מבצע נמל

מבצע נמל היה מבצע של ההגנה שנערך ב-23 במאי 1948. במהלך המבצע תקף וכבש כוח של חטיבת אלכסנדרוני את הכפר טנטורה.

לאחר כיבוש חיפה, בסוף אפריל 1948, וחוף הגליל המערבי, באמצע מאי, נותר הכפר טנטורה כבסיס ימי ערבי יחיד לאורך חוף הים התיכון לצורך קיום קשר עם לבנון. דרך טנטורה זרמה אספקת נשק ותגבורות מלבנון לכפרים הערבים שבכרמל המערבי. בין אלה היו עין ע'זאל (כיום עין איילה), איג'זים (כיום כרם מהר"ל) וג'בע (כיום גבע הכרמל), שכונו 'המשולש הקטן'. כפרים אלו תקפו את התחבורה היהודית בציר שבין חיפה לתל אביב (כיום כביש 4) ושבשו אותה במידה ניכרת. בתחילת מאי המליץ הש"י על כיבוש הכפר בהקדם כיוון שביצוריו הלכו והשתפרו.

טנטורה שכן על חוף הים התיכון, כחמישה ק"מ מצפון מערב לזכרון יעקב. ממערב לכפר נמצאו מספר איים קטנים, שעל פי הידיעות הייתה בהם שמירה. כמה מאות מטרים ממזרח לכפר עבר כביש תל אביב-חיפה, ושביל הוליך מן הכפר אל אותו כביש. בנוסף, מסילת הברזל מדרום לצפון עברה כ-700 מ' ממזרח לכפר. השטח שבין הכפר לכביש ולמסילה היה מישורי, אך השטח שמערבה לו, במקביל לחוף, היה מכוסה גבעות כורכר. שבילים נוספים נמתחו מן הכפר לצפון ולמזרח. על שבילים אלה חלש מבנה בית ספר אשר ניצב על גבעה ממזרח למסילת הברזל. על גג מבנה זה הציבו הערבים שני מקלעים, והוא נחשב על ידי 'ההגנה' כמעוז העיקרי בהגנת הכפר. לעומת זאת, חלקו הצפוני של הכפר היה מוגן פחות, אולי בשל השטח הביצתי, שייתכן שגרם לערבים להניח שימנע התקפה מכיוון זה. מכיוון זה הייתה רק עמדה ידועה אחת, בסמוך למבנה המזגגה (בנחשולים של ימינו). בנוסף, ח'ירבת אל בורג', מצודה עתיקה אשר ניצבת על חצי אי קטן שמצפון לכפר, הייתה עשויה להוות מעוז הגנתי נוסף. מצפון מזרח לטנטורה שכנו איג'זים ועין ע'זאל, וקרוב יותר, כפר לאם, המרוחק מטנטורה כשני ק"מ. האחרון היה כפר קטן וחלש יחסית, ולא נחשב לאיום רציני לכוח התוקף, אך איג'זים, ואולי גם עין ע'זאל, לעומת זאת, נחשבו לאיום רציני יותר. על פי הידיעות, השטח שמדרום לכפר עשוי היה להיות ממוקש.

הערכת 'ההגנה' באשר לגודל הכוח הלוחם בכפר עמדה על כ-100 איש. אלה היו חמושים, על פי הידיעות, ברובים, אקדחים ותת מקלעים, כמה מרגמות שלושה אינץ' או 60 מ"מ, ארבעה או חמישה מקלעים, וייתכן שגם בתותח נ"מ 40 מ"מ (שאולי נמצא בעין ע'זאל). לפי הידיעות שבידי 'ההגנה', פיקדו עליהם מספר עריקים בריטים.

מן הצד הישראלי הוטלה משימת כיבוש הכפר על גדוד 33 של 'אלכסנדרוני'. כן הוקצתה לעזרתו סירה של חיל הים, על מנת לבודד את הכפר מכיוון הים התיכון, ושל חטיבת כרמלי, לצורך ביצוע חסימה מצפון לכיוון 'המשולש הקטן'. גדוד 34 של 'אלכסנדרוני' הקצה את הנשק המסייע: שלוש מרגמות שלושה אינץ' וחמישה מק"בים.

התוכנית הייתה לתקוף את הכפר בו זמנית מצפון ומדרום. פלוגה אחת תתקוף מצפון: מחלקה אחת את הכפר ושתי מחלקות את אל בורג', ופלוגה אחת תתקוף מדרום. אחת מאותן פלוגות, על פי התפתחות הקרב, תמשיך ותסרוק את הכפר. פלוגה נוספת יועדה להוות עתודה, אשר תמוקם ממזרח לכפר, כך שתוכל להתערב בקרב הן בצפון, הן בדרום, במקרה הצורך. מחלקה אחת מפלוגה זו יועדה לכבוש את הבניין שממזרח למסילת הברזל.

