קוינוס

קוינוס (ביוונית: Koῖνος, נולד, כנראה, סביב שנת 370 לפנה"ס^[1] – מת ב-326 לפנה"ס), היה מצביא מקדוני שלקח חלק בכיבוש אסיה על ידי אלכסנדר הגדול במחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס.

היה בנו של פולמוקראטס (Polemocrates)^[2] וכנראה אחיו של קלאנדר (Cleander of Macedon).^[3] אביהם היה איש עשיר, בעל אדמות רבות בחצי האי כלקידיקי ובעל השפעה פוליטית ניכרת במוקדון. קוינוס היה אחד המצביאים המוכשרים והנאמנים של אלכסנדר הגדול במסעו מזרחה. יחוסו וערכיו המקדוניים נתנו לו יתרון רב ביצירת קרבה ונגישות למלך יחסית לקצינים האחרים. אומץ ליבו בא לידי ביטוי הן בעמידתו בראש המתנגדים להמשך מסעו של אלכסנדר מזרחה, והן בקרב כירונאה, שנערך בשנת 338 לפנה"ס. הקרב בו צבא מוקדון הביס את צבא של אתונאים ותבאים.

ערב המסע נגד ממלכת פרס. בשנת 335 לפנה"ס נישא לבתו של פרמניון, אחד מבכירי המצביאים של פיליפוס ואלכסנדר, שהיה שני בחשיבותו הצבאית לאחר המלך.^[4] אשתו, שהייתה אלמנתו של אטאלוס (Attalus), הרתה וילדה את בנו היחיד, פרדיקס (Perdiccas) לקראת סוף שנת 333 לפנה"ס. בן זה ירש בהמשך את אדמות אביו בחצי האי כלקידיקי.

יחידה תחת פיקודו של קוינוס הייתה הראשונה להוביל במתקפה על הטַאוּלַנטים של גְלָאוּקיאָס ליד העיר פֵּלִיוֹן (באלבניה של ימינו) בשנת 335 לפנה"ס.^[5] בקרב גרניקוס הוצב קוינוס באגף ימין, בין הכח של פרדיקס וזה של אמינטאס (Amyntas).^[6] אחרי הניצחון בקרב גרניקוס איננו שומעים עוד על קוינוס עד שנשלח חזרה הבייתה מקאריה^[7] עם ה"נשואים הטריים", שנשלחו בסתיו 334 לפנה"ס על ידי אלכסנדר בחזרה למוקדון, כדי שיוכלו לבלות עם נשותיהם הטריות את החורף המתקרב. קוינוס, נשׂוי טרי בעצמו, היה אחד המפקדים שהובילם במסע ליוון.

באביב הבא של 333 לפנה"ס, קוינוס חזר מהבלקן עם כוח לוחמים שהורכב מ-3,000 רגלים, 300 פרשים ממוקדון, 200 פרשים מתסליה ו-150 מאליס בפיקודו של אלקיאס (Alkias),^[8] והצטרף לאלכסנדר בגורדיון (Gordium). הוא פיקד על חלק מצבא אלכסנדר, ואף הצטיין כלוחם במספר הזדמנויות. בקרב איסוס^[9] פיקד על חטיבת הפלנקס הראשונה באגף ימין ליד המצביא ניקנור (אנ') שפיקד על ההיפספיסטים אבל לא ידוע מאומה על חלקו של קוינוס בקרב זה. בסוף המצור על צור, כוח קוינוס נחת בעיר מתוך ספינה. כאשר היה כבר בין החומות לא היסס לטבוח במקומיים.^[10] בקרב גאוגמלה^[11][12][13] קוינוס פיקד על אותה חטיבת פלנקס כמו בקרב איסוס. במהלך הקרב נפצע מחץ אויב.^[14][15][16] על פי המסורת הצבאית היוונית, המאיישים את אגף ימין זכו לעמדה מכובדת יותר. הצטיינותו כמפקדם של הטובים ביותר מראה כי מבחינה טאקטית היה אמין, מקצוען ומבין את תורת המלחמה, לוחם אמיץ בשדה הקרב. ייתכן והיה המנהיג של מופת המשמש כדוגמה לחייליו ומכובד מאוד כגנרל מקדוני.

מתוך פזיזותו של אלכסנדר להגיע אל פרספוליס, הוא מצא את הדרך הקצרה ביותר בהרים כאשר בכוונתו היה להיכנס לעיר מהשער הפרסי, בעוד צבא מוקדון נחסם במפרץ על ידי הצבא הפרסי, עד שנתגלה מעקף. קוינוס ועימו עוד 3 מצביאים הופרדו מהכוח העיקרי מתוך מטרה לבנות גשר מעל נהר אראקסס Araxes.^[17][18] הפקדת אוצר המלך ניתנה לפרמניון מצביאו של כוח הרגלים הכבד. קוינוס ליווה את אלכסנדר עד השערים הכספיים, שם הופרד עם כוח קטן לצידו על מנת להצטייד באספקה להמשך המרדף אחרי דריווש השלישי.^[19] הידיעה על מעצר דריווש הביאה את אלכסנדר להחלטה על נטישת קוינוס מאחור.^[20] בקרב הבא של אלכסנדר כנגד מארדיאנס (Mardianes) וסאטיבארזאנס (Satibarzanes),^[21][22] קוינוס כבר היה שוב תחת פיקוד המלך.

