פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני

המונח "פורום המשפחות השכולות" מפנה לכאן. לערך העוסק בארגון "בוחרים בחיים-פורום המשפחות השכולות", ראו בוחרים בחיים - פורום משפחות שכולות.
פורום המשפחות השכולות הישראלי–פלסטיני
منتدى العائلات الثكلى الإسرائيلي الفلسطيني
לוגו הארגון
שמות קודמים חוג ההורים – פורום המשפחות: משפחות שכולות למען שלום, פיוס וסובלנות
תקופת הפעילות 1994–הווה (כ־30 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה UNESCO-Madanjeet Singh Prize עריכת הנתון בוויקינתונים
www.theparentscircle.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יגאל אלחנן ועראב עראמין (משמאל) ששכלו את אחיותיהם בנאומם בטקס האלטרנטיבי בשנת 2016

חוג ההורים – פורום המשפחות: משפחות שכולות למען שלום, פיוס וסובלנות (נקרא גם בערבית: منتدى العائلات الثكلى الإسرائيلي الفلسطيني, "פורום המשפחות השכולות הישראלי–פלסטיני") הוא עמותה משותפת לישראלים ופלסטינים שמטרתה היא "הפסקת ההרג בשני הצדדים, פיוס והדברות". הארגון הוקם בשנת 1994 בידי פעיל השלום יצחק פרנקנטל, ששכל את בנו בידי ארגון הטרור הפלסטיני, חמאס. כל חברי הפורום איבדו בן משפחה בסכסוך המתמשך, ולדברי הארגון חברות בו כיום כ-700 משפחות ישראליות ופלסטיניות.[1]

בראש הארגון שני מנכ"לים שותפים: נאדין קומסייה ויובל רחמים, והוא מנוהל במשותף על ידי הצוות הישראלי והפלסטיני הפועל משני משרדים: המשרד הפלסטיני בבית ג'אלא שביהודה ושומרון, והמשרד הישראלי ברמת אפעל שברמת גן.

הקמת הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגישה ראשונה של משפחות שכולות פלסטיניות וישראליות התקיימה בשנת 1988 ביוזמתו של העיתונאי ופעיל השלום לטייף דורי.

ביולי 1994 נחטף חייל צה"ל אריה פרנקנטל[2] בן ה-19 בידי ארגון הטרור הפלסטיני, חמאס, ונרצח. כתגובה לטרגדיה שפקדה אותו, החליט אביו, יצחק פרנקנטל, להקים ארגון למען הורים שכולים שאיבדו את יקיריהם בסכסוך הישראלי-פלסטיני, משני צדי הקונפליקט. בהמשך הפורום התרחב וצירף אליו פלסטינים.

שם העמותה, שנרשמה בשנת 1998 בישראל, הוא "חוג ההורים - פורום המשפחות: משפחות שכולות למען שלום, פיוס וסובלנות". עם זאת, תחת לוגו הארגון השם הוא "פורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני בעד שלום", והארגון מוזכר פעמים רבות בקצרה כ"חוג ההורים - פורום המשפחות" או "פורום המשפחות השכולות".

בראשית המאה ה-21, נפגש יצחק פרנקנטל מנכ"ל הארגון מספר פעמים עם יאסר ערפאת. לאחר אחד המפגשים הגדיר את מחבלי חמאס, כולל את רוצח בנו, "לוחמי חופש"[3].

לארגון אין עמדה מוצהרת לגבי הפתרון הפוליטי של הסכסוך, אך מוסכם על רוב חבריו כי הפתרון חייב להיות מושתת על משא ומתן חופשי בין הנהגות שני העמים, סיום הכיבוש, הבטחת זכויות האדם הבסיסיות לכול, וחתימה על הסכם שלום. השגת פיוס היסטורי בין שני העמים, הוא, לתפיסת הפורום, התנאי ההכרחי להפיכת הסכם השלום להסכם שלום בר-קיימא.

