נורמן קאזנס

נורמן קאזנס
Norman Cousins

נורמן קאזנס, צילום משנת 1976
לידה	24 ביוני 1915 ווסט הובוקאן, ארצות הברית
פטירה	30 בנובמבר 1990 (בגיל 75) לוס אנג'לס, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת קולומביה טיצ'רס קולג' Theodore Roosevelt High School
מעסיק	אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, Saturday Review, World
פרסים והוקרה	פרס הלמרייך (1985) הפרס ההומניטרי ע״ש אלברט שווייצר (1990) מדליית השלום של האו"ם (1971)
קישורים חיצוניים
חתימה

נורמן קאזנס (באנגלית: Norman Cousins, 24 ביוני 1915, לפי מקורות אחדים 1912 ווסט הובוקן, ניו ג'רזי, בימינו - יוניון סיטי - 30 בנובמבר 1990 לוס אנג'לס) היה עיתונאי, מסאי ופעיל שלום יהודי-אמריקאי. בשנותיו האחרונות הקדיש את עצמו, לאור ניסיונו האישי, לבדיקת סוגיות הנוגעות לחולי ולריפוי המחלות, במיוחד הקשר בין ריגושים והמצב הנפשי לחוסן האדם. קאזנס היה בשנים 1942- 1971 ושוב בין 1973–1977 עורכו של כתב העת הליברלי "Saturday Review of Literature". קאזנס נודע כלוחם בלתי נלאה למען פירוק הנשק הגרעיני. בסוף חייו כיהן כסגן פרופסור למדעי הרוח בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס.

נורמן קאזנס נולד בשנת 1915 בווסט הובוקן, ניו ג'רזי - לימים יוניון סיטי, כבן למהגרים יהודים - סמואל קאזנס ושרה לבית מילר, בעלי חנות בעיר. בגיל 11 על סמך אבחנה שגויה של שחפת אושפז בבית הבראה לילדים חולי שחפת. הוא למד בהמשך בתיכון על שם תאודור רוזוולט ברובע הברונקס, בניו יורק. בימי התיכון הפגין את כישרונו לכתיבה וערך את עיתון בית הספר "The Square Deal". הוא למד לאחר מכן במכללה למורים של אוניברסיטת קולומביה, בה סיים את התואר הראשון. החל משנת 1934 החל לעבוד בעריכה עיתונאית ב"ניו יורק איוונינג פוסט". כעבור זמן קצר התקבל לעבודה כמבקר ספרים ואחר כך כעורך במגזין Current History, הוותיק שבעיתונים האמריקאים המוקדשים לעולם העסקים. החל משנת 1940 למשך שלושה עשורים היה עורך ראשי של כתב העת Saturday Review שהופיע בניו יורק. קאזנס פרסם במגזין שבעריכתו מסות על הזיקה בין הספרות לאקטואליה והגביר על ידי כך את תפוצתו ב-50%. מתח תכופות בקורת על הממשל אך האמין שלארצות הברית מובטח פוטנציאל יחידי לגדולה.^[1] סוגיה זו נדונה במסתו - The Good Inheritance: The Democratic Chance (1942). בשנת 1971 עזב קאזנס את מערכת כתב העת אחרי חילוקי דעות עם הבעלים החדשים, ניקולס ה. צ'ארני וג'ון ג'.ורוניס. ייסד לאחר מכן מגזין דו-שבועי בשם The World שהוקדש ל"סקירת הרעיונות, האמנויות והמצב האנושי". כעבור שנה חזר לערוך אותו עד שנת 1977.בשנת 1980 התמנה לעורך אמריטוס שלו.

קאזנס דגל בהשקפות הליברליזם האמריקאי, אותן קידם במאמרים שלו ב"Saturday Review". אחרי הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי, ב-18 באוגוסט 1945 פרסם קאזנס מאמר תחת הכותרת "האדם המודרני שייך לעבר" (The Modern Man is Obsolete"). הוא הביע בו "אשמה עמוקה" על השימוש בנשק הגרעיני ודן בהשלכות החברתיות והפוליטיות של הפצצה האטומית והכוח הגרעיני. לדידו עם הטלת הפצצות האטומיות התחיל עידן חדש, שבו יהיה צורך לעבור שהאנושות תזנח את הלאומנות לטובת ההומניטריזם, את הרווח הלאומי לטובת הרווח הכלל-עולמי, את הלוחמנות לטובת אזרחות העולם, את התחרות לטובת שיתוף הפעולה. למאמרו היה הד ניכר בתקשורת האמריקאית ולימים הוא פיתח אותו לספר. מדפי העיתון קרא קאזנס לקוראים לאמץ 400 ילדים שנשארו יתומים בעקבות ההפגזה האטומית של הירושימה. תוכנית זו, הקרויה "אימוצים מוסריים" הוגשמה בשנת 1949 והודות למאמציו רבים מילדים אלה זכו לתנאי חינוך משובחים. הוא עצמו נמנה עם המאמצים. קאזנס יזם גם את המיזם "בנות הירושימה" (Hiroshima Maidens) שהביא 25 צעירות יפניות קרבנות של השלכות ההפצצה האטומית, שנפגעו בפניהן ובגופן, לניתוחים פלסטיים ושיקומיים ב, בית החולים מאונט סיני בניו יורק. אחת מבנות אלה, שיגקו ססמורי, בת ה-13, אומצה על ידי קאזנס ואשתו.

