מפת הקרן לחקר ארץ ישראל
מפת הקרן לחקר ארץ ישראל היא מפה טופוגרפית שהוכנה על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-19 במטרה לאתר ולתעד את כל המקומות שהוזכרו בביבליה, בספרים החיצוניים ובספרות חז"ל. המפה כוללת שטחים שנסקרו בכל שטח ארץ ישראל שממערב לירדן מאזור הגליל העליון ועד באר שבע. המפה יצאה במהדורתה הראשונה בשנת 1880.
הצורך ביצירת מפה חדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפות שנוצרו לפניה היו ידועות לחוקרים, אבל חלקן היה מבוסס על השערות יוצרי המפות שלא ביקרו בכל אתר ואתר. למשל מפת ז'אקוטן מ-1799, שחלקה נעשה על פי מדידות של הצבא הצרפתי, ויתרה הושלם על בסיס מפות קודמות. בשנת 1870 החלה משלחת של הצבא הצרפתי למפות את ארץ ישראל אולם לא סיימה את עבודתה משום שנקראה על ידי נפוליאון השלישי בחזרה, ולכן הספיקה למפות רק את אזורי עכו עד מרום הגליל, הרי נצרת הר תבור וחיפה. הצורך במיפוי חדש הועלה לראשונה בירושלים.[1] הקרן חקרה את ירושלים העתיקה וסביבותיה לצורך יצירת מפות מדויקות שיאפשרו התקנת מערכת ביוב ומערכת אספקת מים לתושבים. בעקבות כך החליטה הקרן לערוך סקר מדעי כולל של ארץ ישראל וליצור מפה טופוגרפית חדשה.
סקר ארץ-ישראל המערבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקר ארץ-ישראל המערבית (Survey of Western Palestine) נערך על ידי קבוצה של מודדים מ"שירות המדידות הבריטי" (Ordnance Survey) שסיפק שירותי מדידה לצרכים צבאיים ואזרחיים כאחד. אל מודדים אלה הצטרפו לתקופות מסוימות מומחים בתחום הגאוגרפיה, גאולוגיה, ביולוגיה ועוד.
הסקר החל בינואר 1872. בראש הסקר עמד בתחילה קפטן ר. אי סטיוארט (R.E. Stewart), הוא חלה מייד במלריה בעת הכנת קו הבסיס של המפה ליד רמלה. סטיוארט הוחלף זמנית על ידי טירוויט דרייק (C.F. Tyrwhiitt Drake), עד לבואו של לוטננט קלוד קונדר שמונה לתפקיד. בתקופה זו נסקר שטח של כ-500 מייל מרובע שהתרכז באזור ירושלים ושכם.[2] קונדר הגיע לארץ ישראל ביוני 1872, ועמד בראש המשלחת עד חודש ספטמבר 1875. בעקבות התקפה על המשלחת בצפת שהתרחשה ב-10 ביולי 1875 על ידי תושביה הערבים, נפצעו כל חברי המשלחת. בעקבות הפגיעה הופסקה מיידית פעילות המשלחת עד להשלמת החקירה על ידי השלטונות העות'מאניים. לאחר סיום החקירה, עזב קונדר את הארץ ב-1 באוקטובר 1875. לוטננט הוריישו קיצ'נר שהצטרף למשלחת בשנת 1874 כעוזרו של קונדר, והיה איתו בעת ההתקפה, מונה לעמוד בראש המשלחת שחידשה את פעילותה לאחר שנת הפסקה, ועמד בראשה עד שנת 1877. עד לפציעתו של קונדר הספיקה המשלחת לסקור שטח של 4,700 מייל מרובעים, יתרת 1,300 מייל מרובעים שנסקרו, נעשו תחת ניהולו של קיצ'נר.[3]
בשנת 1881 נערך סקר נוסף בעבר הירדן בחלק משטח הרי מואב. בראש הסקר עמד קונדר. בעקבות הסקר הודפסה בשנת 1889 מפה נוספת בקנה מידה של 1:70,000, ביחד עם תזכיר הסקר.
תהליך הסקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשלחת מנתה לכל אורך התקופה שלושה עד שישה מודדים, אליהם התלוו עובדים ועוזרים תושבי ארץ ישראל. בעת עריכת הסקר שכנו הסוקרים באוהלים ועברו ממקום למקום.
בתחילת הסקר מדדו בסיס לרשת הטריאנגולציה בסמוך לרמלה, לאחר מכן קשרו את הבסיס עם התחנה האסטרונומית של האדמירליות ביפו. בין השנים 1871–1872 סקרו את השטח שבין ירושלים ויפו, ובהמשך מדדו את רכס ההר שבין הרי ירושלים דרך השומרון ועד הרי נצרת והכרמל.
בשנת 1873 סקרו את אזור מישור החוף שבין חיפה לנתניה של היום, את מישור החוף הצפוני וחלק מהרי יהודה ומדבר יהודה. בשנת 1874 המשיכו לסקור באזור הרי יהודה ומדבר יהודה, את בקעת הירדן, המורדות המזרחיים של הרי יהודה והרי שומרון, את הרי חברון ואת דרום השרון. בשנת 1875 סקרו את שפלת יהודה, סביבות ים המלח ואת אזור הגליל התחתון. השלמת המשימה התעכבה לאחר שהמודדים חלו במלריה, ולאחר מכן הותקפו ליד צפת על ידי תושבים מקומיים. השלמת הסקר נעשתה בשנת 1877. בשנה זו השלימו את סקירת אזור הגליל, השפלה הדרומית באזור שבין תל חסי ועד באר שבע.
השלמת העבודה על המפה נעשתה במשרדי שירות המדידות באנגליה ושם נעשתה גם עבודת ההדפסה. את לוחות ההדפסה התקינו לפי שיטת פוטוצינקוגרפיה (Photozincography).
המפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קו הבסיס של המפה שנקבע באזור רמלה היה באורך 6.76 ק"מ לערך. מכאן נמדדה רשת טריאנגולציה שנסגרה בבסיס-משנה באזור שבין ג'נין ועמק יזרעאל; אורכו של הבסיס הזה היה 7.25 ק"מ לערך. ההפרש באורכו של בסיס המשנה, בין חשבון הטריאנגולציה לבין אורכו המדוד, היה 79 אינץ' (שני מטר בקירוב). קנה המידה של המפה הוא אינץ' כנגד מיל. יחס של 1:63,360. המפה כוללת 25 גיליונות מתוכם גיליון אחד כפול. גודלו של כל גיליון הוא 45X55 ס"מ, ומכאן שכל גיליון כיסה שטח של 27.8X34.8 ק"מ, או 970 קמ"ר.
בנוסף נעשה גם איזון שראשיתו בים התיכון שהיה נקודת האפס וסופו בים כנרת. יש במפה "נקודות קבע" – נקודות שגובהן נקבע באמצעות האיזון, וכן "נקודות טריגו" שגובהן התקבל באופן טריגונומטרי בעת עריכת הטריאנגולציה וכן בעזרת ברומטר.
אזורי התבליט במפה (הרים וגבעות) מסומנים במפה בצבע חום בהיר, היישובים מסומנים בכתם אדום, גודל הכתם משמש לציון סכימאטי של גודל שטח היישוב, ללא כל פרוט של מבנהו. כל הנהרות והנחלים מסומנים בצבע תכלת, שטחי המטעים היערות והשמות סומנו בצבע שחור.
מיפוי שמות המקומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת עריכת הסקר נלמדו כל שמות המקומות מהתושבים המקומיים. הסקר כולל 9,000 שמות, כל שם נכתב בכתב ערבי, בתעתיק אנגלי, ואם הייתה משמעות לשם, צוין גם תרגומו לאנגלית. כל שם עתיק לווה גם בהקשר השם לשפה העברית, והשמות אף נכתבו בעברית. אם השם היה חדש, ניתן גם מקור השם. כל השמות הובאו בכרך מיוחד לפי סדר אלפבית. ליד כל שם נרשמה המשבצת במפה שבה הוא מופיע.
התוכנית כוללת ערים, כפרים, חורבות, דרכים, נתיבי מים, מבנים, קברים, מערות, בארות, מעיינות ומעברי דרכים חצובים בהר. הסקר כולל גם שטחי אדמה מעובדים תוך הפרדה בין גידולי תאנים, תמרים, גפנים וזיתים. צוינו גם אבני דרך רומאיות ואתרי עתיקות.