בשנת 330 לפנה"ס, במהלך המערכה בצפון איראן, קרו מספר אירועים שסיכנו את מעמדו של קוינוס.^[23] נשמעו האשמות כי גיסו, פילוטאס,^[23] מואשם בקשירת קשר כנגד אלכסנדר. קוינוס היה חבר במועצת המלך שהתכנסה לדון בעניין.^[24] פעולותיו של קוינוס ברורות. הוא תקף את מעשה פילוטאס והאשימו באשמת "רצח אב".^[23] על פי החוק המקדוני, הקושר קשר כנגד המלך יוצא להורג יחד עם קרובי משפחתו.^[25] קוינוס חרף את גיסו וקרא לעינויו ולמעשה ניסה לזכות את עצמו מכל אשמה. הוא לבטח לא היה שייך לשונאי פילוטאס. התוצאה הייתה כי לא רק גיסו נשפט אלא גם חמו פרמניון, שנחשד כשותף לקשר. קוינוס נעלם לשנתיים מהמפה הפוליטית וקשה מכאן להסיק כי נענש על ידי המלך.

זמן קצר לאחר מכן, בשנת 328 לפנה"ס, אלכסנדר הוביל מערכת בזק של מצור על סוגדיאנה (Sogdiana), בה חילק את הכוח לחמש תת-יחידות ואחת מהם תחת פיקודו של קוינוס. על פי המקורות קוינוס גם השתתף בנשף השתייה בו חגגו את הירצחו של קלייטוס השחור. בהמשך המסע מזרחה מצא עצמו בתפקידים גבוהים יותר תוך גילוי עצמאות רבה יותר בהמשך הקרבות.

בשנת 326 לפנה"ס, צבא אלכסנדר הגיע לנהר ההידספס (Hydaspes; כיום ג'לום בפקיסטן המודרנית).^[26] קוינוס נשלח לאחור אל נהר האינדוס על מנת לפרוק אוניות ולשלוח את תכולתם ביבשה לעבר הידאספס. קוינוס וצבאו הצטרפו למלך בהמשך הלחימה וחצו עמו את הנהר על מנת לחתור למגע ראשוני עם המלך ההודי פּוֹרוֹס. קוינוס התקיף את הפרשים ההודים מאגף ימין ורדף אותם גם בעת שהם ברחו לאגף שמאל. בהמשך הקרב קוינוס נותר מאחור להשגיח על צליחת הכוחות את הנהר ומעבר האספקה לחזית.^[27] קוינוס הצטרף בהמשך לאלכסנדר ולאחר קרב הדמים בסאנגאלה (Sangala) והניצחון על השליט ההודי פורוס.^[28][29]

אלכסדר החליט להתקדם מעבר לנהר עד קצה נהר הגנגס. אולם מאן להקשיב למחאות חייליו כי כל רצונם הוא לשוב הביתה למשפחותיהם.^[30][31] קוינוס היה בעל התעוזה הראשון לעמוד בפני המלך ולהתווכח עמו על נחיצות השיבה.^[32] קוינוס הזכיר למלך את הסבל הרב והאבדות הקשות של צבאו, את כמיהתם של חייליו לשוב לחיק משפחותיהם ולמולדתם, ואת הצורך במציאת חילים צעירים וחדשים עבור המלך באם חפצה נפשו בהמשך הכיבושים מזרחה. המלך אולץ לשמוע בעצתו, באומרו לחיליו "אתם היחידים שניצחתם אותי ". זמן קצר לאחר מכן, כאשר הצבא המקדוני התחיל למעשה בנסיגה, קוינוס מת לפתע ממחלה (כנראה ממלריה) בשנת 326 לפנה"ס.^[33] אלכסנדר הגדול ערך טקס קבורה צבאי מרהיב בנוכחות 25000 לובשי מדים ובנה אף קבר מרשים. אלכסנדר קונן את מות מצביאו, וצוטט כמי שאמר כי קוינוס דחק בשיבה הבייתה כה חזק, כאילו הוא היחיד שנועד לראות את מולדתו שוב. נסיבות מותו של קוינוס עוררו תמיהה וספק עקב הסמיכות וההתנגדותו הקולנית להמשך המסע מזרחה בעומדו בראש המתנגדים למלך אבל אין הוכחות אחרות שמותו נגרם שלא ממחלה.^[34][35]