קאזנס נאבק יחד עם קרוליין פרידיי למען קבוצה של נשים פולניות שהיו קרבנות לניסויים על ידי הנאצים במחנה ראוונסבריק. הוא לחםם למען הכרתן על ידי ממשלת גרמניה כזכאיות לפיצויים.

באמצע שנות ה-1950 אחרי הניסויים בפצצת המימן, התחיל קאזנס להיאבק בעד הפסקת הניסויים הגרעיניים. בעת מסע הבחירות לנשיאות בשנת 1956 הוא השתדל לשכנע את המועמד הדמוקרטי עדלי סטיבנסון להפוך את סוגיית הניסויים הגרעיניים לנושא מפתח במצעו. כמו כן הוא יצר קשר עם הרופא והמיסיונר אלברט שווייצר ועם ראש ממשלת הודו, ג'ווהרלל נהרו שהנהיג מערכה בנושא מטעם תנועת המדינות הבלתי-מזדהות

קאזנס היה יושב ראש הארגון הקרוי "הוועד הלאומי למען מדיניות גרעינית בריאה" SANE National Committee for a Sane Nuclear Policy) (SANE)) שהתריע על שואה גרעינית אפשרית במקרה שלא יוסר איום המירוץ לחימוש גרעיני.

בשנות ה-1960 הוביל קאזנס, בעזרת מימון על ידי קרן פורד וקרן קטרינג, את פורום ועידות דארטמות' האמריקאיות-סובייטיות בהן השתתפו אקדמאים מובילים מברית המועצות ומארצות הברית על מנת לדון ביוזמות שלום ולהוות ערוץ הידברות בלתי רשמי בין ממשלות שתי המעצמות. קאזנס מילא בדרך זו שליחויות פרטיות מטעם נשיאי ארצות הברית, דווייט אייזנהאואר ג'ון פיצג'רלד קנדי ולינדון ג'ונסון. הוא עצמו כתב מספר מסות על סוגיית השלום העולמי ופירוק הנשק הגרעיני וסייע לשיח שבין ברית המועצות, ארצות הברית והוותיקן על מנת להשיג הסכם סובייטי-אמריקאי להפסקת הניסויים הגרעיניים. קאזנס נאבק גם נגד זיהום האוויר, הפרסומות לסיגריות, נגד ביטויי אלימות באומנויות הבמה. כמה ממבקריו לעגו למשה שהם קראו שטחיותו וגם להערצתו המתמדת לארגון אומות המאוחדות ^[2] נורמן קאזנס נפטר בשנת 1990 בבית החולים של אוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס, עקב דום לב שהוא לקה בו בעת שהייתו במלון וסטווד.

בעת כהונתו כסגן פרופסור למדעי רוח בפקולטה לרפואה של UCLA יזם קאזנס מחקרים בנוגע לביוכימיה של הריגושים, מתוך אמונה כי גורמים נפשיים עשויים לסייע בריפוי מחלות רבות. הנחתו זו נבעה מניסיונו האישי - הצלחת מאמציו להתגבר על כאבי פרקים עזים שלקה בהם בשנת 1964 אחרי שובו מביקור בברית המועצות. אובחן אצלו אז חשד לדלקת חוליות מקשחת. אחרי שניסיונות טיפוליים באמצעות תרופות קונבנציונליות לא עלו יפה וגרמו לו לתופעות לוואי, הצליח קאזנס להחלים בעזרת חשיבה חיובית, אימונים גופניים ותרגילי צחוק, בין השאר תוך כדי צפייה בתוכניות בידור (כמו "המצלמה הנסתרת") וסרטי האחים מארקס וקריאת ספרים הומוריסטיים ובעזרת הזרקות מנות ענקיות של ויטמין סי לווריד. שיטת הטיפול בוויטמין סי הושפעה על ידי היכרותו של קאזנס עם המדען לינוס פולינג והשקפותיו. פולינג היה פעיל כמו קאזנס במאבק לשלום ולפירוק הנשק.

