שנת הזכייה | שם הזוכה | פרטים[1] |
1949 | פרופ' שאול אדלר | פרס כבוד על מחקריו בפריטולוגיה ובכימותרפיה של מחלות טרופיות |
פרופ' פרנץ אולנדורף | על מחקרו "הראייה כבעיה טכנית" |
ד"ר ברונו רוזנפלד | על מחקרו "ההפיכה הבלתי חוזרת של החומצה ההידרואסקורבית" |
1950 | ד"ר קורט מנדל | על מחקר בחיוניות ענפים של אילנות הדר |
פרופ' אהרן קציר ופרופ' אפרים קציר | על חקר הפוליאלקטרוליטים ופולי-חומצות אמיניות מסיסים במים |
1951 | ד"ר לאה ביחובסקי | על פעילות הדיאמונדינים |
פרופ' יוסף גיליס פרופ' ישראל דוסטרובסקי ופרופ' צ' ר' ליועלן | על עבודתם "בידוד ופירוט האיזוטופים" |
פרופ' פריץ פייגל | פרס כבוד על זכויותיו המרובות במחקר הכימיה האנליטית |
1952 | ד"ר הוגו בויקו | על עבודתו בתחום האקולוגיה של הצמחים |
ד"ר סידני גולדסטיין | פרס כבוד על פיתוחיו במתמטיקה שימושית |
פרופ' אריה דבורצקי | על עבודתו "סיכומים חלקיים בטורי חזקות" |
ד"ר יהודה הירשברג | על תגליותיו בתחום הפוטוכרומיזם |
1953[2] | פרופ' דוד גינצבורג | סינתזות בשדה החומרים הטבעיים, במיוחד סינתזת מורפין |
ד"ר אברהם קומרוב-קמרון וד"ר צבי (קרול) הורנשטיין[3] | על מחקר מידות הארסיות של נגיף הכלבת[4] |
פרופ' יואל רקח | פרס כבוד על מחקריו בתורת החבורות ובתחום הספקטרוסקופיה האטומית והגרעינית |
1954[5] | פרופ' מיכאל זהרי | על ספרו "גיאובוטניקה" ועל מחקריו בצמחיית ארץ ישראל |
פרופ' אנדור פודור | פרס חיים |
פרופ' דוד שפירא | סינתזה של ספינגוזין |
1955[6] | ד"ר יוסף צבי יפה | מחקר בספקטרוסקופיה באור אינפרא אדום |
פרופ' מרכוס ריינר | פרס כבוד על מפעל חיים התחום הריאולוגיה |
ד"ר צבי תבור | מחקר על ניצול אנרגיית השמש |
1956[7] | שמואל אגמון | מחקרים באנליזה מתמטית |
פרופ' ארנסט דוד ברגמן | פרס כבוד על עבודותיו בשדה הכימיה האורגנית ועל קידום המדע העיוני והשמושי בישראל |
ד"ר אפרים פריי | עבודות מחקר עיוניות שהביאו לבניית מכשירים חדשים למדידת זרם חשמלי |
1957 | פרופ' חיים לייב פקריס | פרס כבוד על מחקריו במתמטיקה שימושית, על פיתוח שיטות גאופיזיקליות ועל קידום מפעל המחשב האלקטרוני בישראל |
1958[8] | פרופ' יצחק ברנבלום | פרס כבוד על מחקריו בביולוגיה ניסיונית ובפרט על מחלות ממאירות |
פרופ' שניאור ליפסון | על מחקרו "בעיות מכניקה סטטיסטית של פולימרים" |
1959–1960[9] | ד"ר יורם אבידור | מנגנון החדירה של חומרים שונים לתאים חיים |
ד"ר מיכאל רבין | על עבודותיו בלוגיקה מתמטית, לרבות תורת ההכרעה ובתאוריית המחשבים |
פרופ' גבריאל שטיין | על מכלול עבודותיו בשטח כימיית הקרינה |
1961–1962 | ד"ר פסח חברוני | על מכלול עבודתו באלגברה ובאנליזה, ובפרט על תרומתו לתורת המשוואות האינטגרו-דיפרנציאליות |
פרופ' גרהארד שמידט | על הקשר בין מבנה הגביש להתנהגותו הכימית |
פרופ' יגאל תלמי | על עבודותיו בתחום הפיזיקה הגרעינית |
1964–1965 | ד"ר רודולף משה בלוך | על מפעל חייו באוצרות ים המלח ובפיתוח המחקר השימושי |
פרופ' יובל נאמן | על עבודתו בתחום המיון של החלקיקים האלמנטריים |
1968 | פרופ' פרנציס קרשי | על חלוציותו בממברנות הפרם-סלקטיביות וניצולן בהתפלת מים |
פרופ' נתן רוזן | פרס כבוד על מחקר הפיזיקה העיונית ותרומתו למדע הפיזיקה בארץ |
פרופ' שמואל שטריקמן | על תרומתו להבנת התכונות המגנטיות של חומרים |
1971 | פרופ' היינריך מנדלסון | על עבודתו החלוצית במחקר המודרני של בעלי החוליות בישראל |
פרופ' אלכסנדרה פוליאקוב-מייבר | על הצלחתה במחקר בבוטניקה וחלוציותה בתחום החינוך |
1973 | פרופ' חיים הררי | על עבודותיו בתיאוריה של החלקיקים האלמנטריים |
פרופ' יהושע יורטנר | על תרומתו לכימיה הפיזיקלית |
1978 | פרופ' נחמה קוסובר ופרופ' אדוארד קוסובר | עבודה משותפת על יישום שיטות של הכימיה האורגנית-פיזיקלית בבעיות ביולוגיות ורפואיות |
פרופ' נתן שרון | על תרומתו בחקר האנזימים, הלקטינים ודופן התא של חיידקים |
1979 | פרופ' רפאל ד' לוין | על מחקריו המעמיקים בכימיה תאורטית |
1984 | פרופ' יקיר אהרונוב | על מחקריו ביסודות תורת הקוונטים והמשמעות הפיזיקלית-פילוסופית שלה ועל גילוי תוצא אהרונוב-בוהם |
פרופ' סולי ג' כהן | פרס כבוד |
פרופ' שמואל שאלתיאל | על פענוח האירועים המולקולריים הכרוכים בתרגום שדר הורמונלי חוץ־תאי לתהליכים מטבוליים בתוך התא ותרומתו לשיטות הפרדה ביו-כימיות |
1987 | פרופ' יוסף אמרי | על התיאוריה של תופעות חדשות במערכות מזוסקופיות |
פרופ' אברהם הרשקו | על פענוח מנגנון יצירת חלבונים מסועפים ופירוק מכוון של חלבונים |
פרופ' עדי שמיר | על חידושים במתמטיקה שימושית ובמדעי המחשב לשם הצפנה ופענוחם של צפנים |
1993 | פרופ' אמנון אהרוני | על תרומתו לפיזיקה הסטטיסטית בכלל ולהבנת מערכות אקראיות ותהליך החלחול בפרט |
פרופ' דן שכטמן | על עבודתו החלוצית בתחום הגבישים הקווזי-מחזוריים ועל גילוי הפאזה האיקוסהדרלית |
פרופ' צבי ליפקין | פרס כבוד על עבודת חיים בתחומים שונים ומגוונים של הפיזיקה, כולל פיזיקת החלקיקים האלמנטריים, פיזיקה גרעינית ופיזיקה של חומר מעובה |
פרופ' יצחק שטיינברג | על תרומתו לפיתוח שיטיות כימיות פיזיקליות מתוחכמות לחקר המבנה ומנגנון הפעולה של ביו-מולקולות ולפענוח כמותי של תהליכי יסוד בנוירוביולוגיה |
1998 | פרופ' גדעון אלכסנדר | פרס מפעל חיים על תרומתו הייחודית בפיזיקה הנסיונית והתאורטית של אנרגיות גבוהות וחלקיקים אלמנטריים ועל תרומתו בגילוי הגלואון, החלקיק הנושא את הכוח הגרעיני החזק |
פרופ' זאב לוז | פרס מפעל חיים על הקמת התשתית לתהודה מגנטית בארץ, על הישגיו המדעיים הבין־לאומיים ועל חינוך דורות של מדענים בתחום התהודה המגנטית הגרעינית |
פרופ' יוסף קלפטר | על תרומתו להבנת הדינמיקה של תנועה אקראית במערכות מורכבות |
פרופ' משה שפירא | על פעילותו ותגליותיו בתחום הכימיה הקוהרנטית |
2005 | פרופ' חגי נצר | על תרומתו לאסטרופיזיקה, ובמיוחד לחקר גרעינים פעילים של גלקסיות ומדידת מסות של חורים שחורים ענקיים |
פרופ' איתמר פרוקצ'ה | על תרומתו לתורת המערכות הלא-ליניאריות בתחום הפיזיקה הכימית |
2007 | פרופ' אורי צ'שנובסקי | על עבודתו בנושא תכונות אלקטרוניות ודינמיקה אלקטרונית של צבירים מתכתיים |
פרופ' דן תופיק | על עבודותיו בתחום מבנה האנזימים ופעולותיהם ושל תהליכי היצירה שלהם בטבע, ועל פיתוח שיטות ליצירת אנזימים חדשים מאנזימים ידועים בתהליכים דמויי־אבולוציה |
2009 | פרופ' שלמה הבלין | על תרומתו להבנת דינמיקה במערכות לא מסודרות וברשתות מורכבות, ועל פיתוח מודלים לתופעת כיול בטבע. |
פרופ' צבי מזא"ה | על תרומותיו בתחום של חיפוש פלנטות ליד כוכבים רחוקים |
2011 | פרופ' יעקב בקנשטיין | על מפעל חייו בהבנת התרמודינמיקה של חורים שחורים וכבידה קוונטית |
פרופ' יונינה אלדר | על עבודתה פורצת הדרך בדגימה יעילה בתורת האינפורמציה |
2013 | פרופ' אשל בן יעקב | על חדשנותו ביישום שיטות פיזיקליות למערכות של קהילות ביולוגיות, כגון חיידקים, רשתות עצביות וגידולים. ועל עבודתו המתאפיינת בחשיבה מחוץ לקופסה ובפריצה לתחום מחקר חדש. |
פרופ' שמעון ינקלביץ | על תרומתו לתורת הכיול וסופר-סימטריות ועל עבודתו בעשור האחרון על הדואליות של תורות הכיול ותורות הגרביטציה. |
2015 | פרופ' ירון זילברברג | על הישגיו פורצי הדרך בחקר האינטראקציה של אור וחומר ואופטיקה קוונטית. |
פרופ' אילן מרק | על הישגיו יוצאי הדופן בפיתוח שיטות חדשניות לסינתזה של תרכובות אורגניות |
2017 | פרופ' טובה מילוא | על פיתוח מתודולוגיות ואלגוריתמים חדשים המובילים לפריצות דרך בתחום מיקור ההמונים |
פרופ' גלעד הרן | על פריצות דרך בהבנת התכונות האופטיות של ננו-חלקיקים בסידורים גאומטריים מוגדרים |
2019 | פרופ' דניאלה גולדפרב | על תרומתה המקורית לפיתוח שיטה לפענוח מבנים של חלבונים |
פרופ' אלי זלדוב | על פיתוח כלים להדמיה תרמית המאפשרים חקר מצבים של חומר בסקלה ננומטרית |
2021 | פרופ' נירית דודוביץ | על פיתוח שיטות ניסיוניות ומסגרות תאורטיות חדשניות לחקר תופעות קוונטיות המתרחשות בסקאלות של זמן קצר מאד. |
פרופ' מיכאל אלעד | על עבודתו בתחום מודל הייצוגים הדלילים לעיבוד אותות. |
2023[10] | פרופ' אסיה רולס | על עבודתה פורצת הדרך בהדגמת יחסי הגומלין בין המוח ומערכת החיסון. |
פרופ' אבישי גל-ים | על עבודתו בתחום חקר הסופרנובות. |