סימון בוליבר
.jpg) | |||||||||||||||||||
| לידה | 24 ביולי 1783 קראקס, מלכות המשנה של גרנדה החדשה  | ||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 17 בדצמבר 1830 (בגיל 47) סנטה מרתה, רפובליקת קולומביה הגדולה | ||||||||||||||||||
| מדינה | ספרד, בוליביה, אקוודור, ונצואלה, רפובליקת קולומביה הגדולה | ||||||||||||||||||
| מקום קבורה |  הפנתאון הלאומי של ונצואלה (אנ'), קראקס | ||||||||||||||||||
| בן או בת זוג | María Teresa del Toro y Alayza (26 במאי 1802–22 בינואר 1803) מנואלה סאנס | ||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| חתימה |  | ||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||
סימון חוסה אנטוניו דה לה סנטיסימה טרינידד בוליבר אי פּאלסיוס (בספרדית: Simón José Antonio de la Santísima Trinidad Bolívar y Palacios ⓘⒾ; 24 ביולי 1783 - 17 בדצמבר 1830) היה מחשובי המצביאים באמריקה הדרומית, נחשב ל"אבי האומה" במדינות רבות. זכה לכינויים רבים כגון "ג'ורג' וושינגטון של אמריקה הדרומית", "המשחרר" (El Libertador) ועוד, ולזכותו נזקפת השגת עצמאותן של שש ארצות באמריקה הדרומית והמרכזית: פנמה, ונצואלה, קולומביה, אקוודור, פרו ובוליביה (הקרויה על שמו) במלחמות העצמאות ביבשת בראשית המאה ה-19.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצעירותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוליבר הוא יליד קראקס ונצואלה, בן למשפחה קריאולית (ילידי אמריקה ממוצא אירופאי). הוריו של בוליבר מתו עוד בילדותו, ובמותם הוא ירש הון רב. לאחר מות הוריו גדל, עם אחיו חואן, תחת השגחתו של דודם. ב-1797 התגייס ושירת כקאדט בגדוד של אביו. ב-1799 נסע לספרד להשלמת לימודיו. הוא למד במדריד והיה מקורב לחצר המלכותית. במדריד הכיר את מריה תרזה שהייתה גם היא בת למשפחה עשירה מקראקס, ונישא לה ב-1802. לאחר נישואיהם חזרו לוונצואלה שם חלתה בקדחת ונפטרה לאחר 8 חודשים.
מאוחר יותר ניהל מערכת יחסים עם מנואלה סאנז, שאף סיכלה ניסיון התנקשות בחייו ב-1828. מערכת היחסים בין השניים נמשכה עד מותו של בוליבר, ב-1830.
קריירה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שחי בספרד ובפריז חזר בשנת 1807 לוונצואלה והתייצב בראש קבוצה של קריאולים רדיקלים ששאפו למגר את השלטון הספרדי כשלב במאבק ליצירת איחוד של כל יבשת אמריקה הדרומית. בשנת 1810 הצליחה הקבוצה להפיל את השלטון הספרדי ולהקים ממשלה. זו הייתה הממשלה הראשונה באמריקה הדרומית שנבחרה בבחירות חופשיות. אולם המאבק בין תומכיו של בוליבר לבין השלטון הספרדי ובני בריתו התחדש ונמשך למעשה עד 1824, המועד בו שוחררה בוליביה, המושבה הספרדית האחרונה באמריקה הדרומית.
הספרדים האיצו בסימון בוליבר לסגת מוונצואלה לגרנדה החדשה (Nueva Granada), כיום קולומביה. בוליבר תפס פיקוד על כוח צבאי קולומביאני, וכבש ב-1814 את בוגוטה. ב-1819 הכריז על עצמאות רפובליקת קולומביה הגדולה. אזור זה כולל כיום את אקוודור, קולומביה, ונצואלה ופנמה. ב-17 בדצמבר 1819 הפך לנשיאה הראשון. ב-24 ביוני 1821 ניצח בוליבר את הצבא הספרדי בקרבובו (Carabobo), ונצואלה. הוא המשיך לכבוש שטחים רבים והוסיף לשטחי רפובליקת קולומביה, שכעת הייתה בשלטונו, את אקוודור. בוליבר חלם על איחוד אמריקה הדרומית, אך לא יכול להשיג זאת במהלך המאבק לעצמאות. קולומביה הגדולה הייתה המהלך הראשון שלו ליצירת מדינה אחת לכל היבשת. ואולם, פוליטיקאים אחרים ומנהיגים מקומיים התנגדו לרעיונותיו, ובוליבר המאוכזב התפטר מהנשיאות בשנת 1830, וזמן קצר לאחר מכן, ב-17 בדצמבר, נפטר בסנטה מרתה, קולומביה.
יש לציין כי המאבק בשלטון הספרדי היה מאבק של האוכלוסייה הקריאולית[1] בשלטון הספרדי ולא מאבק עממי. משסולקו הספרדים ששלטו במדינות דרום אמריקה והמורדים הקריאולים אחזו בשלטון היחס אל האוכלוסייה העממית, בני השבטים האינדיאנים, לא השתנה. רק לקראת סוף המאה העשרים מנהיגים אינדיאנים הצליחו להגיע לשלטון בארצותיהם.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרידי גופתו של בוליבר הועברו ב-1842 לקראקס, בירת ונצואלה, ומאז 1876 הם מוצגים בפנתיאון הלאומי שם.
שנים אחדות לאחר מפלתו ומותו, זכה בוליבר למעמד של גיבור לאומי במדינות אמריקה הדרומית, שאותן סייע לשחרר משלטון ספרד: בוליביה, ונצואלה, פנמה, קולומביה, אקוודור ופרו. מאז שנות ה-40 של המאה ה-19 ועד ימינו טוענים פוליטיקאים במדינות אלה, מכל הקשת הפוליטית, שהם ממשיכי דרכו של בוליבר.
פסלים ואנדרטאות בדמות בוליבר מעטרים כיכרות ופארקים ברחבי אמריקה הלטינית, וכן במדינות אחרות. על שמו נקראו רחובות ושדרות מרכזיים, מבני ציבור ומוסדות רבים (בהם אוניברסיטת סימון בוליבר בוונצואלה) באמריקה הלטינית. נמל התעופה הבינלאומי בקראקס נקרא על שמו.
בשנת 1881 הוקם בעיר מרידה שבוונצואלה שירות דואר מקומי במטרה לממן את פעילות "מועדון בוליבר" המקומי לציון שנת יובל המאה להולדתו.
על שמו נקרא מבצע הריגול הנאצי באמריקה הדרומית, "מבצע בוליבר".
שני מטבעות דרום אמריקניים נקראים על שם בוליבר: בוליביאנו בבוליביה ובוליבר בוונצואלה.
בוליביה קרויה על שמו.
ביולי 2010 הורה נשיא ונצואלה הוגו צ'אווס להוציא את שרידיו מקברו, לחקור את נסיבות מותו של בוליבר, זאת בעקבות שמועות שנפוצו על כך שנרצח על ידי מתנקשים. זמן קצר לאחר מכן, פרסם העיתון הקולומביאני "אל טיימפו" קטעים מיומניו של רופאו של בוליבר, הצרפתי רוספרו רבנרנד, אשר לפיהם סיבת המוות הייתה שחפת או מחלה כרונית אחרת הקשורה לריאות.
בשנת 1999 שונה שמה של ונצואלה ל-"הרפובליקה הבוליברית של ונצואלה" (República Bolivariana de Venezuela), כחלק משינוי רדיקלי שהוגו צ'אווס הוביל תחת הכינוי "המהפכה הבוליברית".
קורות חייו הונצחו בספרים רבים. בין השאר, בספרו של גבריאל גרסיה מרקס, "גנרל במבוך".
בשנת 2013 יצא הסרט the liberator המבוסס על חייו של בוליבר.[2]
הלהקה Ska-P הוציאה שיר סקא פאנק המנציח אותו הנקרא "המשחרר" (בספרדית: "el libertador").
האסטרואיד 712 Boliviana(אנ') שהתגלה על ידי מקס וולף, נקרא על שמו. השם הוצע על ידי קאמי פלמריון.[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אגון לארסן, לוחמי חירות, הוצאת מסדה בע"מ, 1964, עמודים 46 - 64
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Simon Bolivar
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על סימון בוליבר, 9 ביוני 2010- סימון בוליבר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- סימון בוליבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סימון בוליבר (1783-1830), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קריאולי הוא בן למשפחה ספרדית במקורה אבל נשארה בדרום אמריקה. התושבים המקוריים של דרום אפריקה, האינדיאנים, לא נחשבו תושבים אלא "ילידים".
- ^ The Liberator (2013), נבדק ב-2017-09-07
- ^ (712) Boliviana In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_713. ISBN 978-3-540-29925-7.