פמקה בול

פמקה בול
Femke Bol
לידה 23 בפברואר 2000 (בת 24)
אמרספורט, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה הולנדהולנד הולנד
השכלה מרכז המחקר והאוניברסיטה של ואחנינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.84 מטר
בן או בת זוג Ben Broeders (אוגוסט 2020–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תת-ענף ריצת 400 מטר משוכות
ריצת 400 מטר
תקופת הפעילות מ-2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
הישגים
שיאים אישיים אצטדיון:
400 מטר: 49.44 שניות (2022), שיא הולנד
400 מטר משוכות: 50.95 שניות (2024) שיא אירופה
אולם:
400 מטר: 49.17 שניות (2024), שיא עולם
פרסים והוקרה אביר במסדר אורנז'-נסאו (7 באוגוסט 2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור הולנדהולנד הולנד
המשחקים האולימפיים
זהב פריז 2024 שליחים משולב 400×4 מטר
כסף פריז 2024 שליחות 400×4 מטר
ארד טוקיו 2020 400 מטר משוכות
ארד פריז 2024 400 מטר משוכות
אליפות העולם באתלטיקה
זהב בודפשט 2023 400 מטר משוכות
זהב בודפשט 2023 שליחות 4x400 מטר
כסף יוג'ין 2022 400 מטר משוכות
כסף יוג'ין 2022 שליחים משולב 4x400 מטר
אליפות העולם באתלטיקה באולם
זהב גלאזגו 2024 400 מטר שיא עולם
כסף בלגרד 2022 400 מטר
כסף בלגרד 2022 שליחות 4x400 מטר
אליפות אירופה באתלטיקה
זהב מינכן 2022 400 מטר
זהב מינכן 2022 400 מטר משוכות
זהב מינכן 2022 שליחות 4x400 מטר
אליפות אירופה באתלטיקה באולם
זהב טורון 2021 400 מטר
זהב טורון 2021 שליחות 4x400 מטר
זהב איסטנבול 2023 400 מטר
זהב איסטנבול 2023 שליחות 4x400 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פמקה בולהולנדית: Femke Bol; נולדה ב־23 בפברואר 2000) היא אתלטית הולנדית. זוכת 2 מדליות ארד אולימפית (טוקיו 2020, פריז 2024), אלופת העולם (בודפשט 2023), סגנית אלופת העולם (יוג'ין 2022), אלופת אירופה (מינכן 2022) ושיאנית אירופה בריצת 400 מטר משוכות. אלופת העולם באולם (גלאזגו 2024), אלופת אירופה (מינכן 2022) ושיאנית העולם באולם בריצת 400 מטר.

בשנים 2022 ו-2023 זכתה בול בתואר אתלטית השנה באירופה.

בול נולדה וגדלה באמרספורט שבהולנד. היא הפגינה את כישרון הריצה שלה כבר מגיל צעיר, וזכתה בתחרויות בהולנד בקטגוריות הגיל שלה. היא זכתה בתשעה תארים לאומיים לנוער בשנים 2015–2019: שמונה מהם בריצת 400 מטר ואחת בריצת 400 מטר משוכות, תוך שהיא קובעת שיאים הולנדיים לנוער בשתי הריצות. בתחרויות הבינלאומיות, התקדמה בהדרגה.

בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער 2015 היא לא עברה את שלב המוקדמות בריצה 400 מטר מכשולים, ואילו שנתיים לאחר מכן, באליפות אירופה באתלטיקה עד גיל 20 2017, היא הגיע לשלב חצי הגמר.

בשנת 2019, באליפות הולנד באתלטיקה עד גיל 20, זכתה בול לראשונה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר משוכות ובריצת 400 מטר באולם. בחודש יוני זכתה בול בתחרות ריצת 400 מטר משוכות שנערכה בז'נבה שבשווייץ והעפילה לאליפות העולם. באליפות העולם, שנערכה בדוחה, קטר בתחילת אוקטובר 2019 היא סיימה במקום 22 בריצת 400 מטר משוכות בתוצאה של 56.37 שניות. בשלב המוקדמות היא קבעה שיא לאומי חדש של 55.32 שניות ועלתה מהמקום ה-11 לשלב חצי הגמר.

מדליית ארד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת טוקיו (2020) היא זכתה במדליית ארד בריצת 400 מטר משוכות בשיא אירופה חדש של 52.03 שניות, אחרי סידני מק'לוכלין שקבעה שיא עולם חדש של 51.46 שניות ואלופה האולימפית היוצאת דלילה מוחמד שאף היא שיפרה את שיא העולם 51.58 שניות, שתיהן מארצות הברית. נוסף לכך, היא סיימה במקום שישי בריצת שליחות 4x400 מטר בשיא לאומי חדש של 3:23.74 דקות.

סגנית אלופת העולם באולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באולם שנערכה בבלגרד, סרביה במרץ 2022 היא זכתה בשתי מדליות כסף, בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.57 שניות, אחרי שוני מילר-אואיבו מבהאמה (50.31 שניות) ולפני סטפני אן מקפירסון מג'מייקה (50.79 שניות) ובריצת שליחות 4x400 מטר בתוצאה של 3:28.57 דקות, אחרי ג'מייקה (3:28.40 דקות) ולפני פולין (3:28.59 דקות).

סגנית אלופת העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה ביוג'ין, אורגון, ארצות הברית ביולי אותה שנה היא זכתה בשתי מדליות כסף, בריצת 400 מטר משוכות בתוצאה של 52.27 שניות, אחרי סידני מק'לוכלין שקבעה שיא עולם חדש של 50.68 שניות ולפני האלופה היוצאת דלילה מוחמד (53.13 שניות) וריצת שליחים משולבת 4x400 מטר ביחד עם לימרפין בונפסיה, לייקה קלאפר וטוני ואן דיפן בתוצאה של 3:09.90 דקות, אחרי הרפובליקה הדומיניקנית (3:09.82 דקות) ולפני ארצות הברית (3:10.16 דקות).

מצטיינת אליפות אירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה שנערכה במינכן, גרמניה באוגוסט אותה שנה היא זכהת ב-3 מדליות זהב והייתה לאתלטית המצטיינת של האליפות. מדליות זהב, בריצת 400 מטר בשיא לאומי חדש של 49.44 שניות, לפני נטליה קצ'מרק (49.94 שניות) ואנה קילבסינסקה (50.29 שניות), שתיהן מפולין, בריצת 400 מטר משוכות בשיא אליפות חדש של 52.67 שניות, לפני ויקטוריה טקאצ'וק (54.30 שניות) ואנה ריז'יקובה (54.86 שניות), שתיהן מאוקראינה ובריצת שליחות 4x400 מטר בשיא לאומי חדש של 3:20.87 שניות, לפני פולין (3:21.68 דקות) ובריטניה (3:21.74 דקות).

שיאנית עולם באולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה במץ, צרפת באולם ב-11 בפברואר 2023 קבעה בול בריצת 400 מטר שיא הולנד חדש של 49.96 שניות, התוצאה הרביעית בכל הזמנים. שבוע לאחר מכן, בתחרות שנערכה באולם באפלדורן, הולנד קבעה שיא עולם חדש של 49.26 שניות, שיפור לשיא העולם הוותיק בן ה-41 השנים של ירמילה קרטוכווילובה מצ'כוסלובקיה (49.59 שניות).

אלופת עולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בבודפשט, הונגריה באוגוסט 2023 זכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר משוכות בתוצאה של 51.70 שניות, לפני שמיר ליטל מארצות הברית (52.80 שניות) וראשל קלייטון מג'מייקה (52.81 שניות) ובריצת 4x400 מטר ביחד עם אוולין סלברך, לייקה קלאפר וקתליין פטרס בתוצאה של 3:20.72 דקות, לפני ג'מייקה (3:20.88 דקות) והממלכה המאוחדת (3:21.04 דקות). כרצה רביעית היא קיבלה את המקל שלישית מבין הנבחרות, עשרה מטרים לפני קו הסיום הצליחה לסגור את הפער, לעקוף את שתי הרצות שלפניה ולזכות במדליית הזהב. נוסף לכך, ביום הראשון של האליפות, בריצת שליחים משולבת 4x400 מטר הייתה בול הרצה הרביעית והובילה לקראת ניצחון ושיא עולם עד 5 מטרים לסיום הריצה, אז מעדה והפילה את המקל, קמה וסיימה שלישית אך ללא המקל ולכן הרביעייה ההולנדית נפסלה.

שיאנית ואלופת העולם באולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באולם שנערכה בגלאזגו, הממלכה המאוחדת ב-2 במרץ 2024 זכתה במדליית זהב בשיא עולם חדש של 49.17 שניות, לפני בת ארצה לייקה קלאפר (50.16 שניות) ואלכסיס הולמס מארצות הברית (50.24 שניות).

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פמקה בול בוויקישיתוף