מאיר אור

מאיר אור

לידה	25 בספטמבר 1911 רייביני, לטביה
פטירה	5 בנובמבר 1975 (בגיל 64) טירת צבי, ישראל
מדינה	ישראל

מאיר יצחק אור (אורליאן); (ג' בתשרי תרע"ב, 25 בספטמבר 1911 - א' בכסלו תשל"ו, 5 בנובמבר 1975) היה סופר והוגה דעות ציוני דתי, ממייסדי הקיבוץ הדתי טירת צבי.

נולד בעיירה רייביני (ריבינישקי) בחבל לטגליה בלטביה, לראובן לייב ולבילה (חודאק) אורליאן, בן זקונים במשפחה בת שבעה ילדים. למד בישיבתו של הרב מנחם מנדל ז'ק בריגה. הצטרף לתנועת המזרחי בריגה והיה ממקימי תנועת "צעירי המזרחי". היה הראשון מצעירי המזרחי שעלה מלטביה לארץ ישראל בשנת 1932 (חשוון תרצ"ג) והצטרף לקבוצת שח"ל (שמואל חיים לנדאו)^[1] שהתמקמה ברחובות. כעבור זמן התגייס ל"הגנה".

בשנת תרצ"ה (1934) נישא לחנה^[2], בתו של הרב יוחנן זרחי-זופוביץ. בשנת תרצ"ו (1936) יצא לשליחות בפולין מטעם תנועת הפועל המזרחי וסייע בארגון קיבוצי עלייה. בתקופה זו כתב יומן שמשמש עד היום לחקר שורשי הציונות הדתית בפולין^[3].

בשנת תרצ"ז (1937) היה ממייסדי קיבוץ טירת צבי בעמק בית שאן וכיהן כמזכיר הקיבוץ. באותה שנה נשלח לקורס מ"מים (מחזור ז') של ההגנה בגבת תחתית (היום בסיס חיל האוויר רמת דוד), כדי להכשירו כמחליף למפקד טירת צבי (המוכתר) מטעם ההגנה. אחרי ההתקפה הראשונה על טירת צבי, בפברואר 1938, החליפו כמפקד האזור והיה אחראי לביטחון היישוב. במקביל שימש כנוטר במשטרת היישובים העבריים. בעיצומה של מלחמת העצמאות שירת במסגרת ההגנה המרחבית של צה"ל. עקב מחלת כליות הפסיק את פעילותו הביטחונית והצבאית.

בתקופה שלפני קום המדינה כיהן כציר באספת הנבחרים הרביעית (1944) של המדינה שבדרך, וכיהן כממלא מקום בוועד הלאומי. לאחר קום המדינה היה פעיל במוסדות הקיבוץ הדתי ובעיצוב תרבותו ומורשתו על בסיס תורה ועבודה, היה בין השותפים ליצירת המתכונת הדתית לציון יום העצמאות, שהפכה להיות דגם של כלל הקיבוץ הדתי וברבות השנים של רבים בציונות הדתית^[4]. כיהן כחבר במזכירות הפעילה והמורחבת של הקיבוץ הדתי. היה מהוגי הדעות של תנועת הקיבוץ הדתי. היה עורך ביטאון הקיבוץ הדתי "עלונים"^[5] והרבה לכתוב מאמרי הגות בביטאונים שונים, ובהם "עלונים", "עמודים", "נתיבה", "מחניים", הצופה והצופה לילדים וביטאון בני עקיבא "זרעים". פרסם סיפורי ילדים וסיפורים מחיי הקיבוץ.

השתתף בוועידות הפועל המזרחי, היה ממקימי סיעת למפנה ב"פועל המזרחי" והוכתר כ"יקיר התנועה". היה מתנגד חריף ל"חזית הדתית" של המפלגות הדתיות מחשש לטשטוש דמותו המקורית של הפועל המזרחי.

כתב את הספר "הקיבוץ הדתי בהתפתחותו", ערך את הספר "לתקופת השנה" ואת הספר "בטרם קרב" שתורגם גם לאנגלית (The Eve of Battle). קובץ ממאמריו פורסם בספר "אור המאיר" שיצא לאור לאחר מותו ובספר "כפר על הספר".

נפטר בטירת צבי בשנת 1975, בגיל 64.

אחיו אברהם עלה לישראל, ואח שלישי (כתריאל) היגר לארצות הברית. אמו, שתי אחיותיו ושניים מאחיו ובני משפחותיהם שנותרו בעיירת הולדתו נרצחו בשואה. בישראל נישא מאיר אור לחנה, בתו של רבה הראשי האשכנזי של העיר טבריה, יוחנן זרחי. לזוג נולדו חמישה ילדים: רות וקס (הבת הראשונה שנולדה בטירת צבי, היום חברה בקיבוץ עין הנצי"ב), ראובן (בוגר הפקולטה לחקלאות בהגנת הצומח ומוסמך למדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב, התמחה בהדברת מזיקים ומכהן כיום כארכיונאי של קיבוץ טירת צבי, שלמה (זולי) ז"ל, שהיה סא"ל במילואים וחבר טירת צבי; יוחנן (אל"ם במילואים ומנהל בכיר בחברת תשתית) ובילי (רואת חשבון). נכדו הוא יאיר אור- אל"ם בצה"ל.

• בטרם קרב, The Eve of Battle, מאיר אור, 1948, הוצאת ההסתדרות הציונית, ירושלים
• טירת צבי במערכה: פרשת התגוננות טירת צבי, מסופרת מפי בניה, בעריכת מאיר אור, תרצ"ט-1939, הוצאת טירת צבי
• הקיבוץ הדתי והתפתחותו, אורליאן מאיר, תש"ו-1946, הוצאת הקיבוץ הדתי
• אור המאיר – מבחר כתבי מאיר אור, עורך: ד"ר יצחק אלפסי, תשמ"ז-1987, הוצאת קיבוץ טירת צבי
• כפר על הספר – טירת צבי בעבר ובהווה, אור, מאיר ויעיר ,אפרים, (1993), הוצאת קיבוץ טירת צבי

מדיה וקבצים בנושא מאיר אור בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של מאיר אור, בקטלוג הספרייה הלאומית
• דף ההנצחה למאיר אור, באתר קיבוץ טירת צבי
• קבוצת שחל ברחובות באתר משפחת יורב
• מאיר אור, דף שער בספרייה הלאומית
• מאיר אור, בלקסיקון הספרות העברית החדשה