענה היא שהוא שלט בין 1128 ל-1169. תחת שלטונו של קון צ'ואנג משפחה יחידה שלטה בטריטוריה נרחבת ויישמה מחדש את מערכת הניהול מסיאם של המאה ה-7. בנקודת זמן מסוימת, הטהרוואדה נכללה בתוך המהיינה.
קסיינג דונג קסיינג ת'ונג הייתה נתונה לשלטון הקמר במשך תקופה קצרה כאשר ג'איאוואראם השביעי שלט בה בין 1185 ל-1191. אולם, ב-1180 סיפסונג פאנה קיבלה את עצמאותה בחזרה מהקמר וב-1238 ההתקוממות הפנימית שפרצה במוצב החוץ סוקהוטהאי הובילה לסילוקו של מעמד האצילים של הקמר.
ב-1353 קסיינג דונג קסיינג ת'ונג נהפכה לעיר הבירה של לאן קסאנג. עיר הבירה הועברה ב-1560 על ידי המלך סת'את'יראת' הראשון לויין צ'אנג, והעיר נותרה במעמד זה עד היום.
ב-1707 לאן קסאנג התפרקה ולואנג פרבאנג הפכה לעיר הבירה של הממלכה העצמאית בעלת אותו השם. כאשר צרפת סיפחה את לאוס, הצרפתים הכירו בלואנג פרבאנג כאתר מקודש. לבסוף, השליט של לואנג פרבאנג הפך לשליט בובה מטעם הצרפתים. כאשר לאוס זכתה בעצמאותה, המלך של לואנג פרבאנג, סיסאוואנג וונג, הפך לראש המדינה של ממלכת לאוס.
בלואנג פרבאנג יש בית חב"ד, נכון ל-2020 זהו הבית חב"ד היחיד במדינת לאוס.
מלכי העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קון לו, המצביא שהקים את העיר.
- פא נגום, הנסיך של לואנג פרבאנג שהקים את לאן קסאנג.
- אואון קהאם: מלך ששלט מטעם הצרפתים.
- קהאם סואוק: מלך ששלט מטעם הצרפתים ופעל למען הענקת עצמאות.
- סיסאוואנג וונג: מלך ששלט מטעם הצרפתים, וכאשר צרפת העניקה ללאוס עצמאות הוא התמנה לתפקיד המלך של כל המדינה.
אתרי העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתריה החשובים של העיר ממוקמים על חצי האי שבין נהרות המקונג והנאם קהאן. בסיסו של חצי האי בצד דרום-מערב נחצה על ידי חומה הנמשכת בין גדותיהם של שני הנהרות. רוב מבניה המסורתיים של העיר בנויים מעץ, למעט המקדשים העשויים מאבן. המבנים מהתקופה הקולוניאלית נבנו מלבנים והם בני קומה או שתיים ומתאפיינים במרפסת כניסה. בין האתרים החשובים בעיר:
- מקדש ואט קסיינג טהונג הוא מקדש בודהיסטי שנבנה בשנת 1560 ונהנה מחסות מלכותית בתקופת ממלכת לאוס.
- מקדש ואט מנורום- מועד הקמתו המדויק אינו ידוע וייתכן שהוקם בשנות השבעים של המאה ה-14 או בשנת 1492. במקדש פסל ארד של בודהה הנישא לגובה של 6 מטר.
- הארמון המלכותי או בשמו הרשמי "האו קהאם" נבנה בעירוב סגנונות מקומיים וצרפתיים החל בשנת 1904 ונחנך ב-1909. הוא נבנה עבור המלך סיסאוואנג וונג ששלט בלאוס מטעם הצרפתים, והוקם לחופו של הנהר כדי שהמבקרים בו יוכלו לרדת מספינותיהם ולהיכנס אליו ישירות. כאשר הקומוניסטים תפסו את השלטון במדינה ב-1975 הפך הארמון למוזיאון, ויהלומי הכתר של ממלכת לאוס מוצגים באולם הכס בבניין.
- שוק הלילה
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליד לואנג פרבאנג נמצא נמל התעופה הבינלאומי על שם העיר שממנו יוצאות טיסות ליעדים הבאים:
- לאוס: פונגסאלי, ויינטיאן ומחוז ס'יינג קהואנג (פונסאוואן)
- תאילנד: בנגקוק, צ'יאנג מאי
- קמבודיה: סיאם ריפ
- וייטנאם: האנוי
לואנג פרבאנג מחוברת באמצעות כבישים לערים הבאות:
- ואנג ויינג וויינטיאן (כביש מספר 13)
- מואנג ס'אי (כביש מספר 1)
ב-בדצמבר 2021 החל לפעול קו רכבת מהירה מויינטיאן על גבול לאוס-תאילנד לעיירה בוטן שנמצאת בצפון, על הגבול עם סין.
נהר המקונג הוא נתיב תחבורה חשוב. ניתן להגיע לעיר הואנג ס'אי, הנמצאת במעלה הנהר ליד הגבול עם תאילנד, באמצעות שיט בסירה שנמשך יומיים, כאשר בדרך כלל יש עצירה בעיר פאק בנג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לואנג פרבאנג- מידע על העיר באתר ויקימסע
- מידע על העיר באתר תיירות בצרפתית
- "מסע ללאוס", אורי תירוש, מגזין את
- כתבה על חגיגות השנה החדשה בלואנג פרבאנג, יובל דיין באתר GOTRAVEL
- לואנג פרבאנג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 | |
|---|---|
|