כדי לקדם את מטרותיו,[4] נפגש עם מנהיגים וקובעי מדיניות בישראל ומחוצה לה (האפיפיור בנדיקטוס ה-16, ביל קלינטון, טריה לארסן, לאונרד כהן).[5]

הפורום מציע לקהל הרחב מספר פעילויות מרכזיות:

  • מפגש דיאלוג - המפגשים מתקיימים בעיקר בבתי ספר. למפגש מגיעים חבר פורום ישראלי וחבר פורום פלסטיני. כל אחד מהם מספר את סיפור השכול שלו ועל הבחירה שעשה בדרך הפיוס והדיאלוג במקום דרך הנקמה. לאחר מכן מתקיימת שיחה פתוחה עם המשתתפים, בה ניתן לשאול שאלות ולהביע מגוון דעות. במהלך השנים ערך הפורום כ־8,500 מפגשי דיאלוג, בהם השתתפו כ־250,000 בני נוער ומבוגרים. כמו כן, מספר פעמים בשנה מוזמנים נציגי הפורום למפגשים, הרצאות וכנסים שונים, המתקיימים ברחבי העולם. מפגשי הדיאלוג של הפורום אושרו והוכנסו למאגר התוכניות החיצוניות של משרד החינוך.
  • פרויקט הנרטיבים - מפגיש 15 ישראלים ו-15 פלסטינים לתהליך שבו המשתתפים מתוודעים לנרטיב האישי והלאומי של הצד השני, כצעד חשוב בדרך לפיוס בין העמים. הפרויקט, שהחל בשנת 2010, מיועד לציבור הרחב ומפגיש קבוצות שונות של ישראלים ופלסטינים. עד היום נפתחו כ-50 קבוצות.
  • הפורום מקיים פעילויות שונות מדי שנה לציון יום השלום הבין-לאומי, יום האישה הבין-לאומי. כמו-כן, יזם הפורום במהלך השנים תערוכות אמנות שונות ומגוונות.
  • יום לפני תחילת מבצע צוק איתן של צה"ל, הקימו חברי פורום המשפחות בתל אביב אוהל של דיאלוג והידברות בשם "כיכר השלום". במהלך כל ימי הלחימה וגם לאחר סיומה, חברי פורום המשפחות השכולות, ישראלים ופלסטינים, הזמינו את העוברים והשבים, להצטרף כל ערב ולקחת חלק בוויכוחים ובשיחות, וחלקו עמם את סיפורם האישי ואת בחירתם בפיוס במקום בנקמה. בחודשים אפריל-מאי 2021 חודשה פעילות הכיכר, באופן וירטואלי.
  • מחנה קיץ לנוער - החל משנת 2003 מקיים פורום המשפחות השכולות מחנה נוער למען שלום ופיוס, במקומות שונים ברחבי הארץ. הפעילות מפגישה בכל קיץ ארבעים בני נוער ישראלים ופלסטינים בגיל 18-14, לחמישה ימים של חוויות והתנסויות משותפות במטרה לייצר הכרות עם הצד השני ולהביא לשבירתם של סטריאוטיפים. דרך טיולים, פעילויות וסדנאות נחשפים המשתתפים לתרבות, לאורח החיים ולמנהגים של שני הצדדים. המפגש מאפשר לבני הנוער לגלות באופן ישיר ואינטימי כיצד נראים חייהם של בני גילם מהצד השני של הגדר – על מה הם חושבים וחולמים, ומה המשותף והשונה ביניהם.
  • מנהיגים צעירים למען שלום - בשנים האחרונות החל פורום המשפחות השכולות לבנות קבוצות של צעירים, פלסטינים וישראלים, בני 18 עד 27, בנים ובנות למשפחות שכולות חברות הפורום. מטרת הפורום בעבודה עם קבוצת הצעירים היא בניית מנהיגות משותפת, המהווה את דור ההמשך של הארגון ובעלת היכולת לפנות אל בני נוער בישראל ובפלסטין ולשאת את מסר הפיוס.

ב-2012 הופק סרט תעודה "שני פנים לסיפור" בבימויו של תור בן מיור, המציג תהליך שעברה "קבוצת נרטיבים" ישראלית-פלסטינית במסגרת הפעילויות החינוכיות של הארגון.