מאוחר יותר קאזנס ואשתו אלן, נאבקו במחלת הלב שלו, באמצעות תרגילים גופניים, ויטמינים ותזונה "אורגנית" שסופקה על ידי הגן האורגני של אלן. קאזנס חיבר סדרת ספרי עיון על מחלה וריפוי, וספר אוטוביוגרפיה -Human Options: An Autobiographical Notebook ("אופציות אנושיות:מחברת אוטוביוגרפית", 1980). דיווחיו על דרך החלמתו עוררו גל של הערצה בקרב הציבור הרחב. הוא קיבל 3000 מכתבי תמיכה מרופאים שבירכו על מאמציו להחלים באמצעות ריפוי עצמי וכוח הרצון. מאבקו במחלת הפרקים סופר על ידו בפרוטרוט בספרו Anatomy of an Illness ("אנטומיה של מחלה") ששימש גם בסיס לסרט טלוויזיה.

הגיעו גם תגובות שליליות. הועלתה ההשערה כי הוא לקה לא בדלקת החוליות המקשחת אלא בדלקת פרקים תגובתית שלאחר זיהום בחיידקי סטרפטוקוקוס. סיפורו של קאזנס נתפס על ידי מבקריו כאגדה אורבנית המקובלת בקרב אלו המאמינים בכוחו של הרצון. הסוציולוגית פלורנס רודרמן תהתה על "הנכונות המוזרה" מצד חלק מהרופאים "לנטוש את הקאנונים של המדע" וציינה כי ההילה שליוותה את פרשת ריפויו של קאזנס הצביעה על "הכמיהה לתשובות קלות" ו"הליכת השבי אחרי גורואים וסלבריטאים הטוענים כי מבקרים את הרפואה אך המתפתים בידי צדדיה הגרועים ביותר" .^[3] רודרמן פרסמה בקורת נוקבת על ספר ההתוועדות של קאזנס תחת הכותרת "אינו לרופא" (A placebo for the doctor). סידני כאהן מתח ביקורת על סיפורו של קאזנס במאמר תחת הכותרת "האנטומיה של מחלתו של נורמן קאזנס" שפורסם ב-The Mount Sinai Journal of Medicine^[3]

נורמן קאזנס היה נשוי לאלן ולזוג נולדו ארבע בנות: אנדראה קאזנס, איימי קאזנס (נפטרה), קנדיס קרנס ושרה קיט שפירו שחזרה תשובה וחיה בירושלים. נולדו לו גם 26 נכדים. קאזנס הובא לקבורה ביבת העלמין היהודי מאונט לבנון בניו ג'רזי, לצד אשתו והוריו.

	ערך זה מועמד להעברה לוויקיציטוט
	ערך זה נראה כאוסף ציטוטים או אמרות. ויקיפדיה איננה מאגר ציטוטים אבל ויקיציטוט כן. אם לדעתכם ערך זה הוא בעל חשיבות אנציקלופדית, אנא ציינו זאת בדף השיחה של הערך.

• History is a vast early warning system
• A library, to modify the famous metaphor of Socrates, should be the delivery room for the birth of ideas--a place where history comes to life."
• The tragedy of life is not death but what we let die inside of us while we live
• קבלו את האבחנה, תסרבו את הפרוגנוזה.
• The placebo is an emissary between the will to live and the body

• 1963 - הפרס אלינור רוזוולת' לשלום
• 1968 - פרס "איש השנה" של "Family Man"
• 1971 - מדליית האומות המאוחדות לשלום
• 1990 - פרס אלברט שווייצר
• 1990 - הפרס ניוואנו לשלום (יפן)
• הבמאי אד אסנר הפיק סרט טלוויזיה על קאזנס עוד בחייו - אנטומיה של מחלה

• הוקם פרס על שמו ל"רופאים בעלי אחריות חברתית"

• Human Options: An Autobiographical Notebook

• Notable Names Database (NNDB)
• ביוגרפיה Norman Cousins Facts באתר היהודי באנגלית Jewish Currents
• ערך ב Academic Britannica(הקישור אינו פעיל)
• ביוגרפיה באתר book browse
• באתר "המועצה הלאומית נגד ההונאה בתחום הבריאות"

William T.Jarvis Norman Cousins 1994, online 1.12.2000

• על תוכנית "האימוץ המוסרי"- תערוכה באתר המוזיאון הווירטואלי המוקדש לאסון הירושימה
• נורמן קאזנס - המצפון של אמריקה - מאמר מאת איקדה, יושב ראש "סוקה גאקאי" אפריל 2004 -Norman Cousins -The Conscience of America
• רשימת ציטוטים מנורמן קאזנס
• נורמן קאזנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• נורמן קאזנס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• נורמן קאזנס, דף שער בספרייה הלאומית

• ראיון של ריצ'רד הפנר עם דונלד הרינגטון על אודות נורמן קאזנס - אדם לכל תקופה - בסדרת Open Mind בשנת 1991