הכוחות יצאו לדרכם בחצות ליל 23/22 במאי. הפלוגה שנועדה לתקוף מצפון נראתה על ידי ערבים שהתגוררו באוהלים ובחושות ממזרח לאל בורג', בעת שחצתה את מסילת הברזל. כמה מן הערבים החלו בורחים, והמ"פ שלח כיתה על מנת להבריח ביריות את היתר. עם זאת, היריות ביטלו את גורם ההפתעה, ועד מהרה הפלוגה החלה לספוג אש מן הרכס המקביל לחוף. אחת המחלקות הסתערה על הרכס וכבשה אותו לנוכח התנגדות קלה, ומחלקה נוספת כבשה את אל בורג'. הכוח שתקף מצפון הבחין בסירת חיל הים, טעה לחשוב כי המדובר בסירה ערבית, וירה עליה. הסירה השיבה אש, ועד שנתבררה הטעות, נפגע אחד מאנשי הסירה. הכוח הפנה את עיקר אישו לעבר המזגגה, ואכן, לנוכח האש שספגו, הערבים פינו את הבניין, אשר נתפס על ידי כוח מהפלוגה. המחלקה שכבשה את הרכס הסתערה בינתיים על בתיו הצפוניים של הכפר, כ-200 מ' הלאה משם, וכבשה אותם. מכאן המשיכה הפלוגה וסרקה את הכפר, לעיתים לנוכח התנגדות.

הכוח שתקף מדרום נתגלה אף הוא בדרכו, וספג אש עוד בטרם הגיע ליעדו. מן האש נפצעו מ"מ ומ"כ והפלוגה נבלמה עד אור הבוקר. המערך הערבי שמדרום לכפר התפורר לבסוף כאשר הכוח שתקף מצפון איים על עורפו.

גם כוח העתודה נתגלה בדרכו, ונפתחה עליו אש. בהתאם לתוכנית, שלחה פלוגת העתודה מחלקה לצורך כיבוש בניין בית הספר. זו התקדמה תוך חיפוי הדדי, כנגד אש גוברת והולכת, אליה נילוו פצצות תאורה. לנוכח עוצמת האש שספג, הודיע המ"מ שאין ביכולתו לכבוש את הבניין, וביקש תגבורת. המ"פ הורה לכוח להמשיך, ואכן, כשהכוח הסתער, נטשו הערבים את הבניין, בהותירם מספר נפגעים. מחלקה אחרת, אליה נלווה המ"פ, תפסה בינתיים את הגבעות שמדרום לבניין, גם כן לנוכח אש עזה. התנגדות ערבית עקשנית נמשכה באזור הגבעות עד הבוקר.

לפי מחקרו של בני מוריס, בקרב נהרגו 13 מחיילי אלכסנדרוני ומעל 70 מקומיים, ולאחריו רצחו החיילים מספר שבויים וגירשו את התושבים^[1]. אחדים מהתושבים עזבו למשולש הערבי בצפון השומרון, ורבים מהם (בין 500 ל-1200) לכפר השכן פוריידיס, שכבר נכנע קודם לכן, משם גורשו לאחר מכן.

בשנת 2000 התפרסמה עבודת-גמר שכתב תדי כ"ץ, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת חיפה, בהנחיית הפרופסור קייס פירו, בה נטען כי לוחמי חטיבת 'אלכסנדרוני' ביצעו טבח בתושבי הכפר טנטורה. העבודה קיבלה ציון 97. ותיקי החטיבה תבעו את כ"ץ על הוצאת לשון הרע, ובסופו של דבר בדקה האוניברסיטה את העבודה מחדש והחליטה לפסול אותה.

בינואר 2022 עלה למסכים הסרט התיעודי "טנטורה", אשר הציג ראיונות עדכניים עם כמה מוותיקי החטיבה וקטעים מההקלטות שעליהן התבסס תדי כ"ץ. הסרט עורר פולמוס בין מי שטענו כי הוא מוכיח שאכן התרחש טבח באזרחי טנטורה מייד בסיום מבצע נמל^[2] ובין מי שטענו שהוא מוציא את דברי הלוחמים מהקשרם.^[3]

• יואב גלבר, היסטוריה, זיכרון ותעמולה, עם עובד 2007; עמ' 293, 489-476, 496.
• גרשון ריבלין, חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות, מערכות, 1964.

• סיפור המבצע באתר חטיבת אלכסנדרוני
• כתבה באתר "שנורקל"
• דב מבצע טנטורה, "חיל הים", חוברת ד' אוקטובר 1948 עמ' 8.