מישור החוף הצפוני

מישור החוף הצפוני הוא אחד משלושת חלקיו של מישור החוף בארץ ישראל.

מישור החוף הצפוני משתרע מראש הנקרה שבצפון, דרומה דרך אזור עכו ועמק זבולון, באזור חיפה הוא הצר ביותר שכן לאחר כמה מאות מטרים מקו החוף מתחיל רכס הכרמל. לאחר חיפה ממשיך מישור החוף הצפוני דרך אזורי עתלית וזכרון יעקב עד לאזור נחל תנינים, בו נהוג לקבוע את הגבול הדרומי של חלק זה ממישור החוף.

מבין שלושת חלקי מישור החוף השונים, רצועת מישור החוף הצפוני היא הצרה ביותר בשל סמיכותם לחוף של רכסי הגליל והכרמל.

מישור החוף הצפוני מתחלק באופן טבעי לשניים:

• הגליל המערבי – (בעיקר חלקו המישורי), הנמשך מראש הנקרה בצפון ועד לגבול הדרומי של עמק זבולון בדרום.
• מישור חוף הכרמל – רצועת חוף הנמשכת מאזור חיפה בצפון ועד אזור זכרון יעקב בדרום.

מבחינה התיישבותית, הוקמו במקום יישובים קדומים, בגלל הקרבה לים וכן הנוחות לגידולים חקלאיים בחלק מקטעי מישור זה. יישובים קדומים שהוקמו הם בעיקר שוני, עתלית ועכו. עם תחילת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, בסוף המאה ה-19, הוקמה באזור המושבה זכרון יעקב ולאחר מכן בנימינה. מאוחר יותר הוקמו (לפי הסדר) נשר, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין, נהריה וקריית ים, כולן בשנות ה-30 ושנות ה-40. עם הזמן הוקמו באזור מושבים וקיבוצים שונים והחקלאות באזור התפתחה, בעיקר בתחומי הדיג, וגידול בננות ואבוקדו בגלל האקלים במקום המתאים לכך. היישובים בחיפה ועכו הוקמו עוד לפני העלייה היהודית לארץ ישראל אך ההבדל ביניהם הוא שהיישוב בעכו הוקם בתקופת קדומות ועם הזמן הוא התעבה אך מאז קומו התקיים רק למישור החוף, היישוב בחיפה, תחילה לאו דווקא יהודי, אלא יותר ערבי ומאוחר יותר יהודי מערבי, הוקם תחילה על רכס הכרמל ורק עם הזמן, עם הגידול במספר התושבים והתחלת השימוש החשוב בנמל חיפה החלה ההתיישבות גם בקטע בצר של מישור החוף לחופה חיפה.

עם כיבוש שטחי ארץ כנען על ידי שבטי ישראל נכבש רוב אזור הגליל המערבי על ידי שבט אשר ועוד חלקים נכבשו על ידי השבטים זבולון ומנשה. בעת כיבוש צפון הארץ על ידי ממלכת אשור נכבש גם מישור החוף הצפוני ובשנת 725 לפנה"ס נערך במקום, באזור עכו, המרד של הצורים והצידונים בשלמנאסר החמישי, מלך אשור. מבין כל יישובי מישור החוף הצפוני, השתתפה עכו בהכי הרבה קרבות מבין אלו שלמד האזור.

בתקופת בית תלמי התרחשו באזור הגליל המערבי קרבות רבים של היוונים בחשמונאים וברובם ניצחו החשמונאים שהצליחו לדחוק את רגלי היוונים ברוב הקרבות עד לרצועת החוף הדקה בקרבת נהריה ועכו.

בשנת 638 נכבש מישור החוף הצפוני, ובכללו העיר עכו על ידי הערבים. בשנת 1104 נכבש האזור על ידי הצלבנים בראשות בלדווין הראשון. בשנת 1187 כבש סלאח א-דין את האזור מידי הצלבנים ובשנת 1191 נכבש שנית על ידי הצלבנים בראשות ריצ'רד לב הארי. מבצר צלבני נוסף באזור מישור החוף הצפוני היה בעתלית. בשנת 1291 נכבש האזור על ידי הממלוכים בראשות מאליק אל-אשרף.

בראשית המאה ה-16 נכבש האזור על ידי העות'מאנים. עלי ביי, ידידו של דאהר אל-עומר, השליט הבדואי של הגליל, נלחם במקום כנגד העות'מאנים, על ידי כוח תגבור שקיבל מהאימפריה הרוסית ובו נכללו גם כ-3,000 לוחמים מאלבניה.

