רחוב יהודה הלוי
קטר קיטור גורר רכבת משא ברחוב יהודה הלוי, בשנת 1946 | |
מידע כללי | |
---|---|
על שם | יהודה הלוי, מגדולי המשוררים העבריים בימי הביניים |
מיקום | |
עיר | תל אביב-יפו |
רובע | 5 |
שכונה | לב תל אביב, נווה צדק |
קואורדינטות | 32°03′52″N 34°46′37″E / 32.064361111111°N 34.777°E |
רחוב יהודה הלוי הוא רחוב במרכז תל אביב, אחד מחמשת הרחובות הראשונים של העיר.
תוואי הרחוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרחוב קרוי על שם רבי יהודה הלוי. הרחוב מתחיל בפינת רחוב פינס שבשכונת נווה צדק בדרום מערב ומסתיים בפינת הרחובות אבן גבירול ומרמורק בצפון מזרח. בעבר, גם חלקו הדרומי של רחוב אבן גבירול נקרא יהודה הלוי ושמו בקטע הקיים כיום שוּנה בשנות ה-50 ונקרא על שמו של שלמה אבן גבירול, אף הוא מגדולי שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. הרחוב היה הדרומי ביותר שחצה את רחוב הרצל, רחובה המרכזי של אחוזת בית ומעבר לשורת הבתים הדרומית שלו עברה מסילת הרכבת יפו–ירושלים. בית מס' 25 ברחוב, בית ראובן ורבקה סגל, ממייסדי תל אביב, הוא הבית הראשון שנבנה באחוזת בית.
ברוב אורכו מקביל הרחוב לשדרות רוטשילד, והוא מחולק לכמה קטעים בעלי אופי שונה: תחילת הרחוב בשכונת נוה צדק המאופיינת בבנייה נמוכה; אזור המע"ר, בו משולבים בתים נמוכים משנות ה-20 עם מגדלי משרדים; אזור רחוב הרכבת אליו הוא משיק וצפון מזרח הרחוב בו הוא חלק מן העיר הלבנה ומשכונת לב תל אביב.
יותר מכל מזוהה הרחוב כמרכז הבנקאות בישראל, משום שלאורך חלקו הדרום-מערבי שוכנים משרדי ההנהלה הראשית של שלושת הבנקים הגדולים: בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק דיסקונט לישראל. המחשה לכך ניתנה בדבריו של אברהם בורג: "מרחוב יהודה הלוי בתל אביב קל לסגור מפעל בחצור הגלילית"[1].
בקטע שבין פינת רחוב אלנבי לפינת בצלאל יפה בנוי הרחוב בצדו הצפוני בלבד ומדרום הוא משיק לרחוב הרכבת ומתחבר אליו באחד מן הצמתים הגדולים שבמרכז העיר. באזור זה עברה בעבר מסילת הרכבת יפו–ירושלים שהמשכה המערבי הגיע לתחנת הרכבת יפו, שנסגרה בראשית מלחמת העצמאות. קטע המסילה שעבר ברחוב פורק בראשית 1950[2]. במקום בו נמצא כיום חניון בית הדר (עליו עתידים לקום מגדלים נוספים) פעלה תחנת הרכבת תל אביב דרום עד 1970. בשנה זו, עם העברת התחנה אל מחוץ לעיר, נסגר בניין התחנה ונהרס, והשריד האחרון של המסילה באזור זה הוא בית המכס שהוכרז כמבנה לשימור. מפגש הרחובות יהודה הלוי והרכבת הוא גם משולש גבולות בין רבעים 5, 6 ו-8 של העיר.
בהמשך הרחוב, בנקודת המפגש שלו עם רחוב לינקולן, שוכן המרכז למיפוי ישראל ומיד לאחריו נמצא מתחם קריית ספר.
תנועת כלי הרכב ברחוב חד-סיטרית לכל אורכו, מכיוון רחוב אבן גבירול לעבר שכונת נווה צדק. בסדרת הטלוויזיה שמש האימפריה של שמש נמצאת בבנין מספר 93, בצומת עם רחוב נחמני.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורנה יפת, בורג לבנקים: אני מוכן להתחלק איתכם ברווחים אם ישנם כאלה, באתר כלכליסט, 25 בפברואר 2009
- ^ תל אביב פושטת צורה ולובשת צורה, מעריב, 2 במרץ 1950