לוק (בסיס)
 | |||||||||||||||
| תצלום אוויר של בסיס לוק | |||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||
| סוג השדה | צבאי | ||||||||||||||
| מפעיל | חיל האוויר האמריקני | ||||||||||||||
| עיר סמוכה | גלנדייל | ||||||||||||||
| קואורדינטות | 33°32′06″N 112°22′59″W / 33.53500°N 112.38306°W | ||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 330.7 מטר (1,085 רגל) | ||||||||||||||
| אתר הבסיס | |||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| מספר הנוסעים | 52 (נכון ל־2019)  | ||||||||||||||
  | |||||||||||||||
בסיס חיל האוויר לוק (Luke Air Force Base) הוא בסיס גדול של חיל האוויר האמריקני הממוקם מערבית לפיניקס, בפאתי העיר גלנדייל, אשר באריזונה.
נכון ל-2006 מוצבות בו שמונה טייסות F-16 פייטינג פלקון והוא משמש לאימון טייסים המבצעים גיחות הפצצה במטווח חיל האוויר בארי מ. גולדווטר הנמצא בסמוך לגבול עם מקסיקו. הבסיס הוא מקום מושבה של כנף הקרב 56.
בסיס חיל האוויר לוק מארח את כנף מטוסי הקרב הגדולה ביותר בחיל האוויר האמריקני, כנף הקרב 56. הכנף מורכבת מארבע קבוצות, 27 טייסות, לרבות שמונה טייסות קרב. קיימות בבסיס מספר יחידות המסופחות לו, לרבות כנף הקרב 944, השייכת לחיל האוויר 10 ולמילואי חיל האוויר. אוכלוסיית הבסיס מונה כ-7,500 חיילים וכ-15,000 בני משפחתם. עם כ-80,000 חיילים בדימוס הגרים בפיניקס רבתי, הבסיס משרת אוכלוסייה של יותר מ-100,000 איש. הוא קרוי על שם הטייס הראשון שקיבל את מדליית הכבוד - לוטננט פרנק לוק. לוק נולד בפיניקס ב-1887, וכונה "משמיד הבלונים מאריזונה" על שום 14 הפלות של בלוני תצפית גרמניים מתוך 18 ההפלות שנזקפו לזכותו בסך הכול במלחמת העולם הראשונה, בשמי צרפת, לפני שנהרג בקרב, בגיל 21, ב-29 בספטמבר 1918.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1940, צבא ארצות הברית שלח נציג לאריזונה כדי שיבחר אתר להקמת שדה תעופה עבור חילות האוויר של צבא ארצות הברית שישמש לאימון מתקדם במטוסי קרב. העיר פיניקס קנתה 5.827 קמ"ר של קרקע והחכירה אותו לממשל בעלות של דולר 1 לשנה החל מה-24 במרץ 1941. ב-29 במרץ 1941 החלה חברת "Del. E. Webb Construction Co." בהכנות לבניית המבנה הראשון של מה שנודע אז בשם בסיס הטיסה ליטשפילד פארק (Litchfield Park Air Base). בסיס אחר שנקרא שדה לוק, בפרל הארבור, אשר בהוואי, שחרר את שמו כדי שהבסיס באריזונה יוכל להיקרא שדה לוק. אימון טיסה מתקדם ב-AT-6 החל בלוק כבר ביוני אותה שנה. כיתה ראשונה של 45 חניכים, כיתה 41 F, הגיע לבסיס ב-6 ביוני 1941 להתחיל באימון טיסה מתקדם ב-AT-6, זאת אף על פי שבנייתם של רק מבנים חיוניים ספורים הושלמה. עד שבניית המסלולים של לוק הסתיימה השתמשו הטייסים בנמל התעופה סקיי הארבור.
במהלך מלחמת העולם השנייה, לוק היה בסיס אימוני הקרב הגדול ביותר של חילות האוויר, עם יותר מ-12,00 טייסי קרב מבוגריו שהוכשרו על ה-AT-6, קרטיס P-40 וורהוק, P-51 ו-P-38, מה שזיכה אותו בכינוי "בסיסו של טייס הקרב". עד ה-7 בפברואר 1944, טייסים בלוק צברו במצטבר מיליון שעות טיסה. ברם, עד 1946 מספר הטייסים שאומנו בבסיס צנח ל-229 והפעילות בבסיס הופסקה ב-30 בנובמבר אותה שנה.
הפעילות בלוק חודשה ב-1 בפברואר 1951, זמן קצר לאחר תחילת הלחימה בקוריאה, תחת השם "בסיס חיל האוויר לוק", כחלק מפיקוד האימונים האוויריים תחת חיל האוויר האמריקני לאחר ארגונו מחדש. חניכים בבסיס אומנו תחילה על ה-P-51 מוסטנג והמשיכו ל-F-84 עד 1964, אז הוחלף ב-F-104 סטארפייטר. טיסות האימון עברו ל-F-100, וב-1 ביולי 1958, הבסיס הועבר מפיקוד האימונים האוויריים לפיקוד האוויר הטקטי. במהלך שנות השישים, אלפי טייסי קרב אמריקניים מבוגרי לוק לחמו במלחמת וייטנאם.
ביולי 1971, הבסיס קלט את ה-F-4 פנטום והפך לספק העיקרי של טייסי קרב לפיקוד האוויר הטקטי ויחידות מטוסי קרב אמריקניות ברחבי העולם. בנובמבר 1974, מטוס הקרב החדש של חיל האוויר להשגת עליונות אווירית, ה-F-15 איגל, הגיע ללוק, ובדצמבר 1982 הצטרפו אליו מטוסי F-16 פייטינג פאלקון, שהחלו לאמן טייסים רשמית ב-2 בפברואר 1983. לכנף האימון הטקטי 58 היו שתי טייסות - טייסות אימון הקרב הטקטי 312 ו-314 - אשר ערכו אימונים על דגמי ה-C וה-D החדשים של ה-F-16. כנף האימון הטקטי 405 קיבלה את ה-F-15E סטרייק איגל הראשון ב-1988 ושתיים מטייסותיה - 561 ו-550 - החלו לערוך אימונים על מטוס קרב זה.
ביולי 1987 החלה קבוצת הקרב הטקטית 944 להפעיל בבסיס מטוסי F-16C/D.
בשנות התשעים המוקדמות עבר הבסיס תמורות רבות. כתוצאה מהיערכות מחדש של חיל האוויר, הודממו טייסות 312, 426 ו-550, כמו גם דיוויזיית האוויר 832 וכנף הקרב הטקטי 405. דגמי ה-F-15A ו-B הועברו מהבסיס, וכנף האימון הטקטי 58, בהיותה הכנף הבכירה בלוק, שינתה את שמה לכנף הקרב 58 והפכה שוב ליחידה המארחת בלוק. וו באפריל 1994, לאחר 24 שנים בלוק, כנף הקרב 58 הוחלפה בכנף הקרב 56.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לוק (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|