בשנת 1799 הגיע נפוליאון לעכו במסעותיו בארץ ישראל וניסה לכובשה מידי הטורקים. במאה ה-19 ניסו המצרים לכבוש את העיר אך כוח משותף בריטי-אוסטרי שעזר לצבא הטורקי במקום גירש את האיום המצרי.

בתחילת המאה ה-20 נערכו במקום חלק מקרבות מלחמת העולם הראשונה, בהם כבשה בריטניה את ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. אחד ממוקדי הסיוע לבריטניה היה בזכרון יעקב בו פעלו חברי מחתרת ניל"י ובראשם אהרון אהרונסון.

לאחר כיבושו על ידי בריטניה התיישבו במקום יהודים מספר, באזור עמק זבולון, הגליל המערבי ואזור עתלית וזכרון יעקב. בשנות ה-40 שימשה עתלית כבסיס של המשטרה בריטית בעוצרה מעפילים יהודים שהגיעו לחופי ישראל. במאורעות תרפ"ט ובמאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היו במקום קרבות של היהודים בערבים ונחרב היישוב היהודי בעכו אך עם הזמן הוקמו במקום יחידות הגנה יהודיות.

במלחמת העולם השנייה הופצצו אזורי חיפה והקריות על ידי מפציצים גרמנים בגלל הקרבה למפעלי הזיקוק בחיפה. היישוב היהודי, עם התקדמות הכוחות הגרמנים בצפון אפריקה, הכין תוכנית לפיה אם ייכנסו הגרמנים לארץ ישראל מכיוון דרום יתרכזו היהודים באזור ההררי שבין זכרון יעקב לחיפה על מנת להתגונן בשארית כוחות היישוב, אך בסוף לא יצאה התוכנית אל הפועל בכלל הכישלון הגרמני בקרב אל-עלמיין השני וההתקדמות הבריטית מערבה.

בליל הגשרים, ב-16 ביוני 1946, בו פוצצו מספר גשרים מרכזיים המקשרים את ארץ ישראל עם שכנותיה, פוצצו שני גשרים באזור אכזיב אך בפעולה זאת החל הצבא הבריטי לפתוח באש כלפי הלוחמים ונהרג במקום הלוחם יחיעם ויץ. הגש קרס בסופו של דבר אך נפצעו ונהרגו רבים במערכה לאחר קרב יריות ממושך עם הכוחות הבריטיים.

בשנת 1947, ב-4 במאי פוצץ הכלא בעכו על ידי חיילי האצ"ל במטרה לשחרר לוחמים יהודים שהוחזקו בכלא.

במלחמת העצמאות היו באזור מישור החוף הצפוני המבצעים הבאים:

• מבצע בן עמי – מבצע כיבוש הגליל המערבי וכן כיבוש עכו על ידי חטיבת כרמלי
• מבצע נמל – במהלכו נכבש הכפר הערבי טנטורה שבקרבת חיפה אשר היה הכפר הערבי היחיד באזור ושממנו יצאו ההתקפות על כביש זכרון יעקב–חיפה
• מבצע דקל – בו נכבשו שטחים נרחבים בגליל המערבי ואזור העיר שפרעם.
• מבצע שוטר – בו נכבש שטח שלושת הכפרים הערביים עין ע'זאל, ג'בע ואיג'זים, אשר על שטחיהם יושבים כיום היישובים כרם מהר"ל, עין איילה וגבע כרמל.

ערים, מועצות מקומיות, ומועצות אזוריות הנמצאים באזור מישור החוף הצפוני:

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: מישור החוף הצפוני

אזורים בארץ ישראל
רמת הגולן וסביבתה	הר חרמון • טרכון • חורן • הבשן • רמת הגולן
הגליל והעמקים	הגליל העליון • אצבע הגליל • הגליל המערבי • הגליל התחתון • עמק יזרעאל
מישור החוף	מישור החוף הצפוני • הכרמל • השרון • מישור חוף יהודה • גוש דן • מישור החוף הדרומי
הבקע הסורי-אפריקני	בקעת הירדן • עמק החולה • ארץ כינרות • עמק בית שאן • הערבה • בקעת ים המלח
מרכז שדרת ההר המערבית	השומרון • הרי בנימין • השפלה • יהודה • מדבר יהודה
שאר עבר הירדן	הגלעד • ארץ המישור • עמון • מואב • הרי אדום
הנגב	הנגב הצפוני • חבל אשכול (חבל הבשור) • בקעת באר שבע • מכתשים בנגב • הר הנגב • מדבר פארן • הרי אילת