באוגוסט 2023 הודיע משרד החינוך שפורום המשפחות לא יורשה לפעול בבתי ספר במסגרת מאגר התוכניות החינוכיות של הגפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), בנימוק: "כל השוואה בין השכול של משפחות חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה עם שכול של נפגעים מפעולות הגנתיות של צה"ל בהגנתו על מדינת ישראל אינה מקובלת, ואינה מתיישבת עם הערכים שמקדם משרד החינוך ויש בו משום פגיעה קשה בזכרם של חללי צה"ל וברגשות בני משפחותיהם".[6] באפריל 2024 פסל בית המשפט המחוזי בירושלים החלטה זו, קבע שלא היה בסיס עובדתי להחלטה של משרד החינוך והורה להשיב את פורום המשפחות למאגר התוכניות החינוכיות של משרד החינוך.[7]

בעקבות מתקפת הפתע של חמאס ומלחמת חרבות ברזל, יזם הפורום פעילות שמטרתה לעורר את התקווה והאמונה בעתיד של שלום ופיוס בלב ישראלים ופלסטינים ולהשפיע על השיח הציבורי. הפעילות כללה וובינרים בהשתתפות חברי הפורום, הקרנת הסרט "יום אחד אחרי השלום", פאנל בנושא שחרור החטופים והשקת התרגום העברי לספר 'אפירוגון' מאת קולום מק'אן אשר נכתב על שני הורים שכולים מהפורום.

טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני

החל משנת 2006 הארגון מקיים בשיתוף עם לוחמים לשלום טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני. בטקס משתתפות משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות ומטרתו "לזכור יחד את קורבנות האלימות בשני הצדדים, ולהזכיר לכולם שהמלחמה אינה גזירת גורל.".[8]

בשנת 2018 לא אישר שר הביטחון אביגדור ליברמן למשתתפים פלסטיניים להיכנס לישראל כדי להשתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני משום שלדעתו האירוע יוצר השוואה פסולה בין השכול של חללי צה"ל ונפגעי פעולות הטרור עם הנפגעים בצד הפלסטיני וכן משום שיש בו פגיעה במשפחות השכולות בישראל. מספר ימים לאחר מכן פסל בג"ץ את ההחלטה.[9] שנה לאחר מכן אסר ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו על כניסתם של 176 פלסטיניים לאירוע דומה מאותם נימוקים. גם החלטה זו בוטלה על ידי בג"ץ.[10]

בשנת 2024 התקיים לראשונה הטקס ללא נוכחות פלסטיניים וזאת הן בשל מגבלות ביטחוניות והן בשל חששם של המשתתפים מהצד הפלסטיני מהבעת הזדהות עם השכול שבצד הישראלי.[11]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון זכה בפרסים רבים: ורד הכסף של ארגון סולידר (אנ')‏ (2007),[12] Common Ground Award‏ (2008),[13] מדליון אייזנהואר של ארגון PTPI (אנ')‏(2008), פרס מרתה לסובלנות וערכים דמוקרטים של הקרן לירושלים (2008),[14] פרס גולדברג לשלום במזרח התיכון של IIE (אנ')(2008),[15] פרס המוסד לשלוש התרבויות (2009), פרס השלום הבינלאומי של קרן גנדי (אנ') (2011),[16] פרס קוואנגג'ו לזכויות אדם (אנ') (2011),[17], פרס דרור (2014), פרס לייבוביץ' (2016), פרס השלום מטעם ארגון Pax Christi International (2023), פרס החופש העולמי מטעם קרן PL מקופנהגן (2024) ופרסים נוספים.[18]

הגרסה העברית של הרומן "אפירוגון" מאת קולום מק'אן יצאה לאור בשנת 2024. במרכז הרומן אבות שכולים, ישראלי ופלסטיני מהפורום: רמי אלחנן ובסאם עראמין. בפברואר 2024 ערך הפורום אירועי השקה לספר בתל אביב, ירושלים וחיפה. עיריית חיפה בראשות עינת קליש רותם אסרה על השקת הספר בבית הגפן.

