ישיבת עטרת ישראל

עטרת ישראל

ישיבה
על שם	הרב ישראל אזרחי
מוטו	גדלות האדם
השתייכות	ישיבה ליטאית
תקופת הפעילות	1977–הווה (כ־47 שנים)
מייסדים	הרב ברוך מרדכי אזרחי, הרב מאיר חדש
בעלי תפקידים
מנהל	הרב בן-ציון אזרחי
ראש הישיבה	הרב בן-ציון אזרחי
משגיח	הרב יצחק לוקסנבורג
מיקום
מיקום	מודיעין עילית
מדינה	ישראל ישראל
קואורדינטות	31°55′35″N 35°02′18″E / 31.926333333333°N 35.038388888889°E / 31.926333333333; 35.038388888889

ישיבת עטרת ישראל היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית במודיעין עילית, בראשה עומד הרב בן-ציון אזרחי.

מייסדי הישיבה הם הרב ברוך מרדכי אזרחי, שעמד בראשה מהקמתה עד לפטירתו ואחיו הרב אורי אזרחי ששימש כמנהל בפועל.

הישיבה נוסדה בירושלים בשנת 1976 (ה'תשל"ו) על ידי האחים אזרחי, הרב ברוך מרדכי אזרחי, שכיהן קודם לכן כר"מ בישיבת חברון כנסת ישראל, והרב אורי אזרחי, על שם אביהם הרב ישראל אזרחי. הרב מאיר חדש, חותנו של הרב אזרחי, שכיהן קודם לכן כמשגיח של ישיבת חברון, התמנה למשגיח בישיבה. בשנת 1988, בשל זיקנתו, התמנה במקומו הרב חיים וואלקין, שכיהן קודם בישיבת אור ישראל בפתח תקווה. עם המעבר ב-2019 למודיעין עילית, התמנה הרב יצחק לוקסנבורג במקומו של הרב חיים וואלקין.

הר"מים בישיבה הם הרבנים ישעיהו הדר גלזמן (חתנו של הרב ברוך מרדכי אזרחי), חיים אזרחי (בנו של ראש הישיבה הנוכחי - הרב בן ציון אזרחי), אברהם דוד אברמוביץ', יואל שפירא ואברהם כ"ץ (חתנו של הרב בן ציון אזרחי). בעבר כיהנו כר"מים הרב אריאל וילנסקי, חתנו של הרב אזרחי וכיום ראש ישיבת 'אש התלמוד', הרב דוד כהן והרב משה מרדכי פרבשטין (שניהם כיום ראשי ישיבת חברון), הרב אליעזר צבי סילבר, לשעבר ראש ישיבת דרך חכמה, והרב ישראל לנדא, כיום ראש ישיבת היכל יצחק. ראש הישיבה הנוכחי הרב בן ציון אזרחי - מנהל את מוסדות הישיבה.

הישיבה פועלת לפי שיטת "גדלות האדם" שפיתח הרב נתן צבי פינקל (ה"סבא מסלבודקה"). בעולם הישיבות החרדי-ליטאי נחשבת ישיבת עטרת ישראל לאחת הישיבות ה'מודרניות' או ה'פתוחות', בעגה החרדית. ומטבע הדברים סגנון הלבוש של הבחורים פתוח יותר, בניגוד לישיבות חרדיות רבות. בשנים האחרונות שינתה הנהלת הישיבה את הנהלים והחלה לנקוט גישה מחמירה יותר, כדוגמת איסור על הוצאת רישיון נהיגה.

בליל שבת הרב אזרחי היה מוסר 'חבורה' בביתו הסמוך לישיבה, שאליה היו נוהרים בחורים מישיבות נוספות. בשבתות חנוכה וזכור התקיים במקום החבורה מעין טיש, ובשבת וישלח התקיים מעמד מיוחד גם כן.

בישיבה פועל גם כולל אברכים. כמו כן, לצד הישיבה הגדולה קיימת ישיבה קטנה בשכונת בית וגן בירושלים. בישיבה הקטנה מכהן גם הרב יהושע קנל, חתנו של הרב ברוך מרדכי אזרחי וכן הרב מאיר טוביה פולק בנו של סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר יהושע פולק.

בנוסף פועלים בישיבה באופן עצמאי גם ארגון ת"ת^[1] ואוצר ספרים עשיר.