חשיבות המפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפה מצטיינת במידה רבה של דיוק, והיא משמשת תעודה היסטורית חשובה לידיעת הארץ של שנות השבעים של המאה ה-19, אז החלה ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל.
על פי עורכי אטלס ישראל ”מפות אלה ורשימת השמות שעמהן, משמשות עד היום,[4] כחשוב וכַמדויק שבמקורות לשמות הגאוגרפיים של ארץ ישראל”
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ההוצאה הראשונה בשנת 1880, יצאה המפה במספר מהדורות נוספות, מתוכן מספר מהדורות יצאו במלחמת העולם הראשונה לצרכים צבאיים ואסטרטגיים. יחד עם המפה הוציאה הקרן גם שלושה כרכים ובהם דין וחשבון על הסקר עם תיאור מפורט של כל יישוב, חורבה, אתר עתיקות, וכל עצם טופוגרפי שסומן במפות. שלושת הכרכים הכילו 1,315 עמודים. בנוסף פורסמו מחקרים בתחום הביולוגיה, גאולוגיה וכן מחקר טופוגרפי על ירושלים. הסדרה שהודפסה בעקבות הסקר כללה עשרה כרכים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק שטנר, מפת ארץ-ישראל ותולדותיה, הוצאת מוסד ביאליק, 1951, עמ' 182–193
- יוסף אלסטר, אטלס ישראל – מכלול מפות של ארץ-ישראל ומדינת ישראל, הוצאת מחלקת המדידות משרד העבודה, מוסד ביאליק, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, 1956, עמ' 6/1
- Claude Reignier Conder & Charles Warren: Maps of Western Palestine, in 26 sheets, from surveys conducted for the Committee of the Palestine Exploration Fund, London, 1880
- Palmer, E. H. The survey of Western Palestine, Arabic and English Name List, London, 1881
- Claude Reignier Conder & Charles Warren: The survey of Western Palestine, Memories of the Topography, Orography, Hydrography and Archaeology. 3 vols. London, 1881-1883
- Stewardson, H. C. The survey of Western Palestine: A general index, London, 1888
- Claude Reignier Conder, 1880: Memoires: The Survey of Western and Eastern Palestine ISBN 1-85207-835-9
- Claude Reignier Conder & Charles Warren, Survey of Western Palestine, 1884
- John James Moscrop, "Measuring Jerusalem: the Palestine Exploration Fund and British interests in the holy land"
- Claude Reignier Conder. The survey of Eastern Palestine ,I, Adwan Country, London, 1889
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפת הסקר של ארץ־ישראל המערבית באתר בית הספרים הלאומי
- מפת הקרן לחקר ארץ ישראל, באתר עמוד ענן (המפה כשכבה במערכת מיפוי)
- מפות ארץ ישראל כתעודה לתולדות הארץ, אוסף המפות ההיסטוריות של הארכיון הלאומי, המרכז למיפוי ישראל
- ספרי סקר ארץ-ישראל המערבית בארכיון האינטרנט (באנגלית)
- חיים גורן, מקודשת אבל לא מדודה: מדוע נדחה 'סקר ארץ-ישראל המערבית' לשנות השבעים של המאה התשע-עשרה?, קתדרה 106, דצמבר 2002, עמ' 118-87
- יהודה זיו, המפה ה'ציונית' של צבא בריטניה (1918-1917), קתדרה 123, מרץ 2007, עמ' 124-93 (על מפת הסקר המעודכנת שנדפסה ביולי-אוגוסט 1917)
- זאב גלילי, המפה הגדולה של הארץ הריקה, בבלוג "היגיון בשגעון", 15 באוקטובר 2004
- רועי מרום, תרומת ספרות הנוסעים וה-Palestine Exploration Fund לחקר ארץ-ישראל במאה התשע-עשרה, רוח מזרחית 12, נובמבר 2010, עמ' 3–12.
- The survey of Western Palestine, Arabic and English Name Lists collected during the survey, 1881
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דב גביש, מפת הגליל של משלחת המטה הצרפתי הכללי (1870), קתדרה 61, ספטמבר 1991
- ^ Tent work in Palestine : a record of discovery and adventure עמ' 21
- ^ Tent work in Palestine : a record of discovery and adventure עמ' 13
- ^ אטלס ישראל פורסם בשנת 1956