כנגד פעילות הפורום הועלו טענות על ידי משפחות שכולות ואנשי תקשורת ימניים כי יצירת מכנה משותף בין משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות מטשטש את ההבדל שבין התוקף לקורבן וכי אין להשוות את חללי הטרור הישראליים שנרצחו בכוונת מכוון לבין החללים הפלסטיניים שרובם ככולם נפגעו בשוגג במהלך פעילות צבאית לסיכול טרור.[19] בנוסף נטען כי בפורום חברות גם משפחות של מחבלים פלסטינים.[20]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מתוך אודות באתר הארגון
  2. ^ קורות החיים של אריה פרנקנטל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  3. ^ מערכת וואלה!‏, ערפאת להורים השכולים הישראלים: "אנחנו חיים על האדמה ביחד", באתר וואלה, 8 בדצמבר 2000
    יו"ר פורום המשפחות השכולות נפגש עם ערפאת, באתר ynet, 10 בדצמבר 2001
    יצחק פרנקנטל: המחבל שרצח את בני - לוחם חופש, באתר ynet, 14 במאי 2002
  4. ^ רומי נוימרק, לאכול בגדול, באתר nrg‏, 22 בספטמבר 2007, ynet, יוזמה חדשה, "הלו שלום", לקשר בין ישראלים לפלסטינים, באתר ynet, 29 בספטמבר 2002, "קריקטורות בקונפליקט", אוצר: מישל קישקה
  5. ^ תמר דרסלר, סופשבוע של שכול, הידברות ואופטימיות, באתר ynet, 26 באוגוסט 2007, אלי אשכנזי, ילדי משפחות שכולות בקייטנת דו קיום, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2007
  6. ^ ליאור ורוצלבסקי, משרד החינוך החליט: פורום המשפחות השכולות יורחק מבתיה"ס, באתר חדשות 13, 2 באוגוסט 2023
  7. ^ אתר למנויים בלבד שירה קדרי־עובדיה, ביהמ"ש הורה למדינה לבטל את הוצאת פורום המשפחות השכולות מבתי הספר, באתר הארץ, 22 באפריל 2024
  8. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, למרות המחאה, טקס יום הזיכרון הישראלי־פלסטיני מציין עשור, באתר הארץ, 21 באפריל 2015
  9. ^ אתר למנויים בלבד אור קשתי, בג"ץ חייב את ליברמן לאפשר לפלסטינים להשתתף בטקס יום הזיכרון, באתר הארץ, 17 באפריל 2018
  10. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, בג"ץ הורה לנתניהו לאפשר למאה פלסטינים להיכנס לטקס זיכרון משותף, באתר הארץ, 6 במאי 2019
  11. ^ יואב איתיאל, במתחם סגור ומאובטח, בלי פלסטינים: כך נערך טקס "יום הזיכרון הישראלי פלסטיני", באתר וואלה, ‏12/5/2024
  12. ^ SOLIDAR Silver Rose Awards - Winners 2000 – 2021, באתר Solidar
  13. ^ Common Ground Awards 2008, באתר Search for Common Ground
  14. ^ The Jerusalem Foundation Annual Report 2008/9, באתר הקרן לירושלים, עמוד 39
  15. ^ IIE Goldberg Prize Winners, באתר The Institute of International Education
  16. ^ The Gandhi Foundation International Peace Award 2010, באתר The Gandhi Foundation
  17. ^ The Gwangju Prize for Human Rights 2016
  18. ^ פעילויות הפורום זוכות להערכה רבה ולפרסים שונים, באתר "חוג ההורים - פורום המשפחות"
  19. ^ קלמן ליבסקינד, ‏טקס יום הזיכרון המשותף לישראלים ופלסטינים מבוסס על נרטיב של שקר, באתר מעריב אונליין, 6 במאי 2017
  20. ^ טל רפאל, “הקרבנות” הפלסטיניים של יום הזכרון האלטרנטיבי – מחבלים עם דם על הידיים, באתר מידה, ‏9/5/2017