בשנת 2019 עברה הישיבה למודיעין עילית.^[2] חלק מהבחורים המבוגרים עברו ל"קיבוץ" (שנה רביעית ומעלה) שנפתח בבניין ישיבת חכמת שלמה בראשות הרבנים אהרון וינר וישעיהו הדר גלזמן (שלאחר זמן מה חזר לכהן כר"מ בישיבה במודיעין עלית), חתניו של הרב ברוך מרדכי אזרחי, או למסגרות אחרות.^[3]

בי"א חשוון תשפ"ד נפטר מייסד וראש הישיבה הרב ברוך מרדכי אזרחי^[4], ובמהלך הלווייתו שהתקיימה למחרת מונה בנו הרב בן ציון להמשיך את דרכו של אביו בראשות הישיבה ומוסדותיה^[5].

• הרב יצחק פרץ – רב העיר רעננה.
• הרב יוסף חברוני - ראש ישיבת חברון.
• הרב יאיר שלמה זק"ש - ראש ישיבת תפארת מרדכי.^[6]
• הרב דוד אברהם - ראש ישיבת בנין אב.
• הרב יהונתן וילנסקי – ראש ישיבת דרך חכמה.
• הרב אברהם שינדלר - חבר בית הדין הרבני הגדול.
• הרב יהודה דרעי- רבה הראשי של באר שבע
• הרב עוזי שוויצה – רב העיר כפר יונה.
• הרב יהודה גראמי - הרב הראשי של איראן.
• יוסף (יוסי) שוינגר - מנכ"ל המקומות הקדושים.
• ישראל קלרמן - סגן ראש עיריית ירושלים.
• משה לאופר - מלחין ומפיק של מוזיקה חסידית.
• חיים ביטון - מנכ"ל תנועת ש"ס ושר במשרד החינוך.
• ארז מלול - חבר כנסת מטעם מפלגת ש"ס.
• אברהם וינרוט - פרופסור למשפטים.
• שוקי סלומון - אמן, יוצר, מוזיקאי, זמר, מגיש ואיש נדל"ן.
• הרב מנחם דן מייזלס – ראש ישיבת ראדין לשעבר; חבר מחזור המייסדים של הישיבה.
• הרב מיכאל גוגיג - ראש ישיבת ראדין
• הרב צבי צביאלי – מראשי כולל נחלת משה.
• הרב יהונתן וילנסקי - לשעבר ראש ישיבת דרך חכמה.
• הרב אברהם צוריאל – רב העיר נס ציונה.
• הרב ישראל קירשטיין – ראש ישיבת קריית שמונה.
• הרב אפרים קשש – ראש ישיבת עטרת ישראל לצעירים.
• הרב מאיר טוביה פולק – משגיח ישיבת עטרת ישראל לצעירים ודרשן.
• הרב ניסן גולדברג – מראשי ישיבת אור ישראל.
• הרב ישראל יפרח – לשעבר ראש אבות בתי הדין בירושלים וחבר בית הדין הרבני הגדול.

ערך מורחב – בני תורה (תנועת נוער)

בשנת 1964 הקים הרב אזרחי את מחנה בני תורה, שנועד לכוון תלמידים מישיבות תיכוניות ללימודים בישיבות החרדיות. המחנה נערך מדי שנה במתכונת של מחנה קיץ. מגיעים אליו כמה מאות בני נוער מהציבור הדתי-לאומי והחרדי ובמשך שבוע מדריכים אותם בני הישיבה (יחד עם בחורים מישיבות ליטאיות נוספות) בלימוד תורה המלווה בפעילות חברתית ומוזיקלית מגוונת. המשתתפים במחנה מחולקים לקבוצות לפי הישיבות שמהן הגיעו, כשבכל קבוצה מספר שווה של בוגרי ישיבות תיכוניות ובוגרי ישיבות חרדיות.^[7][8]

במחנה מתקיים מדי ערב "רב שיח", שבו מדגישים המדריכים את חשיבות לימוד התורה במשך שנים רבות בישיבות חרדיות. בסעודה שלישית היה הרב אזרחי מוסר שיחה שבמרכזה סיפורו על הרב יצחק אלחנן ספקטור ("יצחק אלחנן שמאלה"), ובה הציג את החשיבות הרבה של המאמץ לשקוע בלימוד תורה למרות הקשיים. השיחה נחשבת כגולת הכותרת של המחנה.^[9][10]

• סרט תדמית על הישיבה, סרטון באתר יוטיוב
• ישיבת עטרת ישראל (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית